פורום אוצר החכמה

מי יודע לספר קצת מגדולתו של הגאון העילוי הנורא רבי חיים מילקובסקי זצ"ל אביו של כ"ק האדמו"ר מאמשינוב שליט"א שהיה מהעילויים שבמיר שבליטא, והוציא ספר בשנחאי, (מישהו יודע איזה ספר?) היכן לימד תורה ועוד.
אני זוכר שהיה עליו הספד בישיבת בית מאיר. (אינני זוכר באיזה שנה נפטר)

הספר נקרא שנות חיים וחלק א' איתיה באוצר

יש כתבה עליו מהרב יעקב פרידמן שהיה מקורב אליו.

רבי חיים התחתן עם בת הרה"ק רבי מאיר'ל מאמשינוב עוד בימי שהותו בשנחאי יחד עם כל ישיבת מיר, כאשר נודע השידוך לחסידים שהיו שם פנו בתמיהה לרבי כיצד הוא לוקח כחתן לבתו בחור המגלח את זקנו, כרובם ככולם של תלמידי ישיבת מיר, ומדוע לא לקח חתן בחור הנוהג במנהגי החסידים, ענה להם רבי מאיר'ל בפיקחותו "זקן יכול חתן דנן לגדל תוך תקופה קצרה, אבל לדעת ש"ס על בוריו כמוהו, זאת אי אפשר".
היה תלמיד חכם עצום ובעל יסורים.

ראיתי פעם איזה מכתב מרבי חיים, וממנו נראה לי שבסוף ימיו היה ראש כולל במאור חיים ויז'ניץ בצפת"ו.

חידוש ממנו שמצאתי על פרשת נח:

"נח איש צדיק, תמים" מפרשת הגמ' במס' ע"ז ו' תמים בדרכיו, עניו ושפל רוח וכן מורה הטיפחה שתחת הצדיק – הפסקת, כי תמים הוא תואר לעצמו ולא מוסב על צדיק. (כי על הכינוי צדיק שאינו גמור (בברכות ז') התקשה בזוהר ר"פ אטו מאן דלא שלים בעובדיהו צדיק איקרי. יעו"ש ב' תירוצים נפלאים, הרי מפורש שצדיק הוא השלם במעשיו. ומה שמכנים צדיק תמים כתואר אחד, אינו אלא בלשון בני אדם.
חיים אנו בדור יתום, אשר כל הרוצה ליטול את השם בא ונוטל. ובדור ההפלגה המפלגתי שלנו אימצה מפלגה א' לעצמה את התואר תמימים, וטרם ראיתי אף חבר אחד במפלגה ההיא הראוי לכינוי תמים.
כי ביניהם לתמימות רחוק כרחוק מזרח ממערב, שהרי התמים עבודתו לפני השי"ת, והמפלגתי כבוד עצמו הוא דורש וכבוד המפלגה והשם והם תרתי דסתרי.
ועלינו לבאר מה זה תמים ומי המה הראויים לתואר תמימי דרך והנה במגילה (כט.) אמר רב אשי ש"מ האי מאן דיהיר בעל מום הוא, יעו"ש.
והפשט, כדאסבר לן המסילת ישרים בפרטי מידת הנקיות במידות, כי על ענין הגאוה הוא, שהאדם מחשיב עצמו בעצמו, ויש מי שיחשיב עצמו נאה, או נכבד, או גדול או חכם יעו"ש בדבריו הקדושים בארוכה. ולפי דרכינו בפשטות, כי ע"י התחשבותו בעצמו שכבר עלה לשיא מעלה אנושית, הרי הוא מחליף את האדם – אשר חננו הי"ת- העולה הוא למעלה, לרוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ.
כי שור בן יומו הרי שור ולמה לו לעלות בסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה – שהרי לפי דמיונו הוא כבר בשמים, והוא מפסיק ההתאמצות לידבק בו יתברך.
כי למה לו עוד לעבוד ולעמול, והזיותיו הן שקוברות אותו ר"ל, בשחת הגאוה, ואין לך בעל מום ברוחו ומפגר אומללי גדול מזה. ואשר על כן, תמים בדרכיו – הוא העניו ושפל רוח, כי הוא השלם – השואף לעליה מתמדת.

