הודעהעל ידי ברוך ברגר » א' פברואר 22, 2015 2:27 pm
אבל כבד ירד על ירושלים בהגיע הבשורה הקשה על סילוקו של צדיק ונשגב, יופיה והדרה של ירושלים של מעלה, הגאון הצדיק רבי לוי הכהן רבינוביץ זצוק"ל, בעמח"ס 'מעדני השולחן', שעלה לגנזי מרומים ביום שבת קודש
לס' "ויקחו לי תרומה", למגינת לבם של המוני בית ישראל שנשאו את שמו בהערצה ובחיבת הקודש כל השנים.
עולם התורה וההוראה התייתם מאחד מגדוליו ואדיריו שזכה להאיר את עיני ישראל בחיבורו 'מעדני השולחן' על שו"ע יורה דעה, שהתקבל באהבה וחיבת הקודש בקרב אלפי לומדי
הלכה בכל העולם כולו. אבל יחיד עשי לך עיר הקודש ירושלים שאיבדת מזוהרך יופייך והדרך, בעלותו בסערה השמימה של האי שופרא דירושלים, שהגן בתורתו
ובצדקותו על יושבי העיר, והיה שריד אחרון ושימש מופת ודוגמא לדור דעה, אותם גאוני וגדולי ירושלים, שבמקום גדולתם שם אתה מוצא ענוותנותם.
בבית הדל והצנוע שבפאתי בתי נייטין עבד את בוראו, ישב והגה בתורה יום וליל לא ישבות, וממנה שאב את כל חיותו. רבים היו נוהרים ליהנות ממנו עצה
ותושיה ולשמוע דבר ה' זו הלכה, וביתו היה פתוח לכל אחד ואחד, בסבלנות ואהבה יתירה, כשהוא מרעיף מלא הטנא, ובמיוחד בדיבורי אמונה ובטחון לחזק לבב המייחלים לה'.
בשנים האחרונות נחלש, וכמה פעמים שמצבו הוגדר קשה מאוד, אך בתפילות כלל ישראל חזרלאיתנו והמשיך לעבוד את בוראו ברוב אונים ואמץ כוח.
הגר"ל זצוק"ל נולד ביום כ"ד תמוז תר"פ לאביו הגה"צ ר' גמליאל זצ"ל שכיהן כראש ישיבת קישינב, והיה גאון עצום בנגלה ובנסתר. תלמידיו העידו שלא
היה ש"ך אחד שלא זכר בעל פה. חיבר חיבור ענק על שו"ע יו"ד אולם באחת השבתות פרצה שריפה בבית שכילתה בין השאר את כל כתב היד. הוא ראה בכך
אות וסימן משמים שלא להדפיס את החיבור, ועל כן משך את ידיו מלכתבו שנית. "חיבורי על יו"ד מהוה מעין השלמה לחיבור
השרוף של אבי", אמר היה הגר"ל רבינוביץ זצוק"ל כשחיבר את ספרו מעדני השולחן'. אביו, רבי גמליאל זצוק"ל, עוד זכה להסתופף בצל קדשו של הרה"ק המגיד
מטריסק זי"ע, ולאחמ"כ להסתופף בצילא קדישא של הרה"ק ר' דוד משה מטשורטקוב זי"ע, שם כיהן כרב ומו"ץ וזכה להערכה
והערצה רבה. מסופר כי הרה"ק מטשורטקוב אף התבטא עליו "הלכה כר' גמליאל"!!!
רבי גמליאל היה כהן מיוחס למשפחת רפפורט המיוחסת לש"ך. אולם חד מאבות המשפחה החליף את שמו ל'רבינוביץ' בגלל גזירת המלכות ברוסיה שמשפחה
שיש בה יותר מבן אחד, יתגייס השני לצבא. על כן החליף הבן השני את שמו לבל יידעו שבן הוא לאותה משפחה.
