פורום אוצר החכמה

לעת האחרונה נחשפה מצבת קבורת ר' סעדיה תלמיד הגר"א, וגיסו של ר' זלמלה מואלאז'ין (שניהם חתני רי"מ פעסעלס) בהר הזיתים מאחורי המבנה המכונה יד אבשלום

אמש ביום פקודתו נתאספו סביב קברו כשלושה מנינים בהם נכדיו (ר"ס הוא אבי משפחת חעשין עד היום הזה), ת"ח ושוקדי תורת הגר"א. בין הנוכחים היה גם פרו' אריה מורגנשטרן שנעתר לבקשת המשתתפים לסכם את הידוע על ר' סעדיה.

מתוך דברי בני הגר"א בהקדמתם, יש ללמוד כי ר' סעדיה היה התלמיד שהיו לו שנים הרבה במחיצת הגר"א ע"פ שאר התלמידים. בתקנ"ו היה שליח בערי ליטא להזים את השמועה כביכול חזר בו הגר"א מן החרם על החסידים. הגר"א ציידו במכתב בו הוא מתואר מורנו הרב. על המאורעות איתו בעת פטירת הגר"א ישנם מספר מסורות, י"א שאיחר מעט לקבורה, י"א שהיה אז במקום שלא יכלו לקבל ממנו צוואת רבו (ערוה"ש) ויש גרסאות נוספות. אחרי פטירת הגר"א בתקנ"ח הקים ר' סעדיה את קלויז הגר"א והיה ממנהליו. בפנקס ווילנא נמצאה רשומה משנת תקס"ב בה הוחלט לתמוך בתמיכה קבועה בר' סעדיה השם פניו לארץ ישראל. בתקס"ד כותב בעל החיי אדם בהקדמת שערי צדק: נדרתי נדר גדול שכשאר אזכה להשיא בני ובנותי ויהיה ביכולתי אז אעלה לעיר הקודש לירושלים תו"ב, להיות שם כלל ימי חיי ולעבוד שם ה' ואמרתי אולי אזכה לכך באם שיתן ה' אותי לרחמים ויותן לי רשות מחצר אדונינו הקיסר יר"ה ע"פ פספורט כאשר ניתן איזה שנים רשיון להרב ר' סעדיה...'. בתקס"ט עלה ר' סעדיה לאר"י ולצפת שם פעמיו. בשנת תקע"ג פרצה מגיפה בצפת וקהילת הפרושים מילטו נפשם לירושלים שם התשכנו במערת צדקיהו. ר' נתן נטע בנו של ר' סעדיה היה גם הוא חולה בדבר ור' סעדיה ירד לכתובל המערבי שם ביקש להיות תמורת בנו וכך הווה, וביום כ"ה למנ"א תקע"ג חיים לישראל שבק. (כך סיפר רא"ל נאמן לרא"ל פרומקין והובא בשמו בתולדות חכמ"י, ר"ד בהרן סיפר כי בילדותו כאשר אירע מגפה בירושלים ירדו לקבר ר' סעדיה לבקש שם רחמים). מרשימותיו של ר' סעדיה נתייסד ספר מעשה רב, ממנו יסוד ממנו פינה לרישום מנהגי רבינו הגר"א.
[חידושים מקוריים שלו לא ידועים, אולי מלבד סברתו בדין פת הבאה בכיסנין שכנראה כל עם ישראל סומך עליו...]

מה זה 'אשכנזי' (כך נרשם על המצבה)? שם משפחה?

כשהגיע ר"ס לירושלים היה זה טרם השיגו את הפירומאן הידוע הפוטר את האשכנזים מחובות החורבה וממילא לא היתה עדין קהילה אשכננית וכנראה שכך כונה בין הספרדים, וכמדומה שכך נקרא ר' סעדיה גם במכתב הכוללות מצפת.
דרך אגב, עושי המצבות בירושלים היו בזמן ההוא מבני הספרדים ולפיכך התארים החקוקים - גם על מצבות האשכנזים - ברובם הם בסגנון ספרדי.
מצ"ב תמונות ר' נתן נטע בן 'הגאון המקובל' ר' סעדיה. רנ"נ היה מראשי סיעת 'סוכת שלום' עם עמיתו ר' ישעיה ברדקי חתן ר' ישראל משקלוב.

קבורתם של אלו הינה בחלקה הנמצאת מאחורי יד אבשלום, ושם לפי הידוע היה מנוחתם של תלמידי הגר"א שנשארו בירושלים, חלקה מוזנחת שרוב הקברים שבה מכוסים, כעת שוקדים כמה נאמני רוח לחשוף את המצבות שם ולפי ההשערה שם ימצא גם קברו של ר' הלל משקלוב (אליו מיחסים את קול התור) שמקום קבורתו נעלם עוד לפני רבות בשנים.

