פורום אוצר החכמה

בזמן האחרון התגלגל לידי ספר חדש בשם "בין ישן וחדש" ובו אוטוביוגרפיה של יהודי בן 88 בשם הרב פרופ' אהרן קירשנבאום הי"ו, ומהר מאוד גיליתי שמדובר בסיפור חיים מרתק ויוצא דופן. אודה ולא אבוש שמעולם לא שמעתי את שמעו של פרופ' קירשנבאום שהוא - לפי האמור בספר - אחד מגדולי חוקרי המשפט העברי בעולם, אולם מה שמיחד את סיפור חייו איננו הקריירה האקדמית שלו אלא דווקא מסלול חייו היהודי-תורני המגוון - לעתים עד כדי להפתיע - שאותו אשתדל לתמצת בקטע הבא.
הרב פרופ' אהרן קירשנבאום נולד בשנת 1926 בברוקלין ניו-יורק למשפחת מהגרים שאינה שומרת תורה ומצוות, אולם בשונה משאר בני משפחתו לבו נמשך אחר היהדות והוא עשה כמיטב יכולתו לזכות לחינוך יהודי – אם על ידי הלימודים ב'היברו סקול' המקומי ואם על ידי הצטרפותו לתנועת 'השומר הדתי'. בשנת 1939 הוא החל ללמוד בסמינר הציוני למורים במנהטן 'הרצליה' שם למד שבע שנים, ובמקביל הוא למד לתואר ראשון בברוקלין קולג'. בשנת 1946 הוא החל ללמוד בסמינר הקונסרבטיבי (JTS) לתואר שני בספרות רבנית וכן לימודי סמיכה לרבנות קונסרבטיבית והושפע במיוחד מפרופ' שאול ליברמן ז"ל. בשנת 1948 הוא נישא לג'ודי פולק, בת למשפחה אורתודוקסית, ובביתו של גיסו הרב שמואל הופפר ז"ל הוא התוודע לידידו הגאון ר' זעליג עפשטיין זצ"ל, באותם ימים מהרמי"ם הבכירים בישיבת 'תורה ודעת', שהיה מבקרו לעתים תכופות והיה לידידו ולתלמידו. השפעתו של ר' זעליג עליו היתה עצומה, וכפי שמעיד פרופ' קירשנבאום – "אם אני נחשב היום יהודי אורתודוקסי הרי זה בזכותו" (עמ' 68). בנוסף, בהשפעתו של ר' זעליג הוא החל ללמוד בישיבת 'תורה ודעת' בשנת 1952 שם למד שש שנים במקביל ללימודיו בסמינר ואף זכה לקירבה מיוחדת אל ראש הישיבה הגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל שנמשכה אף לאחר סיום לימודיו בישיבה. בשנת 1959 הוא עבר לישיבה יוניברסיטי שם למד אצל הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל במשך שלוש שנים, ובמקביל הוא החל ללמד בסמינר הקונסרבטיבי כמורה בבית הספר ליודאיקה כאשר באותם שנים התחזק הקשר שלו עם פרופ' ליברמן. בשנת 1962 הוא החל ללמוד באוניברסיטת קולומביה לימודי משפט רומי וזכה לתואר ד"ר. בשנת 1969 הוא עלה עם משפחתו לארץ ולימד כשנה וחצי משפט עברי באוניברסיטה העברית. בשנת 1971 הוא עבר ללמד משפט עברי באוניברסיטת תל-אביב שם עמד בראש החוג ללימודי משפט עברי לתארים ראשון ושני עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1995. מאז ועד היום הוא מלמד משפט עברי במרכז הבינתחומי בהרצליה.
מטבע הדברים מה ש'תפס' אותי במיוחד זה תיאוריו המרתקים 'ממקור ראשון' אודות האישים הנ"ל והסיפורים המיוחדים ששזורים בהם.
מאחר ואני סבור שרבים כאן ימצאו ענין בתיאוריו ובסיפוריו המרתקים אשתדל בעז"ה להעלות לכאן בימים הקרובים (תלוי במידת הזמן הפנוי שיהיה לי ובמידת הענין שהציבור יגלה בדברים) מבחר מן הסיפורים והתיאורים המיוחדים שבספר.