תוספת: כעת מצאתי המקור לחידוש הנ"ל ולדיון בפורום השכן:
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... =19616#R_0

האם יש קשר לחוקר התלמוד פרופ' חיים מיליקובסקי?

חרבונה כתב:יש כתבה עליו מהרב יעקב פרידמן שהיה מקורב אליו.

גם בספרו 'שטייגן', יש עליו תיאור...

כאן כתוב שחיבר ספר בשם: ברכת ראובן, זו טעות?

הגאון המיוחד רבי חיים מיליקובסקי ז"ל, נולד ט' אייר תרע"ו. למד בסלונים בין השנים תרפ"ז – תרצ"ג ואח"כ עבר לישיבת מיר והיה מבחירי התלמידים שם. גלה עם הישיבה לשנחאי בזמן המלחמה, שם בחר בו הצדיק רש"ש מאמשינוב לחתן לנכדתו בת בנו הצדיק ר' מאיר'ל זצ"ל מרת חיה נחמה שתחי', וזכו שניהם לבן צדיק וקדוש שמאיר את עיניהם של ישראל, הלא הוא האדמו"ר מאמשינוב שליט"א.
בניסן תש"ד בשנחאי, הו"ל קונטרס שנות חיים , ביאורים בדין שבועת העדות. בערוב ימיו עבר לגור בצפת וכיהן שם כראש כולל.
נלב"ע נפטר כ"ד אלול תשנ"ג.

כמה אנקדוטות שראיתי:
"אספר מהגאון הגדול רבי חיים מיליקובסקי זצ״ל, כי בהיותו בחור בישיבת ״מיר״, היתה תקופה שהיה לומד לפני הצהריים מסכת ״כריתות״, ואחה"צ למד מסכת ״הוריות״. לעומתו, חברו, הגאון הגדול רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצוק״ל למד אז - לפני הצהריים מסכת ״מכות״ ואחה"צ מסכת ״בכורות״. נגש רבי חיים הנ״ל אל רבי מיכל ושאלו: בשלמא אני, הולך אני בשיטת הרמב״ם, שהרי הרמב״ם סידר יחדיו את הדינים העולים ממסכת ״כריתות״ ומסכת ״הוריות״ בספר ״שגגות״, אולם מאי טעמיה דמר? מה ענין ״בכורות״ אצל ״מכות״?... הוא מותיב לה ואיהו מפרק לה: כפי הנראה שמר הולך בשיטת בעל ההגדה: ״מכת בכורות״.. [מפי הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל].

עוד סיפר לי חסיד אחד: "פעם דיבר אתו סבי ע״ה אודות מצב בריאותו ובתוך הדברים שאל את הגאון ר' חיים, מדוע לא מתעניין במה שיש לרפואה בימינו להציע, למשל השתלת קוצב לב. ענה לו ר׳ חיים: מעדיף אני להישאר עם לב בשר, ואיני מעוניין בלב ברזל!
עוד סיפר לי הנ"ל: "פעם נכנס לבקר בביתי. בתוך דבריו העלה תמיהה על הליובאוויטשערס: רמב״ם, כר נרחב ופורה לסברות פלפולים וחידושים, קוראים הם כמו א פאר קאפיטלעך תהלים, ובתניא, שהוא ספר מוסר להורות דרך בעבודת ה׳, מפלפלים הם אזוי ווי אן אלטער ליטווק לערנט א שטיקל רמב״ם...".

אורחות חיים כתב:האם יש קשר לחוקר התלמוד פרופ' חיים מיליקובסקי?

האם פרופ' חיים מילקובסקי הוא חתנו של הגרש"ר זצ"ל? האם הוא יהודי חרדי? (ומה באמת הקשר שלו עם אמשינוב?).

פרנקל תאומים כתב:

אורחות חיים כתב:האם יש קשר לחוקר התלמוד פרופ' חיים מיליקובסקי?

האם פרופ' חיים מילקובסקי הוא חתנו של הגרש"ר זצ"ל? האם הוא יהודי חרדי? (ומה באמת הקשר שלו עם אמשינוב?).

