פורום אוצר החכמה

חברים,

אני מחפש מידע על הרב נתן אדלר מלונדון, על עמדותיו ועל ספרו 'נתינה לגר'. (כמובן, שאינני מדבר על הרנ"א הכהן, רבו של החת"ס).

למי שלא יודע על מה אני מדבר:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7% ... 7%9C%D7%A8

ב"ה שנתקבלו התפילות ואנו רואים את מר בר ששת מופיע כאן. כן יעזרנו למועדים ולרגלים תכופים...

אולי צריך לעשות אשכול מיוחד שבו כל הצמאים לדברי הרב בר ששת יוכלו לבקשו כי ישפיע מנועם חכמתו,
ואני הראשון שיצטרף, אך כאן עלינו לעשות מבוקשו של הריב"ש ו'ליתן לגר' חומר על הנתינה לגר

מספד מר על פטירתו:
http://www.hebrewbooks.org/24152

בר ששת כתב:חברים,

אני מחפש מידע על הרב נתן אדלר מלונדון, על עמדותיו ועל ספרו 'נתינה לגר'. (כמובן, שאינני מדבר על הרנ"א הכהן, רבו של החת"ס).

יעיין מר בסה"ק של אלי וגולד, שם הובא כ"פ...

וואס כתב:אולי צריך לעשות אשכול מיוחד שבו כל הצמאים לדברי הרב בר ששת יוכלו לבקשו כי ישפיע מנועם חכמתו,
ואני הראשון שיצטרף, אך כאן עלינו לעשות מבוקשו של הריב"ש ו'ליתן לגר' חומר על הנתינה לגר

קיים זה מה שכתב כאן:http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=12691&p=120410#p120410
אלא שאני לא הצלחתי לנצור את ידיי ממקלדתי, בראותי בר ששת מופיע כבעבר וביקשתי לחזק ידיו למרות שאין לי מידע חדש אודות מבוקשו.
ועמך הסליחה ר' וואס שתחי'.

עוד הספד עליו, קינה וכל מילה בו מתחיל באות אל"ף.
ע"י הרב יוסף כהן-צדק מלבוב - לונדון.
http://hebrewbooks.org/46930
[ויש עמדי עוד בנושא זה, אי"ה בהזדמנות].

תודה לכל המעודדים.
בערך שצירפתי מויקי, יש דיבור על ספרו היהודים בחינא, מישהו ראה או קרא?
ככלל, מה היו עמדותיו? חרדי? נאור? ציוני? קשריו עם גדולי ישראל? משהו קצת חמקמק.
ולרב ישבב, נא ונא הגיעה השעה.

בתמונה נמצא המצבה אולי יודע מישהו לפענחו תודה.

בספר "זכרון יעקב" של ר' יעקב ליפשיץ ז"ל, בפרקים המתארים את היה עם פיפיות עמך ישראל הפעילות בחו"ל על הפוגרומים, היו רנ"א נלונדון ור' צדוק הכהן מפריז פעילים מאוד

ע"פ וויקי הוא התמודד על רבנות לונדון נגד הרש"ר הירש וניצח ובגדול.

מה שיש לי על משפחת הרנ"א הוא נוגע לקשר שלהם עם ר' יוסף כהן צדק. הוא כתב את ההספד עליו. אבל בסוף גבה טורא בינו ובין משפחת אדלר, ומצאתי תיאור מזעזע על כל זה. אי"ה בהזדמנות אעלה את זה.

כמה פרטים נוספים על הערך עליו בויקי.

תלמיד רבי אברהם בינג מווירצבורג, ראה בספר 'אישים בתשובות חתם סופר' לרמא"ז קינסטליכר עמוד כ"ג העתק תעודת הוראה שנתן רבי אברהם בינג לרבי נתן אדלר.

כמדומני היה לו איזה קשר משפחתי עם רבי נתן אדלר מפפד"מ רבו של החת"ס, וכן זכור לי איזה יחס עם רבי דוד טעבלי הכהן שיף רבה של לונדון בעל לשון הזהב.

כמו"כ היה ברשותו אוצר הספרים חשוב.

