פורום אוצר החכמה

אם יש כאן אנשים שזוכרים פרטים מיוחדים על אותה תקופה (כמה זמן היתה?), במה היתה התחזקות, וכדומה, נודה אם ישתפו.

אני לא חויתי את אותם זמנים, אך שמעתי מאלו שחיו את אותם ימים קשים, החטיפה התרחשה בחודש אב תש"ל ונמשכה עד חודש אלול.
באותם ימים עמד הגר"ח שמואלביץ בהיכל ישיבת מיר והרעיש עולמות על שלום החטופים, ועורר בבכי ודמעות את כל הקהל להרבות בתפילה על כל החטופים ובראשם הגר"י הוטנר.
יש כמה מימראות מהגר"ח שמואלביץ מאותם ימים, ומי שעודנו זוכר את דבריו החוצבים מכובד להביאם לציבור.

אין לי לפני לב אליהו, אך כזכור לי, בלווייתו (כ' אלול תש"ל) הספידו ר"ח שמואלביץ וביקש שזכות הנפטר תעמוד לחטופים

מי שיש לפניו הספר, מוזמן להעלות

בס"ד

הפרטים אינם מדוייקים כנראה. חטיפת המטוסים היתה בה' אלול (6 בספט'), כשבועיים לפני פטירת ר' אלי' לופיאן (כ' אלול). החטופים שוחררו בכ"ו-כ"ז אלול כנראה (הועברו לרומא בכ"ז אלול), קצת פחות משבוע אחר ההלויה.

על הגרח"ש יש גם ב"מח ולב" עמ' צ-צא במהדורה הישנה

מעניין- מזכרונותיו של הרה''ח רבי זלמן אסטולין [רבו של הגרי''ג איידלשטיין בצעירותו] אודות התייחסותו של הרבי מליובאויטש לחטיפת הרב הוטנר

איך שוחחרו החטופים? בפעולה צבאית? ישראל היתה מעורבת בזה?

הוה אמינא כתב:איך שוחחרו החטופים? בפעולה צבאית? ישראל היתה מעורבת בזה?

אחד המטוסים אותו ניסו לחטוף היה של אלעל. הטייס, הכלכל, איש הבטחון והנוסעים פעלו בתושיה והצליחו למנוע את החטיפה. כך נתפסו חלק מן החוטפים, וביניהם ליילה חאלד. לאחר מספר שבועות, במהלכם השתלט חוסיין על מוקדי הפעילות של אש״פ בארצו והרג אלפים (ספטמבר השחור; שנסיבותיו והתנהלותו קשורים בגורמים כלל אזוריים, ובכללם ישראל), התקפלו החוטפים והושגה עיסקה בה הוחלפו כמה עשרות בני הערובה (שנחטפו ממטוסים אחרים באותו ארוע) בליילה חאלד ועוד שלשה מחבלים

תודה.
זכורני שאז דיברו לא לעשות רעש מהאישיות הנדירה של הגר"י, כדי שהערבים לא ידעו שהוא שווה הרבה ליהדות העולם ולא יעלו את "מחירו".

ברזילי כתב:אחד המטוסים אותו ניסו לחטוף היה של אלעל. הטייס, הכלכל, איש הבטחון והנוסעים פעלו בתושיה והצליחו למנוע את החטיפה. כך נתפסו חלק מן החוטפים, וביניהם ליילה חאלד. לאחר מספר שבועות, במהלכם השתלט חוסיין על מוקדי הפעילות של אש״פ בארצו והרג אלפים (ספטמבר השחור; שנסיבותיו והתנהלותו קשורים בגורמים כלל אזוריים, ובכללם ישראל), התקפלו החוטפים והושגה עיסקה בה הוחלפו כמה עשרות בני הערובה (שנחטפו ממטוסים אחרים באותו ארוע) בליילה חאלד ועוד שלשה מחבלים

לענ"ד בהכרח צ"ל: "פעלו בתושיה ובסייעתא דשמיא הצליחו למנוע את החטיפה", ובל"ז נודף מההודעה ריח של 'כוחי ועוצם ידי' ו'ישראל בטח בצה"ל ובטייסי אלעל'. דעת החכם ברזילי [כפי שהובהרה לי בתכתובת אישית] אינה כן. מה דעת שאר חו"ר הפורום?