איש_ספר כתב:כשהגיע ר"ס לירושלים היה זה טרם השיגו את הפירומאן הידוע הפוטר את האשכנזים מחובות החורבה וממילא לא היתה עדין קהילה אשכננית וכנראה שכך כונה בין הספרדים, וכמדומה שכך נקרא ר' סעדיה גם במכתב הכוללות מצפת.

אני מבין שאין קשר בין שמו בין הספרדים לבין השיגו את הפירומאן.
מהו אותו מכתב כוללות, מי שלחו?

מפי השמועה שמעתי שר' סעדיה לבש בשנותיו הראשונות בירושלים בגדי ספרדים, חלוק וג'אלביה, כמו ר' גרשון מקיטוב.

זקן. כוונתי היתה כי ר"ס עלה לירושלים טרם יסוד קהילת האשכנזים ומשום כך בודאי היה מעורה במידה כזו או אחרת בין הספרדים ואולי הם שנתנו לו כינוי זה.
אגרת הכולל, הינו קונטרס יקר המציאות שהדפיס ר' ישראל ככ"ה בשקלוב בשנת תק"ע ובו מכתב ראשי הפרושים בצפת ומכתב מר' חיים ב"ר טוביה המספר גם הוא על פועלם בצפת.
אגרת הכולל חזרה ונדפסה ע"י יערי בסיני (ה' עמ' 58 מעמודי האוצר), עיינתי שם וטעות היתה בידי, שכן ר"ס החתום שם עם ראשי העדה אינו חותם עצמו אשכנזי, והוא אינו מכונה כך גם לא במכתב ר' חיים המספר עליו שם: '...בעניני הלימוד קבענו בהמ"ד ששכרנו מקום דירה למדרש ונקרא ע"ש מרן רבינו הגדול והקדוש רבן של כב"ג הגאון רבינו אליהו החסיד נ"ע ולומדים שם בהתמדה והרב החסיד המפורסם מו' סעדי' נר"ו אומר השיעור גמ' וש"ד..'. וכנראה כונה כך כאמור ע"י הספרדים שבירושלים.

אגב, ר' מענדל משקלוב קבור שלא בחלקה זו אלא במחיצת החסיד מהר"ח ן' עטר בעל אוה"ח, ושמעתי טעם בזה ויסודו בהערצתו לבעל אוה"ח (אע"פ שלא ראהו מעולם כמובן) וכעת איני זוכר הענין.

תודה רבה, החכמתני.
ולגבי הכינוי, אכן נראה שלא הוא כינה עצמו כן, שהרי במצבת בנו לא הצמידו לשמו של ר' סעדיה את הכינוי אשכנזי.
אבל תמוה, וכי לא היה בידי בנו לקבוע מה לכתוב על מצבת אביו, או שמא לא חש לכך?

איש_ספר כתב:לעת האחרונה נחשפה מצבת קבורת ר' סעדיה תלמיד הגר"א, וגיסו של ר' זלמלה מואלאז'ין (שניהם חתני רי"מ פעסעלס) בהר הזיתים מאחורי המבנה המכונה יד אבשלום

אמש ביום פקודתו נתאספו סביב קברו כשלושה מנינים בהם נכדיו (ר"ס הוא אבי משפחת חעשין עד היום הזה), ת"ח ושוקדי תורת הגר"א. בין הנוכחים היה גם פרו' אריה מורגנשטרן שנעתר לבקשת [חלק מן] המשתתפים לסכם את הידוע על ר' סעדיה.

