פורום אוצר החכמה

אני מחפש כעת על אודות הרב יעקב דוב גארדאן ז"ל, בעל מחבר 'הד הזמן' וספר 'קדושה ומלכות', רב בית הכנסת בית ישראל פערט אמבאי ניו דזשערסי.


האם היה צאצא לרבי אברהם אחי הגר"א, והיכן ניתן למצוא אותו או את בני משפחתו.
האם ידוע לבאי הפורום כאן איזה פרטים עליו.

ספריו הד הזמן וקדושה ומלכות
http://hebrewbooks.org/2908
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?51365&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?51483&

כמדומני שיש לו ערך ב'תולדות אנשי שם' של ראנד וב'אהלי שם' של גאטליב. ומשם בארה.

הגהמ כתב:כמדומני שיש לו ערך ב'תולדות אנשי שם' של ראנד וב'אהלי שם' של גאטליב. ומשם בארה.

במטו מינך בחפזי נתחלף לי ר' יעקב דוב בר' יעקב דוד.

הגהמ כתב:

הגהמ כתב:כמדומני שיש לו ערך ב'תולדות אנשי שם' של ראנד וב'אהלי שם' של גאטליב. ומשם בארה.

במטו מינך בחפזי נתחלף לי ר' יעקב דוב בר' יעקב דוד.

ר' יעקב דוד גארדאן היה רב בנארפולק, ווירזשיני' וחיבר ספר דור ודורשיו:
http://kevarim.com/rabbi-ya%E2%80%99akov-dovid-gordon/

-

ר' יעקב דוב גארדאן (נשוא האשכול) היה בנו של ר' אליהו גארדאן שגם הוא שימש כרב בארה"ב, ה"ה קהל עדת ישורון בניו יורק, מלפנים היה רב בביהכנ"ס הג' בווילנא, חיבר כמה ספרים ביניהם; דמעת העשוקים, מערכות ישראל, דברי אליהו ועוד. נפ' בניו יורק כ' כסלו תרצ"ג

בסוף ספרו מערכות ישראל נכתבו תולדותיו (באנגלית) ע"י דר. הירש ליב גורדון. בוקיצור מה שהעליתי משם, ר' אליהו היה בנו של ר' דוד זאב גורדון (ב"ר רפאל) שנפטר בשנת תרע"ד, היה תלמיד ישיבת רמיילעס בווילנא, כשהגיע לפרקו נשא את מרת מלכה בת ר' דוד שער מפודברוז, לאחר חתונותו נכנס ללמוד לוולוזשין אצל הנצי"ב ומשם להכולל בקוונא בה קיבל סמיכה מהגרי"א.
אחר שתי שנים קיבל עליו משרת רבנות עיירה קטנה בליטא בשם דוגוליסקאי, אח"כ עבר מעיר לעיר, איזה שנים שימש כרב בעיר קאמאי, מו"ץ בשניפישאק ועוד, עד שנקתבל כרב ומגיד בביהכנ"ס הגדול בעיר ווילנא. בשנת תרפ"ג היגר ר' אליהו לארה"ב בה נתקבל כרב בביהכנ"ס עדת ישורון בנ"י וכחבר וועד הפועל של אגודת הרבנים, בסוף ימיו נתקבל כרב ביהמ"ד הגדול בברונקס ושם נפטר בשנת תרצ"ג .

בסוף ספרו "קדושה ומלכות" מביא בנו ר' יעקב דוב הנ"ל את נוסחאות מציבות אביו ואמו, וגם דברי הספד עליהם:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=213

ר' יעקב דוב היה תלמידם של הגאונים רבי ברוך בער ורבי חיים עוזר, גם השתלם עצמו במדעים בעיר אדעסא, בשנת תר"ץ היגר לארה"ב ונכנס לישיבת רי"א (YU), נשא את בתו של ר' נפתלי דוד מוסנזון אב"ד סוויר בליטא. למלאות שנה לפטירת אבי, נבחר למלאות מקום אביב כרב בביהמ"ד הג' דברונקס ופירסם מאמרים באנגלית ולשה"ק בקובצים ועתונים, וכנראה גם שימש כרב בעיר פורט-אמבאי בניו זשורסי.

מצבת רבי אליהו גארדאן על הביה"ח - ריווערסייד סעמעטערי

יישר כח הרב מיללער.
האם ידוע בת מי היתה זוגתו?

מחולת המחנים כתב:יישר כח הרב מיללער.
האם ידוע בת מי היתה זוגתו?

כתבתי לעיל
זוגתו של האב ר' אליהו גורדון מרת מלכה היתה בתו של ר' דוד שער (שר) מעיר פדברז (פאדבערעזע) Paberže או Podbrzezie ברוסית-פולנית.
וזוגתו של הבן ר' יעקב דוב גורדון היתה בת ר' נפתלי דוד מוסנזון (ב"ר דוב יהודה) רב בעיר פודזלבה, וורנובה וסוויר בליטא.

