פורום אוצר החכמה

בן הפרופסור טברסקי האדמו"ר מטאלנא בוסטון

בן הג"ר יצחק אשר טברסקי, נכד מרן הגרי"ד זצ"ל
וחתן הג"ר אבא ברמן זצ"ל.

פרופסור - אדמו"ר? אפשר יותר פירוט, והאם הוא מגזע טשרנוביל?

היה גם וגם, יעויין ראשית דבר בערכו בויקיפדיה

בן הפרופסיר יצחק טברסקי בן רבי משולם זוסיא בן רבי מנחם נחום בן רבי מרדכי בן רבי דוד מטולנא בן רבי מרדכי מטשרנובל בן רבי מנחם נחום מטשרנובל

ת"ח אחד כתב לי עליו:
"הרב טברסקי הי"ד, נכד של הגרי"ד סולוביצ'יק, שהיה גאון גדול, היה תלמיד של סבו ועוד עתידו היה לפניו".

אם מישהו רואה באחד האתרים או העיתונים כתבה על קורות חייו, נודה אם יעלה לכאן.

היה ראש כולל בישיבת תורת משה, בראשות שאר בשרו הגאון רבי משה מייזלמן.
[רבי משה מייזלמן הוא בן אחות הגרי"ד סולובייציק].

הגר"מ טברסקי זצ"ל הי"ד למד בישיבת רבנו יצחק אלחנן והיה תלמיד מובהק של סבו הגרי"ד זצ"ל. חבר שלי שי' היה שם חברותא צעיר שלו שנה שלמה, ואמר שכל השנה מעולם לא דיבר איתו בזמן הסדר מילה אחת שלא קשורה ללימוד. הוא אמר שכאשר הוא היה בן 23, אז למד איתו, כבר היה בקיא בסדר טהרות. במקביל עשה תואר באוניברסיטת הרוורד כמנהג הזמן והמקום וגם אותו סיים בהצטיינות כדרכו, ובמקביל וכמובן אחרי זה המשיך ללמוד וללמד בישיבת רי"א, עד שעלה ארצה בשנת תש"ן. לפני כן בשנת תש"ל שהתה המשפחה בארץ, והוא למד שנה אחת בכיתה ט בישיבת נתיב מאיר בכיתה של ר' ניסן קפלן שליט"א. גם אני הקטן הייתי באותה כיתה, אך לא היה לי שאבל"א הרבה קשר איתו כי הוא היה בוגר ושקט ורציני ולמדן, ואני לא זה ולא זה ולא זה ולא זה... אני זוכר שכאשר אני והחברותא שלי שברנו את הראש והשיניים להבין את התו' - הוא התעסק בקצות ונתיבות ור' חיים, סקלה לגמרי אחרת. בתור ילד אני זוכר את הכבוד שכיבדו אותו הר"מים בישיבה, מסתמא גם בגלל ידיעותיו ולמדנותו וגם בגלל ייחוסו. ה' יקום דמו ותנצב"ה. אחיו הרב מאיר שיח' הוא ר"מ חשוב בישיבת רבי יצחק אלחנן. (אני מקווה שדייקתי בכל הפרטים, יתכן ששגיתי בפרט זה או אחר). בשורות טובות לכלל ולפרט. הק' יואל

הקדוש הגר"מ הי"ד נולד
ביום ט"ו אלול תשט"ו לאביו
הרה"צ רבי יצחק נחום זצ"ל בן
האדמו"ר הרה"צ רבי משולם
זושא מטאלנא מבוסטון זצ"ל,
וחתן הגאון הרב יוסף דוב הלוי
סולובייציק זצ"ל, ראש ישיבת
רבינו יצחק אלחנן בניו יורק,
ומצאצאי מרן הגר"ח מבריסק
זיע"א.
בבית גדול זה מגזע היחס
גדל הנער וספג את אהבת וש־
קידת התורה ללא גבול. לאחר
גיל המצוות נפשו איוותה לג־
לות למקום תורה, ונסע ללמוד
בישיבת מיר המעטירה, שם
עלה ונתעלה והיה לאחד מטו־
בי הלומדים ונקשר בעבותות
אהבה לרבותיו ראשי ישיבת
מיר והרבה תורה למד מפיהם.
בהגיעו לפרקו נלקח לבית
חותנו הגאון רבי אבא מרדכי
ברמן זצ"ל ראש ישיבת 'עיון
התלמוד' ומחבר סדרת ספרי
'עיון התלמוד' על מסכתות
הש"ס, ויחד עם זוג' תחי' מנהלת
סמינר הדר, הקימו בית נאמן
המושתת כולו על במתי התורה
והחסד.
תור הזהב בהרבצת תורה
לתלמידים החל לפני קרוב
לעשרים וחמש שנה כאשר החל
לכהן כראש כולל ור"מ בישיבת
'תורת משה' בירושלים. היה
קשור בלב ונפש לתלמידיו וע־
קב אחר התפתחותם הרוחנית
באופן אישי. לימים סיפר כי
בעת שהתמנה לתפקידו קיבל
על עצמו שלא להשיב ריקם כל
תלמיד שבא לשאול אותו דבר,
בכל מצב שיהיה. לפני תקופה
קצרה סיפר לבנו כי למעט
שניים או שלושה מקרים הצליח
לעמוד בקבלה זו בכל השנים
מאז החל לכהן בישיבה
כנצר לאראלים ותרשישים
לבית טשרנוביל־טאלנא התנהג
בחסידות ופרישות ובז לכל הב־
לי העולם הזה, כשרק בהרבצת
תורה היו כל מעיינותיו ובאהבת
התורה שגה תמיד. חסידותו
ופרישותו היתה עד להפליא.
היה מנותק מכל הבלי העולם
הזה, ומאס במעדנים ואף באכי־
לה ושתיה יתירה. בני ביתו היו
מבחינים פעמים רבות שעמד
למזוג כוס סודה, אך תוך כדי
התחרט ולגם מעט מים להרוות
את צמאונו.