מתוך דברי בני הגר"א בהקדמתם, יש ללמוד כי ר' סעדיה היה התלמיד שהיו לו שנים הרבה במחיצת הגר"א ע"פ שאר התלמידים. בתקנ"ו היה שליח בערי ליטא להזים את השמועה כביכול חזר בו הגר"א מן החרם על החסידים. הגר"א ציידו במכתב בו הוא מתואר מורנו הרב. על המאורעות איתו בעת פטירת הגר"א ישנם מספר מסורות, י"א שאיחר מעט לקבורה, י"א שהיה אז במקום שלא יכלו לקבל ממנו צוואת רבו (ערוה"ש) ויש גרסאות נוספות. אחרי פטירת הגר"א בתקנ"ח הקים ר' סעדיה את קלויז הגר"א והיה ממנהליו. בפנקס ווילנא נמצאה רשומה משנת תקס"ב בה הוחלט לתמוך בתמיכה קבועה בר' סעדיה השם פניו לארץ ישראל. בתקס"ד כותב בעל החיי אדם בהקדמת שערי צדק: נדרתי נדר גדול שכשאר אזכה להשיא בני ובנותי ויהיה ביכולתי אז אעלה לעיר הקודש לירושלים תו"ב, להיות שם כלל ימי חיי ולעבוד שם ה' ואמרתי אולי אזכה לכך באם שיתן ה' אותי לרחמים ויותן לי רשות מחצר אדונינו הקיסר יר"ה ע"פ פספורט כאשר ניתן איזה שנים רשיון להרב ר' סעדיה...'. בתקס"ט עלה ר' סעדיה לאר"י ולצפת שם פעמיו. בשנת תקע"ג פרצה מגיפה בצפת וקהילת הפרושים מילטו נפשם לירושלים שם התשכנו במערת צדקיהו. ר' נתן נטע בנו של ר' סעדיה היה גם הוא חולה בדבר ור' סעדיה ירד לכתובל המערבי שם ביקש להיות תמורת בנו וכך הווה, וביום כ"ה למנ"א תקע"ג חיים לישראל שבק. (כך סיפר רא"ל נאמן לרא"ל פרומקין והובא בשמו בתולדות חכמ"י, ר"ד בהרן סיפר כי בילדותו כאשר אירע מגפה בירושלים ירדו לקבר ר' סעדיה לבקש שם רחמים). מרשימותיו של ר' סעדיה נתייסד ספר מעשה רב, ממנו יסוד ממנו פינה לרישום מנהגי רבינו הגר"א.
[חידושים מקוריים שלו לא ידועים, אולי מלבד סברתו בדין פת הבאה בכיסנין שכנראה כל עם ישראל סומך עליו...]

מצבת ר סעדיה.jpg

האם אין חידוש בשמו בדיני פדה"ב?

רק תיקון קל. ההסכם עם ר' סעדיה בתקס"ב לא היה ע"מ שיעלה אלא היה הסכם פרישה מניהול קלויז הגר"א, אלא שנוסף שם סעיף שגם אם יעלה לאה"ק הקיצבה תמשך. ומזה מוכח שכבר אז חשב לעלות. מ"מ כדברי רבי אריה נאמן כבר בתק"ס החל הגר"ח מוואלז'ין לארגן את העליה של תלמידי הגר"א לאה"ק, [וזה גם דלא כאלו שבדו מליבם שהגר"ח הסתייג מהעליה].

ביום חמישי פר' ראה הבעל"ט יחולו מאתים שנה להסתלקותו של רבי סעדיה תלמיד הגר"א.

מצאתי כדברים האלו על רבי סעדיה ומצבתו בהר הזיתים, כפי שנכתבו כאן (עם קצת תיקונים).
http://www.mountofolives.co.il/article. ... ws&CID=317

ר' סעדיה בן נתן נטע- סיפורה של מצבה
בחודש סיון תש"ע במהלך שיקום בית הקברות הספרדי, נחשפה חלקה אשכנזית קטנה בה נקברו תלמידי הגר"א. בין המצבות שהתגלו מתחת לערימות העפר הציצה מצבת אבן משולשת עליה נכתב: "מ'ק הרב ח'ק כמוה"ר סעדיה אשכנזי זלה"ה נפ' כ"ה ח' אב ש' תקע"ג".

ר' סעדיה בן נתן נטע המכונה 'אשכנזי' היה מראשוני תלמידי הגר"א שנטמנו בהר הזיתים. חשיפת המצבה עוררה עניין רב בין מקורבי וחוקרי תלמידי הגר"א. עד כה איש לא ידע היכן נקבר ר' סעדיה ורבים סברו שלא נקבר בהר הזיתים. גם החוקר ר' אברהם משה לונץ שמיפה את בית הקברות בסוף המאה ה-19 לא מצא אותה, בספרו 'ירושלים' כתב: '"מצבת ר' סעדיה נעתקה".

מי היה ר' סעדיה? ומדוע חשיפת המצבה גרמה להתרגשות כה רבה? ר' אריה פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים מספר אודותיו: "הגאון הצדיק ר' סעדיה בהרב ר' נתן נטע זלללה... אחד מתלמידי הגר"א ז"ל אשר לא מש שנים רבות מתוך אהלו והראה לו פנים מסבירות כל הימים, עמו למד הגר"א את המסכתות קטנות, וכל מה שהגיה הגר"א כתבם תלמידו הנזכר על הספר כנז"ל, והוא אשר רשם כל הגהות הגר"א המכונים בשם מעשה רב.." (חלק ב' עמ' 163).

