מידי דלא רמיזא באוצר <הנעלמים>

[איש_ספר]

אשכול דומה בפורום המטפחת, הוא מהאשכולות הנצפים ביותר, יש משהו מרתק בדבר חדש, אמון מכונס אמון מוצנע.
חשבתי כי טוב לנטוע כרם זה גם בפורום משפחות, בו יעלו שמות של חכמים, שחיפוש באוצר לא מביא עליהם דבר או כמעט דבר.
דעת לנבון שכאן יש הכרח להגדיר קריטוריון של "נעלמים" אחרת נוצף בכאלה שמעולם לא היו "גלויים" באופן שקו' מעיקרא ליתא...

לכאורה אלו הקריטוריונים המינימלים:

א. רב עיר/עיירה וכו'.
ב. מחבר ספר.
ג. דמות שמתוארת באיזה פרסום שהיתה ידועה בדורה.

------
המשך יבוא...

[חכם באשי]

הנה הראשון:
ר' יוסף בר' עזריאל דגף. מדובר באיש הלכה ופייטן שפעל, ככל הנראה, בשלהי תקופת הראשונים (סוף המאה ה-14?), ועם כל חיפושי באוצר החכמה לא מצאתי עליו מאומה. כל הידוע עליו הוא רק מספרו שבכת"י.

[איש_ספר]

תחום הפיוט הוא שלך, ואני שואל כתלמיד. הרי אם נמצא כת"י חידושים עמ"ס שבועות מאת גמליאל בן פדהצור מק"ק ריישא, ואילו באוצר לא נמצא לו זכר, לא היתה פליאה בכך, כי כתיבת שיטה ע"ס המסכת, מסורה לכל תלמיד ותלמיד. האם במקצוע הפיוט הדברים אחרים? כלומר אתה רושם "פעל בשלהי תקופת הראשונים" אולי יותר נכון לכתוב "חי" כי ההגדרה פעל מקובלת על מי שיודעים שפעל משהו מחוץ לחייו האישים. על ר' עמריך מבעכהאפען למשל, אע"פ שאולי נזכר בממורבוך של הקהילה, אם לא יודעים עליו דבר מלבד שמו אי אפשר לכתוב עליו "פעל"... אקוה שהובנתי.

[יאיר]

הנה הראשון:
ר' יוסף בר' עזריאל דגף. מדובר באיש הלכה ופייטן שפעל, ככל הנראה, בשלהי תקופת הראשונים (סוף המאה ה-14?), ועם כל חיפושי באוצר החכמה לא מצאתי עליו מאומה. כל הידוע עליו הוא רק מספרו שבכת"י.

ידוע היכן חי?

[בברכה המשולשת]

הנה הראשון:
ר' יוסף בר' עזריאל דגף. מדובר באיש הלכה ופייטן שפעל, ככל הנראה, בשלהי תקופת הראשונים (סוף המאה ה-14?), ועם כל חיפושי באוצר החכמה לא מצאתי עליו מאומה. כל הידוע עליו הוא רק מספרו שבכת"י.

במה עוסק הספר?
איזה חכמים מוזכרים בו?

[חכם באשי]

איש ספר,
נעזוב לרגע את הטענות שלך, אך אינני מבין, האם לא למטרה זו פתחת את האשכול?!

יאיר,
ר' יוסף דגפ, עד כמה שהצלחתי לברר מתוך ספרו וכינויו ('דגפ') מקומו או מוצאו מהעיר גאפ שבדרום צרפת.

בברכה,
עיינתי רק בחלק קטן מהספר, ולעת עתה לא מצאתי שהזכיר חכמים שהיו רבותיו וכדומה.

[בברכה המשולשת]

אז מה הבסיס לתיארוך?

[חכם באשי]

כתב היד. הוא בן המאה החמש עשרה, ואינו אוטוגרף. לכך סביר להניח שיש להקדים במעט את המחבר. כמובן זה לא הכרחי, ושים לב שכתבתי לעיל "סוף המאה ה-14?".
אני כעת בשלב פיענוח כתה"י, ואולי יהיו חדשות. עכ"פ מצאתי שר' יוחנן אלימנו (שפעל בצפון איטליה במחצית השנייה של המאה החמש-עשרה, בשנים קצד-רסד; 1504-1434) מזכיר אחד בשם 'ר' יוסף דגאפ' (בחיבור שאינו באוצר החכמה!), וכנראה הכוונה אליו.
יותר מכך לא מצאתי.

