מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 17, 2014 9:47 am

לרגל יום ההילולא, אסופת הוראות והנהגות בהלכה שנתקבצו בחיפוש קצר בפרוייקט השו"ת, והשתדלתי לסדר הדברים מעט.

במחצית השקל (א"ח כ"ז ס"ק ד') צווח שיש בזה חציצה לתפילין כיון דהשערות גדולים הרבה ליכא למימר היינו רביתייהו, וביותר כיון שזהו דרך שחץ וגאוה יש בזה איסור חוקות העכו"ם כמבואר בשו"ע חיו"ד סי' קע"ח ס"א ולא יגדל ציצית ראשו, ובש"ך שם בשם הב"ח דהיינו כאותן המגדלין שער לנוי וליופי כדרך הבתולות בדרך שחץ וגאוה עיין שם, ועי"ש בברכי יוסף בשיורי ברכה שצווח ע"ז. ובמשנ"ב ס"ק ט"ו הוסיף עוד, דבלאו חציצה, בשביל הני שערות המרובים א"א לצמצם שיהיו מהודקים ומונחים במקומם כדין, ובזכרוני כשנכנסתי פעם פנימה להקדוש רבי אהרן רוקח (האדמו"ר מבעלז) ביקש ממני להגיד לבני ישיבות "שאביו זצ"ל דעתו שיש בזה חשש איסור דאורייתא" וכנראה נתכוון בכך לצאת ידי חובת מחאה לבני ישיבות שמקילין בזה שאודיע להם דעתו. (תשובות והנהגות כרך א סימן מב).


הנה פלא בעיני שעלה על דעתו לחקור ולערער במנהג ותיקין שהיה נהוג אצל הרבה צדיקים שראיתי, וזקה"ק מצאנז זי"ע נהג להתפלל מנחה כשכבר היה נדמה ללילה והיה אומר אז גם תחנון, וממו"ח בזיוו"ר בעמח"ס עצי חיים שמעתי שבבית מדרשו של החתם סופר היו מתפללים מנחה בשעה מאוחרת יותר משהתפללו בסיגוט, וכן סיפר לי הרה"ג מוה"ר עקיבא סופר זצ"ל ששמע כן מפי אביו בעל שבט סופר. וזכורני כשהייתי בסקאהל בימי בחרותי, כששהה שם הרה"ק מהר"א מבעלזא זצ"ל, וראיתי שהתחיל להתפלל מנחה כשבעים דקות אחר השקיעה ומיהר בתפלתו ועד שעת צאה"כ גמרו את התפלה. (שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן צט).


הן אמת שיש דיעות להקל שלא צריך גם לרבינו תם ע"ב מינוט בארץ ישראל שמלא כוכבים כבר קודם לזה וכן האדמו"ר הקדוש רבי אהרון רוקח מבעלזא זצ"ל שהחמיר מאד בחו"ל כרבינו תם הנהיג בארץ ישראל רק חמישים דקות מהשקיעה, וסיפר לי מחותני האדמור הגר"ב הגר זצ"ל מסרט - ויזניץ ששאל בעצמו פי האדמו"ר מבעלזא זצ"ל היאך משנה כאן בארץ ישראל, והשיב שעוד בימי אביו זצ"ל בא יהודי מארץ ישראל, וסיפר לו המציאות היאך הכוכבים מופיעים מוקדם מאד, ואין מקום לע"ב מינוט, וקבע אז שבארץ ישראל שרואים כוכבים קודם לכן מספיק חמשים דקות, וכן סברת הבה"ל סי' רצ"ג מהמנחת כהן, וכן החזו"א שיער כ - 45 - 40 דק' אחר השקיעה לצאה"כ. (תשובות והנהגות כרך ב סימן קסז).


ויש מקפידים לנגוע קודם שנוטל ידיו במקום מכוסה או מחכך ראשו שאז החיוב נטילה מן הדין, משא"כ כשנוטל סתם מצוי לפעמים שידיו נטולות מקודם והוה ברכה לבטלה, וכן נהג האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח זצ"ל מבעלזא. (תשובות והנהגות כרך א סימן קע; כרך ג סי' ב).


ומצאתי בספר "חמדת משה" דבר הלכה מהאדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח זצ"ל מבעלזא (ששמע משמו מפי אחיו הגר"מ רוקח מבילגורייא זצ"ל) דהיכא שעיקר הטעימה מעט מאד ורק לחיבוב המצוה ולא להנאה כגון שאוכל או שותה משהו משיירי סעודת מצוה אין לברך שאינו מתכוון ליהנות ולא נהנה. (תשובות והנהגות כרך ב סימן קמא).


וזכורני ששמעתי על מנהג האדמו"ר הקדוש מבעלזא זצ"ל שגם שהגיע לארץ ישראל לא שינה הנוסח דחו"ל וחתם הברכה "על הפירות", ואם הדבר נכון ודאי היה לו טעם כמוס, אבל לדברינו יש להטעים הדבר, שכהיום לא ברור מקור הפירות ויש הרבה כרכים שכבשום עו"מ ולא כבשו עולי בבל, ע"כ לא חתם "על פירותיה". (תשובות והנהגות כרך ג סימן עה).


וכה ראיתי בהה"ק מהר"א מבעלזא זצוק"ל שלעת זקנותו תשש כחו מלבצע בעצמו הלח"מ, ואחר שבירך התחיל בבציעה מעט מזעיר ועדיין הלחם בשלימותו, והשאר בוצע ע"י משמשו שעמד על ידו. (שו"ת להורות נתן חלק ו סימן ט).


וכמו שראיתי אצל הרה"ק אדמו"ר מהר"א מבעלזא זצוק"ל שצוה לנער בר מצוה שבירך ברכת המזון על הכוס שישתה את כל הכוס ולא רק רובו, כדי שיהיה המצוה בהידור בשעת חינוכו. (שו"ת להורות נתן חלק ז סימן יד).