שלשום עוד למד משניות
יחד עם משפחתו לרגל יאר־
צייט בקרב המשפחה. אתמול
בבוקר השכים כמנהגו והתפלל
במנין של השעה 6.30 בבוקר
בבית המדרש 'קהילת בני תורה'
ובעודו עומד בתפילת שמונה
עשרה לפני יוצרו וקונו, פגעה בו
חרב המרצחים ונשמתו הטהורה
והקדושה עלתה לפני כסא הכ־
בוד להיות במחיצת הקדושים
שאין שום בריה יכולה לעמוד
בהם.
הותיר אחריו את אמו תחי'
המתגוררת בארה"ב, זוג' המ־
חנכת החשובה תחי' שעמדה
לימינו במסירות בכל שנותיו,
חמשת בניו ובנותיו בא"י ובחו"ל,
הצועדים כולם בדרכו ומורשתו,
ומאות רבות של תלמידים
המומים וכואבים על הארז
שנגדע בלבנון בשיא פריחתו
הרוחנית.

גיסו. אחות אשתו נשואה לנכד הרב שינברג הרב מרדכי אלטוסקי

האם הקי"ק וברוך ברגר כתבו על אותו אדם?

גלאגוזים כתב:האם הקי"ק וברוך ברגר כתבו על אותו אדם?

שים לב שכל אחד התמקד בתקופה אחרת בחייו...

[כבר שמעתי מזמן הגדרה מאחד מגדולי הדור. אודות כמה וכמה מאלו הרבנים, שעמדו 'על הגדר', על הגבולות בין... לבין...
שמי שהתכוון לכך 'ערליך' זכה שצאצאיו יחזרו לדרך המקורית...
(כמובן שלא אפרט את הדוגמאות שהביא לכאן ולכאן).
דומני שזה יענה גם על שאלתך].

עתניאל בן קנז כתב:

גלאגוזים כתב:האם הקי"ק וברוך ברגר כתבו על אותו אדם?

שים לב שכל אחד התמקד בתקופה אחרת בחייו...

[כבר שמעתי מזמן הגדרה מאחד מגדולי הדור. אודות כמה וכמה מאלו הרבנים, שעמדו 'על הגדר', על הגבולות בין... לבין...
שמי שהתכוון לכך 'ערליך' זכה שצאצאיו יחזרו לדרך המקורית...

מהי אותה 'דרך מקורית'?

הדרך שהיא 'ברירת המחדל' כאן בפורום...

בין הזמנים כתב:הדרך שהיא 'ברירת המחדל' כאן בפורום...

מה הופך להיות 'מקורית'?

אם נקח כדוגמא את נשוא האשכול הרי שבנידו"ד הדרך המקורית היא דרכם של זקניו הגר"ח מבריסק והצדיקים לבית טשרנוביל

אפשר להמשיך עוד אחורה, למה רק 6 דורות?!
אבל נשאיר את האשכול נקי.

לייטנר כתב:

בין הזמנים כתב:הדרך שהיא 'ברירת המחדל' כאן בפורום...

מה הופך להיות 'מקורית'?

ברור שה'מקורי' הוא לכל אחד כפי השקפתו הנוכחית, אך כאן בפורום כאשר כותבים 'מקורי' הכונה על דרך מסויימת.
אך באמת אין דיון זה מוסיף עילוי נשמה לקדוש הי''ד

חבל להכתים אשכול המוקדשת לקדוש פאר מקדושים, בדברי הבל.
הרב הקי"ק מתאר תקופה אחת בחייו, ואחרים מתארים תקופה מאוחרת יותר בחייו, והידיעה על מקורו של הרמ"ט, מוסיפה נופך לגדולתו כמובן.
ג"א שמעתי נוראות על פרישותו עד הקצה (לא הביא בשר לפיו (ואולי גם חלב) שנים רבות מטעמי כשרות!) וקנאותו (עד כדי המנעותו מהצבעה בבחירות עירוניות!), מצורף להתמדתו הרצופה מעל"ע.
ויבואו היודעים ויסדרו מעלות קדושים וטהורים.