[איש_ספר]

ספר חיי אדם - חלק שני - כלל קמג
והנה ההמון חושבים כששבים ביוה"כ נתכפר להם הכל, ועל סמך זה הם עושים עוונות בכל השנה כאילו הם ברשות עצמן, ולכן יש שמתענין משבת לשבת בהפסקות ב' או ג' ימים רצופים, ועומדים ביום הכפורים כל היום והלילה ואינם מגביהים ידיהם כלל, וכיוצא בדברים אלו בסיגופים ותעניות, ובכל השנה הם עושים נאצות ותועבות גדולות, ועליהם אמר המוכיח הגדול ר' ליב טארלער זלה"ה משל נאה ואמר

מצאתי באוצר עוד סיפור שמובא ממנו. ומלבד זה שום כלום. מי היה האיש?

לפו"ר גם בספרו של ר"ש גליקסברג לא מצאתי

[מיללער]

ספר חיי אדם - חלק שני - כלל קמג
והנה ההמון חושבים כששבים ביוה"כ נתכפר להם הכל, ועל סמך זה הם עושים עוונות בכל השנה כאילו הם ברשות עצמן, ולכן יש שמתענין משבת לשבת בהפסקות ב' או ג' ימים רצופים, ועומדים ביום הכפורים כל היום והלילה ואינם מגביהים ידיהם כלל, וכיוצא בדברים אלו בסיגופים ותעניות, ובכל השנה הם עושים נאצות ותועבות גדולות, ועליהם אמר המוכיח הגדול ר' ליב טארלער זלה"ה משל נאה ואמר

מצאתי באוצר עוד סיפור שמובא ממנו. ומלבד זה שום כלום. מי היה האיש?

לפו"ר גם בספרו של ר"ש גליקסברג לא מצאתי

בהיברו בוקס מצאתי עוד

באוצר הסיפורים חלק י"ט
או באידיש - בספר ישועה לחיים
בית יעקב על תהלים ע"פ וזאת ליהודה
ילקוט דוד לר"ד טעביל יפה
ספר חמש ידות פר' האזינו

ועוד, אבל לא מצאתי תולדותיו

[אלי_ש]

היה מהעיר דובנא. תעשה חיפוש: ליב-ט[א][ע]ר[א][ע]ל[ע]ר, ותמצא שרמיזא באוצר טובא.
הנה דוגמה:

[איש_ספר]

ספר חיי אדם - חלק שני - כלל קמג
והנה ההמון חושבים כששבים ביוה"כ נתכפר להם הכל, ועל סמך זה הם עושים עוונות בכל השנה כאילו הם ברשות עצמן, ולכן יש שמתענין משבת לשבת בהפסקות ב' או ג' ימים רצופים, ועומדים ביום הכפורים כל היום והלילה ואינם מגביהים ידיהם כלל, וכיוצא בדברים אלו בסיגופים ותעניות, ובכל השנה הם עושים נאצות ותועבות גדולות, ועליהם אמר המוכיח הגדול ר' ליב טארלער זלה"ה משל נאה ואמר

מצאתי באוצר עוד סיפור שמובא ממנו. ומלבד זה שום כלום. מי היה האיש?

לפו"ר גם בספרו של ר"ש גליקסברג לא מצאתי

בהיברו בוקס מצאתי עוד

באוצר הסיפורים חלק י"ט
או באידיש - בספר ישועה לחיים
בית יעקב על תהלים ע"פ וזאת ליהודה
ילקוט דוד לר"ד טעביל יפה
ספר חמש ידות פר' האזינו

ועוד, אבל לא מצאתי תולדותיו

גם באוצר מצאתי הרבה אבל כמש"כ מיללער אף מילה לא על תולדותיו. והוא פלא.

[ראש חכם]

בשדי חמד ח"ו בקונטרס בענין מציצה בפה מביא תשובה של חכם אחד בשם ר' חיים יעקב רש"ל, ומתוכן הדברים נראה שהיה ת"ח ומשנתו סדורה. האם יש פרטים עליו?

[אביאסף]

הנה הראשון:
ר' יוסף בר' עזריאל דגף. מדובר באיש הלכה ופייטן שפעל, ככל הנראה, בשלהי תקופת הראשונים (סוף המאה ה-14?), ועם כל חיפושי באוצר החכמה לא מצאתי עליו מאומה. כל הידוע עליו הוא רק מספרו שבכת"י.

בשולי כתב יד של פירוש המקרא לרש"י מן המאה ה-13 (אוקספורד - בודלי, קטלוג נויבאואר 186, מספרו במכון לתצלומי כת"י F 16250) יש הערות שוליים החתומות "יוסף בר עזריאל" אולי יש קשר? (לא ראיתי את כתב היד, האמור הוא על פי התיאור בקטלוג הספריה הלאומית).

בכל מקרה, כמי שיש לו חיבה לביוגרפיות של אנשים עלומי שם, אני מברך על פתיחת האשכול הזה.

[חכם באשי]

הדברים מוכרים לי, וג"כ מהקטלוג של מתכ"י. אך כל זמן שלא נצמד לו הכינוי 'גדף' אין כל הכרח לזהותו עם החכם שלפנינו.