שנים רבות טרם באו פורעניות המלחמה העולמית השניה, טען רבי גמליאל בפני בני משפחתו וידידיו כי מרגיש הוא אסון
גדול הממשמש ובא רח"ל, ועקב כך עלה לארה"ק והתיישב בצפת. בגיל צעיר התייתם הגר"ל זצוק"ל מאביו הגדול, ואף אמו
ע"ה נפטרה עליו זמן קצר אח"כ. הגר"מ קלירס זצ"ל רבה של טבריה שיגר מכתב מיוחד להנהלת
בית היתומים 'דיסקין' בו ביקש שיקלטו אותו בין כתלי המוסד. הילד הצעיר עלה בגפו לירושלים ובה למד והתחנך. שפר עליו גורלו ושם, בבית
היתומים דיסקין, זכה להכיר מקרוב את מרן הגרי"ח זוננפלד זי"ע שהיה מגיע לנפוש בימי הקיץ בין
כתלי המוסד, ור' לוי, כילד צעיר זכה לפנות את חדרו עבורו. באותם ימים למד אצל המלמדים החשובים רבי ישראל לב
זצ"ל, ואח"כ בגיל עשר אצל רבי חיים יוסף קרויזר זצ"ל. בגיל 12 למד אצל אביו רבי מרדכי יהושע קרויזר זצ"ל. בכיתה הגבוהה למד אצל המלמד הגאון רבי הירש קופשיץ זצ"ל.
למרות שרובם של ילדי דיסקין המשיכו ללמוד בישיבת חברון הגר"ל זצוק"ל בהמלצת הגר"א קצנלנבויגן זצ"ל הלך ללמוד בישיבת 'תורה ויראה', שם
למד אצל הג"ר בנימין שיקוביצקי זצ"ל וכן אצל הג"ר אלי' זלאטניק זצ"ל שכיהן לימים כחבר בד"ץ 'העדה החרדית'.
בהגיע לפרק האיש מקדש נישא לבתו של הרה"ח ר' יחיאל מאיר זילבר זצ"ל ראש ח"ק חסידים בירושלים. מסופר כי
בעת נישואיו רצה המנהל של בית היתומים דיסקין לשמח במיוחד את החתן ולהעניק לו בגדים ומתנות לקראת נישואיו מעבר
למקובל וזאת מחמת הערצתו אליו. אולם מחמת הקריטריונים המסודרים לא היה יכול לחרוג מן המקובל, לכן מצא פתרון כאשר ביקש מהגר"ל זצוק"ל שילך
להיבחן על כמה מסכתות בש"ס
שלמד בישיבה אצל מרן הגרז"ר
בענגיס זי"ע שיכתוב לו בכתב
על גבי פתק את מידת הצלחתו,
ואכן נבחן אצל הגאב"ד שכתב
לו מכתב מיוחד על הצלחתו, וזה
כבר היווה סיבה מספקת עבור
המנהל להעניק לו בגדים מעבר
למקובל...
באותה תקופה אף למד בכולל
ערב לאברכים שהחזיק הרה"ק
ר' שלמה מזוועהיל זי"ע באופן
לא רשמי מכספו. הכולל התקיים
ב'רומינשע שול' במאה שערים,
את הכולל ניהל בפועל הרה"צ ר'
משה וובר זצ"ל ממשפיעי חב"ד.
מדי ליל שישי היה רבי משה מק־
בל כסף מהרבי מזוועהיל לחלק
לאברכים שיהיה להם עבור צרכי
שבת. הנוהג היה שכל אברך שהיה
מבקש להיכנס ללמוד בכולל היה
ר' משה ניגש לרבי מזוועהיל, והוא
היה עונה לו שלאחר שיטבול במ־
קווה הוא יוכל לאשר את כניסת
האברך לכולל. כך גם כאשר
ביקש הגר"ל להיכנס לכולל מסר
רבי משה את שמו בפניו, ולמחרת
כאשר טבל אכן אישר את כניסתו
לכולל.
