האם הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ היה נכד השל"ה?

[ארזי ביתר]

אחד מצאצאיו שעסק רבות בייחוס, הלא הוא הרה"ח רבי בצלאל אברהם ברנשטיין זצ"ל מירושלים, העתיק בספרו "אילני יחס", לוח ייחוס של מהרנ"צ מראפשיץ לשל"ה הקדוש, וכותב שם "על פי דעת הר"ן מראפשיץ".

מדברים אלו הבנתי שיש חילוקי דעות בנושא, ואכן, אחד מגדולי המבינים בייחוס, אמר לי, שזו טעות.

הרי לפניכם הייחוס, כפי שמופיע שם:



רבי נפתלי צבי מראפשיץ

בן רבי מנחם מנדל, אבד"ק לינסק

חתן רבי יצחק הלוי הורביץ, אבד"ק א.ה.ו.

בן רבי יוקל הלוי הורביץ, אבד"ק גלוגא

בן רבי מאיר הלוי הורביץ, אבד"ק טיקטין

בן רבי שמואל שעלקא הלוי הורביץ, אבד"ק טורנא

בן רבי יהושע הארוך הורביץ, אבד"ק פרמיסלא

בן רבי יעקב הורביץ, אבד"ק פרמיסלא

בן רבי ישעיה הלוי הורביץ, מח"ס "שני לוחות הברית" השל"ה הקדוש



איפה הטעות?

[ירון]

לא טעות, אלא גרסאות שונות, שאין ביניהן כיום הכרעה חד משמעית. ראה למשל בבלוג תולדות ושורשים:

http://toladot.blogspot.co.il/2010/12/b ... mment-form

http://toladot.blogspot.co.il/2010/12/blog-post_11.html

[שמח]

בספר "נצר משרשים" יש בירור ארוך על זה, ומביא שהחוזה מלובלין אמר על הרה"ק מרופשיץ שהוא נכד השל"ה.
ומיישב זאת בחשבון מנומק כיצד יכול הדבר להתיישב. (אמנם לענ"ד החשבון דחוק מאד וכמעט לא שייך במציאות).
הספר אינו כעת תח"י.

[ארזי ביתר]

שמעתי מידען אחד, שהראפשיצער לא כתב את ייחוסו להשל"ה הקדוש. ומעשה שהיה כך היה. כמנהג רבים וקדושים, לפני סגירת שידוך מונים את הייחוס. לפני ששידך הראשפיצער את אחד מילדיו, מנה בייחוסו, את השל"ה הקדוש. כתב הייחוס דלעיל, הוא לפי כתב יד של אחד מצאצאי הראפשיצער.

האם יש סימוכין לגירסא זו?

[רימנובער אייניקעל]

זה בטוח שהוא לא היה בן אחר בן להשל"ה הק',כי להשל"ה קראו הורביץ ,ולהרב מראפשיץ קראו רבין ,והוא החליף את שם משפחתו לשם משפחת אמא שלו מרת בילה הורוויץ,

[ארזי ביתר]

זה בטוח שהוא לא היה בן אחר בן להשל"ה הק',כי להשל"ה קראו הורביץ ,ולהרב מראפשיץ קראו רבין ,והוא החליף את שם משפחתו לשם משפחת אמא שלו מרת בילה הורוויץ,

תעיין בהודעה הראשונה שכתבתי. הוא לא מופיע שם כבא"ב.

[רימנובער אייניקעל]

כידוע שרבי נפתלי מראפשיץ היה מגזע רבנים לאורך ולרוחב.כלשון הרה"ק רבי יענקעלעה מפשעווארסק זצ"ל, וכשהיגע בפעם הראשונה להרבי רבי אלימלך מליזשענסק ,אמר להרבי מראפשיץ שאינו מקבל יחסנים לחברייא שלו.אז זרק עצמו הרבי מראפשיץ על הארץ והתחיל לבכות מה הוא אשם שהוא נולד יחסן?עד שריחמו עליו הרבי רבי מיילך וקבלו לחברייא שלו, זיע"א.

[ארזי ביתר]

כידוע שרבי נפתלי מראפשיץ היה מגזע רבנים לאורך ולרוחב.כלשון הרה"ק רבי יענקעלעה מפשעווארסק זצ"ל, וכשהיגע בפעם הראשונה להרבי רבי אלימלך מליזשענסק ,אמר להרבי מראפשיץ שאינו מקבל יחסנים לחברייא שלו.אז זרק עצמו הרבי מראפשיץ על הארץ והתחיל לבכות מה הוא אשם שהוא נולד יחסן?עד שריחמו עליו הרבי רבי מיילך וקבלו לחברייא שלו, זיע"א.

