פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:הגה"צ ר' שריה דבליצקי שליט"א יודע לספר עליו כמה עובדות מעניינות. כמדומה שגם היה מרואי פניו. היה מכונה בירושלים: המגריל. (כנראה משום שה"א וגימ"ל אצל הרוסים וכו')
בנו היה רב בעכו או רב של עכו והיה אומר את הוידוי עם הרוגי המחתרות.

ביום שלישי כ"ה בניסן (15 באפריל) העבירו הבריטים במפתיע ארבעה מהנידונים למוות: גרונר, אלקחי, דרזנר וקשאני - מכלא ירושלים לכלא עכו. ההעברה נעשתה בחשאיות רבה, תוך פיזור רמיזות על-ידי השלטונות כי אין להם כל כוונה לבצע את גזר-הדין בזמן הקרוב. כאשר פנה עורך-הדין מקס קריצמן אל שלטונות בית-הסוהר בעכו וביקש הבהרות בקשר להעברה, נאמר לו כי: "...המנהל לא קיבל כל הוראות בדבר ההכנות לביצוע גזר-דין המוות, והנוהג הוא שהנהלת בית-הכלא מקבלת הוראות כאלה ימים מספר לפני הביצוע".

למחרת היום, בשעה 2:45 לפנות בוקר, הגיעו שלושה שוטרים בריטיים ושוטר ערבי אחד אל דירתה של משפחת נחמיה כתריאל מגריל, המשפחה היהודית היחידה שהתגוררה אז בעכו. מגריל היה תלמיד חכם; הוא נהג לשמש כשליח ציבור לפני האסירים היהודיים בכלא עכו והיה עובר לפני התיבה בשבתות ובחגים. כתריאל מגריל לא הוסמך לרבנות, והיה ידוע בקרב הערבים בכינויו "חכם אבו מוסה". (עיתון "הארץ" מיום 17.4.47)

השוטרים העירו את מגריל משנתו וביקשוהו לבוא עימם לבית-הסוהר. הם סרבו לגלות לו את סיבת בקשתם והאיצו בו שימהר, באומרם כי אין להם פנאי. כששאלם מר מגריל לכמה זמן הוא דרוש להם, השיבוהו "לשעתיים בערך". אז הבין מגריל את פשר הדבר והשיב לשוטרים הבריטיים: "אני מסרב ללכת אתכם. עליכם להתקשר בעניין זה עם הרבנות הראשית בחיפה". והשוטרים חזרו כלעומת שבאו. על הוצאתם להורג של דב גרונר וחבריו נודע למר מגריל רק מקץ כמה שעות, משידור רדיו ירושלים.

ואכן, בשעה ארבע לפנות בוקר העירו את דב גרונר משנתו והוא הובל אל תא הגרדום. בתא נכחו מנהל בתי-הסוהר בארץ, מנהל כלא עכו, רופא וכן שישה קצינים בריטיים. כנהוג בבריטניה ובמושבותיה, שימש מנהל בית-הכלא כתליין, אולם שלא כנהוג - לא נכח במקום רב יהודי. דב גרונר עלה לגרדום ללא וידוי וכך גם יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני ומרדכי אלקחי. הארבעה נתלו תוך מחצית השעה, וכל אחד מהם, בהגיע תורו, שר את "התקווה" עד שהעניבה חנקה את גרונו. אל השירה הצטרפו החברים שחיכו לתורם.

כאשר שירת המוצאים להורג נשמעה במעומעם בין כותלי בית-הכלא, קמו כל האסירים היהודיים על רגליהם ושרו בקול גדול את ההמנון.

חיס כתב:בנו הרב כתריאל נחמיה מגריל מספר:

הליכות עולמים כתב:

חיס כתב:בנו הרב כתריאל נחמיה מגריל מספר:

מהיכן הידיעה וממתי?

גלאגוזים כתב:כפי שכתבתי לעיל, פגשתי בטיסה לארץ נינה של הרא"ש.
שם משפחתה היה אלחדיף. [בעלה ממשפחת אלחדיף הטבריינית]

אאל"ט להרא"ש היה קשר משפחתי עם משפחות: רקובסקי ראם ורוזנטל הירושלמיות.
[אולי דרך אשתו השניה]

לייטנר כתב:

הליכות עולמים כתב:

חיס כתב:בנו הרב כתריאל נחמיה מגריל מספר:

מהיכן הידיעה וממתי?

מעריב לפני 45 שנה.
הנ"ל נפטר 7 שנים מאוחר יותר ונקבר בטבריה.