הפרופ' מיליקובסקי הוא חתנו.

גם שמו של ראה"מ נתניהו הוא מיליקובסקי במקור, זה אותה משפחה?

א. על החוקר ח' מיליקובסקי היה דיון באשכול אחר (אולי באשכול על הגרש"ר?)
ב. מש' מיליקובסקי של ראה"מ היא משפחה ליטאית (כמדומני איכשהו קשורה לרב אברהם אחי הגר"א??)

בברכה המשולשת כתב:א. על החוקר ח' מיליקובסקי היה דיון באשכול אחר (אולי באשכול על הגרש"ר?)

viewtopic.php?p=278638#p278638

בברכה המשולשת כתב:ב. מש' מיליקובסקי של ראה"מ היא משפחה ליטאית.

מוצאו של נשוא האשכול אף הוא מליטא, מהעיירה סלונים.
אינני יודע אם היה לו איזה רקע חסידי מקודם, אבל ודאי שהיה מגולח זקן בבחרותו, וכהסיפור הנודע.

שמעתי מאחד שלמד בישיבת אמשינוב בתקופה שר"ח שימש שם כראש ישיבה.
אמר, כשאני רואה קבוצה של בחורים משוחחים אני שואל אותם על מה מדברים, אם הם עונים שמדברים חסידות ז"א שהם מדברים על אדמו"רים, ואם הם אומרים שמדברים בלומדות ז"א שמדברים על ראשי ישיבות... ודפח"ח...

הגאון המופלא רבי חיים מיליקובסקי זצ"ל

שם משפחתו המקורי של הגאון ר' חיים מיליקובסקי הוא: נון. ושינה שמו כדי להישמט מהצבא.

יישר כח פייביש,
מעניין מאד,

היכן קראת זאת?

ת"ח עם הוד קדומים האיר פנים גם לילדים צעירים, הרבה בחורים צעירים ואף ילדים בחיידר היו באים אליו [בביהכנ"ס הגר"א בבית וגן] ושואלים אותו שאלות בגמ' מה שהרבה' שאל בחיידר או שאלות שהתעוררו לבד וענה בסבלנות רבה לכולם
בן נוסף הוא רבי משה מיליקובסקי שליט"א וחתנו רבי אברהם זונאבנד שליט"א הנזכר עם משפחתו כאן viewtopic.php?f=19&t=28907#p300309
שניהם תושבי בית וגן ומרבני ישיבת שם עולם - אמשינוב

יישר כח, הישיבה עדיין קיימת ופעילה?
מי הוא הראש ישיבה?

האם האדמו"ר מעורה במה שקורה שם?
זו ישיבה קטנה או גדולה?
כמה בחורים יש שם?

צולניק כתב:

פרנקל תאומים כתב:האם פרופ' חיים מילקובסקי הוא חתנו של הגרש"ר זצ"ל? האם הוא יהודי חרדי?

הפרופ' מיליקובסקי הוא חתנו.

כבר לא חתנו. והוא יהודי יקר שקרוב לציבור החרדי אם כי לא עצם מעצמיו.

היו שנים שהיה בצפת בקרית מאור חיים. סיפר מישהו משם שהגיעו פעם לשחרית וראו אותו מעיין בספר כשרגל אחת על השרפרף ואחת על הריצפה. כששם לב שיש תנועה של אנשים סביבו ננער ושאל? מה כבר בוקר? לא שמתי לב איך עבר הזמן"

היום - כד אלול - יום היארצייט שלו.

האם האדמור שליט"א עובר היום לפני התיבה? אפשר להגיע? הוא עורך שולחן?

בני ברקי כתב:האם האדמור שליט"א עובר היום לפני התיבה? אפשר להגיע? הוא עורך שולחן?

ודאי כוונתך 'היום' לאו דווקא.

כוונתי ,האם האדמור עובר לפני העמוד בכ"ד באלול? האם יש לו מנין כל ה 3 תפילות?

בני ברקי כתב:כוונתי ,האם האדמור עובר לפני העמוד בכ"ד באלול? האם יש לו מנין כל ה 3 תפילות?