אם יש טעם להקפיד ולומר בס"ד אחרי כל פועל בכל משפט (ולענ"ד אין, כנרמז בתיבה האישית) זה על פעלים בגוף ראשון, וכמו שמצינו שאמר יעקב אבינו ע"ה בקברי אשר כריתי לי בס"ד שמה תקברני, ובשאר מקומות.

לפיכך, כמדומה לי שאין ברישא אלא מה שבסיפא. לא הכרת הטוב כלפי שמיא חמירא להו, אלא כפירה בטובת חברו קיל להו, וכל הכופר וכו'

ברזילי כתב:לא הכרת הטוב כלפי שמיא חמירא להו, אלא כפירה בטובת חברו קיל להו, וכל הכופר וכו'

ובמחילה, באותה מידה, תרשה לי לחשוב הפוך על אלו שכופרים ישר בטובתו של מקום בלא להשתמש ב'הבטחה' של 'כל הכופר' וכו'.

נשמט בטעות מהודעתך: תרשה לי בס"ד לחשוב בס"ד הפוך על אלו וכו'

ברזילי כתב:נשמט בטעות מהודעתך: תרשה לי בס"ד לחשוב בס"ד הפוך על אלו וכו'

זה בסדר, לא היית צריך לטרוח, ההודעה אופיינית, וממילא צפוייה.

אולי בנו"ט לציין, כי בעל הנס עצמו היה נוהג להודות מדי שנה, מלבד ההצלה גופה, גם על כך שלא הוצרכו לשחרור על ידי המדינה וכוחותיה.

ברזילי כתב:אם יש טעם להקפיד ולומר בס"ד אחרי כל פועל בכל משפט (ולענ"ד אין, כנרמז בתיבה האישית) זה על פעלים בגוף ראשון, וכמו שמצינו שאמר יעקב אבינו ע"ה בקברי אשר כריתי לי בס"ד שמה תקברני, ובשאר מקומות.

לפיכך, כמדומה לי שאין ברישא אלא מה שבסיפא. לא הכרת הטוב כלפי שמיא חמירא להו, אלא כפירה בטובת חברו קיל להו, וכל הכופר וכו'

אין טעם לכתוב כך אחרי כל פועל. יש הכרח לכתוב כך במקום שיש חשש להרגשת 'כוחי ועוצם ידי' או היכא דאיכא חשש מראית עין של הרגשה זו.

יש מכתב נפלא של הגה"צ ר' שלמה וולבה המשיב לשאלה האם צריך לחוש הכרת הטוב לביטוח לאומי. איני זוכר את לשונו בדיוק, אולם הוא כותב שם שהוא מבין שהשואלים התעלו מאוד במידת הכרת הטוב, וכבר הורגלו להכיר טובה על כל דבר לנשותיהם, לנהג האוטובוס המסיע אותם, לדוור המביא להם מכתבים ולעוד הרבה המטיבים עמהם (חבל שאיני זוכר את פירוטו של רש"ו), ועתה נותר להם רק לברר האם צריכים להודות לביטו"ל. וממשיך רש"ו שאם עדיין אין זה כך ציונות יש כאן ולא הכרת הטוב (המכתב נדפס בקונטרס אגרות של רש"ו שפרטיו המדויקים אינם זכורים לי. אכיר טובה למי שימצא את המכתב ויעלהו לכאן).

לייבעדיג יענקל כתב:
יש מכתב נפלא של הגה"צ ר' שלמה וולבה המשיב לשאלה האם צריך לחוש הכרת הטוב לביטוח לאומי. איני זוכר את לשונו בדיוק, אולם הוא כותב שם שהוא מבין שהשואלים התעלו מאוד במידת הכרת הטוב, וכבר הורגלו להכיר טובה על כל דבר לנשותיהם, לנהג האוטובוס המסיע אותם, לדוור המביא להם מכתבים ולעוד הרבה המטיבים עמהם (חבל שאיני זוכר את פירוטו של רש"ו), ועתה נותר להם רק לברר האם צריכים להודות לביטו"ל. וממשיך רש"ו שאם עדיין אין זה כך ציונות יש כאן ולא הכרת הטוב (המכתב נדפס בקונטרס אגרות של רש"ו שפרטיו המדויקים אינם זכורים לי.
אכיר טובה למי שימצא את המכתב ויעלהו לכאן).

אכיר טובה [גם לאחר 5 שנים] למי שיעלה את המכתב.

מה המקור להנחה ש''המדינה חייבת לדאוג לאזרחיה''?

שמואל_הקטן כתב:

הכרת הטוב.jpg

תודה רבה.