בימים ההם אף היה מחנך
תשב"ר, ותלמידיו זוכרים בערגה
את אותם ימי זוהר בהם זכו ללמוד
במחיצת וללמוד תורה מהרב
הדומה למלאך. "ה"עונש" על
התנהגות לא הולמת היה מבחן על
פרקי משניות", אומרים תלמידיו.
לימים סיפר הגר"ל: "בשנים עברו
שימשתי כמלמד דרדקי לילדי
התשב"ר בת"ת תורה ויראה,
ופעם בעת ששוחחתי עם הגאון
הרב מטעפליק בערב פסח, הוא
התעניין אצלי על עבודתי בקודש
במלאכת לימוד התורה לתשב"ר
ושאל אותי מה שלום הילדים
ואיך אני מחנך אותם ומתעסק
עמם. עניתי לו כי כעת המלמדים
עסוקים בהכנות לערב פסח ומ־
שום כן לא מתקיימים הלימודים.
"הרב מטעפליק הביע את
תמיהתו על כך והורה לי ברורות
שיש צורך שהילדים ימשיכו בלי־
מודם גם בימים אלו, וביקש ממני
למסור את הוראתו זו להנהלת
הת"ת. לשמע זאת שמתי פעמי
תיכף ומיד לראשי הנהלת הת"ת,
ה"ה הרה"ג ר' יעקב רוטמן זצ"ל
והרה"ג ר' אהרן קצנלבויגן זצ"ל,
ואמרתי להם שהייתי כעת אצל
הרב מטעפליק ונתן את הוראתו
כי יש להמשיך את הלימודים גם
כעת בימי בין הזמנים. ואכן החל
מאז הם סידרו שיהיה מלמד
אחד לכמה כיתות, וכך המשי־
כו את הלימודים גם בימי בין
הזמנים".
כל ימיו התייגע בלימוד
ההלכה עד קצה האחרון. לעתים
כתב חידושי ובירורי הלכות על
פתקאות וכשבא לחפשם לערי־
כה עבור ספרו 'מעדני השולחן'
הם נעלמו ולא הצליח למצאם.
בלית ברירה החל ללמוד שוב את
הדין כדי לכתבו שנית ואז בפעם
השניה התברר לו שיש לפסוק
אחרת מאשר סבר בתחילה. לא־
חר שבירר זאת שנית תמיד מצא
את הפתק שבתחילה לא הצליח
למצאו. מחזה רגיל היה לראותו
מתייגע על לימוד סעיף אחד
בשו"ע במשך שבועות רבים עד
שיכול היה להוציא מתחת ידיו
בירור הלכה מזוקק ומבורר.
גדולי הדור העבר הגדירו
את הגר"ל זצוק"ל כה'חפץ חיים'
של דורנו, הן בכך שחיבר כעין
'משנה ברורה' על חלק יו"ד והן
בשמירת הלשון המופלגת שלו.
מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל נהג
לשאול אותו שאלות בהל' יו"ד.
עובדא הווה כאשר א' הת"ח שאל
את מרן הגרשז"א זצ"ל כמה זמן
עליו להמתין לאחר אכילת גבי־
נה צהובה ולאכול בשר, השיבו
הגרש"ז שימתין ו' שעות היות שכן
הורה ה'מעדני השלחן' בספרו.
מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל
שהיה ממעריציו הגדולים התב־
טא פעם: "הגדלות של ר' לוי אינה
דווקא בגאונותו המופלגת אלא
גם בכך שמעולם לא הוציא דבר
לשה"ר מפיו!"
ספר מעדני השולחן
שמו של הגאון התפרסם בעו־
לם ההלכה וההוראה, בין השאר
על שם ספרו הנודע 'מעדני הש־
לחן' על שולחן ערוך יורה דעה
– שהתקבל בכל תפוצות ישראל.