כנראה שיש בסיפור ידוע זה, תשובה לשאלתי, אלא שאני בקטנות ובצרות דעתי, לא זכיתי להבין.

אייניקעל, אשמח אם תואיל לבאר לי דבריך.

[איטשע]

כידוע שרבי נפתלי מראפשיץ היה מגזע רבנים לאורך ולרוחב

סתם גוזמא, ה'יחוס' שלו הוא רק בהיותו בן בתו של ר' איציקל האמבורגער, מצד אביו לא ידוע יחוסו בכלל

[רימנובער אייניקעל]

כידוע שרבי נפתלי מראפשיץ היה מגזע רבנים לאורך ולרוחב

סתם גוזמא, ה'יחוס' שלו הוא רק בהיותו בן בתו של ר' איציקל האמבורגער, מצד אביו לא ידוע יחוסו בכלל

אבל רבי איציקל המבורגר היה יחסן גדול.

[רימנובער אייניקעל]

כידוע שרבי נפתלי מראפשיץ היה מגזע רבנים לאורך ולרוחב.כלשון הרה"ק רבי יענקעלעה מפשעווארסק זצ"ל, וכשהיגע בפעם הראשונה להרבי רבי אלימלך מליזשענסק ,אמר להרבי מראפשיץ שאינו מקבל יחסנים לחברייא שלו.אז זרק עצמו הרבי מראפשיץ על הארץ והתחיל לבכות מה הוא אשם שהוא נולד יחסן?עד שריחמו עליו הרבי רבי מיילך וקבלו לחברייא שלו, זיע"א.

כנראה שיש בסיפור ידוע זה, תשובה לשאלתי, אלא שאני בקטנות ובצרות דעתי, לא זכיתי להבין.

אייניקעל, אשמח אם תואיל לבאר לי דבריך.

ביאור על מה?

[איטשע]

כידוע שרבי נפתלי מראפשיץ היה מגזע רבנים לאורך ולרוחב

סתם גוזמא, ה'יחוס' שלו הוא רק בהיותו בן בתו של ר' איציקל האמבורגער, מצד אביו לא ידוע יחוסו בכלל

אבל רבי איציקל המבורגר היה יחסן גדול.

כתבת: מגזע רבנים "לאורך ולרוחב".

[הסרפד]

כידוע שרבי נפתלי מראפשיץ היה מגזע רבנים לאורך ולרוחב

סתם גוזמא, ה'יחוס' שלו הוא רק בהיותו בן בתו של ר' איציקל האמבורגער, מצד אביו לא ידוע יחוסו בכלל

אבותיו מצד אביו היו רבני באליגראד, לא כן?

[רימנובער אייניקעל]

כידוע שרבי נפתלי מראפשיץ היה מגזע רבנים לאורך ולרוחב

סתם גוזמא, ה'יחוס' שלו הוא רק בהיותו בן בתו של ר' איציקל האמבורגער, מצד אביו לא ידוע יחוסו בכלל

אבותיו מצד אביו היו רבני באליגראד, לא כן?

זה לשון רבי יענקעלע מפשעווארסק זי"ע.צא ובדוק את יוחוסו של רבי איציקל המבורגער ותראה איזה יחסן היה.

[חיס]

כבר נדפס ספר "חלק צדיק" ובו תולדותיו בארוכה של הרה"ק רבי מנחם מנדל לינסקא זי"ע אביו של הרה"ק מרופשיץ זי"ע יעיין שם וינעם לכם

[ארזי ביתר]

כבר נדפס ספר "חלק צדיק" ובו תולדותיו בארוכה של הרה"ק רבי מנחם מנדל לינסקא זי"ע אביו של הרה"ק מרופשיץ זי"ע יעיין שם וינעם לכם

האם ישנו ברשת?

אם לאו, היכן ניתן להשיגו?

[חיס]

כבר נדפס ספר "חלק צדיק" ובו תולדותיו בארוכה של הרה"ק רבי מנחם מנדל לינסקא זי"ע אביו של הרה"ק מרופשיץ זי"ע יעיין שם וינעם לכם

האם ישנו ברשת?

אם לאו, היכן ניתן להשיגו?