לגבי יחסו להשכלה והרפורמים אין ספק שהיה רחוק מהם לגמרי, אולם כפי הנראה גישתו כלפיהם היתה כחלק מרבני אשכנז באותם הימים, וכדאי לציין כי רבי שלמה איגר התאכזב מגישתו כלפי הפורמים בשעה שעוררו לצאת כנגדם, ראה על כך בספרו של א"י ברומברג מגדולי התורה והחסידות, בחלק על הרב אליהו גוטמאכר עמוד קי"ז-קי"ט, ובחלק על הגאון ר' שלמה איגר עמוד פ"ב-פ"ד, ומכתב רבי שלמה איגר שהעתיק שם ומקורו באגרות סופרים מכתב ס'.

כאן יש קישור לדרשתו של בנו מ"מ רבי נפתלי הכהן אדלר מלונדון נגד הציונות (נדפסה באור לישרים עמ' 62-63), בו יוצא כנגדה בעיקר מן הפן המדיני-פוליטי, ואולי אפשר ללמוד ממנה על דעתו של אביו בנידון זה
http://www.natrina.org/articles/orlayesharim.pdf

מחולת המחנים כתב:כמה פרטים נוספים על הערך עליו בויקי.

תלמיד רבי אברהם בינג מווירצבורג, ראה בספר 'אישים בתשובות חתם סופר' לרמא"ז קינסטליכר עמוד כ"ג העתק תעודת הוראה שנתן רבי אברהם בינג לרבי נתן אדלר.

כמדומני היה לו איזה קשר משפחתי עם רבי נתן אדלר מפפד"מ רבו של החת"ס, וכן זכור לי איזה יחס עם רבי דוד טעבלי הכהן שיף רבה של לונדון בעל לשון הזהב.

כמו"כ היה ברשותו אוצר הספרים חשוב.

לגבי יחסו להשכלה והרפורמים אין ספק שהיה רחוק מהם לגמרי, אולם כפי הנראה גישתו כלפיהם היתה כחלק מרבני אשכנז באותם הימים, וכדאי לציין כי רבי שלמה איגר התאכזב מגישתו כלפי הפורמים בשעה שעוררו לצאת כנגדם, ראה על כך בספרו של א"י ברומברג מגדולי התורה והחסידות, בחלק על הרב אליהו גוטמאכר עמוד קי"ז-קי"ט, ובחלק על הגאון ר' שלמה איגר עמוד פ"ב-פ"ד, ומכתב רבי שלמה איגר שהעתיק שם ומקורו באגרות סופרים מכתב ס'.

כאן יש קישור לדרשתו של בנו מ"מ רבי נפתלי הכהן אדלר מלונדון נגד הציונות (נדפסה באור לישרים עמ' 62-63), בו יוצא כנגדה בעיקר מן הפן המדיני-פוליטי, ואולי אפשר ללמוד ממנה על דעתו של אביו בנידון זה
http://www.natrina.org/articles/orlayesharim.pdf

על קשר המשפחתי לרנ"א רבו של הח"ס ראה פה:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 67#p368567

ה'ניו יורק טיימס' על בחירת בנו הרב הרמן נתן אדלר על מקומו:
http://query.nytimes.com/mem/archive-fr ... 5B8085F0D3

מחולת המחנים כתב:כמה פרטים נוספים על הערך עליו בויקי.

תלמיד רבי אברהם בינג מווירצבורג, ראה בספר 'אישים בתשובות חתם סופר' לרמא"ז קינסטליכר עמוד כ"ג העתק תעודת הוראה שנתן רבי אברהם בינג לרבי נתן אדלר.

כמדומני היה לו איזה קשר משפחתי עם רבי נתן אדלר מפפד"מ רבו של החת"ס, וכן זכור לי איזה יחס עם רבי דוד טעבלי הכהן שיף רבה של לונדון בעל לשון הזהב.

כמו"כ היה ברשותו אוצר הספרים חשוב.

לגבי יחסו להשכלה והרפורמים אין ספק שהיה רחוק מהם לגמרי, אולם כפי הנראה גישתו כלפיהם היתה כחלק מרבני אשכנז באותם הימים, וכדאי לציין כי רבי שלמה איגר התאכזב מגישתו כלפי הפורמים בשעה שעוררו לצאת כנגדם, ראה על כך בספרו של א"י ברומברג מגדולי התורה והחסידות, בחלק על הרב אליהו גוטמאכר עמוד קי"ז-קי"ט, ובחלק על הגאון ר' שלמה איגר עמוד פ"ב-פ"ד, ומכתב רבי שלמה איגר שהעתיק שם ומקורו באגרות סופרים מכתב ס'.