מיללער כתב:ר' אליהו היה בנו של ר' דוד זאב גורדון (ב"ר רפאל) שנפטר בשנת תרע"ד, היה תלמיד ישיבת רמיילעס בווילנא, כשהגיע לפרקו נשא את מרת מלכה בת ר' דוד שער מפודברוז, לאחר חתונותו נכנס ללמוד לוולוזשין אצל הנצי"ב ומשם להכולל בקוונא בה קיבל סמיכה מהגרי"א.
אחר שתי שנים קיבל עליו משרת רבנות עיירה קטנה בליטא בשם דוגוליסקאי, אח"כ עבר מעיר לעיר, איזה שנים שימש כרב בעיר קאמאי, מו"ץ בשניפישאק ועוד, עד שנקתבל כרב ומגיד בביהכנ"ס הגדול בעיר ווילנא. בשנת תרפ"ג היקר ר' אליהו לארה"ב בה נתקבל כרב בביהכנ"ס עדת ישורון בנ"י וכחבר וועד הפועל של אגודת הרבנים, בסוף ימין נתקב כרב ביהמ"ד הגדול בברונקס ושם נפטר בשנת תרצ"ג .

מעניין אם ר' רפאל (ב"ר שמשון) גורדון אב"ד וואשילקאוו וביאליסטאק בעח"ס נחל עדן (מפורסם בתמיכתו להירשלמי המזויף על קדשים ויש סוברים שהוא אף כתב את הירושלמי על בכורות) היה קשור למשפחת ר' אליהו גורדון.

ר' רפאל היה בנו של ר' שמשון גארדאן בן ר' דובער גארדאן אב"ד בעיר סוויר ואח"כ בעיר הנ"ל פאדברעזע ושמנ"כ. מלבד ר' רפאל היו לו לר' שמשון ג' בנים נוספים, שנפרטו בספר נחל עדן ח"ב:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=80

ומי הוא ר' יעקב גארדאן אב"ד בארנעמוטה ענגלאנד ? האם יש קשר משפחתי בינו לבין משפחת ר' יעקב דוב?

כתבה קצרה על הרב אליהו גורדון ז"ל הנז' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=37DBE0A0). כמה נקודות מהכתבה:

בתור רב קומאי הציל את הישוב העברי בליטא מנחשול הפרעות של שנת תרס"ה, על ידיד חוזה של הגנה שעשה... בוילנא חרף נפשו בהגנת עדתו בתקופת שלטון הגרמנים, הבולשביקים והפולנים וסבל גם מאסר ואיומים... ספרו "דברי אליהו" יצא בכמה מהדורות, "דמעת העשוקים" נחרם מטעם הצנזורה הרוסית" ו"ישראל בעמים" מטעם הצנזורה הפולנית... ספרו "מערכות ישראל" שהופיע בניו-יורק תרפ"ו עם מבוא מאת בן המחבר, דר. הירש ליב גורדון, הוא אחת התעודות היותר חשובות מנפתולי אחינו בליטא בימות המלחמה ואף הוא מוחרם מטעם ממשלת פולין... בהיותו על ערש דוי הופיע החלק הראשון מספרו "סדר אליהו"... כל בו של המשפט העברי הדתי בהכרעות בנות-סמכא. ביום הסתלקותו פרסם ועד הסתדרות הרבנים באמריקה וקנדה הצהרת-אבל קורעת לב על "המופלא בסנהדרין"... במשך כמה שנים היה ענין הכשרות במטרופולין של ניו-יורק נתון בידיו, ולא נהנה מזה אף בשוה פרוטה... הוא שאף לבלות את זקנותו בארץ ישראל ועמד, למטרה זו, בחליפת מכתבים עם הגאון קוק... אולם נתוח קשה, אשר עלה יפה, לכאורה, כרת את פתיל חייו. הוא השאיר אחיו שתי בנות ושלושה בנים: יעקב דוד, מחנך וסופר במונטריאול (קנדה), דר. הירש ליב גורדון, סופר וחוקר קדמוניות דרומא, ומאיר, מהנדס, בפריס. פרשת חייו הפעילים והפוריים מסופרת בביאוגרפיה שלו שהופיעה באנגלית על ידי בנו ד"ר ה. ל. גורדון (בלוך, 1926).

מה שנזכר שהיו לו קשרים טובים עם הראי"ה קוק זה כנראה מפני שלמדו יחד בוולוז'ין. ההסכמה מהראי"ה על כתביו של של רא"ג (נדפסה לראשונה ב'ישראל בעמים', ווילנה תרע"ג ואח"כ בעוד מספריו של ר"א גורדון ובהסכמות הראי"ה, תשע"ז, סי' יא) נפתחת: 'זה לי איזה שנים אשר הנני מכיר את כ' ידידי הרב הגאון... והנה בעת איקלע לאתרין [בויסק] אחרי עבור איזה שנים ומה מאד שמחתי' וכו'.