ספר שיו"ל ע"י
מכון "נחלת צבי" בני ברק
a5744068@gmail.com

[רימנובער אייניקעל]

כידוע שרבי נפתלי מראפשיץ היה מגזע רבנים לאורך ולרוחב

סתם גוזמא, ה'יחוס' שלו הוא רק בהיותו בן בתו של ר' איציקל האמבורגער, מצד אביו לא ידוע יחוסו בכלל

המהיחסנים הכי גדולים בדורו

[בן_אליעזר]

הנה אין אשכול מיוחד לסיפורי/אמרותיו טהורות מהרה"צ ר' נפתלי מ'ראפשיץ זצוק"ל, אך כאן הכי קרוב לזה.

הנה שמעתי מעודי, מא' מזקני הדור הקודם, סיפור הקשור עם הצדיק, ועד הנה לא ראיתיו בנדפס (וראה להלן). ולא עלתה בידי לברר אצלו מקור הסיפור, מאיזה ספר או מסורת קיבלוה. מחיפוש שערכתי באוצר החכמה ועוד - העליתי חרס בידי (לחלק ממנו עכ"פ, וראה השערתי להלן בסוף). אמנם "לא ראינו, אינה ראי'", ובפרט שאינני בקי בספרות סיפורי הצדיקים - וגם ייתכן שהוא בספר שאינו באוצר - אך בכ"ז אציג הדברים לפני הקהל, שאולי יבוא גואל למקורו, ותשועה ברוב יועץ.

תורף הסיפור הוא כך:
להרה"צ ר' נפתלי מ'ראפשיץ הי' בן - נקרא לו ר' חיים - שהי' סוחר אתרוגים במקצועו (או א' ממקצועותיו..). וכמנהג גוברין יהודאין, רוב עיסוקו הי' בימי אלול, והפסיק בימים נוראים להיות בצל אביו הדגול. אחרי יוה"כ, שוב עשה עוד כמה מכירות אחרונות בעיירות הסמוכות - בכדי שיוכל להיות שוב בחצרה"ק לימי חג הסוכות. כנראה שמשמים לא הרשה הדבר, והדרכים היו מלאים בגשמים ובוץ, עד שנאלץ הוא וסוסו להתעכב בערב יו"ט לפנות ערב - למרות כל מאמציו הרבים שלא יגיע לידי כך - בעיירה סמוכה לראפשיץ אך רחוק עדיין מללכת רגלי להיות אצל אבא קדישא.
עיף ומחוסר כוחות, וגם במרה שחורה מזה שלא יכל להיות אצל אבא, דלא כמנהגו מדי שנה בשנה, הגיע ר' חיים לבית הכנסת הכפרי לפני שמנחה התחיל, והתיישב בספסל אחורית ובעוד שניות ספורות, נפל לתרדמה עמוקה.
שינתו נקטע באחת, כאשר א' מהאיכרים היהודים הפשוטים - נקרא לו ר' בערל -, דפק קשות על הבימה והכריז - לעצמו, כי כבר הלכו כל המתפללים לביתם - "והוא רחום" בקול גדול.. ר' חיים שהתעורר, התאנח קשות, איי, היהודי הזה אפילו לא יודע דבר בסיסי, שמתחילים ב"שיר המעלות" בליל יו"ט.. בפועל, הוא גם הכין את עצמו לתפלה, כששומע קולו הגדול של איכר העם-הארץ, שעושה טעויות רבות במשך כל התפלה.. ועוד התאכזב על איך נפל ל"חור" כזה, ולא בפלטרין של מלך..
כשסיים האיכר את תפלתו, פנה אל ר' חיים ושאל-הציע לו, כנראה שאין לך מקום להתארח בסוכה. בוא איתי! מחוסר ברירה, ר' חיים שמח שיהי' לו עכ"פ ארוחה בסוכה, והלך עמו. טיפסו על גגו לסעוד סעודת יו"ט. ושוב, האיכר עשה הקידוש מלא שגיאות, וכנהוג הזמין את האושפיזין - אברהם אבינו, והמשיכו בסעודה. פתאום, נשמע דפיקת על הסוכה, והנה מגיע עוד איכר יהודי, חבירו של המארח - נקרא לו ר' שמערל - ונכנס לדבר עם עמיתו. והנה מדברים על הא ועל דא בהנעשה בשדות, ואצל הפרות, וכמה חלב עושים וכו'.. ר' חיים שוב התאכזב: הלזה ייקרא סעודת יו"ט?! אין דברי תורה, אין ניגונים, רק דברי הבל ושטויות!, ואילו אצל אבי הגדול, יש רבי'שע טיש וכו'..
והנה, כך בלה ר' חיים היומיים הבאין דיו"ט, ומחכה הוא מתי כבר יעזוב המקום הזה.. בליל יו"ט הב', והנה המארח מכריז אושפיזא דיצחק. ואחרי דקות ספורות, עוד איכר מגיע, ומתדברים יחד כשני ידידים, והפעם - על התרנגולות, וכמה ביצים נולדו בעונה האחרונה וכו' וכו'..
בקיצור, בצאת היו"ט, ר' חיים הודה למארחו, ורכב על סוסו במהירות האפשרית, עד שהגיע לראפשיץ. מגיע לאביו הגדול, השואלו, נו איך עבר יו"ט? אוי, עונה הבן, אתם לא רוצים לדעת.. האב דוחף ודוחף, ולבסוף הבן מגלה כל הקורות אתו.., כשמסיים שב"ה כעת אני כאן.
האבא פונה אל בנו, הידוע לכם ה'פשט' בפסוק "עלה אליי ההרה והי' שם", דלכאו', אם משה הוא כבר על ההר - למה "והי' שם" - לשם מה הכפילות? אלא מאי, שלפעמים יכולים להיות על ההר - ועדיין לא "להיות שם".. וע"כ, להוי ידוע לכם, שהאיכר הפשוט הזה, מרוב תמימותו בהזמנת אברהם אבינו, אכן אברהם אבינו הגיע לבקרו! וכי, איך יבוא אברהם אליו.., אלא שהי' צריך להתלבש בלבושים שלו, ולדבר ב"שפה" שלו. אבל אילו הייתם מטים אוזן קושבת, הייתם מבינים הרמזים הטמונים בדברים הפשוטים, אכן דברים נעליים ביותר, על עולמות העליונים וספירות הקדושות! וכן הי' בליל השני עם יצחק אבינו, עוד "אורח פשוט", שגם שם הייתם שומעים דברים העומדים ברומו של עולם.. הייתם על ההר, אך לא הייתם שם.." ע"כ תוכן הסיפור.