ואילו כוונתי, שלאו דווקא כ"ד אלול אלא כ"ד אלול שחל להיות בחשבונו.

כמדומני הטישן היחידים שעושה הוא ביארצייטען (חוץ מלהבדיל שמחות).

הגיגים והברקות מתבדרין על ובשמו של ר' חיים - כבודם במקומם מונח. יש לציין את העיקר.
ר' חיים היה גאון בקנה מידה עצום ונורא, מעבר לעדותם של גדולים שהכירוהו, יעידו על כך כתביו וחיבוריו שעדיין בכתובים (יצא לאור רק שנות חיים על שבועת העדות - שנכתב בבחרותו).
למרות גאונותו ידע ר' חיים גם 'לרדת' ולהסביר דברים באופן מסודר ובטוב טעם ודעת [ישנם שיעורים שכתבו תלמידיו - גם הם לא נדפסו], כמו כן פירסם מאמרים תורניים באופן בהיר ומסודר שיבינם כל צורב (כן היה מעורכי האנציקלופדיה התלמודית).
בנוסף לכך עסק ר' חיים רבות בקבלה, כשהיה מדבר ברבים היה מצטט דברי קבלה, אולם בכתביו לא נמצאו דברי קבלה. דומני שהיה מתפלל בסידור כוונות.
אני מתלבט האם להביא את הדוגמא הבאה על גודל יראתו - עם זאת אביאנה. ר' חיים היה פוסק בעניני מראות, ומשעבר טיפול בעיניו (קטרקט) - אשר שיפר את יכולת ראייתו, חדל מלפסוק בענין זה, כי חשש שמא בכל זאת חוש הראות השתנה במשהו.

אסיים באחד מהגיגיו של ר' חיים בעת שהיה מוכיח לתלמידיו בדרכו. כתוב: 'יותר ממה שרוצה העגל לינוק רוצה הפרה להניק'. אמר ר' חיים לתלמידיו, אם לאחד יש מנה ולשני אין כלום - האם לזה שיש מנה יש 'יותר'? אולם אם לאחד יש חצי מנה ולשני יש מנה - לזה שיש מנה יש 'יותר' מהשני. כך גם הפרה - אם העגל רוצה מעט - רוצה הפרה 'יותר', אולם אם העגל אינה רוצה כלל, גם הפרה לא רוצה כלל.

מצורף בזה 'דברים אחדים' שכתב ר' חיים בבחרותו בשנחאיי כהקדמה לחידושי הרשב"א הנדפס שם.

אולי למישהו יש לסרוק את מה שכתבו עליו פעם באריכות באחד השבועונים במסגרת תכנית על בנו שליט"א

פייביש אופטובסקי כתב:היום - כד אלול - יום היארצייט שלו.

והיום המיתולוגי של בית וגן בפורום

בית המדרש אמשינוב

מנדעל כתב:הגאון המופלא רבי חיים מיליקובסקי זצ"ל

האם העומד לידו בתמונה הוא ר' גבריאל ביר ז"ל

הרבי מאמשינוב שליט"א מהדר לפורר את החמץ שישרף כהלכה

כמה רבנים אתם מכירים שיעמדו בצורה כזו כהרבי הפשטן מאמשינוב?

הרי זה נפלאדיק

באיזה תאריך צולמה התמונה?

מי אתם מזהים כאן?

ליינטנער, איך וויס נישט, כל דשידוע לי שזה היה י"ד ניסן...

מה שנכון,

כל עוד אינך מגבה את דבריך עם תמונה,
האסטו גארנישט געזאגט.

ניתי תמונה וניחזי.

אני זוכר את הרבי שליט"א מרוקן את פח האשפה מביתו ברח הפסגה בזריזות מפליאה, זה היה לפני כ28 שנה וכבר היה אדמור מפורסם. בעיני כולנו היתה זו הנהגה פשטנית להפליא במעמדו.

מתפעל כתב:ליינטנער, איך וויס נישט, כל דשידוע לי שזה היה י"ד ניסן...

פלאי פלאים! ההקפדה על זמנים באמשינוב...

בתמונה האחרונה שהובאה, יושב בחזית התמונה ר' חצקל סרנא.