כאן יש קישור לדרשתו של בנו מ"מ רבי נפתלי הכהן אדלר מלונדון נגד הציונות (נדפסה באור לישרים עמ' 62-63), בו יוצא כנגדה בעיקר מן הפן המדיני-פוליטי, ואולי אפשר ללמוד ממנה על דעתו של אביו בנידון זה
http://www.natrina.org/articles/orlayesharim.pdf

ראה בהקדמת ספר "לשון זהב"

עיין גם בספר דרך אניה בלב ים, של אחיו רבי מאיר שיף [השני] המהר"ם שיף הצעיר, וביותר בלשון זהב מהדו"ח לונדון תשנ"ז.

מצו"ב תמונתו, כשבידו ספרו 'נתינה לגר'

כידוע בנו ר' נפתלי היה כבר יותר מעורה בתרבות האנגלית ומשום כך יחסו אל יהודי מזרח אירופה שהשתכנו בלונדון היה צונן למדי, עד שהמליצו ואמרו שאביו נקרא "נתינה לגר" ובנו "שנאה לגר".

קצת תולדותיו: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?162535&&page=74

יש בידי קרוב משפחתי מכתב שכתב בכתב ידו. הוא הבטיח לתת לי עותק. אם יהיה ביקוש אוכל להעלות כאן את המכתב. (זה סתם איזה תודה על ספר שהוא שלח לו)
מבני בניו לומדים תורה בבני ברק. (לשם המליצה, ח"ו להשוות אותו למקור של הפיסקה).

ב"ה

"לא ידען", שים לב שהקישור שלך לא עובד. הוא צמוד לנקודתיים שלפני כן והיה עליך לעשות רווח כפי שאני עשיתי כאן:

לא ידען כתב:

וואס כתב:אולי צריך לעשות אשכול מיוחד שבו כל הצמאים לדברי הרב בר ששת יוכלו לבקשו כי ישפיע מנועם חכמתו,
ואני הראשון שיצטרף, אך כאן עלינו לעשות מבוקשו של הריב"ש ו'ליתן לגר' חומר על הנתינה לגר

קיים זה מה שכתב כאן: viewtopic.php?f=19&t=12691&p=120410#p120410
אלא שאני לא הצלחתי לנצור את ידיי ממקלדתי, בראותי בר ששת מופיע כבעבר וביקשתי לחזק ידיו למרות שאין לי מידע חדש אודות מבוקשו.
ועמך הסליחה ר' וואס שתחי'.

משולש כתב:יש בידי קרוב משפחתי מכתב שכתב בכתב ידו. הוא הבטיח לתת לי עותק. אם יהיה ביקוש אוכל להעלות כאן את המכתב. (זה סתם איזה תודה על ספר שהוא שלח לו)
מבני בניו לומדים תורה בבני ברק. (לשם המליצה, ח"ו להשוות אותו למקור של הפיסקה).

מבני בניו של הנתינה לגר? זה חדש

הייתי מעניין לראות את המכתב

לא התכוונתי דווקא בן אחר בן, אלא סתם צאצאים שלו.

מחולת המחנים כתב:כמה פרטים וכן זכור לי איזה יחס עם רבי דוד טעבלי הכהן שיף רבה של לונדון בעל לשון הזהב.

היום כ"ג כסלו יומא דהילולא 222 שנים לפטירתו

"והנה בלאנדאן לא יחסרו ביבליאגראפין וחטפוהו כאבן טובה. וזהו אשר הרצה הרצאה בדבר תקופת הגאונים והכתבים שלהם בבית ש'. גם אני נקראתי, והיה שמה פאר השכלת לונדון [בלשונם] מלקאן אדלער, זקן וביבלוגרף מצויין בנו השני של הרב נתן אדלער בעל נתינה לגר, היה היושב ראש. אמנם כן דבריו היו היותר טובים כי סיפר מה שאמר רבי יצחק אלחנן ז"ל כאשר פגע במשה שטיינשניידער "אלוקים הבין דרכה, והוא [רמז באצבעו על שטיינשניידער] ידע את מקומה" (איוב כח, כג)."

מדברי הגרא"א דסלר במכתבו שפירסם בפרסום ראשון פה:
viewtopic.php?f=7&t=17236&view=unread#unread
תשוח"ח להרב איש ספר על המציאה הנכבדה.