ואמנם, בחיפוש באוצר החכמה בכמה צורות, רק מצאתי המובא ב'תורת יחזקאל' על התורה, להרה"צ ר' יחזקאל מ'קוזמיר (ומצו"פ צילומים משם). אכן שם הסיפור הוא באו"א - אמנם דומה במקצת - וגם לא מתייחס לראפשיץ.

וייתכן אמנם, ששניהם אמת. אלא, שהחסיד הזקן שסיפרו - או הוא, או רבותיו שקיבל מהם - "שזר" ה"ווארט" שבסוף המעשה שבתורת יחזקאל, למעשה שהי' באמת אצל ראפשיץ. ועם הזמן, נשתלשל (אצלו, או בכלל?) ש"והיו לדבר אחד", שהרה"צ מ'ראפשיץ אמר הווארט גם הוא.. ומי יודע..

בכל-אופן, אשמח להפניות והשוואות (כמו גם לסברות והערות למיניהם) בכ"ז. ותשו"ח מראש.

[בן_אליעזר]

הקפצה.
מרוב האשכולות (כ"י..), נראה שלא הי' מי שיגיב לכאן ולכאן לתוכן ההודעה שלפנ"ז.

[אליעזר מארקס]

בנוגע לסיפור הזה, א'יך א'ייל מ'יך ל'כתוב, אבל זכור לי סיפור כזה שהמסקנא של הסיפור זה שב' האיכרים רוצים להשתדך ומבקשים את הסכמת האורח. האורח ממאן להסכים. מתברר שא' האיכרים הוא דוד מלכא משיחא והשידוך הוא כנסת ישראל עם דודה.
נראה לי שהסיפור הזה מקורו מהר"ד מלעלוב (עכ"פ, לגירסא זו אין קשר לראפשיץ ובגדול, סגנון סיפורי רופשיץ הוא שונה קצת. אם כי יש לחלק).
ולכשירווח, אעיין ואשיבנו דבר.

[בן_אליעזר]

בנוגע לסיפור הזה, א'יך א'ייל מ'יך ל'כתוב, אבל זכור לי סיפור כזה שהמסקנא של הסיפור זה שב' האיכרים רוצים להשתדך ומבקשים את הסכמת האורח. האורח ממאן להסכים. מתברר שא' האיכרים הוא דוד מלכא משיחא והשידוך הוא כנסת ישראל עם דודה.
נראה לי שהסיפור הזה מקורו מהר"ד מלעלוב (עכ"פ, לגירסא זו אין קשר לראפשיץ ובגדול, סגנון סיפורי רופשיץ הוא שונה קצת. אם כי יש לחלק).
ולכשירווח, אעיין ואשיבנו דבר.