אפתח דווקא בסיפור שמופיע בחלקו האחרון של הספר אודות הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל מאחר שמדובר בסיפור ממש מדהים לפי דעתי ואשמח מאוד לשמוע את דעתכם כיצד יש להבין את דבריו של הגאון זצ"ל.

החלק הראשון עם הס"ת לא מובן לי, הרי במקום שאפשר לברר לא סומכים על חזקה.
בחלק השני לכאו' הגר"מ הסביר שהם לא מפרטים את כל מה שנוגע לשאלה ("אתם מכירים את השיקולים הדקים של הבעיה המסויימת", משמע שהגר"מ לא מכיר), ולכן הוא עלול לפסוק חומרא דאתי לידי קולא.
וא"כ אני לא מבין את ההשוואה למקרה הראשון.

הפלא ופלא!! בהקשר אחר זכור לי גם מהגרי"ז הוראה דומה (כמדומני שהשואל היה רבי שלום שבדרון והיה נוכח הגרא"מ שך והסביר בחוץ לר' שלום את תשובת הגרי"ז).

הרי אם שואלים גדול בישראל, הוא לא יכול להתיר לימוד מעורב (גם בשו"ת אגרו"מ מבואר האיסור). השיקול של גדול בישראל אינו רק פה על צדדי המקום הנשאל - אלא איזו פירצה היא היתר רשמי לכך. שיקולים רחבים שקיימים דוקא בשל מעמדו והשפעת תשובתו, עלולים לגרום להחמרה. וזה מחוייב להישקל על פי הדין! ומידת הדין במקום הספציפי הזה לוקה.
תוספת רקע:
יש מקרים שהשיקול הוא בין חינוך מעורב ב"ישיבה" כזו, דהיינו שכל החינוך והרוח הם חרדיים. לבין הקפדה על הדין שתביא את הילדים הללו ע"י הוריהם לחנוך פשרני שיוציא אותם לגמרי משמירת המצוות בהמשך.

היה עוד מקרה, במתיבתא בעכו בשנות תש"ך המוקדמות, שלימדו בה לימודי חול, בגלל שהילדים באו ממשפחות שבשום אופן לא היו שולחים לישיבות קדושות.
בין אלו שידעו מהמקרה, היו גם רבותינו הסטייפלר והרב שך.
כל עוד זה היה "בשקט", לא נלחמו נגד זה. אבל ברגע שמאן דהו ניסה לצרף את המוסד הזה לרשימת מוסדות החינוך העצמאי, דהיינו שגדולי הדור אחראיים רשמית על ניהולו וכו' - מיד יצאו נגדו.

וכן ידועים עוד מקרים.
הכלל הוא גם בעסקים עם בעלי תשובה בתחילת דרכם, על מנת שלא ישברו ויעצרו, מדין ירידה לצורך עליה וכדומה: לא לשאול...

תמשיך חזק בבקשה

מצטרף לבקשוץ להמשך האשכול המרתק!

הוה אמינא כתב:הפלא ופלא!! בהקשר אחר זכור לי גם מהגרי"ז הוראה דומה (כמדומני שהשואל היה רבי שלום שבדרון והיה נוכח הגרא"מ שך והסביר בחוץ לר' שלום את תשובת הגרי"ז).

הרי אם שואלים גדול בישראל, הוא לא יכול להתיר לימוד מעורב (גם בשו"ת אגרו"מ מבואר האיסור). השיקול של גדול בישראל אינו רק פה על צדדי המקום הנשאל - אלא איזו פירצה היא היתר רשמי לכך. שיקולים רחבים שקיימים דוקא בשל מעמדו והשפעת תשובתו, עלולים לגרום להחמרה. וזה מחוייב להישקל על פי הדין! ומידת הדין במקום הספציפי הזה לוקה.
תוספת רקע:
יש מקרים שהשיקול הוא בין חינוך מעורב ב"ישיבה" כזו, דהיינו שכל החינוך והרוח הם חרדיים. לבין הקפדה על הדין שתביא את הילדים הללו ע"י הוריהם לחנוך פשרני שיוציא אותם לגמרי משמירת המצוות בהמשך.