ותיקן הרב זלמניו:

זלמניו כתב:תיקון קטן: לא מלקאן אדלר אלא אלקאן [או עלקאן].

והנה ערכו בוויקי האנגלי:
http://en.wikipedia.org/wiki/Elkan_Nathan_Adler

מיללער כתב:"והנה בלאנדאן לא יחסרו ביבליאגראפין וחטפוהו כאבן טובה. וזהו אשר הרצה הרצאה בדבר תקופת הגאונים והכתבים שלהם בבית ש'. גם אני נקראתי, והיה שמה פאר השכלת לונדון [בלשונם] מלקאן אדלער, זקן וביבלוגרף מצויין בנו השני של הרב נתן אדלער בעל נתינה לגר, היה היושב ראש. אמנם כן דבריו היו היותר טובים כי סיפר מה שאמר רבי יצחק אלחנן ז"ל כאשר פגע במשה שטיינשניידער "אלוקים הבין דרכה, והוא [רמז באצבעו על שטיינשניידער] ידע את מקומה" (איוב כח, כג)."

מדברי הגרא"א דסלר במכתבו שפירסם בפרסום ראשון פה:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... ead#unread
תשוח"ח להרב איש ספר על המציאה הנכבדה.

ותיקן הרב זלמניו:

זלמניו כתב:תיקון קטן: לא מלקאן אדלר אלא אלקאן [או עלקאן].

והנה ערכו בוויקי האנגלי:
http://en.wikipedia.org/wiki/Elkan_Nathan_Adler

באתר היברו-מאנוסקריפטס יש אוסף של מכתבים ומסמכים בשייכות עם רבי נתן אדלר ובנו הרב אלחנן (אלקאן):
http://hebrewmanuscripts.org/hbm_1118.pdf

זהו מכתבו של בעל אמרי בינה זצ"ל?

מרים קרנה של ישראל בגלות רבינו נתן אדלער זי"ע רב דלונדון ומדינת ענגלאנד. (כ"ט טבת תרי"ג)

"כי ממזרח שמש עד מבואו גדול שמו בגוים" פסוק זה נתקיים בפועל במלואו ע"י ריש גלותא וריש מתיבתא הגאון העצום אשר זכה לשתי שולחנות של תורה וגדולה ארוכות כ"ק רבינו נתן הכהן אדלער מהנובר זי"ע שהיה אב"ד עיק הבירה לאנדאן ורב הכולל דכל ממלכת בריטאניע [ענגלאנד והשייכות אליה] הנודע בדורותינו בשם חיבורו הנפלא והראשון לכל עוסקי בחמה זו "נתינה לגר" שחיבר על התרגום אונקלוס שממנו שתו כל העדרים הלומדים והמפרשים את דברי תרגום אונקלום שכ"א מישראל חייב ללמוד בו תדיר כמפורש בשו"ע הלכות שבת.

רבינו נתן אדלער זי"ע שמהנובר יש על כסא ממלכתו הראוי לו ומילא בשליחות שהטילו עליו משמים ברצון הממליך מלכים בשלימות הראוי, נטע ושתל אהבה והערכת כבוד לכל עם ד' בעיני המלכים והקיסרים, כשהוא מראה דוגמא מהתנגותו עצמו במה שבין אדם לקונו ית', ובמה שבין אדם לחביריו וסביבתו לאדם קדוש ופקח גם יחד, פרוש מכל הכרח תאוות' לא כעס ולא קנאה ישנו כל דהוא את הכרתו בהאמת ואת חוקי התנהגותו והנהגתו את אחרים, ונוח לבריות ברוב ענוה וחן עד למאוד בסבלנותו ירגיע כל כעס וכל כעסן ובעיניו הטובה יסיר כל מוקש ומכשול שבדרכי כל הולך בתום שיוכל באמת לילך בטח.

ועם כל זה מכיר נפשות שאר אנשים שפעולתו עמם, ויודע שלא כל האנשים ואף לא מיעוט הניכר שבהן, מזוככים וטהורים כמותו, שלכך צריך הוא ליזהר מבלי ללכד במצודת תרמיתן.

כך היתה התנהגותו גם עם בני קהילתו היהודים וגם עם המלכים והשרים שמאוה"ע זריז וזהיר ממלא לכל אחד בקשתו ורצונו והזהירות הולכת לפניו לבלתי ישנה לעשות טובה לזה על חשבון רעה לאחרים ולעצמו.

