הגאון הצדיק רבי מעשיל גלבשטיין

[מ.ל.]

חיפשתי ולא מצאתי אשכול ראוי לשמו של רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין מביאליסטוק זצ"ל, מתלמידיו של בעל הצמח צדק מליובאוויטש, והרמ"מ מקוצק זי"ע.
עלה לארץ הקודש בשנת תרכ"ט, ופעל גדולות ונצורות להעמדת הדת על תלה.

הבו פרטים נוספים על גאון מקורי שכמותו, וכל המרבה הר"ז משובח.

אתחיל אני ברשימת ספריו:
"אור לישרים" עמ"ס פסחים.
"חוסן ישועות" עמ"ס בבא קמא.
"פתיל תכלת" - כנגד לבישת התכלת בציצית.
"משכנות לאביר יעקב" - ג' חלקים, (ח"ב נקרא "טהרת הקדש").
"תפלה למשה" - פי' על סידור האר"י.

"זכרון יהושע" - ראיתי מצטטים ממנו. לא מצאתי במאגרים, מישהו מכיר?

[ארי במסתרים]

שמו הוזכר בפורום כמה פעמים
search.php?keywords=%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F

[זלמניו]

חיפשתי ולא מצאתי אשכול ראוי לשמו של רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין מביאליסטוק זצ"ל, מתלמידיו של בעל הצמח צדק מליובאוויטש, והרמ"מ מקוצק זי"ע.
עלה לארץ הקודש בשנת תרכ"ט, ופעל גדולות ונצורות להעמדת הדת על תלה.

למען הסדר הטוב: קודם קאצק, ואחרי פטירתו בתרי"ט - ליובאוויטש.

[מחולת המחנים]

היה תלמיד חכם גדול ומקורי ברעיונותיו.
כידוע שעור שמצות שמירת המקדש נוהגת גם בזמנינו, ולא הסכימו גדולי דורו לדבריו.
מחמת גודל התעוררותו בענין שמירת המקדש עורר גם על הנוהגים להכניס את אצבעותיהם בין אבני הכותל המערבי, שאסור חמחמת ביאה במקצת למקדש בהיותנו כולנו טמאי מתים, ולזה הסכימו גדולי הפוסקים בדורו כהאבני נזר ועוד.

נלב"ע ביום כ"ד מרחשון תרס"ח, בהיותו בעיה"ק חברון ונטמן שם.
צאצאיו הם בני משפחת גלבשטיין הידועה מהחברה קדישא הראשית והכללית - פרושים, שהם גם צאצאי הגרי"ח זוננפלד.

במבוא לספרו "משכנות לאביר יעקב" כתבו נכדיו 'ציונים במסכת חייו'.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?8344&

בספר 'בית קוצק' מאת ר' ליב'ל לוין נכתבה גם כן סקירה מקיפה על רבי מעשיל גלבשטיין.

[איש.dot]

ספריו 'פתיל תכלת' ו'משכנות לאביר יעקב' נדפסו ע"י נינו הרב משה מנחם מענדל גלבשטיין ע"ה (נלב"ע לפני כשלש שנים בשיבה טובה). הדפיסם ולא מכרם בחנויות, כי לא אהב את הרוכשים ספר ע"מ שיהיה בביתם ואינם מעיינים בו. חילקם בחינם למעוניינים אכן ללומדו, והשקיע בזה כסף רב (עד היום ניתן להשיג את הספרים אצל בנו ונכדיו בח"ק - לא אני אמרתי).
הוערך מאוד ע"י רבני וחסידי ירושלים. ידוע כי היה פרוש וקדוש עד למאוד. מסופר כי פעם הגיע למקוה בירושלים ותרנגול בידיו, נכון להטבילו במקוה. שאלוהו הטובלים - מה ראית? ענה להם ר' מעשיל: חכמינו תקנו טבילה לב"ק כדי שלא יהיו מצויין את נשותיהם כתרנגולת, ואילו היום מצב הפרישות בירושלים הוא כה נוראי, שיש להטביל את התרנגול כדי שלא יהיה מצוי אצל אשתו כת"ח...
במשפחתו מספרים (ולא כולם מאמינים) מעשיה/אגדה על קריאת התורה בה השתתף בלב יער, שם עלו לתורה שלשת האבות, דוד המלך ועוד. אינני זוכר הפרטים, נשמח אם מישהו יעלה לכאן.