ר' סעדיה היה בין 511 תלמידי הגר"א (כמנין אשרי) שהגיעו לארץ והתיישבו בצפת. הוא עמד בראש הגל השני שהגיע בשנת תקס"ט (1809). ר' חיים בר' טוביה כץ שהיה בין הבאים בעליה זו במכתבו לעיר ווילנא כתב: "שכרנו מקום דירה ומדרש ... והרב החסיד המפורסם מו"ה סעדיה נר"ה אומר שעור גמרא ושארי דברים, ויש שם ב"ה ערך ארבעים בעלי בתים.." (שם, עמ' 164). בשנת תקע"ג (1913) פקדה את צפת מגפת דבר קשה, רבים מהתלמידים ברחו לירושלים ביניהם ר' סעדיה ובנו נתן נטע. בנו היה חולה מאד ונטה למות. וכך מספר ר' אריה נאמן מזכיר כולל הפרושים: "שבו בפרק חלה בנו יקירו הרב ר' נתן נטע, ונסתכן מאד, עדי שגם הרופאים נתיאשו מרפאותו, וקיבץ הרב עדה שלמה ללכת אצל כותל המערבי, ובמרי שיחו התפלל לה', ויאמר: 'אם נגזר מבית דין הצדק לאסוף רוחו ונשמתו מהעולם הזה, אהיה אנכי תמורתו וחליפתו, באשר לרוב זקנותי ותשות כחי לא אוכל לעבדך כראוי'. ובשובו הביתה ראה את בנו והנה חולצתו חמה. ובקרב הימים נפטר הצדיק לבית עולמו, ובימים האלו שלט 'חולי המהלכת' ויגזור על שמאל וימין, והעם היו כלואים ונסגרים בבית כדרכם ר"ל בעתות האלו. ובזמן פטירת החסיד ההוא הכריזו שיבואו כלם ללוותו, ויעשו לו כבוד גדול, ויבכו אותו כל בית ישראל, ויספדו אותו, ויכפר על העם והמגפה נעצרה". (שם, שם). תפילתו של הצדיק ר' סעדיה לרפואת הבן נשמעה במרומים , הבן הבריא ולאחר זמן קצר ר' סעדיה נפטר. ימים קשים היו אז בישוב איש לא העז לצאת מביתו מהפחד שמא ידבק במחלה. למרות זאת לוויתו של ר' סעדיה בהר הזיתים הייתה לוויה גדולה מאד, כל הישוב ללא היסוס יצא לחלוק לו כבוד אחרון, ומספר לנו ר' אריה שבזכות מעשה זה נעצרה המגיפה. בנו ר' נתן נטע זכה לחיות בעיר הקודש שלשים ושבע שנים נוספות ונפטר בי' טבת תר"ט (1849).

בכ"ה אב שנת תש"ע לראשונה אחרי שנים רבות ערכו מקורביו וצאצאי תלמידיו של ר' סעדיה 'יארצייט' למרגלות המצבה. במעמד ... הונחה מצבה חדשה מאבן שיש לבנה בשילוב עם המצבה הישנה. שפר גורלה של חלקת תלמידי הגר"א והוחלט לנסות לשקם אותה בדרך שונה ממה שנעשה עד כה. במקום לשפץ ולחדש את הקברים הוחלט לשמר את החלקה כפי שנחשפה ובכך להבטיח את המשך שלמותה מבחינת הצורה והחומר. מי שיבוא אי"ה בכ"ה באב לפקוד את קברו של ר' סעדיה בן נתן נטע יופתע לראות שמצבת השיש החדשה עברה שנוי, היא כבר לא לבנה ובוהקת, אלא קבלה מראה עתיק המשתלב עם כל הקברים הישנים בחלקה. המצבה ה'חדשה- עתיקה' היא היחידה מבין המצבות המספרת ל'דור אשר לא ידע' על תלמיד ותיק של הגאון מווילנא שבחר לעלות לציון והיה ממקימי ומייסדי הישוב הפרושי בארץ הקודש.


משפחת חעשין מצאצאיו נקראה כך על שם אחד מזקנות אבות המשפחה שנקראה חאשע.

בישורון יש מאמר על ספר מעשה רב שטוען שמחבר ספר מעשה רב ביסס את ספרו על מה שכתב ר סעדיה תלמיד הגרא ולא מבוסס על דברים משלו

מחולת המחנים כתב:משפחת חעשין מצאצאיו נקראה כך על שם אחד מזקנות אבות המשפחה שנקראה חאשע.