[וכן בספר בצלו חמדתי (ע' קעא) מביא מהגאון מטשעבין זצ"ל: עוד סיפר רבינו זצוק"ל, כי פעם בעת סעודת בר - מצוה היה נוכח הרה"ק מבעלזא זצוק"ל, אחר ברכת המזון שזימן הבחור בר המצוה, ציווה עליו הרה"ק לשתות את כוס הברכה עד תומה. רבינו זצ"ל תמה בליבו הלמאי מכביד על עול ימים זה בשתיית כוס מלא של יין, כאשר מן הדין ברוב כוס סגי. הרה"ק תפס במחשבתו את תמיהת רבינו ואמר לו, הן אמת שכל נס חנוכה תמוה הוא שהרי שנינו טומאה הותרה בציבור, אלא שמכיון שאז חנכו את המנורה, הרי שבחינוך בעינן "לכתחילה" דייקא, וה"ה בנידון דידן אשר הבחור נכנס לעול המצוות הרי שהחינוך מן הראוי שיהיה בשלימות, והוסיף רבינו, איך האב געפילט אז ער האט מיר תופס גיוועהן די מחשבה. ע"כ].


במק"א (במועו"ז ח"ח סימן ט' בהגהה) הבאנו דברי הקדוש רבי אהרן רוקח זצ"ל מבעלזא, שנשים אפילו אמרו רק ברכת התורה ומקצת ברכות אולי יצאו ידי תפלה ואסור להם אפילו לטעום בשבת בבוקר לפני קידוש אף שלא התפללו תפלת שחרית שיצאו בזה תפלת שחרית לכמה פוסקים, והיינו לנשים שסומכות לצאת מצות תפלה בברכות, שיזהרו שאם רצונם לטעום לפני קידוש יהיה לפני שאומרים הברכות ע"ש, דלאחרי שחרית חל חובת קידוש ואסור אפילו לטעום. (תשובות והנהגות כרך ב סימן קנט).


הוראות בענין ברכת הגומל

יום ה' פ' תרומה תש"ט ת"א יצ"ו.
שוכט"ס לכ"ק ש"ב ידנ"פ הרב הגאוה"צ חו"ב בחדר"ת חו"פ בנש"ק וכו' כש"ת מו"ה יוסף שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק פאפא וסאמבאטהעלי כעת באנטווערפען יצ"ו.
אחד"ש כק"ת באה"ר, יקרתו קבלתי, והנה הזכרתיו לפני כ"ק מרן אחי אדמו"ר הגה"ק שליט"א ובירך אותו שהשי"ת ישלח לו הרפואה בשלימות על ראשו ולבו שיוכל ללמוד וללמד ולעבוד השי"ת בנחת וכט"ס. ואמר לי לכתוב לו שיראה לחזק את עצמו ולהיות בשמחה ומקוה להשי"ת שבקרב יחזור לאיתנו בשלימות, וכן אמר לי להודיעו, א) סגולה בשם כ"ק אאמו"ר הגה"ק זצוקללה"ה זי"ע ועכ"י על הקאפשווינדעל שלא תבוא, שתיכף ישב על כסא איזה זמן, ב) באם ע"י מצב בריאותו אנוס לאחר תפלת שחרית, יאכל קודם התפלה שני קיכלעך של שני כזיתים (ביחד).
והנה הצעתי שאלתו קדם מרן אחי אדמו"ר שליט"א בדבר ברכת הגומל ואמר לי לכתוב הואיל ומעיקר מחלתו נתרפא ב"ה זה יותר משלשה ימים, וגם איכא ספיקא מאחר שצריך עוד שיעזור לו השי"ת הרפואה בשלימות על ראשו, ע"כ יברך בלא שם ומלכות ולא בלשון תרגום רק ברוך הגומל עד גמירא אלו דברי קדשו, ואמר לי כי אאמו"ר זצוקללה"ה הקפיד דלאחר שעברו ג' ימים לא יברך בשם ומלכות ע"כ, והנה הבנתי לענ"ד כי כוונתו כי קפידא זו לחוד לא הספיקה לפסק דינו שיברך בלא שם ומלכות כיון שמעוכב מלברך מחמת שזקוק עוד לרפואה ובכה"ג מבואר באשל אברהם מהגה"ק מבוטשאטש זצללה"ה (סי' רי"ט ס"ו) מובא בארחות חיים (שם אות ח') במי ששב לאיתנו לגמרי וביום מחר אירע לו סיבה של איזה מיחוש וכו' ונשתהה כמה ימים במיחוש ההוא אין בזה משום איחור הברכה וגם כשידוע שהמיחוש אין לו שום שייכות לחולי שקודם מ"מ י"ל דלכו"ע אין העיכוב מפקיע הברכה עיין שם, א"כ כש"כ הוא בנידון דידן, (ששם שב יום אחד לאיתנו לגמרי), ע"כ כ"ק צירף ג"כ די"ל שחל עליו רק כשיבריא אי"ה בשלימות גם על ראשו ומה"ט לא יברך בשם ומלכות. והנה לא נעלם ממני כי מסקנת האחרונים שגם אחר ג' ימים יוכל לברך בשם ומלכות, אבל דעת קדשו של אאז"ל כיון דאיתא בשו"ע (שם ס"ו) לברך קודם ג' ימים ומשמע קצת מלשון עטרת זקנים וכן מבואר ברמב"ן, ועיין בבית יוסף טעם ע"ז דרק קודם ג' ימים יברך (ועיין בבאר היטב שכתב עד ה' ימים), ע"כ לא יברך אחר ג' ימים בשם ומלכות.
וממה שהקפיד שלא לברך בלשון תרגום, מבואר שדעתו כהחוו"ד בסי' ק"י (דיני ספק ספיקא סק"כ) (ועיין פתחי תשובה ביו"ד סימן שכ"ח סק"א בשם הפני יהושע ברכות דף י"ב ע"א סוד"ה בתוס') ולא כדעת החולקים עליהם האשל אברהם (סי' רי"ט סעיף ד') והדרך פקודיך (מצוה ל' חלק הדיבור אות ג') ועוד [שכתבו בכל ספק ברכה לברך בלשון תרגום].....
..... כן יעזרהו השי"ת שיקויים בו ברכת כ"ק מרן אחי אדמו"ר שליט"א לרפואה בשלימות, וכ"ק צוה לו להיות בשמחה א"כ מצוה לשמחו וחפצתי לשמחו בד"ת וכל פטפוטייא בישין בר מפטפוטייא דאורייתא.
ויסלח על אשר העירותיו בענין התשובה כי תורה היא וכו' כי יש גם תשובת הצדיקים כתשובת ר' סעדי' גאון ז"ל וד"ל, והנה אקוה להשי"ת שיבשרנו בקרב בש"ט שחזר לאיתנו ולבוריו וישמח לבי גם אני.
ת"ל כ"ק מרן אחי אדמו"ר שליט"א מרגיש א"ע בטוב יעזור השי"ת על להבא בשלימות. החוה"ש אתנו כלנו. והנני ש"ב ידידו אוהבו דושכק"ת, מצפה לרחמי שמים בתוכ"י. הק' מרדכי באאמו"ר מבעלזא זצוקלה"ה אבד"ק בילגורייא. (מתוך שו"ת ויען יוסף (פאפא) או"ח סי' עד).


האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע הי' רגיל לומר להבאים אליו מחוץ לארץ ע"י טיסה באוירון שיברכו ברכת הגומל בלי שם ומלכות.
(עי' בשו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' מז ובשו"ת בצל החכמה ח"ה סי' פח, א ובשו"ת משנה הלכות חט"ו סי' ע כמה טעמים בזה, ועי' בתשובות והנהגות (כרך א סימן קצג), וז"ל, וכן האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלזא זצ"ל הורה לא לברך, וטעמם נראה שצריכים להודות למי שהרגיש שהיה בצרה דוקא, שע"ז נאמר "ויזעקו אל ד' בצר להם ממצוקותיהם יצילם" ובזמנינו לא מרגישים בזה שום סכנה רק כמו נוסע במכונית ולכן ההודאה בהגומל אינו חיוב).


ולדעת הרמב"ן (מובא בר"ן) עיקר הוידוי מצותו סמוך ממש לכניסת היום, רק חששו לטירוף הדעת בסעודה ולכן הקדימו, אבל עיקר המצוה אחר הסעודה קודם חשכה, ובמ"א (תר"ז סק"ז) הביא להחמיר כשיטת הרמב"ן, וכן במ"ב (ס"ק י') כתב שיש נוהגין לומר תפלת זכה לפני מעריב לצאת שיטת הרמב"ן, וכן נהגו כל המדקדקין להדר בזה, וכן שמעתי שהקדוש רבי אהרן רוקח זצ"ל אמר וידוי ברבים לפני ערבית "חטאנו בשוגג עוינו במזיד, פשענו ועשינו שלא כרצונך" לצאת שיטת הרמב"ן. (תשובות והנהגות כרך ב סימן ש).


וראיתי בשם האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח זצ"ל מבעלזא ששמע ביוה"כ ד' פעמים ברכות השחר וענה אמן, ושמעתי שהפליג והחמיר בזה. (תשובות והנהגות כרך ד סימן קנג).


ולמעשה בבא לבקר את חבירו ואוכל גם כן מזונות, נראה תרתי לטיבותא ויש לסמוך על המ"ב ולברך, אבל יש מקום לימנע מלברך על מזונות בסוכה אף בסוכת חבירו דאפשר שתיקנו לברך רק על סעודה ממש שנקרא קביעות ויש גאוני עולם שהחמירו כן, והאדמו"ר הקדוש מבעלזא רבי אהרן רוקח זצ"ל פירש להחמיר בברכה בסוכה על מזונות שלא לברך, (ולכן המנהג שם למנוע מלאכול מזונות אם עיי"ז יתחייבו בברכת לישב בסוכה), ונהרא נהרא ופשטיה כפי המנהג לברך או לא לברך, ויש לכל אחד על מה לסמוך. (תשובות והנהגות כרך ב סימן שט).


כ"ק אדמו"ר מוהר"א מבעלז זצ"ל נהג לשתות בט"ו בשבט משקה שכר - בירה משעורים, כדי שיהנה ג"כ משעורים בט"ו בשבט. (נטעי גבריאל על ט"ו בשבט ע' קפו הערה ז).


וכן הרה"ק מהר"א מבעלזא הקפיד מאוד שהנשים ישמעו פרשת זכור. (תשובות והנהגות כרך ה סימן רכח).


והנה מנהג רבינו הקדוש מהר"א מבעלזא ז"ל ליקח לכרפס תפוחי אדמה ומעט עלי פעטרזי"ל. (שו"ת להורות נתן חלק ג סימן כד).


ושמעתי שהרה"ק מהר"א מבעלזא זצ"ל, היה מזהיר לבחורים בסוף הזמן קודם נסיעתם הביתה, שלא ישכחו לקיים מצוה דקימה - לא רק בפני האב, אלא היה מדגיש שגם כשהאם נכנסת לחדרו יקום מלוא קומתו. (תשובות והנהגות כרך ה סימן רעד).


ושמעתי מפ"ק רבינו הקדוש מהר"א מבעלזא זצ"ל כשהיה ספק אם נכון למול, שאמר שצריך לשאול הן את הרופא והן את המוהל ואם שניהם יסכימו אז ימולו עכ"ד. (שו"ת להורות נתן חלק ב סימן עט).


שאלה: מרפסת [או חדר שאין בו ד' על ד'] באיזה צד קובעין המזוזה בימין הכניסה או בשמאל, שהוא ימין הכניסה לחדר אחר החייב במזוזה: יש בזה מבוכה בפוסקים ודעת מרן הגריז"ס זצ"ל וכן רבינו החזו"א זצ"ל שוין שבחדר שאין בו ד' על ד' או במרפסת שאינה מקורה, שאין המקום חייב במזוזה קובעין רק לימין הכניסה מהמרפסת לחדר הפנימי שיש בו ד' על ד' ואף אם אין בו פתח ליכנס רק מהפתח מהחדר שלפניו, וכן הוא דעת הגרע"א בחידושיו לשו"ע (רפ"ו - י"ג) דחדר שמצד עצמותו פטור ממזוזה שהוא פחות מד' על ד' וכדומה קובעין בצד ימין מהיציאה מהחדר שהוא פתח הכניסה לחדר שיש בו ד' על ד' עיין שם.
ויש נוהגין שמרפסת חייב במזוזה ואף אם היכר ציר לצד הבית עושין המזוזה לצד ימין מהכניסה למרפסת והוא עפי"ד הט"ז ר"ס רפ"ט שאם החדר סתום ויש לו רק כניסה מחדר שלפניו, וא"כ לחדר שלפניו הכניסה מבחוץ רק מפתח החדר הגדול, לא חשיב הפתח מהחדר הקטן פתח לחדר הגדול לחייבו במזוזה, ולכן משמשים בדלת רק לכניסה למרפסת, ולא אזלינן בתר היכר ציר בזה, וכן כשנכנס האדמו"ר הקדוש מבעלזא רבי אהרון זצ"ל לחצירו ציוה להניח מצד ימין מהכניסה מהבית למרפסת וכהט"ז. (תשובות והנהגות כרך א סימן תרנג).


