פורום אוצר החכמה

לר' נתן לנדא בעל שו"ת כנף רננה היה אח ת"ח עצום שלא אבה לקבל עליו רבנות בשם ר' פייבוש.

הידוע מי הם צאצאיו היום? האם היו להם עוד אחים ואחיות?

לפי וונדר הוא כיהן זמן קצר ברבנות דוקלא, והיה רבו של הרב מטשעבין.
בנו של ר' [יהושע יחזקאל] פייבוש סג"ל-לנדא מבריגל, ר' משה דוד, היה חמיו בזיווג שלישי של האדמו"ר מאוז'רוב.
בנו של ר' משה דוד, ר' אליעזר נתן, היה פעיל מאד בהצלה בשואה ואח"כ היה בארץ. ראה בהקדמת בנו ר' קלמן מירושלים לספרו "מנת חלקי" (נמצא באוצר).

נכדי ר' משה דוד לנדאו מבריגל הדפיסו בשנים האחרונות אילן יוחסין למשפחתם, עד למשפ' הנוב"י.

ברקים רב כתב:נכדי ר' משה דוד לנדאו מבריגל הדפיסו בשנים האחרונות אילן יוחסין למשפחתם, עד למשפ' הנוב"י.

היכן נדפס?

לר' משה דוד לנדאו הנ"ל היו ד' בנים ובת, ה"ה:

הר"ר אשר הי"ד - היה מקורב לשלטון הגרמני ונהרג על ידם בתחילת המלחמה
הר"ר בעריש הי"ד [בנו היה ר' שמעון ז"ל - נלב"ע בשנה שעברה]
הר"ר הערש יוסף ז"ל - עלה לאר"י מגיא צלמוות [אחד מבניו הוא ר' יצחק, משמשו של האדמו"ר מבעלזא זי"ע, וכן ר' יהושע הנ"ל] .
הר"ר אליעזר נתן ז"ל - איש ההצלה הידוע שפעל עבור האדמו"ר מבעלזא [בנו הוא ר' קלמן הנ"ל]
מרת שיינדיל ע"ה - היתה נשואה קודם המלחמה לרי"י קארנגוט הי"ד, ונישאת אח"כ להאדמו"ר מאוז'רוב

לכולם משפחות ענפות

ייש"כ.

תודה להמגיבים החשובים.

יגל כתב:

ברקים רב כתב:נכדי ר' משה דוד לנדאו מבריגל הדפיסו בשנים האחרונות אילן יוחסין למשפחתם, עד למשפ' הנוב"י.

היכן נדפס?

הייחוס למשפחת הנוב"י הוא ידוע ונדפס ע"י הכנף רננה עצמו בראש ספרו עורה שחר. אם הכוונה לייחוס לנוב"י עצמו אכן יש בזה חידוש מעניין מאד.

אבן זועקת כתב:תודה להמגיבים החשובים.

יגל כתב:

ברקים רב כתב:נכדי ר' משה דוד לנדאו מבריגל הדפיסו בשנים האחרונות אילן יוחסין למשפחתם, עד למשפ' הנוב"י.

היכן נדפס?

הייחוס למשפחת הנוב"י הוא ידוע ונדפס ע"י הכנף רננה עצמו בראש ספרו עורה שחר. אם הכוונה לייחוס לנוב"י עצמו אכן יש בזה חידוש מעניין מאד.

את המכתב מר' נטע'לי הראשון מאושפיצין שנדפס בהקדמת עורה שחר [עם הוספות מאחיינו המחבר] אני מכיר.

אבל חמיו של ר' פייבוש לנדא היה הרה"ח ר' יעקב קאפיל גאלדשטיין שהיה בעל תפילה אצל הדברי חיים, ואצל צאצאי בנו ר' נפתלי יש קלא דלא פסיק שהם צאצאי הנוב"י.

יגל כתב:אבל חמיו של ר' פייבוש לנדא היה הרה"ח ר' יעקב קאפיל גאלדשטיין שהיה בעל תפילה אצל הדברי חיים, ואצל צאצאי בנו ר' נפתלי יש קלא דלא פסיק שהם צאצאי הנוב"י.

