פורום אוצר החכמה

אומרים שהיה צדיק נסתר האם יש חומר עליו?

חנינא ז"ל היה שריד לטיפוס בעלי המלאכה הירושלמיים, שמאז רבו "בני הישיבות" בירושלים - נעלמו מן הנוף. בהיותו "בעל מלאכה" למד בשנים עברו בשיעור הערב בבית המדרש 'תפארת בחורים' אצל הרב אלישיב והתפלל ב'בעלי מלאכה שוהל' הסמוכה. היה בעל מלאכות הרבה, ולפרנסתו היה מתקן כל דבר הראוי לתיקון בבתי החינוך השונים בירושלים. כמעט לא היה תלמוד תורה ובית ספר לבנות (בטריטוריה של מאה שערים) שהוא לא היה מתקן שם חלונות, דלתות, ספסלים, שולחנות, כסאות, סותם חורים בקיר, תולה מאווררים, מחליף מנורות וכיו"ב הרבה. וכל זאת בכלים מועטים למאוד ובעיקר עם כושר המצאה ואלתור.
יהי זכרו ברוך.
אם היה צדיק נסתר - בטוחני שהוא ישאר נסתר גם לאחר מותו, ככל שאר הצדיקים הנסתרים.

ר' חנינה, היה איש צדיק. שריד לירושלמיים שהסתובבו בסימטאות לפני עשרות שנים וידעו ש"ס בעל פה ולא פסקו מגירסא, יראת ה' חפפה עליהם במוחש, ולא החזיקו את עצמם לכלום!!!
ראיתי כותרת בבח"ח שכתבו עליו, ועוד הוסיפו בכותרת את התואר "מדמויות ההוד של מאה שערים". היות והכרתי אותו חיצונית במשך עשרות שנים, זה פשוט הבל הבלים, שקר גס, ועוד המצאה מההמצאות של בח"ח. "הוד" הוא דבר שזוהר ובולט, שרואים, ור' חנינה היה אדם פשוט, פשוט, בלי שום הוד, בלי אף גינונים. בלי כבוד, ובלי שטיקעס. לא "נסתר" ולא גלוי. כשהלך ברחוב בכלל לא ראו שעבר מישהו, מרוב שהיה אדם פשוט... כמובן שהיחודיות שבזה היא שהוא ידע סוגיות בש"ס עד להלכה למעשה בעיון עם כל השיטות. וכשישב בחברת שכנים שלו בבית הכנסת ולמדו שיעור היה צועק בויכוח של הלימוד, עם גילוי ידיעות מופלא. זה דבר שראיתי הרבה פעמים. אבל הוא לא היה "דמות הוד"...
בגדיו היו סרבל עבודה כהה, וגם חולצה כהה בימות החול.
בשבת קודש היה נראה אדם אחר לגמרי, ממש נגה עליו אור!
בבין המצרים היה הולך דווי, והבגדים היו עוד יותר פשוטים, וכך היו נראים כל הירושלמיים הזקנים שבשכונה, העצבות הורגשה עם ממשות בעין.
(ליבי אומר לי שאחד המשועממים שממציאים את הכתבות של בח"ח הוא מילדי שכונת בתי ויטנבערג, בה התגורר ר' חנינה. ולכן מכיר אותו והחליט לעשות עליו כתבה, כלומר עוד קצת משכורת. כעין שעשה אותו נער כתבה לפני כחצי שנה על ויכוח ילדי בתי ויטנברג בנוגע למדורת ל"ג בעומר, ודיווח בבח"ח בדרמטיות שהרסו או פירקו את המדורה, וידליקו רק בשמן, וכו', אגאנצע מעשה. ולא היו דברים מעולם, דלקו שתי מדורות קרשים יפות בלי לפרק אפילו לשעה אחת...)

מירושלים מגיעה הידיעה על פטירתו של הרה”ח רבי חנינא נמירובסקי בן הרה”ח ר’ שמעון זצ”ל שהיה מהלומדים הוותיקים בבית הכנסת הגדול זכרון משה, וממקורבי מרן פוסק הדור הגרי”י פישר זצ”ל בעל אבן ישראל. בן 85 היה במותו.

המנוח ז”ל היה מהדמויות הידועות בקרב בני הישוב הישן בירושלים, והיה דוגמה ל’נהנה מיגיע כפיו’ שבז למחמדי תבל, אוהב את התורה ומחבב את המצוות ומוקיר תלמידי חכמים.

היה איש תם וישר וירא אלוקים, וממשכימי הקום וממעוררי השחר בקרתא דשופריא, לעבודת בוראו לתורה ולתפילה. היה רודף צדקה וחסד.

בשמחה של מצוה היה צובע את קירות בתי התלמוד תורה על טהרת הקודש בירושלים, וגם את בתי הכנסת.

אחד מהלומדים בבית הכנסת “זכרון משה” מספר לJDN כי לאחרונה עקב אחר תהלוכותיו וסדר יומו של רבי חנניה ז”ל, סדר יומו כבר התחיל כשעה לפני עלות השחר ובסוף היום הגיע ליותר משמונה שעות לימוד.

המנוח ז”ל זכה לדור ישרים מבורך, והשאיר אחריו את בנו יחידו הרה”ג ר’ יצחק מאיר שליט”א, בני בנים נכדים ונינים מחשובי האברכים בקרב בני הישוב הישן, ההולכים בדרך ישראל סבא.