ושמעתי הלכה מחודשת מהאדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלזא זצ"ל בשם אביו המהרי"ד זצ"ל להחמיר ביום [בדין יחוד] שצריך שלשה, ונהג כאביו, והוסיף שיש לזה מקור ע"פ הלכה, ויסודו בתנא דבי אליהו (י"ח) שמפרש ששנים דמותר היינו עם צדיקים ממש דוקא, אבל לדידן אף דמקילין לענין זה דאנן נחשבים ככשרים מ"מ צריך דוקא שלשה שמפחד מהם שיעידו, ואכמ"ל שלא מצאתי בפוסקים שהעתיקו דין זה. (תשובות והנהגות כרך ב סימן תרנח במוסגר).


וראיתי האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח זצ"ל מבעלזא ממתין לכתחילה עד עשרה ימים שהלבנה מאירה יותר, וכנראה שבזה נהנין יותר לאורה וכעין מ"ש ברמ"א שם ס"א. (תשובות והנהגות כרך א סימן רד).


זאת שמעתי בשם אדמו"ר הק' מבעלזא ז"ל שטוב לכנוס בדירה תחלה בעת שיכין לשבת היינו ביום ה' לעת ערב להכין שם ללוש החלות ולאפות לכבוד ש"ק, ואם החנות הוא בלא בית דירה יכנס באיזה יום שירצה, אך לא בב' וד' כמו דאיתא בסי' הנ"ל סעיף ב' וכו' עכ"ל. (שו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן נח).


ושמעתי מידידי הגאון רבי אלימלך רומפלער זצ"ל שהאדמו"ר הקדוש מבעלזא זצ"ל ציוה שאם נטל מים אחרונים בכוס ידיח אותו שבע פעמים ויועיל דשוב לא יזיק. (תשובות והנהגות כרך ב סימן קיד).


ועיין באגרות משה אהע"ז ח"ב סימן א' דנקט שכל דיני קדימה באחים ואחיות רק כששניהם השתדכו ועומדים להתחתן, ולא כשאחד לא יכול עכשיו ע"ש, והאחרונים (עיין איגרות סופרים איגרת כ"ט מהחתם סופר) הקפידו גם בבן קטן לפני גדול, ובשם כ"ק האדמו"ר הקדוש מבעלזא רבי אהרן רוקח זצ"ל שאם הגדול מוחל מותר. (תשובות והנהגות כרך א סימן תשלט).


ובספר "משנת פיקוח נפש" מביא שהגה"צ מבילגורא פירסם בשם אחיו הקדוש האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח זצוק"ל בימי הזעם בבודפסט שלא די שחייבין לתת כל ממונו להצלת יהודי, אלא אפילו נתן את כל ממונו, עדיין לא יצא י"ח, ומחויב להשתדל ולחזר על הפתחים. ודבר זה חידוש. (תשובות והנהגות כרך ה סימן שצט, וראה בהרחבה בספר מרביצי תורה מעולם החסידות כרך ז תולדות הרב מבילגורייא).


ולכתחילה ראוי לקרוא על שם המשפחה אם הם חרדים, והאדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח זצ"ל (מבעלזא) מרגלא בפומיה שקבלה בידו שלקרוא על שם המשפחה סגולה נפלאה לאריכות ימים, אבל על אלו שנהרגו על קידוש השם ציוה להוסיף שם נוסף, ואז יכולים לקוראו על שם הקדוש שנהרג. (תשובות והנהגות כרך ב סימן תקא).


שוב שמעתי על כ"ק מרן הקדוש הר"א מבעלזא זצ"ל שהקפיד לשלם אפילו לעכו"ם בזמנו, אבל כנראה התם רצה לקדש את השם שמשלם גם לעכו"ם בזמנו ואין לך מצוה כקידוש השם. (תשובות והנהגות כרך ב סימן תשל).


אולם כדברי כת"ה בשעת הקניה התנו עפ"י עצת כ"ק אדמו"ר מבעלז (שליט"א) זצ"ל שיהיה על תנאי שיהיו רשאין לשנות ולמוכרו לחול. (דובב מישרים חלק ג סימן נג).


וידוע ממרן הגה"ק מבעלזא זי"ע ועכ"י שאם ראה אפי' דבר חול נכתב באותיות לשון הי' מצוה לגנוז כי הא"ב הלשון קודש נמי יש בו קדושה. (שו"ת משנה הלכות חלק טז סימן קכג).


כתב הגאון ר' משה הלברשטם זצ"ל בקובץ מוריה (שנה י"ז גליון א - ד ע' רכב): ובההיא ענינא זכור אזכרנ"ו את אשר האריכו הפוסקים ע"ד אמירת שלו' בבית המרחץ, ובמק"א הארכתי בזה, ומעשה רב ידענא מכ"ק אהר"ן קדוש ה' מרן אדמו"ר הרה"ק מוהר"א מבעלזא זי"ע כי בהיותו במקוה הקפיד לקרוא את המשב"ק הרה"ח כש"ת מוה"ר שלו' פויגיל זצ"ל בלשון לע"ז בשם ר' פרידיל, (שהוא תרגומו של שלו' בלע"ז), ולא קראו בשמו, כדי למנוע להזכיר שלו' בבית המרחץ, וכאשר אמנם כן דעת זקננו הב"ח זי"ע כמבואר (באו"ח סימן פ"ד) עיין שם. עכ"ד ודפח"ח. (מובא בספר דף על הדף שבת י, א).