היה עוד מקרה, במתיבתא בעכו בשנות תש"ך המוקדמות, שלימדו בה לימודי חול, בגלל שהילדים באו ממשפחות שבשום אופן לא היו שולחים לישיבות קדושות.
בין אלו שידעו מהמקרה, היו גם רבותינו הסטייפלר והרב שך.
כל עוד זה היה "בשקט", לא נלחמו נגד זה. אבל ברגע שמאן דהו ניסה לצרף את המוסד הזה לרשימת מוסדות החינוך העצמאי, דהיינו שגדולי הדור אחראיים רשמית על ניהולו וכו' - מיד יצאו נגדו.

וכן ידועים עוד מקרים.
הכלל הוא גם בעסקים עם בעלי תשובה בתחילת דרכם, על מנת שלא ישברו ויעצרו, מדין ירידה לצורך עליה וכדומה: לא לשאול...

דבריך דברי טעם.
ומענין לציין שהיום שמעתי שגם הגרי"ד סולובייצי'ק זצ"ל השיב תשובה דומה למישהו ששאל אותו שאלה כיוצא בזה.

וכעת, מאחר שכבר סטיתי מן הסדר הכרונולוגי אמשיך בכך ואעבור ישר לזכרונותיו של הרב פרופ' קירשנבאום אודות הגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל שהם מכל הבחינות המענינים ביותר.
ותחילה לזכרונותיו משנות לימודיו אצלו בישיבת 'תורה ודעת'.

המשך יבוא כמובן...
נ.ב. האם מישהו יכול להשלים את הדברים שעליהם הוא רומז בהערה?

ייש"כ על העלאת הדברים המענינים (וכמובן בקשה להמשך)
קראתי לאחרונה על הגרא"ז מלצר שעסק גם בשינו"ס, וכאן עדות על הגר"י קמנצקי (אינני בקי כ"כ בתולדות גדולי ליטא אך דומני שעל האחרון זה פחות חידוש) האם ידועים עוד ממרביצי התורה בעולם הישיבות שעסקו בדקדוקי סופרים ושינו"ס?

כבר היה אשכול דומה, על גדול"י שעסקו דרך לימודם בבירור נוסחאות ובלימוד חקרני ומדעי. עיסוקו של הגרי"ק בזה הוזכר גם שם.
אחד מאשכולות שלח הידועים, כמדומני...

איש.dot כתב:כבר היה אשכול דומה, על גדול"י שעסקו דרך לימודם בבירור נוסחאות ובלימוד חקרני ומדעי. עיסוקו של הגרי"ק בזה הוזכר גם שם.
אחד מאשכולות שלח הידועים, כמדומני...

אתה מתכוון לזה? viewtopic.php?p=31636#p31636

אם הספר חדש, כנראה שהוא נכתב לפני שנים רבות, כי הביוגרפיה העברית של רי"ק של יונתן רוזבלום הופיע לפני כעשרים שנה!
תודה על העלאת הדברים המרתקים

בהערה הוא רומז לפרשתו הידועה של הג"ר גדליה הלוי שור בתורה ודעת, הגר"י קמינצקי תפס את הצד שכנגדו.
שוב תודה לארי שבחבורה, האם הספר הוא בר השגה?

ישבב הסופר כתב:בהערה הוא רומז לפרשתו הידועה של הג"ר גדליה הלוי שור בתורה ודעת, הגר"י קמינצקי תפס את הצד שכנגדו.
שוב תודה לארי שבחבורה, האם הספר הוא בר השגה?

אינני יודע מאחר שלא רכשתי את הספר אלא קיבלתי אותו מסבי שקיבל אותו מפרופ' קירשנבאום עצמו.
מכל מקום הספר ראה אור בהוצאת 'עולם חדש' תל-אביב ומן הסתם צריך לברר זאת שם.
והנה המשך הזכרונות ומהם ניתן 'לדלות שמץ מנהו' על יחסו של הגאון זצ"ל לחסידות ועוד כמה דברים מענינים.