ייש"כ, ואדרבה - נא להעמיד הדברים על דיוקם. אחכה לעדכונים..

[מתעמק]

א) נקדים בקצת פרטי תולדות הרה"ק מראפשיץ
אבי אביו רבי יעקב רובין נתכהן ברבנות לינסק (שמה הרשמי ליסקא, אך במבטא יהודי פולין היו מוסיפים נ' בכל תיבה שיש מוצא גרון עמוק דוגמת אות ע', ומזה השיבוש המפורסם יענקב במקום יעקב). אחריו כיהן ברבנות לינסק בנו הר"ר מנחם מענדל, אבי הר"ר נפתלי צבי הרב מראפשיץ. הרמ"מ הנ"ל היה חתנו של הגאון רבי יצחק הלוי חריף אבד"ק אה"ו, המכונה רבי איציקל האמבורגער. על שם אבי אמו הסב (או הוסב) שמו של הרב מראפשיץ מרובין להורביץ, הגם שלא היה לוי, ושם הורביץ היתה שם של משפחת לויים.
עוד בחיי אביו נתמנה הר"ר נפתלי צבי ברבנות ראפשיץ. נדפס מכתב מזל טוב שקיבל מבעל דגל מחנה אפרים לרגל התמנות זו (בעל דגל מחנה אפרים נפטר ד' שנים לפני הרמ"מ מלינסק), ובה כותב הדגמ"א דבר תורה לפרשת שלח שלא נדפס בספרו. אחר פטירת אביו, נתמנה הרב מראפשיץ גם ברבנות אביו, ומאז שימש כאב"ד ראפשיץ ולינסק (וגם גליל סוניק).
להרב מראפשיץ היו ג' בנים ובת אחת (יש מחלוקת בסדר תולדתם), רבי אברהם חיים, רבי יעקב, ורבי אליעזר. חתנו היה רבי אשר ישעיה רובין. עוד בחייו חילק הרב מראפשיץ את משרת רבנותו לשנים, לבנו רבי אברהם חיים מסר את רבנות לינסק שהיתה ירושה לו (ונמשך ירושה זו עד מלחה"ע השניה, והתפרסמה בגליציה עקב היותה הרבנות היחידה שנמשכה עדיין בירושה שמונה דורות). את חתנו רבי אשר ישעי' מינה להיות רב הצעיר בראפשיץ, שלכן עברה אליו רבנות ראפשיץ אחר פטירת חותנו. בנו רבי יעקב נתכהן כבר בתקופת פטירת זקינו הרמ"מ כאב"ד קולביסוב, ואחר מספר שנים נתכהן ברבנות מעליץ. בנו הצעיר רבי אליעזר לא נתכהן בחיי אביו בשום רבנות, ואחר פטירת אביו הוצע לו הרבנות בדזיקוב, ועל שמה נתפרסם הוא וצאצאיו אחריו.

ב) לשאלת פותח האשכול, לא אחשוב שיש אפשרות לוודא דבר זה. שהרי זה ברור שלא היה צאצא השלה"ק בן אחר בן, שהרי לא היה לוי. אך המושכל הראשון לתלות הדבר בזקינו אבי אמו שהיה לוי ממשפחת הורביץ, שעכ"פ וודאי היה ממשפחה אחת עם בעל השל"ה. אך אם לדין יש תשובה, כיון שבין כך לא היה הרב מראפשיץ בא"ב, הרי יתכן שהיחוס נמשך דרך הבנות, ואנחנו לא נדע היאך לכוונה מאחר שמן השל"ה עד הרב מראפשיץ עברו מאתיים שנה. (ובדרך זה ראיתי פעם לאחד החוקרים שמציין שהחוזה מלובלין אמר על עצמו שהוא נכד השל"ה בא"ב, אך אין שום זכר לא לשמו ולא שם אביו ר' אברהם אליעזר בין צאצאי השל"ה הידועים. וכל דבריו דברי תימה, משל ידועים לנו "כל" נכדי השל"ה במאה וחמשים שנה שלאחריו עד שנוכל להקשות שאין לנו איזכור לשמו של פלוני).