[אביאסף]

האם ידוע לכבוד חכמי המקום שיחיו פרטים כלשהם על ר' דניאל ב"ר יהודה הדיין מחבר הפיוט 'יגדל א-להים חי' (רומא, המאה ה-13)? שד"ל מצא את שם מחבר הפיוט על פי הערה במחזור כמנהג בני רומא כת"י שהיה שייך לנכדו של ר' דניאל ובה מיוחס הפיוט לזקנו (יחוס המופיע גם בכתבי יד נוספים), אך מלבד שמו ושם נכדו לא מצאתי כל פרט נוסף עליו. (את זמנו ניתן לקבוע על פי התאריך שבו נכתב כתב היד בתוספת פער השנים הסביר שבין סב לנכדו).

[קולמוס הסופר]

בשדי חמד ח"ו בקונטרס בענין מציצה בפה מביא תשובה של חכם אחד בשם ר' חיים יעקב רש"ל, ומתוכן הדברים נראה שהיה ת"ח ומשנתו סדורה. האם יש פרטים עליו?

בס"ד
(חפש גם 'רשל' בלי מרכאות)
באוצר אין מדי הרבה פרטים על חייו ותולדותיו, הוא גר בעיר וועליז, הוא מוזכר כמה פעמים כת"ח גדול ובקי עצום, היה גם עשיר.

[שיף]

בשדי חמד ח"ו בקונטרס בענין מציצה בפה מביא תשובה של חכם אחד בשם ר' חיים יעקב רש"ל, ומתוכן הדברים נראה שהיה ת"ח ומשנתו סדורה. האם יש פרטים עליו?

אפשר להוציא מה'שדי חמד' לבד כמה כרכים של 'שם הגדולים' שלא מוזכרים במקומות רבים.

[איש_ספר]

תמונה (8).jpg (88.31 KiB) נצפה 6622 פעמים

תמונה (9).jpg (157.49 KiB) נצפה 6622 פעמים

ר' שלמה אליהו פריימן על אביו, מתוך יומניו "פותח שערים".
לא מצאתי זכרו של מקובל זה בשום מקום.

[מקובלים]

לתמהוני איני מוצא עליו כמעט שום מידע באינטרנט! ואף באוצר החכמה
אשמח אם מישהו יוכל לנדב לי פרטים ביוגרפיים, ולו בסיסיים, לדמותו
מעניין אותי האם שרד את השואה

[איש_ספר]

בלי לבדוק בשום מאגר, ברור שכוונתך לר' ישכר דוב גודלשטיין (שגם הוא לא שמעתי שהיה רב של בודפסט). ואם טעיתי וכו'.

[ר_חיים_הקטן]

אם אכן כוונתך להרב יששכר דוב גולדשטיין זצ"ל נדפסו קוים קצרים לתולדותיו בסוף ספרו ליקוטי הערות על ספרי תשובות החת"ס (יו"ד חלק ד') ובהקדמה לספרו אהל יששכר.
(גם אני מכיר קצת את משפחתו שהרי הסבתא שלי ע"ה היתה בת-דודו.)

[מקובלים]

מי שאני מדבר עליו אינו קשור כהוא זה לרב אדלשטיין שאתם מדברים, הגם ששניהם באו ממדינת הונגריה

[איש_ספר]

כנראה שלא רק אשכולות אתה פותח בחפזה, אלא גם תגובות אתה לא ממש קורא.
בקיצור לא היה כזה רב של בודאפסט, ואם כבר אז רב בבודאפסט, וממילא אין שום פלא, ואפילו אם הוא התכתב עם הרב קוק...

[מקובלים]

גרת בבודפשט שאתה יודע את זה? למה אתה כה נמהר? כדי להראות את גאונותך כי רבה?
אני יודע בוודאות שהיה איש כזה, כנראה לא נחשפת לחומרים שלפניי

[איש_ספר]

חבל שבזבזתי חצי דקה כדי לעיין בספר חכמי הונגריה של י"י כהן, כדי לראות שגם הוא לא שמע עליו.
לדעתך צריך למשל לגור בירושלים כדי לקבוע שהרב צפניה דינסטאג ע"ה לא היה רבה בשום תקופה שהיא?

[אבן זועקת]

אין אומרים למי שלא ראה את החודש וכו'
מצ"ב רשימת מרצים בבית המדרש לרבנים בבודפשט מתוך הספר מוסדות התורה באירופה
נשוא האשכול מפיע באמצע השורה השלישית מלמטה (מצאתי גם שהוא ברשימת החתומים על ספר לקוטי יהודא שנדפס בשנת תר"ע)

[איש_ספר]

בקיצור רב מטע"מ...
מסתמא גם על עמיתו באותו קטע הגאון ר' זרח גרוסמן, רבה של פעסט אין כלום באוצר.