ליתר דיוק:
בתו של רבי סעדיה, מרת חעשע, (אשת רבי שמואל מפינסק) היתה חותנתו של רבי משה חעשין (בנו של רבי יצחק מחסלוביץ תלמיד הגר"א) שנשא את בתה מרת באשא.
הוא הראשון שנקרא בשם המשפחה, לאחר שכונה "משה חעשעס" על שם חמותו! ולאחר מכן התגלגל מ'חעשעס' ל'חעשין'.

בספר 'גבורות ישעיהו' שיצא לאור הקיץ במאה עותקים ממוספרים לרגל יובלו השמונים של האספן והביבליוגרף ר' שעי'ה וינוגרד, יש מאמר מקיף ורחב של ידידו ובן גילו הפרופ' אלעזר הורוביץ, בשם "רבינו סעדיה בן ר' נתן נטע תלמיד הגר"א ועלייתו לירושלים" (עמ' 9-41).

נערי האוצר כתב:בספר 'גבורות ישעיהו' שיצא לאור הקיץ במאה עותקים ממוספרים לרגל יובלו השמונים של האספן והביבליוגרף ר' שעי'ה וינוגרד, יש מאמר מקיף ורחב של ידידו ובן גילו הפרופ' אלעזר הורוביץ, בשם "רבינו סעדיה בן ר' נתן נטע תלמיד הגר"א ועלייתו לירושלים" (עמ' 9-41).

האם יש אפשרות להשיג את הספר (אחר שציינת מספר עמוד)

אין אפשרות. יש בספרייה הלאומית.

האם ידוע על יחוס נוסף שיש למשפחת חעשין?

נערי האוצר כתב:

עזריה כתב:

נערי האוצר כתב:בספר 'גבורות ישעיהו' שיצא לאור הקיץ במאה עותקים ממוספרים לרגל יובלו השמונים של האספן והביבליוגרף ר' שעי'ה וינוגרד, יש מאמר מקיף ורחב של ידידו ובן גילו הפרופ' אלעזר הורוביץ, בשם "רבינו סעדיה בן ר' נתן נטע תלמיד הגר"א ועלייתו לירושלים" (עמ' 9-41).

האם יש אפשרות להשיג את הספר (אחר שציינת מספר עמוד)

אין אפשרות. יש בספרייה הלאומית.

ובספריית הרמב"ם?

לחיים כתב:האם ידוע על יחוס נוסף שיש למשפחת חעשין?

ב"המבשר" מדור "למשפחותם" היה לפני כשנתיים סדרה של מאמרים על תולדות וייחוס משפחת חשין.
אציין רק מה שנתחדש לאחר פרסום הכתבה.
אבי משפחת חשין הוא רבי יצחק (איצל'ע) חסלוויצער תלמיד הגר"א. בן רבי זאב בן רבי אריה לייב מחסלוביץ.
(ע"פ מכתבו המופיע בספר "השיבה לירושלים" של פרופ' אריה מורגנשטרן)
רבי יצחק נפטר בין השנים תקפ"ג-תקפ"ו
בנו הוא רבי משה חעשעס הנ"ל (חתן ר' שמואל חתן ר' סעדיה)
בנו רבי יצחק חשין תלמיד מהרי"ל דיסקין
ממנו רוב מנין ובנין של משפחת חשין.

נערי האוצר כתב:בספר 'גבורות ישעיהו' שיצא לאור הקיץ במאה עותקים ממוספרים לרגל יובלו השמונים של האספן והביבליוגרף ר' שעי'ה וינוגרד, יש מאמר מקיף ורחב של ידידו ובן גילו הפרופ' אלעזר הורוביץ, בשם "רבינו סעדיה בן ר' נתן נטע תלמיד הגר"א ועלייתו לירושלים" (עמ' 9-41).

מה עוד יש בו?

נערי האוצר כתב:בספר 'גבורות ישעיהו' שיצא לאור הקיץ במאה עותקים ממוספרים לרגל יובלו השמונים של האספן והביבליוגרף ר' שעי'ה וינוגרד, יש מאמר מקיף ורחב של ידידו ובן גילו הפרופ' אלעזר הורוביץ, בשם "רבינו סעדיה בן ר' נתן נטע תלמיד הגר"א ועלייתו לירושלים" (עמ' 9-41).