זה לא יכול להיות מהצד של חמיו של ר' נפתלי? מי היה חמיו? ומי היה חמיו של הרי"ק?

אבן זועקת כתב:

יגל כתב:אבל חמיו של ר' פייבוש לנדא היה הרה"ח ר' יעקב קאפיל גאלדשטיין שהיה בעל תפילה אצל הדברי חיים, ואצל צאצאי בנו ר' נפתלי יש קלא דלא פסיק שהם צאצאי הנוב"י.

זה לא יכול להיות מהצד של חמיו של ר' נפתלי?
מי היה חמיו? ומי היה חמיו של הרי"ק?

1. הכל יכול להיות.
2. אני לא יודע.

לפי מה שידוע לי משפחת אליעזר נתן לנדוי שנים הם חשבו שהם מצאצאי הנודע ביהודה
ולפני כמה שנים אחד מהמשפחה עשה מחקר רציני והתברר שהם מיוחסים לדוד הנודע ביהודה(אח של אבא של הנוב"י)

בני ברקי כתב:לפי מה שידוע לי משפחת אליעזר נתן לנדוי שנים הם חשבו שהם מצאצאי הנודע ביהודה
ולפני כמה שנים אחד מהמשפחה עשה מחקר רציני והתברר שהם מיוחסים לדוד הנודע ביהודה(אח של אבא של הנוב"י)

הייחוס לדוד הנוב"י מפורש בהקדמת עורה שחר שהרב יגל ואנוכי דיברנו עליה. בעצם אתה אומר שאותו אחד מהמשפחה עשה מחקר רציני ולא גילה כלום...
אמנם כן גם העובדה שאחרי מחקר לא נתגלה כלום ראויה לציון.

המחקר שנעשה אכן לא העלה שום קשר ישיר לנודע ביהודה מעבר למגילת היחוס.
אבל המסורת היתה ברורה מאוד בכל ענפי המשפחה עד לכמה דורות אחור שהם נכדי הנוב"י
אבל לא נמצא כל קשר עד עתה.
בדיקת היחוס העלתה חידה סתומה שאשמח אם יש מישהו בפורום שיכול לפתור אותה
במגילת היחוס בספר עורה שחר נאמר שרבי יצחק אייזיק מדוקלא היה בנו של רבי אפרים ברייטבארט שהיה אב"ד במיץ
חיפושים רבים לא העלו שום אזכור אודותיו לא במסמכי מיץ שנבדקו ולא בשום מקום אחר
מי היה האיש והיכן היה אב"ד?

מצורף מגילת היוחסין שיגל התעניין בה למעלה

סגל כתב:במגילת היחוס בספר עורה שחר נאמר שרבי יצחק אייזיק מדוקלא היה בנו של רבי אפרים ברייטבארט שהיה אב"ד במיץ
חיפושים רבים לא העלו שום אזכור אודותיו לא במסמכי מיץ שנבדקו ולא בשום מקום אחר
מי היה האיש והיכן היה אב"ד?

צ"ל יעקב.

מצורף מגילת היוחסין שיגל התעניין בה למעלה

תודה רבה.

סגל כתב:מצורף מגילת היוחסין שיגל התעניין בה למעלה

ייש"כ גדול מאד.
בעניין מ"ש שאין סימוכין לכך שר' משה דוד אב"ד צאנז היה חתן ר' אלכסנדר מרגליות מסטאנוב, מצאתי לזה כעת איזו אסמכתא דרנ"נ לנדא כותב במגילת יוחסין שלו שה"ברוך טעם" כתב לדודו שאר בשרי וכן הד"ח לאחיו ואינו יודע איך היא הקירבה.
אבל להאמור נודעה הקירבה כי אשת ר' אלכסנדר מרגליות היתה נינה של ר' יהושע פייבל תאומים (בן ה"קיקיון דיונה") וכן ה"ברוך טעם" היה נין שלו.