בהיכלי תורה והוראה לומדים
הוגים בהלכות חמורות אלו מתוך
ספריו, במיוחד אלה החפצים
להתעטר ב'נזר ההוראה' מכינים
את עצמם ב'מעדני השולחן'. כך
גם שו"ת 'מעדני מלכים' בירורי
הלכות וביאורים, נימוקים בפס־
קים המבוארים ב'מעדני השולחן'.
'מעדני השלחן' בנוי כספר
'משנה ברורה', ובו ליבן ובירר את
ההלכות החמורות באופן מיוחד
השווה לכל נפש. ספריו היו תחת
עיני הבדולח של מאורי הדור
הקודם גדולי ישראל זי"ע נ"ע
ויבדלחט"א, הוא זכה להסכמו־
תיהם הנדירות והנלהבות, שראו
בספרו הגדול מעין זריחת אור
חדש ששינה ושיפר לאין ערוך את
לימוד ופסיקת חלק יורה דעה.
במכתב המיוחד שכתב הגאון
ה'מנחת יצחק' זי"ע בהסכמה
לספר 'מעדני השולחן' כותב הוא
בלשונו הזהב: "כבר מילתי אמו־
רה, כי עוד זאת היתה ירושלים
יתירה על ערי ישראל אחרים,
כי בחז"ל מוצאים אנו המושג 'כך
היו עושים נקיי הדעת שבירוש־
לים', ולפלא כי אין אנו מוצאים
בדבריהם ז"ל מושג זה של 'נקיי
הדעת' על עיר אחרת. הוא הדבר
אשר דיברנו, שמלמד כי המקום
גורם, ירושלים כעיר שחוברה לה
יחדיו, ירושלים של מטה מחוברת
לירושלים של מעלה, בה יכול
האדם להתעדן ולעלות בסילודין
בסולם העולה בית א', ולהגיע
לרום פסגת מדרגת 'נקיי הדעת',
ואשרי הזוכה".
הקדמה נלהבת זו שבהסכמה
המיוחדת, היתה רק פתיחה לד־
בריו הבאים: "אוקיר אנוש מפז
מעלת כבוד ידיד ה', איש ירושלים
בה' הידיעה, מאדירי נקיי הדעת
שבה, מגידולי בני ציון המסולאים
מפז, גאון בתורה וביראתו קודמת
לחכמתו, מיחידי סגולה משופרי
דשופרי דירושלים, רב רבנן דמו־
רי דאתי משבט לוי, רבי לוי הכהן
רבינוביץ שליט"א אשר כרכא
דכולא ביה... "
ואכן כל המעלעל בהסכמות
גאוני הדור ובראשם מרנן הגר"מ
פינשטיין, הגר"א זלאטניק,
הגרא"מ שך, הגרש"ז אויערבך,
הגרמ"א פריינד, הגרח"ה פאדווא,
הגר"י צדקה, הגרב"צ אבא שאול,
הגר"פ הירשפרונג, הגרי"ש אלי־
שיב זצוק"ל, כ"ק אדמו"ר ה"פני
מנחם" זצוק"ל כ"ק מרן אדמו"ר
ה"ישועות משה" זצוק"ל מויז'ניץ,
ועוד, לספרו, עומד ומשתומם
לנוכח הערצתם אליו בלשונות
מיוחדים שאינם רגילים כלל
וכלל.
בצילם של אדירי האומה
הגר"ל זצוק"ל זכה לקשר איתן
עם אדירי האומה בעיה"ק ירוש־
לים ואף מחוצה לה, בין השאר עם
מרנן הגרז"ר בענגיס, הגאון מט־
עפליק, החזו"א, הגרי"ז מבריסק
לצד מרנן האדמו"רים מבעלזא,
מזוועהיל, ומשומרי אמונים, ועוד
גדולי תורה וחסידות אשר לזכרם
תאוות נפש.
