פורום אוצר החכמה

נזדמנתי לעסוק בתולדותיו של הגאון הנ"ל.
צאצאי ר' אליהו ווינשטיין, ראש השו"בים ביפו (אביהם של ר' נחום, המוהל דיפו ות"א, שזקני ת"א עוד זוכרים את סגנון דיבורו הליטאי הייחודי, ושל ר' ישראל, ועוד בנים ובנות), מספרים שאשתו של ר' שלמה זלמן ויספיש (ב"ר שלמה זלמן, אחד משלושת האחים הגדולים שעלו לארץ, ונולד אחרי פטירת אביו ונקרא על שמו. בתו, טויבא יונה, היתה אשתו של ר' אליהו ווינשטיין הנ"ל) היתה דבורה הניא, בת ר' יוסף חריף.

עוד מסופר בחוברת שיצאה לאור על ידי משפחת ויינשטיין, בלשון זו:

בימים ההם חי בירושלים הרב הגאון יוסף חריף (נקרא כך ע"י יהודי ירושלים עקב חריפותו בלימוד תורה), שעלה ארצה בשנת 1810 בערך, והיה מכובד מאוד בקהילה. היתה לו בת ענוגה בשם דבורה הניה, והיא עדינת נפש, ענווה וצדקנית. נתן הרה"ג יוסף חריף את עינו האח הצעיר ממשפחת ויספיש ר' שלמה זלמן, שנודע כאיש תמים בהליכותיו וגדול בתורה [זו טעות, שכן ר' שלמה זלמן זה היה בנו של ר' שלמה זלמן הבכור מבין שלושת האחים, שנפטר בחיי אביו. הוגה ומעיין], והשיא לו את ביתו דבורה הניה לאישה. אנשי ירושלים, בראותם כי שתי המשפחות המכובדות באו בברית הנישואין נתנו על שכם ר' זלמן משרת משגיח בבית המטבחים, וזה היה מקור לפרנסתם של בני הזוג הצעיר.

בהר הזיתים עומדות עד היום מצבתה של דבורה הניא - בחלקת הפרושים גוש ישן חלקה ח' שורה יב' קבר מ', ומצבתו של ר' יוסף חריף - חלקה יא' שורה ו' קבר מ"ו.

על ר' יוסף חריף אנו למדים גם מדבריו של הגרי"מ חרל"פ, בספר שכתב מכתביו ועל תולדותיו של רבו המובהק, בעל ציץ הקודש ושאר ספרים, רבי יהושע צבי מיכל שפירא, "צבי לצדיק" עמוד 5 (מצוי באוצר ובה"ב). שם נאמר שהגריצ"מ נולד בשנת ת"ר או תר"א, ובעודו

ילד רך וצעיר שלח אביו ז״ל אחרי הרב הג׳ המפורסם ר׳ יוסף שטיינהרט ז״ל מסמרגאן, שנקרא פה בשם ״ר' יוסף חריף״ אחד מבאי ביתו ואוכלי שולחנו של הגאון הכביר והמפורס' רשכבה״ג מוהר״ח מולזין זצ״ל, שהי׳ אז פעה״ק, כי יבא חברונה להריק מתורתו וחריפותו על בנו הצעיר הנעים והנחמד. הרה״ג ר׳ יוסף ז"ל אשר הי׳ ממולא מסגולות מורו ורבו הגה״ק מוהר״ח זצ״ל השפיע הרבה על הילד הנעלה הזה, וגם שנן לו כל מאמרי חז״ל המלהיבים את לב האדם לשקידה תורתנו הקדושה,

נראה איפוא שר' יוסף חריף זה, חמיו של ר' שלמה זלמן ב"ר שלמה זלמן ויספיש, הוא ניהו ר' יוסף שטיינהרט חריף, תלמידו ואוכל שולחנו של הגר"ח מוולוז'ין ורבו של הגריצ"מ שפירא.

על מצבתו של ר' יוסף נאמר ששם אביו ר' אהרן.

משמו, ר' יוסף שטיינהרט, עולה השערה שהוא נכדו של בעל זכרון יוסף, ר' יוסף שטיינהרט, אב"ד פיורדא, נולד ת"פ ונפטר תקל"ו ומנוחתו כבוד בפיורדא. אך הדבר טעון תימוכין.

במפקד אוכלוסין נאמר שר' יוסף עלה ארצה בשנת 1850, ובכן אין הדברים מתאימים עם דברי הגרי"מ חרל"פ שכבר בשנת 1835-1840 ירד מירושלים לחברון להיות רבו של הגריצ"מ. לעומת זאת, משפחת ויינשטין מספרת שעלה ארצה כבר ב-1810. ובכן יש לברר עם תרי ר' יוסף חריף נינהו או שמא נפלו שיבושים בתאריכי העליה.

עוד יש לציין עדות אחת הטוענת שדבורה הניא היתה נכדתו של ר' יוסף חריף ולא בתו.

לסיכום, מה שיש לברר הוא:

1. פרטים נוספים על חייו ומשפחתו של ר' יוסף חריף שטיינהרט, והאם היה נכדו של הזכרון יוסף.

2. מתי עלה ר' יוסף לארץ.

3. האם ר' שלמה זלמן ויספיש היה חתנו של ר' יוסף חריף שטיינהרט תלמיד הגר"ח מוולוזין, או שמא היו שני ר' יוסף חריף בירושלים באותם שנים.