אם נדייק, לפי לתולדות הקהילות בפולין, עמ' 65, היה ראס"מ אבי "אמו של ר' דוד סג"ל לנדא אב"ד צאנז", כלומר, היה סבו ולא חמו של ר' דוד.

זה יוצר סתירה מול היחוס המקובל של משפחת לנדא לפי עורה שחר. לכאורה ר' (משה) דוד היה בן בתו של ר' בנימין זאב הכהן מאפטא המכונה "וואלף טובי מדינה".

ירון כתב:אם נדייק, לפי לתולדות הקהילות בפולין, עמ' 65, היה ראס"מ אבי "אמו של ר' דוד סג"ל לנדא אב"ד צאנז", כלומר, היה סבו ולא חמו של ר' דוד.

זה יוצר סתירה מול היחוס המקובל של משפחת לנדא לפי עורה שחר. לכאורה ר' (משה) דוד היה בן בתו של ר' בנימין זאב הכהן מאפטא המכונה "וואלף טובי מדינה".

היחוס המקובל הוא ממכתבו של ר' נעטלי אושפיצינער אחי ר' משה דוד, לא כ"כ סביר שהוא טעה בשם אבי אמו! גם לתולדות הקהילות בפולין בעצמו מעתיק את הייחוס לר' וואלף טובי מדינה בהערה 14, כך שהתיקון מתבקש.

השאלה אם התיקון הוא לפי השערה או מתבסס על מקור פוזיטיבי כלשהו

ירון כתב:השאלה אם התיקון הוא לפי השערה או מתבסס על מקור פוזיטיבי כלשהו

תשובה לזה גם אני אשמח לשמוע.

[אמנם אינני רואה שום אפשרות אחרת. גם מבחינת השנים לא כ"כ יתכן שרי"א מדוקלא (אבי ר' משה דוד) היה חתן של ר"א מסטאנוב הם היו בערך בני אותו גיל]

--------------------------------

שו"ר שגם הסימוכין שהבאתי לעיל אינם נכונים כי ר"ב פרנקל תאומים כותב ש"ב גם לאחיו של רמ"ד (רנ"נ אושפיצינר) כך שהקישור דרך אשת רמ"ד לא מספיק.

עכשיו ראיתי שבעמוד 478 הוא כותב בצורה ברורה שר' ברוך בן רמ"ד היה נכד ר"א מסטאנוב ולא רמ"ד עצמו.

והיום נפטר הנכד ר' יצחק לנדא.
ראיתי שפתחו עליוח אשכול מיוחד

הנה: viewtopic.php?f=19&t=16755

http://benyehuda.org/brainin/brandstadter.html

מ.ד בְּרַנְדְשְטֶטֶר/ראובן בריינין

...

מ.ד. ברנדשטטר נולד בכ"ט שבט שנת תר"ד בעיר Brzeska דמתקריא ביהודית בריגיל, בגליציה, לאביו יחזקאל. אח היה למרדכי הקטן ומת בילדותו ונשאר בן יחיד להוריו. אביו היה בר-אורין, ביחוד היה בקי במדרש ואגדה, ו"בעל תפלה". הוא האריך ימים, ובמותו היה בן שמונים ושתים.

בהיות הילד מרדכי בן עשר, הוציאהו אביו מחדר המלמדים השכיחים בימים ההם ובמקומות האלה, ויפקד עליו מלמד מצוין במינו, שהיה אחד מקרוביו, אברך מופלג וגדול בתורה, שהיה יושב רוב ימיו בתענית. מלמדו זה שלמד אתו בביתו היה בעל מזג טוב וחובב אדם, והוא העיר בו, עוד בילדותו, את רוח הבקורת, בשננו לו, שלא יסמוך באמונה עורת על כל מה שכתוב בגמרא ורש"י, מבלי להרהר אחרי דבריהם שמא טעו, כי אם יתחקה על המקור ויתעמק במקרא, שממנו שאבו חכמינו עצמם את סברותיהם והשערותיהם. מלמדו זה היה אדם צנוע, ויסתיר מעיני הבריות את סגופיו ותעניותיו, והוא היה בעיני הילד מרדכי לא רק מורה, כי אם גם איש-המופת, בחיר האדם, ויכבדהו בכבוד אלהים. ומלמדו זה היה לא חסיד ולא מתנגד במובן המקובל אז; ואף כי היה קורא בספר "הזוהר" בחשק רב, לא דבק מעולם לבו בחכמת הקבלה וסודותיה, שהיו זרים לשכלו ורוחו הבהירים. והאברך המופלא הזה למד את הילד קרובו שתי שנים, מבלי אשר רצה לקבל שכר-למוד.