[מה שנכון נכון]

בספרו משכנות לאביר יעקב רצה לחדש את קיום מצות שמירת המקדש אף בזה"ז, הנה דברים מענינים שכתב בסוף ספרו בענין זה.

משכנות לאביר יעקב.pdf

(587.14 KiB) הורד 453 פעמים

משכנות לאביר יעקב 2.pdf

(343.61 KiB) הורד 417 פעמים

[מ.ל.]

מתוך אתר 'תולדות ושורשים':

ראש המשפחה, הוא הגאון ר' הלל משה מעשיל גלבשטיין, שילוב של גאונות מפליאה, עם חסידות מבית חבד וקוצק.
הלל משה נולד בביאליסטוק בד' כסליו תקצ"ד לאביו רבי צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ובלומה לאה שהיא דור י"ב לשל"ה הקדוש (מתוכם ט' דורות לויים).
הילד מעשיל פקח וממולח, יושב ולומד יומם ולילה. ובביאליסטוק, יש שטיבל של חסידי קוצק. מעשיל הקטן, מסתקרן לדעת מה קורה שם. יום אחד הוא מטפס ומציץ מהחלון לראות מה עושים אותם חסידי קוצק בשטיבל שלהם ועל מה ולמה רודפים אותם. הוא רואה מעגל של חסידים רוקדים בדבקות. והריקוד לא נפסק. שעה ועוד שעה. לפתע תפסו אותו זוג ידיים ומשכו אותו לתוך השטיבל פנימה, אל תוך המעגל. מעשיל נדבק ונסחף בהתלהבות ובאווירה הקדושתית. היתה זו ההכנה של חסידי קוצק לתפילת שחרית "פשוטה". אחרי ריקוד שכזה, התפילה נראית אחרת לגמרי. בשטיבל של קוצק, לא פינקו את המבוגרים, ולא בזו לילדים. מעשיל הקטן הופך להיות אחד מן החבורה. פעמים מספר התגנב הילד מביתו ונסע לקוצק באין יודעין.
נשא לאשה את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. עשר שנים ישב בקוצק והשרף מקרב אותו ביותר.
ר' מעשיל עולה ומתעלה ונפשו לא יודעת שובעה. הוא שואף לעוד ועוד. מששמע שבליובביץ מרביץ תורה וחסידות בדרך מיוחדת במינה, הגאון הצדיק רבי מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", השתוקק לנסוע אליו ולראות בעיניו, חסידות זו, מה טיבה. דבר שכזה בין חסידי פולין, לא היה מקובל. בפולין אמרו: מורא רבך כמורא שמים, ואין שני שמים. יש רק אייבישטער (קב"ה) אחד ורבי אחד. אבל ר' מעשיל לא מוותר. הוא נכנס לרבי מקוצק ומבקש רשות לנסוע לליובביץ בכדי להכיר את דרך החב"ד. השרף מקוצק נהנה מהתלמיד הצעיר ומתשוקתו לתור אחר האמת. סע לשלום, הוא מפטיר. ר' מעשיל נוסע ונשאר בליובביץ כחצי שנה. ה"צמח צדק" מקרב אותו. הגיע חג הפסח, ר' מעשיל מבקש לעשות את הסדר אצל הרבי אבל השמש אומר לו: אפילו לנשיא בבל לא נותנים כאן להכנס! אם תרצה, מציע לו השמש, אתה יכול לסעוד בביתי. אבל להפתעת החסידים, הרבי בעצמו מזמין את ר' מעשיל לסדר שלו.
ר' מעשיל חוזר לקוצק, אבל שומר אמונים גם לבעל ה"צמח צדק" ורואה בו רבו מובהק. לאחר פטירת השרף מקוצק, הוא ממשיך לנסוע ל"חידושי הרי"מ".
לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", מחליט ר' מעשיל לעלות לארץ ישראל. בראשית שנת תרכ"ט הוא מגיע לירושלים. הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ הקודש. פתח בית מאפה, כשאשתו עומדת בחנות, ור' מעשיל יושב יומם ולילה, על התורה ועל העבודה. גם לאשתו ציווה כי כאשר יגיע הרווח בחנות לפרנסת השבוע, שתסגור את החנות. גם יהודים אחרים צריכים להתפרנס.
גדולי ירושלים, החלו אט אט לעמוד על טיבו של גאון וצדיק זה. האדר"ת, רבה של ירושלים, מקיים איתו שיעור קבוע בהלכה ומתייחס אליו כתלמיד לרב ה"תורת חסד", רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, מתייעץ איתו בשאלות קשות, הגאון מבריסק, המהרי"ל, מתפעל מגאונותו ומחריפותו.
ארבע פעמים בשנה הוא נוסע לעיר חברון שם מכהן ה"שדי חמד" כרב. ידידות מיוחדת נקשרת ביניהם. הם לומדים יחד. סיפר נכדו של ר' מעשיל: פעם הודיע סבא לגאון בעל ה"שדי חמד" כי הוא שב לירושלים בשעה פלונית. משום מה, נתאחרה נסיעתו בשעתיים. כאשר הגיע ליציאה מהעיר, רואה ר' מעשיל שהגאון בעל "שדי חמד" עומד ליד ביתו שהיה סמוך ליציאה מהעיר, הוא המתין שם שעתיים בכדי להיפרד מידידו ר' מעשיל. לאחר שנפרדו, שאל הרב יעקב מאיר, תלמידו של השדי חמד שעמד איתו בפליאה: עבור יהודי קטן זה, עמד כבודו בשמש שעתיים?
נענה הגאון: אין הוא יהודי קטן, הוא יהודי גאון וצדיק. כדאי הוא שאעמוד בעבורו, לא רק שעתיים, אלא עשרים וארבע שעות.
ר' מעשיל הרבה בצומות ובסיגופים. הוא ישב בדירתו, ליד החלון, בעיר העתיקה, כשדרך החלון ניתן לראות את הכותל המערבי. כולו היה שרוי בציפיה לגאולה. היתה לו תכנית להציב משמרות להר הבית, כשם שהיה מלפנים כי לדעתו, מצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. הוא כתב ספר מיוחד על כך, אבל גדולי ישראל לא קיבלו את דעתו.
ביום כ"ד חשון תרס"ח, השיב ר' מעשיל את נשמתו ליוצרה, בהיותו בעיר חברון, ושם הובא למנוחות.
לפני כשנתיים כשמלאו מאה שנים לפטירתו, התקיימה עליה רבתי לקברו, בהשתתפות רבים מצאצאיו.