יש בספר מכתב מר"ס מצפת תקע"ב, בו הוא מזכיר (עמ' 41) את בנו ר' נתן נטע, כמו כן את "בנות בתי הנמצאות פה, שהם שרל צירל ורחל בנות בתי חנה, ואברהם מאיר בן בתי רבקה".
אברהם מאיר הנזכר במכתב כנכדו של ר"ס, הוא ר' אברהם מאיר ב"ר ירמיה שד"ר כולל הפרושים, אשר נולד בצפת כנראה עוד לפני שעלה סבו ר"ס. אביו ר' ירמיה עלה לא"י עוד לפני רמ"מ משקלוב, והוא חתום אחרון באגרת הפרושים מתק"ע הידועה.

השם סעדיה לא מקובל באשכנז, האם יתכן שנולד הוא או אביו במקום אחר כגון בתימן? (אולי השם עזר לו בביסוס הקהילה האשכנזית בי-ם?)

סעדיה לא היה שם נדיר כל כך באשכנז. משום מה שימש ככינוי(!) ל'ישעיה'.

תראה לי עוד אחד כך.

על קריאת שם סעדי' לישעי' ולהיפך ראה בבית שמואל שמות גיטין, ובשו"ת הרמ"א סי' פ"ד, ובנחלת שבעה סי' מ"ו שמות גיטין אות ס' בשם מהרש"ל פ"ד דגיטין, ועוד.

פרי יהושע כתב:תראה לי עוד אחד כך.

רב סעדיה ישעיהו קצנלבוגן אב"ד אונגאריש בראד
רב סעדיה ישעיהו מירקין אב"ד בעליצא
...

ויש להוסיף האמור באשכול ישן ומעניין זה

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=542

----
בתחילת האשכול דובר על כינויו אשכנזי

והנה ממאמרו של ר' אלעזר הורביץ הנזכר

ותולה זאת גם בשמו הנדיר

איש_ספר כתב:בתחילת האשכול דובר על כינויו אשכנזי

והנה ממאמרו של ר' אלעזר הורביץ הנזכר

ותולה זאת גם בשמו הנדיר

ר אלעזר הורביץ.jpg

על קברו של רבי מנחם מענדל משקלוב נכתב ג"כ הכינוי אשכנזי, למרות שמו האשכנזי המובהק, הסיבה כנראה מפני שגם הוא נטמן בחלקה הספרדית, ולכן כדי להדגיש שהוא מהעדה האשכנזית כתבו על מצבו את הכינוי אשכנזי, (עד לשנת תרט"ז לא היה לקהילה האשכנזית בירושלים חברה קדישא ובית קברות משל עצמה).
כן נכתב גם על מצבת רבי אברהם גרשון מקיטוב הטמון בחלקה הספרדית.

בפנקס ביה"ד הספרדי בצפת מתחילת שנות התק"ע, נזכרו כמה וכמה מחברי כולל הפרושים, וחלקם צוינו לא פעם כ"אשכנזי". כך "הרב ר' מינדיל אשכנזי" - רמ"מ משקלוב, "שלמה זלמן אשכנזי" - רש"ז שפירא, "נתן אשכנזי פרוש" - רנ"נ בנו של ר"ס, ועוד רבים.
מה שמצביע ע"כ שהצימוד "אשכנזי" היה אמור ככל הנראה רק לעזור בזיהוי האישיות.

פרי יהושע כתב:השם סעדיה לא מקובל באשכנז, האם יתכן שנולד הוא או אביו במקום אחר כגון בתימן? (אולי השם עזר לו בביסוס הקהילה האשכנזית בי-ם?)

מסתמא לא פחות מקובל מ'ניסים'...

שמח כתב:

לחיים כתב:האם ידוע על יחוס נוסף שיש למשפחת חעשין?

ב"המבשר" מדור "למשפחותם" היה לפני כשנתיים סדרה של מאמרים על תולדות וייחוס משפחת חשין.
אציין רק מה שנתחדש לאחר פרסום הכתבה.
אבי משפחת חשין הוא רבי יצחק (איצל'ע) חסלוויצער תלמיד הגר"א. בן רבי זאב בן רבי אריה לייב מחסלוביץ.
(ע"פ מכתבו המופיע בספר "השיבה לירושלים" של פרופ' אריה מורגנשטרן)
רבי יצחק נפטר בין השנים תקפ"ג-תקפ"ו
בנו הוא רבי משה חעשעס הנ"ל (חתן ר' שמואל חתן ר' סעדיה)
בנו רבי יצחק חשין תלמיד מהרי"ל דיסקין
ממנו רוב מנין ובנין של משפחת חשין.