ג) ולשאלה האחרונה על הסיפור בבנו של הרב מראפשיץ. הנה מאחר שנזכר בסיפור שם בנו של הרב מראפשיץ "חיים", הרי בהכרח הכוונה על רבי אברהם חיים אב"ד לינסק. הרי מצד עצמה יש מן הדוחק בסיפור זה שהיה סוחר אתרוגים, לאשר ידענו שקרוב לעשר שנים קודם לפטירת אביו כבר שימש ברבנות לינסק.
סיפור הזה בשינויים נדפס בקונטרס 'דברי דוד' (סיפורי האדמו"ר ר' דוד מקשאנוב-ניו יורק) עמ' לו-לז, שבסוף ספר 'דרכי דוד' (תולדות זקנו רבי דוד מקשאנוב בן הדברי חיים מצאנז). אך לא על בנו של הרב מראפשיץ. וזה תורף הסיפור שם:

להרב בעל אוהב ישראל מאפטא היה חתן שהיה סוחר באתרוגים. לצורך מסחר זה היה עובר דרך ארץ אשכנז (כנראה נסע לאיטליה או לקורפו לקנות בזול), וראה איך שההשכלה עשתה שמות בארץ. פעם שאל את חותנו, באיזה זכות יש להם עדיין קיום. והשיבו חותנו, עוד תראה ותבין.
קרה פעם שהחתן ההיא נתעכב בדרך ונתקע באחת מערי אשכנז. כאשר הגיע חג הסוכות הוצרך לשבות שם. בתפלת ערבית שבליל החג התפללו במהירות, ולבבו עליו יכאב על השינוי בין מה שהורגל באוירת החג בבית חותנו. אך לאשר התפלל במתינות, לא נשאר איש בביהכ"נ בעת גמרו תפלתו זולת השמש, ולכן לא היה מי שיכניסו לסוכתו לסעודת החג.
בינתיים הגיע איש פשוט, והתייצב להתפלל ערבית. הוא פתח בקול רם "והוא רחום", וכשהשמש העירו שביום טוב אין אומרים והוא רחום, ענה הכפרי "איז נישט והוא רחום" (אז לא והוא רחום). אחר התפלה הפציר בו המשמש שיקח אורח זה לביתו.
כאשר התיישבו לסעוד הגיע איש אל הסוכה, ובעה"ב קם לקראתו בידידות "שלום עליכם רבי אברהם", והם התחילו לשוחח על דא ועל הא. אח"כ הגיע עוד ידיד, ובעה"ב פנה אליו ג"כ בידידות "שלום עליכם רבי יצחק" ודיברו ביניהם משך זמן. כה נמשך הדבר ועוד אוהבים הגיעו, ובעה"ב קיבל פני כל אחד מהם בשמו. חתן הרב מאפטא נפשו דאבה עליו על היותו בבית פשוט כזה בחג הסוכות, במקום שהורגל להיות בצל חותנו.
אחר החג כשהחתן הגיע אל החותנו, פנה אליו הרב מאפטא, "אה עכשיו כבר ראית". אז הבין החתן שהוא התארח אצל אחד מהצדיקים הנסתרים, והאורחים הללו היו שבעת הרועים ושיחותיהן היו מסותרות בסתרי תורה. ובזכות צדיקים נסתרים כאלו שנמצאים בערי אשכנז, יש זכות קיום לארץ אשכנז.

עד כאן הסיפור. ולא נזכר שם כלום מדברי תורה הנזכר לעיל.
הגם שהסיפורים בספר הנ"ל אינם מדוייקים (והסיבה לכך פשוטה, כי הסיפורים נמסרו בע"פ משם המספר ונדפסו אחר ט"ו שנה מפטירתו). אך מאחר שהמספר היה נכדו של רבי אברהם חיים מלינסק (בן בתו של רבי אברהם חיים מלינסק השני, בן בנו של רבי אברהם חיים מלינסק בנו של הרב מראפשיץ) הרי שבין צאצאי הרא"ח עצמם ייחסו סיפור זה לחתנו של הרב מאפטא. וכשנדקדק איזה חתן של הרב מאפטא היה סוחר אתרוגים, מסתבר שהכוונה לבנו של הבאר מים חיים שהיה בזיוו"ר חתנו של האוהב ישראל והתפרנס ממסחר (כידוע). (ויתכן שהסיפור התגלגל על רבי אברהם חיים מלינסק, בהיותו חתן חתנו של הבאר מים חיים).