בשנת תרצ"ד פנה ההתעוררות תשובה אל בן אחיו, רבי אברהם ח"ד שרייבר (נשיא כולל גליציה בא"י), שיפעיל השפעתו ב"חלונות הגבוהים" ואצל ראשי השלטונות, שיואילו לתת רשיון להקרבת קרבן פסח בהר הבית, שלח לשאול את פי האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח זי"ע כדת מה לעשות, אמר לו הצדיק שיעיין בספר שו"ת "שאילת דוד" מהגאון ר' דוד קארלינער, שמברר שאלה זו, חיפש ובא שוב לאדמו"ר מבעלזא ואמר לו שאוסר להקריב קרבנות בזמן הזה. אם כן הפטיר הרבי מבלעזא, אין להקריב.
וכשעלה האדמו"ר מבעלזא לארץ ישראל בשנת תש"ד והגיע לירושלים, האיץ באנשיו לשכור עבורו דירה בת"א, ולכל הפחות לחג הפסח. ואחיו ואיש סודו הצדיק רבי מרדכי רוקח זצ"ל אב"ד בילגוריי הביע באזני מקרוביו שהאדמו"ר מבעלז חושש מהפוסקים הסוברים שיש אפשרות להקריב קרבן פסח בזמן הזה, כמבואר בחתם סופר (יו"ד רלו) ולכן לא רוצה להשתקע בירושלים, כדי לא להיכנס ביום י"ד בניסן בחיוב להקריב קרבן פסח. (כמבואר בספר רבי שמעון חסידא עמו' קפ"ד - קפ"ח: חשוקי חמד פסחים הקדמה).


ושמעתי מפי גדול אחד שלאחר המלחמה האחרונה שאל את הגה"ק מוהר"א מבעלזא זצוקלה"ה אם יסעו לארצינו הקדושה או למקומות ומדינות אחרות שיקבלו אותם, והשיב הרה"ק מבעלזא ז"ל שכבר גיליתי את דעתי בהיותי בגעטא בבאכניא, שבכל שנות הגלות בהם היו אומות העולם שומרים ומכבדים את ישראל היושבים על אדמתם, והיו להם זכות שישבו ישראל בארצם, ברם במלחמה האחרונה אשר כל האומות הסכימו וגם נתנו יד בפועל להשמדת שונאי ישראל, לכן נלקח מהם כל הזכיות להחזיק יהודים במדינות שלהם, לכן יש לנסוע לארץ ישראל, כך העיד לי אדם גדול ששמע מפי קדשו זצ"ל. (שו"ת משנה הלכות חלק טז סימן עא).


שוב העיר לי ידידי הרה"ג מוהר"ג ציננער מנהל ישיבתנו מה שהביא בשם מרן הגה"ק אדמו"ר מבעלז זי"ע הובא בטעמי מנהגים על עניני אישות שהרב מבולגריי זצ"ל אמר שכבוד אחיו הגה"ק מהור"א אדמו"ר מבעלזא זצוק"ל עשה אותו שליח שיעשה עבורו תיקון אלמנה של הרש"ש וע"ש. (שו"ת משנה הלכות חלק י סימן רלג).
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב א' אוגוסט 17, 2014 2:31 pm, נערך 4 פעמים בסך הכל.

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי אמסטרדם » א' אוגוסט 17, 2014 10:23 am

חן חן לך נוטר.

מה שהבאת
ושמעתי בשם האדמו"ר הקדוש מהר"ש מבעלזא זצ"ל שאמר דכיון שמעיקר הדין צריך לתקוע בר"ה בשחרית ורק משום גזירת המלכות העבירוהו למוסף (וכמבו' בגמ' ר"ה לב) אבל עיקר מצותה הוא בשחרית, א"כ כ"ז שלא תקעו עדיין לא נגמר שחרית ועדיין לא חל חיוב קידוש ושפיר מותר לעת הצורך לטעום לפני התקיעות בלי קידוש. (תשובות והנהגות כרך ה סימן קעט).

זה לא ממהר"א ז"ל.

ובמה שהבאת
בשנת תרצ"ד פנה ההתעוררות תשובה אל בן אחיו, רבי אברהם ח"ד שרייבר (נשיא כולל גליציה בא"י), שיפעיל השפעתו ב"חלונות הגבוהים" ואצל ראשי השלטונות, שיואילו לתת רשיון להקרבת קרבן פסח בהר הבית, שלח לשאול את פי האדמו"ר מבעלזא רבי אהרן רוקח זי"ע כדת מה לעשות, אמר לו הצדיק שיעיין בספר שו"ת "שאילת דוד" מהגאון ר' דוד קארלינער, שמברר שאלה זו, חיפש ובא שוב לאדמו"ר מבעלזא ואמר לו שאוסר להקריב קרבנות בזמן הזה. אם כן הפטיר הרבי מבלעזא, אין להקריב.
וכשעלה האדמו"ר מבעלזא לארץ ישראל בשנת תש"ד והגיע לירושלים, האיץ באנשיו לשכור עבורו דירה בת"א, ולכל הפחות לחג הפסח. ואחיו ואיש סודו הצדיק רבי מרדכי רוקח זצ"ל אב"ד בילגוריי הביע באזני מקרוביו שהאדמו"ר מבעלז חושש מהפוסקים הסוברים שיש אפשרות להקריב קרבן פסח בזמן הזה, כמבואר בחתם סופר (יו"ד רלו) ולכן לא רוצה להשתקע בירושלים, כדי לא להיכנס ביום י"ד בניסן בחיוב להקריב קרבן פסח. (כמבואר בספר רבי שמעון חסידא עמו' קפ"ד - קפ"ח: חשוקי חמד פסחים הקדמה).

יש להעיר שר' מרדכי שיער זה בעצמו בלי שיאמר לו כן אחיו מהר"א ז"ל.

בין הזמנים
הודעות: 155
הצטרף: ב' אוגוסט 11, 2014 10:32 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי בין הזמנים » א' אוגוסט 17, 2014 11:04 am

אמסטרדם כתב:חן חן לך נוטר.

מה שהבאת
ושמעתי בשם האדמו"ר הקדוש מהר"ש מבעלזא זצ"ל שאמר דכיון שמעיקר הדין צריך לתקוע בר"ה בשחרית ורק משום גזירת המלכות העבירוהו למוסף (וכמבו' בגמ' ר"ה לב) אבל עיקר מצותה הוא בשחרית, א"כ כ"ז שלא תקעו עדיין לא נגמר שחרית ועדיין לא חל חיוב קידוש ושפיר מותר לעת הצורך לטעום לפני התקיעות בלי קידוש. (תשובות והנהגות כרך ה סימן קעט).