אך יותר מכל זכה הגרי"ל
זצוק"ל להיות כבן־בית אצל
ה'טעפליקער־רב' זי"ע, אשר כל
בית ישראל נשענים על פסקיו,
במיוחד בהלכות טהרה, אשר רוב
גדולי מורי ההוראה בדורנו שימ־
שו אצלו בהוראה והמה מתלמידיו
המופלגים. זכה להיות מבאי ביתו
הקרובים ולעשות אצלו שימוש
בהוראה.
הרב מטעפליק מציין
בהורמנא שהעניק להגר"ל:
"כאשר בא לפני האברך הרה"ג
הנעלה וכו' מוה"ר לוי רבינוביץ
שליט"א ועסקתי עמו בפלפול
והלכה ומצאתיו נבון דבר ומשיב
כהלכה וראוי הוא להורות הוראה
בישראל יורה יורה ידין ידין כא־
חד הרבנים המובהקים בישראל,
ואשרי העיר שתזכה לקבלו בתור
רב ומורה כי חוץ מידיעתו הרחבה
בתורה"ק מידותיו תרומיות".
ימיו האחרונים
בשנים האחרונות נחלש,
וכמה פעמים מצבו הוגדר קשה
מאוד, אך בתפילות כלל ישראל
חזר לאיתנו והמשיך לעבוד את
בוראו. בחצי השנה האחרונה נח־
לש עוד יותר, ובשבועיים האח־
רונים אושפז בבית החולים. בי־
מים האחרונה חל החמרה במצבו,
ואתמול בצהרי יום שב"ק, השיב
את נשמתו הטהורה לבוראו.
עם צאת השבת התפשטה
הבשורה הקשה בקרב בני ירוש־
לים כמו באהלי תורה והלכה, וג־
רמה אבל רב. אלפים באו לחלוק
לו את כבודו ואחרון, ולהשתתף
במבע הלוויה ההמוני שיצאה
מביתו בבתי נייטין להר המנוחות.
דברי מספד השמיעו גאב"ד
העדה החרדית ירושלים מרן
הגרי"ט וייס שליט"א, ראב"ד
העדה חרדית הגאון רבי משה
שטרנבוך שליט"א, כ"ק אדמו"ר
מתולדות אהרן שליט"א, כ"ק
אדמו"ר משומרי אמונים שליט"א,
בניו הגה"צ ר' גמליאל הכהן רבי־
נוביץ שליט"א ראש ישיבת 'שער
השמים', הגה"ח ר' אלחנן יעקב
דוד שליט"א, הגאון רבי יהודה
פישר שליט"א חבר הבד"ץ העדה
החרדית בשם חברי הכולל, הגאון
הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א
ראש 'מאורות הדף היומי'
שליט"א.
הותיר אחריו דור ישרים מבו־
רך. בניו, הגה"צ ר' גמליאל הכהן
רבינוביץ שליט"א ראש ישיבת
שער השמים, הגה"ח ר' אלחנן יע־
קב דוד שליט"א בעמח"ס "מועדי
קדשך" "עקבי דוד". חתניו, הרה"ג
ר' שמעון זלצמן שליט"א נשיא
מוסדות חורב, הרה"ג ר' אברהם
עקשטיין שליט"א מחשובי חסידי
ברסלב. הרה"ג ר' שמחה רוזנפלד
שליט"א ראש כולל "שבתי בבית
ה", בתו מרת בת שבע רבינוביץ
תחי'.
לפני כמה שנים נפטר על פניו
חתנו הגה"צ ר' שלמה מן זצ"ל
בעמח"ס "וזאת התורה", "טוב
להודות" ועוד ספרים רבים. לפני
חצי שנה נפטרה עליו בתו מרת
פרומה ע"ה א"ח הרה"ג ר' חיים
לייב ויינשטיין שליט"א, מחשובי
חסידי סלונים.
בשנת תשנ"ז נפטרה עליו הר־
בנית ע"ה, ונישא בזוו"ש עם נכדת
אחותו הרבנית הניה רבינוביץ
תחי', בת הרה"ח ר' דוד בטלמן
זצ"ל.