כרגע התקבלה הבשורה הקשה על פטירתו של אחד מישישי משפחה ירושלמית מפוארת זו,
ה"ה הרה"ג ר' יהושע לייב חשין זצ"ל, נלב"ע כעת בשנת התשעים לחייו בירושת"ו
מדמויות ההוד של ירושלים של מעלה, מקבל כל אדם בסבר פנים יפות בצורה מופלאה,
אפילו בימים האחרונים ממש כשסבל יסורים מרים, היה מצליח להעלות חיוך גם על פניהם של הקשוחים שברופאים.
עמל בתורה ובהלכה בכל מאודו ממש, לא פסק פומיה מגרסיה
גם בשנים האחרונות כשכל גופו ידע קושי ומכאוב, תמיד הייתה לו רק בקשה אחת: הקריאו לי דברי תורה!
משניות, משנה ברורה, מה שאתה לומד עכשיו בסדרים, אבל תגיד לי דברי תורה.
היה מקפיד מאוד על עניית אמן כהלכה, והיה מלמד כל אדם לענות אמן במתינות ובכוונה.


ר' יהושע לייב היה בנו של ר' נחמיה חשין, ב"ר אברהם חיים חשין, ב"ר יצחק חשין (האחרון בהודעה למעלה).
אמו הייתה מרת פינא רילא לבית קיינער, ב"ר בנימין זאב הכהן [ומרת בת שבע כ"ץ, שהייתה אחת משלושים ילדיו של ר' פנחס הכהן, בנו של ר' מנחם מנדל הכהן - סופר עשרות שנים אצל החת"ס ונאמן העיר פרעשבורג, שלפי המסורת נתברך ע"י החת"ס שבנו יחידו - ר' פנחס הנ"ל - יהיו לו הרבה צאצאים], ב"ר נח.
ר' יהושע לייב היה חתנו של ר' יואל יעקב רוטמן, ב"ר יוסף [לומז'ער], ב"ר יצחק דוד רוטמן, ראש המשפחה הירושלמית הגדולה [וחותנו של הגה"צ ר' אליהו לפיאן זצ"ל].

לא רציתי להזכיר, אבל אם העלו כאן זכרו של הגאון הצדיק רבי סעדיה זצוק"ל, אשר אלמלא מפעלותיו הברוכים לא היינו זוכים היום לשבת בירושלים קרתא דשופריא!

ארמוז רק בחצי מילה לדברי הבלע שכתב חוקר חסידות חב"די (עין תחת עין, עם כיצד חוקרים אישים בישראל, ניו יורק תשע"ד) ובו הוא מלכלך פיו ולשונו על קדוש ישראל רבי סעדיה זצוק"ל, נאמן ביתו של מאור עינינו הגר"א זיע"א. תמהני איך הספר הזה נמצא באוצר, מצוה לבערו מן העולם בכל דרך ויפה שעה אחת קודם.

כיון שהספר מתהדר ב'נוצות מחקריות', אמרתי לעצמי, אהיה הגון, ואפתח את המקורות שאליהם הוא מציין.
אביא לפניכם את הקטע מספרו, ואחריו את הקטע המקורי, ואמרו נא רבותי דיינים מומחים, אם צודק אני כי אין לך סילוף גדול מזה.

איש_ספר כתב:לעת האחרונה נחשפה מצבת קבורת ר' סעדיה תלמיד הגר"א, וגיסו של ר' זלמלה מואלאז'ין (שניהם חתני רי"מ פעסעלס) בהר הזיתים מאחורי המבנה המכונה יד אבשלום


[חידושים מקוריים שלו לא ידועים, אולי מלבד סברתו בדין פת הבאה בכיסנין שכנראה כל עם ישראל סומך עליו...]

מצבת ר סעדיה.jpg

אפשר לקבל הרחבה על איזה סברא מדובר?

דעת_האברך כתב:

איש_ספר כתב:לעת האחרונה נחשפה מצבת קבורת ר' סעדיה תלמיד הגר"א, וגיסו של ר' זלמלה מואלאז'ין (שניהם חתני רי"מ פעסעלס) בהר הזיתים מאחורי המבנה המכונה יד אבשלום


[חידושים מקוריים שלו לא ידועים, אולי מלבד סברתו בדין פת הבאה בכיסנין שכנראה כל עם ישראל סומך עליו...]

מצבת ר סעדיה.jpg

אפשר לקבל הרחבה על איזה סברא מדובר?

כמדומה שהסברא היא שהקובע סעודתו על פת הבאה בכסנין שאין הרבים נוהגים לקבוע עליה סעודה, בטלה דעתו אצל כל אדם.
יבואו הבקיאים ויציינו.

