אם שאין בידי לעזור בזיהוי וודאי, אך כמה הערות וכללים ידועים, שמהם יתכן להעזר בזיהוי האישים
א) האם זו הזמנה נדפסת? או מכתב בכת"י
נ"מ, שאם זו מודפסת, בהכרח שמחותנו של ר' אלטר שהדפיסה, היה ג"כ רב או אדמו"ר חשוב, אחרת לא היה מדפיס הזמנות.
כלומר, בימיהם לא היה צורך בהדפסת הזמנות, כל העיירה היתה מוזמנת ומצפית לשמחת נישואין. קרובים הדרים חוץ לעיר לא הגיעו בדרך כלל, ולאב/חותן/אחים/גיסים, היה מספיק בכתיבת ד' או ה' מכתבים בסגנון "מהודענא שנישואי בני פלוני נקבע ליום פלוני וכו'".
מי הדפיס הזמנות לנשואין, רק אדמורי"ם או רבנים חשובים, שהוצרכו לשלוח לאנשי שלומיהם במקומות רחוקים, שלא הספיק הזמן לכתוב לכאו"א בכתב ידם. לזאת הדפיסו נוסח הזמנה, עם כל הפרטים כולל החודש והשנה, והחסירו רק יום המדוייק בחודש, שזה הוסיפו בכתב יד אחר שנקבע יום החתונה כפי הדין.
ב) ידיעותנו על רבני וגאוני רוסיא מצומצמת מאוד. האם הגאונים ר' אלי' (פוסק) מאליפאליע, רבי משה נחום (ירושלימסקי) מאסטראלענקא, רבי יצחק אייזיק (קראסילשציקאוו) מפאלטאווע ידועים כראוי לפי הדרת גאונם (וזאת עם שששני האחרונים התפרסמו מסיבות צדדיות - האוסף והדפסת הירושלמי בתעמולה - אך עדיין אינם ידועים לפי ערך רבני שאר ארצות). ויש עוד כו"כ דוגמאות לזה. האם רבני זיטאמיר, וויטעבסק, קיוב, בארדיטשוב, ידועות כרבני לבוב, בריסק, ווילנא, קראקא, ווארשא?
אתגר: מי יכול לזהות כל הרבנים הגאונים הנזכרים
בשו"ת בית אברהם בחידושי דינים ליו"ד סימן נה-נו, גאוני רוסיא משנת תקמ"ב. (לא לשכוח על הגאון בעל בית אברהם עצמו, אבד"ק קיוב)
ג) שם אלטר ברוסיא היה כינוי נפוץ בלי קשר לשם הפרטי של האיש (די להזכיר את ר' אלטר טעפליקער מחסידי ברסלב מחבר ספרי השתפכות הנפש ומשיבת נפש, ששמו הפרטי היה משה יושע, וכן רבי אלטר קאנסטאנטינער ששמו הפרטי היה רבי שמואל אברהם). כנראה נהגו כן כסגולה לאריכות ימים. (גם בעל היכל הברכה מקאמארנא צוה לחסידיו לקרוא לבניהם רק בשם אלטר עד הבר מצוה, כסגולה לאריכות ימים). בכל אופן, אי אפשר לזהות בוודאות לפי שם אלטער למי הכוונה.
ד) בחיפוש אחר עיירת חאטשיוואטע,
מצאתיה, והיא עומדת בין סאווראן לבערשיד. ואלו הן המקומות שמצאתי זכרה:
כמובן יש כמה אופנים איך לאיית שם העיירה, ואכן נמצא תשובה
בשו"ת מנחת אלי' אהע"ז סי' כ"ב איך לכתוב שם העיירה בגט, ומזכיר איך סידרו רבנים גדולים אחרים לפניו.
חידו"ת מרבי לוי קאצינהאגע המו"ץ בעיירה, נמצא
בקובץ שערי תורה, משנת תרע"ג.
סיפור מכת"י חסידי על החסיד ר' אברהם יוסף מחאסיעוואטע, חסידו של הקדושת לוי, במאמרו של אברהם יושע השל
בייווא בלעטערבזכרונות חסיד חב"ד מתקופת הצ"צ ומהר"ש
נזכרנסיעה באיזור פאדאליא דרך חאדזשיוואטא
סך הכל, העיירה קיימת אף אם לא ידועה, הכינוי/שם רגיל באיזור ההיא, גאונים מפורסמים מהמדינה בזמנם אינם מפורסמים אצלינו בזמנינו. כך שאין לבטל במחי יד.
ולא אהיה נפתע אם יתברר ש"הגאון המפורסים ר' אלטר מיחאטשיוואטע" הוא הגאון רבי אלטר קאנסטאנטינער זצ"ל, גם הוא היה גאון מפורסם בימיו, ובימינו בקושי יודעים ממנו (והמעט שיודעים עליו בזכות תלמידו הגאון מטעפליק שמנו"כ בארה"ק).