הילד מרדכי הצטיין בזכרונו החזק, בתפיסתו המהירה וגם ברוח הבקורת החריפה (כן העיד הסופר על עצמו). בבית הכנסת, שהילד היה מתפלל בו, עמדו בארונות ישנים ספרים רבים ושונים, וזה הקטן היה קורא, מעיין ומחטט פעם בספרי הלכה ודרוש ופעם בספרי מוסר וקבלה.

פעם אחת אמר הילד לרבו המובהק: הנה עיינתי היום בספר "מחצית השקל", ולא מצאתי בו אלא סברות קלושות מאד, שאין בהן לא טעם ולא ריח, ואני מתפלא איך כותבים ואיך מדפיסים דברים שטחיים כאלה. המלמד קמט את מצחו, נעץ את עיניו החודרות והקודרות לתוך עיני תלמידו הבהירות והעליזות ויקרא לו מתוך עיונו הנוגה: אני מודה לך בזה, אמנם צדקת, אבל בכל זאת יש במשפטך חוצפה יתירה...

"ממלמדי זה, שמו היה פייביש לאנדוי, – הגיד לי פעם בראנדשטטר, – ירשתי את רגשי ההערצה לרש"י ואת ההתיחסות של בטול גמור לספרי החסידות של "רביים" ידועים, כמו כן לספרים כ"פרי מגדים" ולספרי רבי שלמה קלוגר, שמלמדי הנזכר היה מבטלם תכלית הבטול".

במלאת למרדכי שלש-עשרה שנה שלחוהו, על-פי עצת מלמדו קרובו, לעיר רימאנוב לשמוע לקח מפי הרב דְּשָׁם, שהיה נודע כבקי וחריף, ולהתרגל במלאכת ההוראה. הנער למד מפי הרב הלכות טריפות, תערובות, בשר וחלב וכולי, ויחד עם זה היה בא לבית המקולין לבדוק את הריאות ולקנות נסיונות הלכה למעשה במלאכת ההוראה.

...

העירוני בפרטי שכמובן יש להסתייג ולא לקבל את כל דברי אותו שיצא לאחר מכן לתרבות רעה כנכונים מאליהם, וייתכן שהוסיף עליהם מהרהורי לבו...

יש להסתפק קצת במעשה זה מצד סדר הזמנים, מפני שברנדשטטר הנ"ל נולד תר"ד, ור' פייבוש לאנדא לא היה מבוגר ממנו בהרבה.
התאריך הראשון שאפשר לציין בו את ר' פייבוש הוא שבשנת תרל"ז היו לו נכדים מבתו הבכורה (חנה קאלער), ושהוא נפטר בין תרמ"ז לתר"ן בגיל שנחשב צעיר. כך שגם אם נפטר בגיל 50, הוא היה מבוגר מברנדשטטר בדוחק בשבע שנים, כך שהיה אברך צעיר ממש.

הלום ראיתי שגם מאיר וונדר באנצק. לח"ג (ג 666) כותב שחמיו של רמ"ד לנדא היה רא"ס מרגליות. הוא מציין כמקור "לא נותקה". למישהו יש מושג מה זה?

לא נותקה -- ספרו (בשני כרכים) של הגנאולוג ניל רוזנשטיין (באנגלית) -- the unbroken chain, המשתדל למנות את כל ענפי צאצאיו של השר רבי שאול וואהל.

ככלל לא מדובר במקור "ראשוני", אלא באיסוף.

ערכו של בעל הכנף רננה בשה"ג השלישי.
viewtopic.php?f=25&t=38787&p=438098#p435506