זה לא ממהר"א ז"ל.

אכן, הוא ממרן שר שלום מבעלז זי''ע.
אך אוסיף רק דבכ''ז ה'יושבים' בבעלז לא סמכו על היתר זה ואכן עשו קידוש כפי שהעיד ה'פאפא'ר רב' רב דביהמ''ד בעלזא במונטריאול ז''ל מימי שהותו בבעלז והתארחותו אצל בנו של מרן מהר''א הק' ר' משה'לע הי''ד.

עוד אוסיף: מרן זי''ע אמר דכהיום כמעט ולא שייך הכנסת אורחים ולכן כשיש רכב ומעלה עליו נוסעים הרי הוא מקיים מצוות הכנסת אורחים.
עוד אמר בקדשו דצריך לשמור על חוקי התנועה כמו על עשרת הדברות [אמר לר' מרדכי'לע וועבער כששאל אם לעשות רשיון נהיגה]
פעם הזכיר אחד שיש לבנו 'משפט' ושאל למה יש לו משפט, וענה משום שהיה מעורב בתאונה. אמר מרן זי''ע שכאשר נוסעים בין יהודים צריך מאוד מאוד ליזהר... ואח''כ בחדרו פנימה אמר דבימים כתיקונם היה עליו לגלות לעיר מקלט [מפי ר' יצחק לאנדא]

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 17, 2014 2:26 pm

אמשטרדם, ייש"כ. תוקן.

עלתה בלבי השוואה מעניינת, יגידו היודעים אם היא נכונה: ר' מרדכי מבילגורייא היה בשביל מהר"א כדוגמת ר' משה בצלאל אלתר בשביל האמרי אמת?

איש רגיל
הודעות: 2099
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי איש רגיל » א' אוגוסט 17, 2014 2:30 pm

יישר כח להרב נוטר הכרמים!

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 17, 2014 5:49 pm

כתבו לי באישי:
יישר כח על הליקוט הנפלא אודות מהר"א מבעלזא זי"ע ועכ"י.
בשו"ת דבר יהושע להגרי"מ ארנברג תמצא עוד דברים נחמדים, וביחוד ראוי לציון ביאורו המקורי אודות מנהג צדיקי בעלזא (וכנראה גם כמה מצדיקי צאנז) להניח תש"ר באופן שמוט מעט.


בתשובות והנהגות ח"ג סי' לט הביא שהיה מנהגו של מהר"א זי"ע ע"פ אביו כשהגיע ארצה וביקר בכותל דקדק וחיפש לעמוד במקום מסוים למול אבן מסוימת הבולטת באמצע הכותל, יעו"ש.
מישהו יודע במה מדובר?

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' אוגוסט 17, 2014 5:59 pm

כעת ראיתי דבר מעניין במיוחד שמובא על ר' יהושע מענדל זצ"ל בעל דבר יהושע הנ"ל.

בגליון הירושלמי שלו לצד פיסקא במס' חגיגה (פ"ג ה"ח) 'שהיה כל אחד ואחד מייחד שמו של הקב"ה וחותם' כתב הגרי"מ בזה"ל:
עי' בספר דרכי חיים ושלום סי' תתרסו בשם תלמידי הבעש"ט כי כל אחד יעשה לו יחוד בחתימת שמו, והעיר מכאן. וכן ראינו אצל כ"ק מרן זצ"ל כשהיה חותם שמו הקדוש 'אהרן רוקח מבעלזא' היה עושה קוים בתוך האותיות ר' ק' ע', ובודאי נתכוין בזה לאיזה יחוד, ואולי היה מרמז ע"ז קר"ע ר"ת קבל רנת עמך או כנגד ש"ע נהורין בגימט' רק"ע.

בין הזמנים
הודעות: 155
הצטרף: ב' אוגוסט 11, 2014 10:32 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי בין הזמנים » א' אוגוסט 17, 2014 6:33 pm

נוטר הכרמים כתב:בתשובות והנהגות ח"ג סי' לט הביא שהיה מנהגו של מהר"א זי"ע ע"פ אביו כשהגיע ארצה וביקר בכותל דקדק וחיפש לעמוד במקום מסוים למול אבן מסוימת הבולטת באמצע הכותל, יעו"ש.
מישהו יודע במה מדובר?

אכן, מרן מהר''א היה עומד מול אבן באמצע הכותל, שניכרת מחברותיה מחמת צבעה הלבן, גם כ''ק מרן אדמו''ר שליט''א מבעלזא נוהג לעמוד באותו מקום בהתפללו בכותל המערבי, לא נראה לי שהאבן בולטת.

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי לייטנר » א' אוגוסט 17, 2014 8:12 pm

בין הזמנים כתב:
נוטר הכרמים כתב:בתשובות והנהגות ח"ג סי' לט הביא שהיה מנהגו של מהר"א זי"ע ע"פ אביו כשהגיע ארצה וביקר בכותל דקדק וחיפש לעמוד במקום מסוים למול אבן מסוימת הבולטת באמצע הכותל, יעו"ש.
מישהו יודע במה מדובר?

אכן, מרן מהר''א היה עומד מול אבן באמצע הכותל, שניכרת מחברותיה מחמת צבעה הלבן, גם כ''ק מרן אדמו''ר שליט''א מבעלזא נוהג לעמוד באותו מקום בהתפללו בכותל המערבי, לא נראה לי שהאבן בולטת.

האבן אכן בולטת, בכך שהיא ניכרת מחברותיה בצבעה הלבן, וא"ש.

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי אמסטרדם » א' אוגוסט 17, 2014 8:45 pm

בין הזמנים כתב:פעם הזכיר אחד שיש לבנו 'משפט' ושאל למה יש לו משפט, וענה משום שהיה מעורב בתאונה. אמר מרן זי''ע שכאשר נוסעים בין יהודים צריך מאוד מאוד ליזהר... ואח''כ בחדרו פנימה אמר דבימים כתיקונם היה עליו לגלות לעיר מקלט [מפי ר' יצחק לאנדא]

מעניין כי לכאו' לא היה דרך ירידה. ואולי כוונתו שמותר לגואל הדם להרגו [?]. וכעת הנני חושב שאולי דריסת הרגל על ה"גז" מיקרי דרך ירידה וצ"ע.