כותב ד"ר ג'פרי וולף מאוני' בר אילן:
בתור אחד שגדל בבוסטון והכיר אותו מקרוב, אוכל להעיד שמו"ר הגרי"ד זצ"ל ראה בנכדו הרב משה טברסקי הי"ד את אחד מתלמידיו המובהיקים ביותר. הוא פעם אמר עליו ש'למשה יש את זה', ואת 'הזה' הוא מימש בצורה מדהימה.
כשהיינו סטודנטים בהרווארד, (משה למד לתואר ראשון כציות לדרישת אביו. אמר עליו הרב יצחק ליכטנשטיין, בנו של הגרא"ל שליט"א, שמשה לא קיבל BA, הוא קיבל KA ז"א כיבוד אב]) משה הקדיש כל רגע חפשי ללימוד היו לא חברותאות מסביב לשעון עם סטודנטים אחרים מהרווארד ומ-MIT. בלילי חמישי, דירתו (בה היה שותף גם אלן נדלר), נראתה כמו בית מדרש בזכרון משה. אלא שחוץ מלימוד עד השעות הקטנות של הלילה ובמקום טשולנט, היינו מנשנשים וקוראים בקול רם ידיעות ביידיש מהאלגעמיינער זורנאל.
חייו הוגדרו במונחים לומדותיים, והוא כלכל את הכול דרך פריזמה הלכתית. כל מי שדיבר איתו, או שראה אותו מדבר עם ידיד נפשו, הרב חיים אילסון, נוכח להבין את זה.
אומנם. הוא לא היה ריע להתרועע. אולם, מתחת לחיצוניות המרתיעה (תכונה שירש מאביו, מורי הרב פרופ' יצחק טברסקי זצ"ל), היה לב חם ואכפתי.
וכל בית ד' יבכה את השריפה אשר שרף ד'.

דברי הספד ממנו על סבו בעמ' 34

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?148056&

בלי קשר לרב המספיד, אלא לדבריו על זקנו המוספד:
גם אני לפני שנים רבות שמעתי מאחד מתלמידי הגריד"ס זצ"ל עובדה זו, שהיה כ"כ שקוע בלימודו עד שהיה עוצר באמצע הכביש ומדבר בלהט בד"ת בלי הרגשה היכן עומד.
הפלא ופלא.

שמעתי מאחד שלמד בישיבת הגאון ר' מ' דוד סאלאוויציק לפני כמה שנים שהוא זוכר שר' משה טברסיקי הי"ד למד איתו בישיבה. לא ראיתי בכל הנכתב עליו שהוא למד אצל הגרמד"ס. האם זה נכון?

הוא אכן למד בישיבת הגרמ"ד שליט"א, אשר גם השתתף בהלוייתו.

הקיק כתב:הגר"מ טברסקי זצ"ל הי"ד למד בישיבת רבנו יצחק אלחנן... במקביל עשה תואר באוניברסיטת הרוורד

איך אפשר ללמוד בישיבת רי"א שהוא בנו יורק ובמקביל באוניסרסיטת הרוורד בבוסטון. זה כמו ללמוד בישיבה בחיפה ובמקביל באוניסרסיטת באר שבע.

קדוש וטהור בחייו ונתקדש ונתעלה במותו
תלמיד מובהק של בית בריסק ושל הגאון רבי ישראל אליה ויינטרוב ושל חמיו הגאון הגדול רבי אבא ברמן.
אף שבהשקפתו היה קנאי גדול, והיה לו דעה ברורה וחדה בכל עניני השקפה, ידע לכבד כל אחד באשר הוא שם, ויותר ידע למצוא בכל אחד הנהגה טובה ודבר טוב שאפשר לקחת ממנו, אף שהיה תלמיד מובהק בנגלה ובנסתר של רבי ישראל אליה על דרך קבלת הגר"א, ונסיך בית בריסק הדבר לא מנע בעדו מליטול על עצמו הרבה מאד הנהגות שהוא החזיק שהוא מחוייב בתור בנש"ק חסידי וכיו"ב. וכן מסבו הגרי"ד.
ישן בשבת רק שעתיים כדי לא לאבד את רגע מקדושת השבת, נהג לומר תדיר שאין לו ספק שאילו גוי היה מרגיש רגע אחד טעם של לימוד בשבת מיד היה מתגייר.
אהבתו והשקעתו לתלמידיו לא יאומן כי יסופר, תלמידים רבים באו מנוי יורק בטיסה לארץ לנחם ומיד חזרו.
מעולם לא סירב לתלמיד שביקש ללמוד חברותא, תמיד דחק את עצמו למצוא זמן, הרבה פעמים לא אכל ארוחת צהריים כדי להספיק ללמוד עם כל המבקשים.
הארת פנים שלו לכל אדם היה מפליא, תמיד הרגשת שהוא רוצה למסור נפשו לסייע לזולת, זה כנגד זה עשה אלוקים, נגדע בשיא כוחו ע"י פרא אדם שמסר נפשו להרע לזולת.