וע"ז קנה לבב אדוניו המלך ושריו שבממלכת ענגלאנד, ופעם רבות ונצורות עבור עבדי המלך שבמדינות אלו ועבור עבדי שאר המלכים שהיו בקירבה וידידות עם מלך ענגלאנד והושפעו מאהבת עם ד' ועבדיו אשר נסך בקרבו עבד ד' הנאמן רבינו נתן הכהן זי"ע.

מנעוריו היתה כס רבינו מונחת בין כסאות גדולי הדור הזקנים, וכשעסק רבינו החת"ס זי"ע בענין תרגום הש"ס הסכים וחזר מהסכמתו ופרסם חזרתו בעולם, כתב בין הדברים שמראש התנה עמו שיהא התרגום עשוי על ידי אחד מגדולי הדור והסכימו ביניהם שהגאון הגדול ר' נתן אדלער אבדק"ק הנובר יתרגם חלק מהמסכתות עכת"ד והרי דרבינו בצעירותו בתחילת ממלכת הנובר שלו נמנה ונתכנה "אחד מגדולי הדור" ובדבר חמור כזה הסכים עליו רבינו החת"ס בעינים עצומות, והיה לבו בטוח ברבינו וכבוד מלכותו של יעיז המחבר להגיד שקר בשמו.

זה היה בשנות התק"פ – צ', ועד שנת תר"נ כשבעים שנה שלימות בנה רבינו החרבות וקומם הנהרסות והקים את בתולת ישראל באופן שלא תפיל עוד ושלא נשמע דוגמתו רבים.

גיסו של החת"ס הגאון רבינו שלמה אייגר זי"ע [בעל גליון מהרש"א] מספר באגרתו תוך קורות מלחמת ד' שנהלו רבני אשכנז [ובתוכן קהילת פוזנא] נגד מהרסי הדת, שנסע ביחוד ליראות עם רבינו בביקורו אצל אמו הצדיקה ע"ה בהנובר ומתאר שם את כבודו הגדול ורם ואת ההמון העצום שצבאו על פתחו לקבל פניו הקדושות ולהעתיר עבור כל מיני צרכים של כלל ושל פרט עד שרב גדול וגאון כרבינו שלמה אייגר זי"ע הוצרך להמתין זמן רב עד שרבינו נתן יהא פנוי לקבלו ולשמוע בקשתו, ודבריו של רבי שלמה אינם כתובים בליווי טרוניא קלה, כ"א בעין טובה הרואה את נשיא הדור וריש גלותא ראוי והגון שלא יהא לו רגע פנוי גם בהיותו חוץ מתחום רבנותו אלא בטיול אצל אמו ע"ה וכל דבריו רש"א בענין רבינו מגלים דרך אגב עוצם רום מעמדו של רבינו בדורו כמלך גדול ואדיר ממש, לו רבינו זי"ע אשר המליך את השי"ת בארצו' רחוקות ופרסם מלכותו בין הגוים, יאה ויאה כבוד וגדולה של מלך ביופיו ממש.

"כסאך לדור ודור"
כסא המלוכה של רבנות בריטאניען ענגלאנד שרבינו היה הרב הראשון שלה, נמשך לדור ודור עד היום הזה כשיושביו ממשיכין בדרכו הק' להיות לעזר לעם ד' לעבדי ד' ולתורת ד' "כור ונקי" היתה כסא מלכותו בהתייסדותה במלכותו של רבינו, וכך נשאר לדור דורים, נקי מכל חסרון וממה שעינו החדה של החת"ס תפסה במינוי רב הראשי שכעין זה [כשבקשו לעשותו באונגארן] שאם ינצח היצה"ר את הרב הראשי ילכו אחרי כל רבני המדינה, אבל כסא רבינו היה נקי מזה שהרב הראשי עד היום הזה בענגלאנד אינו מושל על כל רבני המדינה ואין עליהם שום חובה מצד המלכות לשמוע בקולו, אך ורק כלפי המלכות ובענינים קשים וחמורים היה פעולתו של רבינו לפניו ולא זולת, הכנסה לכל הרבנים, בלי הוצאה ריוח בלי תשלומין ואכן במאה ושבעים שנה של כל קיומה לא באו רבני ענגלאנד בכל עיירותיה ובכל כתות קהילותי' לשום אונס וכפי' אן הטעי' מצד הרבנים הראשיים עד לזמנינו וכן יתן ד' הלאה, ושמו של רבינו יוחק לפניו בספר כמושיען של עם ד' וכמאיר עיני הוגי תורת ד' לדור דורים. זי"ע.