אגב, האם ידוע על חכמים נוספים שעסקו ביישוב קושיות על הרמב"ם על ידי זיקה ל'מורה נבוכים'?
לי זה הזכיר מיד את דבריו המפורסמים של ה'משך חכמה' בפרשת יתרו (שמות כ,ג) - "וכבר אמרתי כי דברי רבינו בכל ספריו - ביד במורה ובפירוש המשניות - רוח אחת בהם" אולם למיטב זכרוני ה'משך חכמה' עצמו מיישם את הכלל הזה במקומות בודדים (אולי ב'אור שמח' יש עוד?).

בעקבות המדיניות של רבי עקיבא אייגר של התקרבות משפחתית

??

לעצם נשוא האשכול יש לציין שזכה לשני בנים ת"ח ידועים הרב אפרים קירשנבוים מו"צ ברמות ובבית שמש ועוד אחד ר"מ ביבשיבת נחלת הלויים בחיפה.

שיף כתב:לעצם נשוא האשכול יש לציין שזכה לשני בנים ת"ח ידועים הרב אפרים קירשנבוים מו"צ ברמות ובבית שמש ועוד אחד ר"מ ביבשיבת נחלת הלויים בחיפה.

המלצה: בנו הרב אפרים חיבר ספר מצויין על 'פרקי אבות' בשם 'הידות אהרון'.

ואם כבר הוזכר כאן הבן ר' אפרים אציין שהוא זוכה ל'מקום של כבוד' בספר בשל היותו הגורם לכך שאביו יפגש עם הרב שך זצ"ל לאחר עלייתם לארץ אם כי יש להניח שר' אפרים לא היה מרוצה מתוצאותיה של אותה פגישה...

ארי שבחבורה כתב:הרב פרופ' אהרן קירשנבאום נולד בשנת 1926 בברוקלין ניו-יורק למשפחת מהגרים שאינה שומרת תורה ומצוות.

באחד העמודים שהועלו כתוב משפחה חצי דתית. בספר של בנו הידות אהרן מכונה הסב "רבי".

שם הספר המדויק הוא בין חדש לישן.

תודה רבה על העלאת הדברים.

ארי שבחבורה, יישר כח על הבאת דברים הללו המעניינים ביותר.

אגב הזכרת הגרא"מ שך ובחורים מישיבת הישוב החדש, שמעתי על אחד מגדולי הת"ח ומרביצי התורה בדורנו שליט"א שבצעירותו למד בישוב החדש, כפי רצון אביו ששלח אותו לשם, לאחר שנפשו חשקה בתורה קם ועזב את הישוב, וחפץ היה להתקבל לישיבת פוניבז' המעטירה, באותן שנים היה חוק ולא יעבור בישיבת פוניבז' שלא מקבלים לישיבה בחורים מהישוב, ואילו אותו נער חפץ בכל מאודו להתקבל לישיבת פוניבז' כדי להתעלות בתורה, זקנו שהיה מגדולי האדמורי"ם זצ"ל הגיע במיוחד למעונו של הגרא"מ שך והתחנן בפניו לקבל את נכדו לישיבה באומרו: "כמה דמעות שפכתי על משפחה זו ונכדי הלזה", ואכן הגרא"מ שך נעתר לבקשת האדמו"ר זקנו של הנער.

מה שנכון נכון כתב:

ארי שבחבורה כתב:הרב פרופ' אהרן קירשנבאום נולד בשנת 1926 בברוקלין ניו-יורק למשפחת מהגרים שאינה שומרת תורה ומצוות.

באחד העמודים שהועלו כתוב משפחה חצי דתית. בספר של בנו הידות אהרן מכונה הסב "רבי".

שם הספר המדויק הוא בין חדש לישן.

כתבתי את שכתבתי על סמך דברים מפורשים וחד משמעיים שהוא כותב בענין זה (עמ' 19-20).
שם הספר המדויק הוא כפי שכתבתי.

חטיבה נוספת של זכרונות אודות הגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל משנים מאוחרות יותר מופיעה לקראת סוף האוטוביוגרפיה והיא מענינת לא פחות והרי היא לפניכם.

ארי שבחבורה כתב:שם הספר המדויק הוא כפי שכתבתי.