ח''ל קאליסק
הודעות: 1094
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ב' אוגוסט 18, 2014 10:52 am

בתשובות והנהגות ח"ג סי' לט הביא שהיה מנהגו של מהר"א זי"ע ע"פ אביו כשהגיע ארצה וביקר בכותל דקדק וחיפש לעמוד במקום מסוים למול אבן מסוימת הבולטת באמצע הכותל, יעו"ש.
מישהו יודע במה מדובר?[/quote]

כמדומה שמשמשו בקודש הלא הוא הגה''ח רבי אהרן מרדכי רוטנר שליט''א עומד שם במניינו הידוע בליל שבת

ארי
הודעות: 128
הצטרף: ה' מרץ 27, 2014 5:57 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי ארי » ו' אוגוסט 29, 2014 4:17 pm

נוטר נכרמים יש"כ
ויש להוסיף שכידוע מרן מהר"א זי"ע התיר להשתמש בחשמל בשבת.

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי אמסטרדם » ו' אוגוסט 29, 2014 4:31 pm

ארי כתב:נוטר נכרמים יש"כ
ויש להוסיף שכידוע מרן מהר"א זי"ע התיר להשתמש בחשמל בשבת.

כי אז לא היתה שאלה הלכתי.

ארי
הודעות: 128
הצטרף: ה' מרץ 27, 2014 5:57 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי ארי » ו' אוגוסט 29, 2014 4:45 pm

אמסטרדם כתב:
ארי כתב:נוטר נכרמים יש"כ
ויש להוסיף שכידוע מרן מהר"א זי"ע התיר להשתמש בחשמל בשבת.

כי אז לא היתה שאלה הלכתי.

החזו"א לא אסר ?

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי אמסטרדם » ו' אוגוסט 29, 2014 7:16 pm

לא מצד הלכה.

ח''ל קאליסק
הודעות: 1094
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ד' ספטמבר 03, 2014 8:22 pm

לפני כשלוש שנים יצאה חוברת עם זכרונות מהמשב''ק הגה''ח רא''מ רוטנר שליט''א ובו כתוב שהרוב זצ''ל לא הקפיד להכניס אוכלים לביהכ''ס והיי''ש היה מונח שם תדיר כמו''כ עוד אוכלים, ויש שהכחישו זאת מכל וכל, האם מאן דהו יכול להעלות את העמוד המבוקש להכא??

שמערל
הודעות: 24
הצטרף: ו' יולי 26, 2013 12:54 am

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי שמערל » ד' ספטמבר 03, 2014 8:55 pm

ח''ל קאליסק כתב:לפני כשלוש שנים יצאה חוברת עם זכרונות מהמשב''ק הגה''ח רא''מ רוטנר שליט''א ובו כתוב שהרוב זצ''ל לא הקפיד להכניס אוכלים לביהכ''ס והיי''ש היה מונח שם תדיר כמו''כ עוד אוכלים, ויש שהכחישו זאת מכל וכל, האם מאן דהו יכול להעלות את העמוד המבוקש להכא??

לו היה לי הייתי מעלה
אבל זאת יודעני שבשעת הנחת אבן הפינה לישיבה בירושלים ברח' אגריפס, הכריזו בשמו ובנוכחותו שמתנים שיוכלו לאכול ולשתות בביהמ"ד. והדבר זכור לרבים שהיו במעמד.
כך שיתכן ששניהם צודקים הוא אמנם הקפיד ע"כ, אך כ"ז באופן שלא התנו מראש ואם התנו מלכתחילה שיוכלו לאכול ולשתות הרי שלא הקפיד כלל.

ח''ל קאליסק
הודעות: 1094
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ד' ספטמבר 03, 2014 8:56 pm

שמערל כתב:
ח''ל קאליסק כתב:לפני כשלוש שנים יצאה חוברת עם זכרונות מהמשב''ק הגה''ח רא''מ רוטנר שליט''א ובו כתוב שהרוב זצ''ל לא הקפיד להכניס אוכלים לביהכ''ס והיי''ש היה מונח שם תדיר כמו''כ עוד אוכלים, ויש שהכחישו זאת מכל וכל, האם מאן דהו יכול להעלות את העמוד המבוקש להכא??

לו היה לי הייתי מעלה
אבל זאת יודעני שבשעת הנחת אבן הפינה לישיבה בירושלים ברח' אגריפס, הכריזו בשמו ובנוכחותו שמתנים שיוכלו לאכול ולשתות בביהמ"ד. והדבר זכור לרבים שהיו במעמד.
כך שיתכן ששניהם צודקים הוא אמנם הקפיד ע"כ, אך כ"ז באופן שלא התנו מראש ואם התנו מלכתחילה שיוכלו לאכול ולשתות הרי שלא הקפיד כלל.


ביהכנ''ס מאן דכר שמיה אני מדבר על בית הכיסא

שמערל
הודעות: 24
הצטרף: ו' יולי 26, 2013 12:54 am

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי שמערל » ד' ספטמבר 03, 2014 9:16 pm

ח''ל קאליסק כתב:
שמערל כתב:
ח''ל קאליסק כתב:לפני כשלוש שנים יצאה חוברת עם זכרונות מהמשב''ק הגה''ח רא''מ רוטנר שליט''א ובו כתוב שהרוב זצ''ל לא הקפיד להכניס אוכלים לביהכ''ס והיי''ש היה מונח שם תדיר כמו''כ עוד אוכלים, ויש שהכחישו זאת מכל וכל, האם מאן דהו יכול להעלות את העמוד המבוקש להכא??

לו היה לי הייתי מעלה
אבל זאת יודעני שבשעת הנחת אבן הפינה לישיבה בירושלים ברח' אגריפס, הכריזו בשמו ובנוכחותו שמתנים שיוכלו לאכול ולשתות בביהמ"ד. והדבר זכור לרבים שהיו במעמד.
כך שיתכן ששניהם צודקים הוא אמנם הקפיד ע"כ, אך כ"ז באופן שלא התנו מראש ואם התנו מלכתחילה שיוכלו לאכול ולשתות הרי שלא הקפיד כלל.


ביהכנ''ס מאן דכר שמיה אני מדבר על בית הכיסא


אנטשולדיקט, חוזרני בי.
והוא רחום יכפר עוון...