בברתי אצל אחד שהכיר אותו מימים ההם, וכנראה המשיך הקשר איתו עד היום. הוא למד רק בהרוורד. [הוא מבטיח שזה היה רק ככפוהו שד, ויש עוד סמוכים לזה.] אבל הוא היה מגיע לישיבת הגרי"א מים ג' עד יום ה' לשמוע שיעורי הסבא שלו.

תמונה וביוגרפיה של אביו האדמו"ר מטולנא בוסטון
http://tolnerrebbes.blogspot.co.il/2009 ... be-of.html

האם הדוד הרב ליכטינשטיין השתתף בהלוויה? האדמורים מטולנא/צ'רנוביל/רחמסטריווקא השתתפו?
מאיפה היה לו קשר עם מרן הגרש"א?

הדוד ראש ישיבת הר עציון הרא"ל שליט"א אינו בקו הבריאות, ה' יחזקהו וירפאהו ויאריך ימיו ושנותיו, ולכן גם אם לא היה בהלוויה [איני יודע אם היה או לא] אין בכך קושיא.

כפי מה ששמעתי הגר"ש אויערבך לא הכירו בחייו, ובא להשתתף בהלויה משום שכאב ליבו על צרת הכלל, וכיון שבא קראוהו להספיד, וההספד היה ע"פ מה ששמע לאחר עקידתו. אך אין לי אחריות על שמועה זו.

לגיסו של הקדוש - יבלחט"א הרב אורנשטיין - יש קשר עם הגר"ש אוירבך שליט"א.

עט סופר כתב:כפי מה ששמעתי הגר"ש אויערבך לא הכירו בחייו, ובא להשתתף בהלויה משום שכאב ליבו על צרת הכלל, וכיון שבא קראוהו להספיד, וההספד היה ע"פ מה ששמע לאחר עקידתו. אך אין לי אחריות על שמועה זו.

איני יודע בדיוק אך כפי שמשתמע לי מעיתון הפלס יש איזשהו שייכות בין בני המשפ' למרן הגר"ש שליט"א, שהגיע ג"כ לניחום אבלים בביתם.

ישבב הסופר כתב:לגיסו של הקדוש - יבלחט"א הרב אורנשטיין - יש קשר עם הגר"ש אוירבך שליט"א.

הקדוש?????

למה הנהרג על קידוש ה' בעודו עומד לפניו בתפילה לא ייקרא קדוש?
כל זאת מלבד מעלתו האישית בעסק התורה והמצוות כפי שמספרים שהיתה להפליא.

סוגיין דעלמא לקרות לכל הנהרגים על שם יהדותם בשם קדושים. בעיקרון זה מיוסד על הא דאמרינן אף במומר הנהרג על ידי עכו"ם דכיון דשלא כדין מיקטל הוי ליה כפרה. אף שיש מקום לפלפל בזה, אך כן עמא דבר (לא אכנס כאן לנדון מומרים שהם מינים, שכבר דנו בזה רבים, ושייך לאשכול "עשן הכבשן").
ויותר מזה בנידוננו, שלפי השמועה הופצה קלטה ממנו מלפני שנתיים בה דרש שחייב אדם לכוון בכל רגע למסור נפשו לה' יתברך, שהרי אין אדם יודע אם לא פתאום ייהרג בידי עכו"ם וכו', ותיאר כמה דוגמאות שאחד מהם מה שאירע לו רח"ל. ואם כן, הרי הוא כאומר לשם יחוד וברוך המקדש שמו ברבים לפני מיתתו, ובסוד קדושים תהא מנוחתו.

או כלך לדרך זו - מאחר והפטר הדגול היה בנש"ק לבית טאלנא וכו', וכבר מקבלנו שכל "איינקיל" מכונה הרב הקדוש ואף בלי לבדוק בצציותיו, כ"ש נפטר זה שהיה מופלג בתורה ובעבודה שפיר ניתן לקרותו "קדוש".

אולם יש חילוק איפא להניח הקדוש, אם הרב הקדוש או הקדוש הרב ודו"ק במובן חילוקו

לא נראה לי שזה נושא לבדיחות.