קיבלתי תגובת מחבר הספר "עין תחת עין":

כן טעיתי בפירוש אותה שורה בספר שני אליהו. הוא כותב "אם באמת הרה"צ ר"ס זצ"ל הי' ת"ח גדול ומפורסם", ופירשתי אז שהוא כותב בדרך שאלה "אם באמת הרה"צ ר"ס זצ"ל הי' ת"ח גדול ומפורסם". אבל לפועל צודק המעיר כאן, שהשני אליהו כתב זאת בדרך קריאה במכוון של "אם כי באמת הרה"צ כו' הי' ת"ח גדול ומפורסם". ותודה על הערתו זו.

מה שהכותב משתלח בלשונות שמצא "זיופים". במומו הוא פוסל, הוא מצא טעות אחת אצלי בפירוש משפט אחד ב"שני אליהו", אבל הוא מעלים מעיני הקוראים אשר אני כתבתי שם כמה הוכחות בענין זה.

בכלל דרכם של בני-תורה לכתוב בנחת ודרך ארץ, אבל כותב זה בחר לכתוב ברוב חמת וזעם, אין זה לשון חכמים אלא זוהי דרכם של אנשים שאין להם מה לומר בגוף הענין ועל כן הם משתמשים במשחקי מלים.

אין כאן ענין של התווכחויות ושיטות, קראתי בספרים והעליתי תהיות בעניינו של רבי סעדיה וגם הבאתי מ"ש בעניינו הגאון הקדוש הר"ח מוואלאזין זצ"ל ועוד. ובאם לכותב זה יש לו מסקנות אחרות ממה שאני הצעתי, שיכתוב לגופו של ענין. ואם דבריו יהיו נכונים מיני' ומיני' תסתיים שמעתתא, ואודה לו שהעמיד הדברים על מכונם ואתקן הדברים בהוצאות הבאות.

אני מאד מודה לזיסקינד על הבאת הדברים בפני הה"כ נר"ו, ועל תגובתו המכובדת ומכבדת.
באמת מן הראוי היה לישב על פרשה זו בעיון הראוי לה, כי בהחלט היא חשובה עד מאד.
מבלי להכנס לעצם דברי הה"כ, אשר הינם טענה חסידית ישנה של ערעור וחתירה תחת סמכות גדולינו (רבי סעדיה וחבורתו 'סובבו' את הגר"א - לשון הה"כ - תצילנה אזנים משמוע! גם ש"ס וילנא 'סובבו' את רבי עקיבא איגר, אשר כידוע מחה על זה נוראות. כמובן כל זה למען ההשלכה הישירה על הרב שך, שאכן ציטט ברבים את מכתבו של הגרע"א ז"ל, ודי בזה לעת עתה), רפרפתי מלמעלה על הדברים, ואביא בפניכם עוד פנינה מאוצרו של הרב הכותב. אינני מפרשן, רק מציג בפניכם, את הפרשנות - תאמרו נא אתם.

הכותב נהנה לחזור על הביטוי שהדביק לרבי סעדיה - 'שמש קטן' (ימחל לי ריבוני על מה שאני חוזר על כך)


ואם תשאלו היכן קרא רבינו חיים מוואלאזין זללה"ה לרבי סעדיה בביטוי המחפיר הזה?
הנה לפניכם הציטוט (גם הוא מהספר הנ"ל, לא היה לי פנאי לפתוח שום דבר במקורו) -



למי בדיוק קרא הגר"ח 'שמש קטן'?

ומה יש לנו עוד לבקש ולזעוק אל המלך?

ולמען השלמת המלאכה, המטעמים שעושה הה"כ מההקדמה של מוהר"ח זיע"א על השמש קטן, ראו נא ראו מה שהיה פשוט לרבינו הסטייפלר בנידון זה-

להוסיף "שלא שמש כל צרכו" תוך סילוף המקור זה אכן דבר נורא ומגעיל.
אבל ממי שהפך חולה נפש מומר לצדיק קדוש אין הרבה מה לצפות...

הנה דברי הרב ישראל פלס על ס' המהרי"ל בישורון כ'



ברור מזה שהגר"ח חיבר בין המעשה רב לר' זלמן משוטיגווערא לטובה כתלמידים נאמנים לרבם הגדול.
והגישה השלילית והמילה של גנאי נגד רבי סעדיה הם רק פרי דמיונו ושנאתו של מטוסוב

איך שלא יהיה הפשט, הרי לא יתכן שהגר"ח זלזל ככה בספר שהרמ"א נשען עליו תמידים כסדרם לענין הלכה למעשה ממש.