[מקובלים]

עכשיו התירוצים, איש ספר? מה זה משנה אם משרתו היתה "רב מטעם". אני חיפשתי מידע עליו, אתה קישרת אותו לאדם שלא קשור בכלל, רק בגלל שיש להם שם דומה. לפחות תודה בכך

[איש_ספר]

תעיין בתגובתי למעלה ותראה שכתבתי שודאי יתכן שהיה רב כזה בבודאפסט, אלא שלא היה הרב של בודאפסט. ובזה אצ"ל שצדקתי. וזה כ"כ פשווט שאפילו גאוותן כמוני לא מוצא בזה סיבה להתגאות
הסיכוי למצוא באוצר אזכור על רב מטעה"מ (שבמקומות מסוימים היה פקיד חילוני מחלל שבת !) הוא יותר נמוך מלמצוא אזכור של רב בית הכנסת תפארת בחורים בבודפאסט.
אבל בעינך הכל תירוצים. רק עשה טובה ואל תצרף אותו לרשימת אומרי מרן על הרב קוק. פן תהיה לבוז.

[מקובלים]

על מה אתה מדבר כשאתה מקשר אותי לרב קוק? אתה יודע משהו שרק אתה יודע?

[חכם הרזים]

באליהו רבה הידוע הביא בשם רבי אייזיק דרשן שאם ג' שבט יהיה ביום ו', יהיה קור גדול וסימנך נוט' ויגש וכו'.
מיהו רבי אייזיק דרשן הזה היכן ומתי פעל וכו' וכו'.

[שברי לוחות]

רבי יצחק אייזיק ב"ר מאיר דרשן דיין ופרנס בפוזנא בשנים ת"כ - ת"מ בערך נקרא גם בשם רבי איצק דיין
מוזכר כמה פעמים בפנקס הכשרים של קהילת פוזנא
(רמיזא באוצר)

[איש_ספר]

בפורום לתעלומה העתקתי כעת

הרב מו"ה משה זאב בר יוסף ברודא הגאון החריף? איש מצוין מאד בתורה פאר עדתו ויקר המציאות בדור הזה שהיה ראש ישיבה דק"ק ועקסנע פלך קאוונא נח נפשו בשנת תרל"ג טו אדר בן חמשה וארבעים שנה, והניח אחריו הרב חידושי תורה בכ"י . הגאון הזה בחריפותו ובקיאותו בש"ס ופוסקים ובדברי אגדה גדלו עד מאד והיה לפלא בעין כל תלמידיו הרבים ובתוכם המביני מדע ויודעי חכמה אשר מעזוז אהבתם אליו ויראת כבודם מלפניו ולא חדלו ולא נלאו לשמוע מפיו תורותיו. שמו נודע בשערי גדולי הדור שהיה אחיו אחד <מה זה?> עם הגאון מוה"ר אברהם בר יעקב אבד"ק וואריזאן שנפטר בשנת תרע"א בן ס"ג שנה

בחיפוש באוצר לפי הקשת שמו ברו[י]דא לא מצאתי כלום.
וגם לא כאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?151960&

והוא פלא

[אביאסף]

בפורום לתעלומה העתקתי כעת

הרב מו"ה משה זאב בר יוסף ברודא הגאון החריף? איש מצוין מאד בתורה פאר עדתו ויקר המציאות בדור הזה שהיה ראש ישיבה דק"ק ועקסנע פלך קאוונא נח נפשו בשנת תרל"ג טו אדר בן חמשה וארבעים שנה, והניח אחריו הרב חידושי תורה בכ"י . הגאון הזה בחריפותו ובקיאותו בש"ס ופוסקים ובדברי אגדה גדלו עד מאד והיה לפלא בעין כל תלמידיו הרבים ובתוכם המביני מדע ויודעי חכמה אשר מעזוז אהבתם אליו ויראת כבודם מלפניו ולא חדלו ולא נלאו לשמוע מפיו תורותיו. שמו נודע בשערי גדולי הדור שהיה אחיו אחד <מה זה?> עם הגאון מוה"ר אברהם בר יעקב אבד"ק וואריזאן שנפטר בשנת תרע"א בן ס"ג שנה

בחיפוש באוצר לפי הקשת שמו ברו[י]דא לא מצאתי כלום.
וגם לא כאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?151960&

והוא פלא

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?182154&
זה ספר של אחיינו ר' יהודה אידל ברוידא, בהקדמה הוא מזכיר שלמד אצל דודו ר' משה ("הנקרא ר' משה רוטעס") בוועקסנא (לא הצלחתי לעשות קישור ישיר לקטע אבל ההקדמה לא ארוכה במיוחד).