פורום אוצר החכמה

נועם כתב:כהיום ידוע שהיה לו לר' זושא שני בנים, ר' הירש מענדיל, ור' ישראל אברהם, והנה מצאתי עוד אח חדש, מנו"כ במאהלוב, נפטר צעיר בשנת תקנ"ט, וכה חרות על מצבתו:
שנת ציון לזכר עולם לפ"ק, כי ביום חמישי בשבת עשרים בחודש תשרי נתבקש בישיבה של מעלה החסיד ה"ר יצחק מאיר בהרב הקדוש ה"ר משולם זיסא אח לאדמו"ר בעל "נועם אלימלך" זצ"ל תנצב"ה.
מקורו, במכתב-עת "המליץ", י"ג כסלו תרנ"ה, עמוד 7.
והוא רצוף פה.
מי יודע פרטים עליו?

איש_ספר כתב:מספיק השורה 'אח לאדמו"ר בעל נועם אלימלך' כדי להבין שיש כאן טעות במקרה הטוב או הונאה במקרה הפחות טוב.
ואגב אם פענוח השנה (תקנ"ט) נכון היה זה בחיי אביו שנפטר בתק"ס. וחסר איפוא ברכת החיים. ואולי לא נהגו לכתוב כך על מצבה.
[גילוי נאות, אשתי נכדת ר' הירש מנדל אברבוך המשתלשל בן אחר בן מר' זישא. בגלל אבות תושיע בנים].

ליטינסקי חשוד על הזיוף אך לא ידוע לי שמישהו דן בו באחרונה למעט אנוכי הצעיר שהזכרתיו בביבליוגרפיה ברסלביקה, מס' 507, 509 ושם הבאתי קצת ביבליוגרפיה נוספת בעניינו. מאז מצאתי שכתב גם סדרת מאמרים בהמליץ על קורות היהודים במוהילב פודלוסק וגם שם זייף עניינים הקשורים בגזרות ת"ח ות"ט שנרשמו כביכול בפנקסי חברה קדישא שמצא. ראה כאן למשל:> http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspaper ... 941205.htm הוא הוא האיש שהמציא לחיים יונה גורלאנד כל מיני 'עדויות' על אגדות חתן וכלה שנספו בידי הקוזקים ימ"ש בדיוק בשעת חופתם. האיש מעניין מאוד וראוי לחקור את פעלו.

חכם באשי כתב:3. נכתב לעיל: "הוא הוא האיש שהמציא לחיים יונה גורלאנד כל מיני 'עדויות' על אגדות חתן וכלה שנספו בידי הקוזקים ימ"ש בדיוק בשעת חופתם". היכן מופיעים עדויות אלו? זה חשוב לי מאוד.

4. מהו כותר הספר המדוייק של "בביבליוגרפיה ברסלביקה"?

תודה רבה

חכם באשי כתב:יישר כח בתוך הגולה ואתנתחא,
עזרתם לי ביותר.
פניתי אליו, ונראה מה ישיב.

לר' [...] יצ"ו

סליחה שטרם עניתי, שטרדות החג הקדוש הממשמש ובא טרדוני.

סיפורי החתן והכלה משנת ת"ח-ת"ט (אני בכוונה כותב סיפורי ולא סיפור, כמובהר בהמשך) מלכתחילה נראים מוזרים. וכי לא ידעו בני הזוג הנישא שהקוזקים מתדפקים בשער ושעת חירום היא, ודווקא אז מצאו להם זמן לערוך חופה? וחזקתם שהם פולקלור מקומי שכמותו היה בעיירות רבות

חיים יונה גורלנד הביא את הסיפורים בספרו 'לקורות הגזרות על ישראל' תחת הכותרת 'הגדות ישראל מימי חמיל' (מחברת חמישית, קראקא תרנ"ב, עמ' 35) – ושים לב שגורלנד עצמו הגדירן כ'אגדות'. בהקדמה העיר חיו"ג כי מי ששמע את האגדות 'באזניו וכתבן עלי גליון ה"ר מנ"ל הנזכר בסגנון לשונו וארשת שפתיו, ואני תקנתין וצרפתין והביאותין בזה בסגנון לשוני וארשת שפתי' (עמ' 6).

מנ"ל הוא מנחם נחום ליטינסקי, שסיפק לגורלאנד גם 'אבני מלואים' נוספות, שהעתיק מ'פנקס כ"י ישן נושן' ששרד לפליטה משריפה בעיר נמירוב (עיי"ש, עמ' 5). רק טבעי הוא שההעתקה מן הפנקס תאשר את האגדה ותיתן לה כביכול 'אישוש מדעי'. כלומר ראו זה פלא הנה נמצאה בנמירוב מצבה של חתן וכלה שנהרגו ביום חופתם (עמ' 37, שם), והמאמין יאמין.

המצבה עצמה מגוחכת – לא רק שהיא חריגה בניסוחיה ומעולם לא מצינו כמותה או דומות לה, אלא שגם אין בה את הדבר המינימלי: שמות החתן והכלה שנרצחו. ושמא תאמר בשל שעת החירום לא היה פנאי לחוקק את שמם, מסתבר שלמחוקק היה די פנאי למצוא אקרוסטיכון מדויק לשנת ת"ח...

אגב, למיטב ידיעתי אגדה זו של חתן וכלה אינה נזכרת באף אחת מהכרוניקות של ת"ח–ת"ט, שם נקלטו לא מעט סיפורי קידוש השם ובוודאי לא היו מחמיצים סיפור מרגש כזה.

ליטינסקי עצמו המציא תעודות לא רק לחיו"ג אלא גם לדובנוב, שפרסם אחת מהן, על התנגדות כביכול לחסידות במוהילב פודלסק. ישראל היילפרין (יהודים ויהדות במזרח אירופה, עמ' 318-315) וגם מרדכי וילנסקי בחסידים ומתנגדים דנו בתעודה זו והוכיחו את זיופה.

המוטיב הזה של החתן וכלה חדר כידוע למי שיודע לאחת ההצגות המפורסמות ביותר בתולדות המחזה העברי – 'הדיבוק'. וש' אנ-סקי המחבר ציין שאגדה כזו שמע לפחות ב-15 עיירות בתחום המושב, ובכולן הראו לו קבר של חתן וכלה שנרצחו ביום חופתם. ראה ש' אנ-סקי, "אגדות-העם בדבר גזרת ת"ח", העולם, ה' באייר תר"פ, גליון כז, עמ' 14-12.

וכן ראה במחקרו של חנא שמרוק, גזירות ת"ח ות"ט: ספרות יידיש וזכרון קולקטיבי", ציון, נג (תשמ"ח), עמ' 371-384 (נדפס גם בספרו הקריאה לנביא, תש"ס)

אני מקווה שעזרתי לך.

שלום ואמת כתב:מה נשאר?
האם ר' יצחק מאיר ממאהילוב היה בנו של הרבי ר' זושא או לא?