ראיתי במכון שוקן באוסף ירושלימסקי מכתב ברכה שכתב ר' נתן אדלר לר' ירוחם בן רבי שבתאי הכהן הירשקאוויטש [כהנא] אב"ד דובסאר ואב"ד קאושנא, לרגל הוצאת ספרו שו"ת התשב"י, שלפי ידיעתי לא נדפס, והכתב יד נמצא בספריה הלאומית בירושלים.
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=22755

אשכול עליו באייוועלט
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 61#p999061

ראיתי אגדה יפה,

שהמלכה ויקטוריה היתה בגרמניה, והחלה ללדת קודם זמנה והיתה במצוקה כי יש חוק שאם נולד יורש עצר מחוץ לאנגליה, אינו זכאי למלוך,

ולא מצאו עצה, ואז שמע על כך רבי נתן ושלח למלכה שתיכנס לספינה בים ושם תלד שאז לא יחול על הבן החק שנולד בארץ אחרת אלא במים. וזה בסדר.

וכך היא עשתה, ואז נתנה לו מתנה שיתמנה לרב באנגליה.

אם תרצה, אין זו אגדה.
כך כותב היסטוריון יהדות אנגליה, בצלאל (ססיל) רות.

יישר כח, מעניין, מה שם ספרו?

חיפוש קל על "Cecil Roth" ו-"Nathan Adler" מעלה כמה כתבות עם פקפוקים קשים על סיפור זה.

גם שלא מצאתי שיש חוק כזה שהיה צריך להיות נולד באנגליה כדי לרשת המלוכה...

סוקולקה כתב:גם שלא מצאתי שיש חוק כזה שהיה צריך להיות נולד באנגליה כדי לרשת המלוכה...

מה גם שכידוע, לכה"פ שניים ממלכי אננגליה, מאבותיה של המלכה וויקטוריה, היו ילידי גרמניה!

על יחסו המדובר של ר' נפתלי ליהודי מזרח אירופה (בהסתייגות בהתחשב במקור ובשל חוסר בהירות בן ציטוט לפרשנות...)

א כח תשרי, (שנת 28) בקרתי את הד"ר אדלר, הוא מוצא שאין ראוי לעשות מרכז לישא"י בלונדון, אלא הכל צריך להיות בפריס, בשביל הברון. מלבד זה אין הוא עצמו יכול לעשות מאומה לצרכי הכלל מפני שטרוד מאד בעסקי הרבנות. לפנים בימי אביו היו באנגליה רק יהודי אנגליה וגרמניה והיתה הרבנות קלה, עתה משבאו נדחי רוסיה קשה מאד לשאת טרחם ומשאם, הם מרבים במחלוקת, מבקשים חטאים בעניני כשרות, וידיו מלאות עבודה תמיד בעניני שחיטה ולשמור מחילול שם ישראל. עתה היה בדובלין חלול השם, מחלוקת עד הכאה בבית הכנסת, וקבל מכתב מכומר אחד משם, המבקשו להשתדל שלא יבואו שמה עוד יהודים מרוסיה, כי אין עוד מקום בשבילם. הוא קרא באזני את המכתב הזה, גם הראה לי גליון ממכה"ע היוצא לאו במיינץ, ששם קול צעקה מלונדון על מיעוט כשרות. "וכמה שאנו משתדלים אי אפשר לצאת ידי חובתנו בעיניהם, הייתי יכול ב"ה לעשות הרבה בענינים כלליים אבל עניני השחיטה ושאר שאלות מקומיות אוכלים כל עיתותי ובריאותי והנני כאסיר בחבלים מבלי אפשרות לפנות לבי לענינים אחרים"

(זכרונות אחד העם, רשומות כרך ה' עמ' 102)

היכן ניתן לרכוש את חיבורו "נתינה לגר", במהדורה חדשה וטובה ?
(נדמה לי שלפני מספר שנים יצאה אחת כזו).

יצא לאור בתוך חומש 'מאור התורה' בהוצאת 'אוצר הספר', אבל כמדומני שבהוצאות החדשות של החומש כבר לא נדפס.