בטעות שניתי את סדר התיבות, והתכונתי בעיקר שלפני המילה השניה מופיעה האות ל ולא ו.
כתבתי כן עפ"י ממה שראיתי ברשת שמביאים כן את שם הספר, וחשבתי שאולי לא דקת כ"כ. אך אם אכן דיקת עמך הסליחה.
כעת בדקתי שוב, ובקטלוגים דיקנים מופיע כדבריך.

בתקוה להמשך ההעלאה.

לגבי המעשה האחרון של הגר"י קמנצקי ("ובאשר למשנה שאנו לומדים, היא תיאורטית") - צרף לכאן viewtopic.php?p=176462#p176462

בס"ד
יישר כוח גדול להרב הארי.
מצטרף לתקווה להמשך.

וכעת לזכרונותיו של פרופ' קירשנבאום על מורו ורבו הגאון ר' זעליג עפשטיין זצ"ל:

ועוד באותו ענין:

וכעת אתחיל להעלות את זכרונותיו של פרופ' קירשנבאום אודות הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל, ומאחר שמדובר בזכרונות רבים יחסית אעשה זאת בכמה שלבים.
בטוח אני שכל מוקירי זכרו של הרב זצ"ל ימצאו עונג רב בקטעים המועלים בזאת.
ואתחיל מהכרותו המוקדמת של פרופ' קירשנבאום עם הגרי"ד שקדמה בכמה וכמה שנים ללימודיו אצלו.

וכעת למה שאירע סביב החלטתו של פרופ' קירשנבאום על הפסקת לימודיו ב'תורה ודעת' והמעבר לישיבה יוניברסיטי.

יש"כ על העלאת הדברים. בהחלט מרתק.

ארי שבחבורה כתב:אגב, האם ידוע על חכמים נוספים שעסקו ביישוב קושיות על הרמב"ם על ידי זיקה ל'מורה נבוכים'?

בדברי הרמב"ם בפ"ג מהל' יסודי התורה, על הגלגלים והמזלות, יש כמה וכמה חכמים שמיישבים ומבארים דבריו מתוך המו"נ, אך אינני יודע אם אלו הולכים בעקביות בדרך זו.

והנה ההמשך, קצת ארוך אבל מרתק.
(כדאי לשים לב לכך שהפעם הסריקה ברובה היא של שני עמודים שני עמודים ולא עמוד עמוד)

יישר כחך, ארי שבחבורה! (ההערות לא נכנסו בסריקה, אנחנו מפסידים הרבה?)

בעמוד השלישי לפני האחרון מכונה הגרי"ד בעל בית הלוי - "רב סבו" (של הגרי"ד ראש ישיבה אוניברסיטה). הכוונה כנראה ל"סבא רבא".

תודה רבה.

ללקק את האצבעות.

מאכזב שאחרי כל התשבחות הדוגמאות שהוא מביא (מחאה ותכלת) אחת ברמה של חיידר והשני שחוק עד בלי די. זה לא מלמד על הגרי"ד שראוי לכל שבח בהקשר הזה, אבל אולי זה מלמד על הכותב?

אורח כתב:מאכזב שאחרי כל התשבחות הדוגמאות שהוא מביא (מחאה ותכלת) אחת ברמה של חיידר והשני שחוק עד בלי די. זה לא מלמד על הגרי"ד שראוי לכל שבח בהקשר הזה, אבל אולי זה מלמד על הכותב?

ראשית יש לזכור שמדובר בדוגמאות להערות צדדיות בלבד.
הדוגמא השניה מלמדת שקהל היעד של הספר איננו בהכרח בוגרי ישיבות שמכירים את שאתה מכיר.
הדוגמא הראשונה אולי פשוטה אבל התובנה שמוציא ממנה הגרי"ד בהחלט מענינת, ועבור קהל היעד הנ"ל היא גם לא מובנת מאליה.

וכעת לקטעים מזכרונותיו של פרופ' קירשנבאום על פרופ' ליברמן ז"ל מן התקופה שבה הוא לימד לצידו בסמינר.

ועוד התייחסות, אישית יותר.