ח''ל קאליסק
הודעות: 1094
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ד' ספטמבר 03, 2014 9:30 pm

דרך אגב שמעתי מהגה''ח רא''מ שליט''א ששמע כמ''פ את מרן זיע''א מנגן לעצמו חרישית ''וואס זיין דעם סוף וואס זיין די תכלית פון אזא פיראכטס''
אההה מה נענה אנן אבתריה של קדוש ישראל ותפארתו זיע''א

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי אמסטרדם » ה' ספטמבר 04, 2014 2:54 am

"ס'קומט שוין די הייליגע טעג א יוד דארף זעך בארעכענען וואס וועט זיין מיין תכלית וואס וועט זיין מיין סוף" [נוסח זו נמסר ע"י הגה"ק אדמו"ר מבעלזא שי'].

מלך זקן וכסיל
הודעות: 382
הצטרף: ה' אוגוסט 14, 2014 10:24 am

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי מלך זקן וכסיל » ה' ספטמבר 04, 2014 8:52 am

ח''ל קאליסק כתב:לפני כשלוש שנים יצאה חוברת עם זכרונות מהמשב''ק הגה''ח רא''מ רוטנר שליט''א ובו כתוב שהרוב זצ''ל לא הקפיד להכניס אוכלים לביהכ''ס והיי''ש היה מונח שם תדיר כמו''כ עוד אוכלים, ויש שהכחישו זאת מכל וכל, האם מאן דהו יכול להעלות את העמוד המבוקש להכא??

ראיתי לפני תקופה באיזה קונטרס ואיני זוכר מה שמו ומי חיברו
שבבעלזא על סוכריות ומיני מתיקה לא הקפידו אם נכנס לביהכ"ס מאחר שזה נותן שמחה לילדים

עתניאל בן קנז
הודעות: 2253
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ה' ספטמבר 04, 2014 6:52 pm

מלך זקן וכסיל כתב:
ח''ל קאליסק כתב:לפני כשלוש שנים יצאה חוברת עם זכרונות מהמשב''ק הגה''ח רא''מ רוטנר שליט''א ובו כתוב שהרוב זצ''ל לא הקפיד להכניס אוכלים לביהכ''ס והיי''ש היה מונח שם תדיר כמו''כ עוד אוכלים, ויש שהכחישו זאת מכל וכל, האם מאן דהו יכול להעלות את העמוד המבוקש להכא??

ראיתי לפני תקופה באיזה קונטרס ואיני זוכר מה שמו ומי חיברו
שבבעלזא על סוכריות ומיני מתיקה לא הקפידו אם נכנס לביהכ"ס מאחר שזה נותן שמחה לילדים

העובדא כמעט נכונה - לא הקפידו על סוכר. (למי היה סוכריות בבעלזא???)
ההסבר בהחלט שלא נכון...

ח''ל קאליסק
הודעות: 1094
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ה' ספטמבר 04, 2014 9:23 pm

אמסטרדם כתב:"ס'קומט שוין די הייליגע טעג א יוד דארף זעך בארעכענען וואס וועט זיין מיין תכלית וואס וועט זיין מיין סוף" [נוסח זו נמסר ע"י הגה"ק אדמו"ר מבעלזא שי'].


כמדומה שהגה''ח רא''מ מבוגר בכמה שנים טובות מכ''ק אדמו''ר מבעלזא ואם הוא טוען שזה מה שהוא שמע כנראה שאינו חשוד על דמיון

עתניאל בן קנז
הודעות: 2253
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ו' ספטמבר 05, 2014 12:28 am

ח''ל קאליסק כתב:
אמסטרדם כתב:"ס'קומט שוין די הייליגע טעג א יוד דארף זעך בארעכענען וואס וועט זיין מיין תכלית וואס וועט זיין מיין סוף" [נוסח זו נמסר ע"י הגה"ק אדמו"ר מבעלזא שי'].


כמדומה שהגה''ח רא''מ מבוגר בכמה שנים טובות מכ''ק אדמו''ר מבעלזא ואם הוא טוען שזה מה שהוא שמע כנראה שאינו חשוד על דמיון


וכי יש כאן איזה סתירה. הלא מדובר שנוסח זה היה מפזם לעצמו לעתים קרובות במשך תקופת חודש אלול - הימים הנוראים. [למשך 14 שנה שהיה בארץ ישראל]. וודאי היה עשרות פעמים שאמר כך, ועשרות שאמר כך...

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי אמסטרדם » ו' ספטמבר 05, 2014 3:27 am

ואני כלל לא התכוונתי לסתור דברי הגרא"מ.
ייש"כ הרב קאליסק.

מלך זקן וכסיל
הודעות: 382
הצטרף: ה' אוגוסט 14, 2014 10:24 am

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי מלך זקן וכסיל » ו' ספטמבר 05, 2014 10:56 am

עתניאל בן קנז כתב:
מלך זקן וכסיל כתב:
ח''ל קאליסק כתב:לפני כשלוש שנים יצאה חוברת עם זכרונות מהמשב''ק הגה''ח רא''מ רוטנר שליט''א ובו כתוב שהרוב זצ''ל לא הקפיד להכניס אוכלים לביהכ''ס והיי''ש היה מונח שם תדיר כמו''כ עוד אוכלים, ויש שהכחישו זאת מכל וכל, האם מאן דהו יכול להעלות את העמוד המבוקש להכא??

ראיתי לפני תקופה באיזה קונטרס ואיני זוכר מה שמו ומי חיברו
שבבעלזא על סוכריות ומיני מתיקה לא הקפידו אם נכנס לביהכ"ס מאחר שזה נותן שמחה לילדים

העובדא כמעט נכונה - לא הקפידו על סוכר. (למי היה סוכריות בבעלזא???)
ההסבר בהחלט שלא נכון...

א. הפרשנות הנ"ל לא שלי אלא כנראה של מחבר קונטרס זה,
ב. ומה לדעתך כן ההסבר.

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: לקט הוראות והנהגות בהלכה מהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א

הודעהעל ידי אמסטרדם » ו' ספטמבר 05, 2014 5:03 pm

הם החזיקו סוכר בכיסם כדי שיכלו לחזק את ליבם בעת הצורך. [ב"ה אנחנו לא בדחקות כמותם].
ויתכן שהיה כיס בתוך כיס.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אליסף ו־ 486 אורחים