[מ.ל.]

למען הסדר הטוב: קודם קאצק, ואחרי פטירתו בתרי"ט - ליובאוויטש.

בהודעה הקודמת שציטטתי, משמע, שעוד בחיי חיותו של הרמ"מ מקוצק הוא התעניין בדרך חב"ד, ונסע בהרשאתו של רבו למשך חצי שנה לבעל הצ"צ, ולאח"מ חזר לקוצק כשהוא ממשיך לשמור אמונים גם לבעל הצ"צ.

[מ.ל.]

אשנה את שאלתי, משום שזה נצרך לי בדחיפות:

ספר "זכרון יהושע" - ראיתי מצטטים ממנו. לא מצאתי במאגרים, מישהו מכיר?

וכל המסייע יבורך מפי עליון בכל מילי דמיטב.

[קאצק]

צודק זלמניו,קודם קאצק

[מאיריחיאל]

יש לי כתב יד גדול שכתב בהלכה
להתקשר
JUDAICAANTIQUE@AOL.COM

[מ.ל.]

מצאתי באוצר מאמר עליו, בתוך 'קובץ מאמרים ותדפיסים' מהרב בצלאל לנדוי, המאמר נקרא "מקוצק ועד ירושלים" (עמ' 79-91 מעמודי האוצר).
אודה למי שיסייע בידי, ויעלה את המאמר לכאן בpdf

[מה שנכון נכון]

לנדוי.PDF

(2.44 MiB) הורד 394 פעמים

[מיללער]

בהאוסף של הקפו"א באמשטרדאם יש מכתבים ממנו, וכן מאמו מרת בלומא לאה ב"ר אבא אשת ר' צבי געלבשטיין מביאליסטאק:
http://brieven.dpc.uba.uva.nl/cgi/t/tex ... 1I_D208990

מכתבו מנו ר' אליהו מנחם מענדל:
http://brieven.dpc.uba.uva.nl/cgi/t/tex ... 1I_D208406