פורום אוצר החכמה

ארזי ביתר כתב:היו שתי ערים בשם 'מעזריטש'. מעזריטש דפולין החסידית, ומעזריטש דליטא.

זלמניו כתב:

ארזי ביתר כתב:היו שתי ערים בשם 'מעזריטש'. מעזריטש דפולין החסידית, ומעזריטש דליטא.

מזריטש הליטאית היא שבפולין המזרחית
עירו של המגיד נמצאת בווהלין שבאוקראינה

זלמניו כתב:

ארזי ביתר כתב:היו שתי ערים בשם 'מעזריטש'. מעזריטש דפולין החסידית, ומעזריטש דליטא.

מזריטש הליטאית היא שבפולין המזרחית
עירו של המגיד נמצאת בווהלין שבאוקראינה

גימפעל כתב:איני יודע אם אפשר לדייק באיות כשמתורגם מלועזית.

רב פעלים כתב:ב"ה

מצאתי מאמר המופיע בקישור http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 9&pgnum=52 (עמ' ל"ט-מ"א במקור ועמ' 52-50 בעימוד של היברובוקס) שהוא של האברך שמחה שמואל שולמן מ"מרכז הרב". מה הקשר שלו לר' מרדכי, ראש הישיבה המפורסם, ומי הוא היה?

בקישור http://www.otzar.org/wotzar/pagetext.as ... &pagenum=5 שהוא מתוך "אוצר החכמה" מופיע 'רבי בנימין ב"ר שמחה שמואל שולמן זצ"ל תלמיד הח"ח ור' אלחנן וסרמן זצ"ל נלב"ע ג' חוהמ"פ תשנ"ט'. האם זה אותו ר' שמחה שמואל המופיע בקישור הקודם, ומה ידוע על ר' בנימין המופיע כאן?

וכו: מיהו הרב שמחה שמואל שולמן המופיע בקישור http://ebookfree.it/search/%D7%A9%D7%9E ... 7%9E%D7%9F בספרים שונים?
בקישור זה מופיעים עוד אנשים בשם משפחה שולמן, האם כולם או חלקם קשורים למשפחת ר' מרדכי? בין השאר מופיעים הרב והחוקר שמואל שולמן, חיים אייזיק שולמן בן ר' שמואל שולמן, משה שולמן, שמחה שולמן (http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/55 - מתחיל מתחתית העמוד וממשיך בעמוד הבא).

האם יש קשר לרב שמואל ברוך שולמן ממקורבי הרב קוק שחיבר כמה ספרים עליו ושל ליקוטי דברים ממשנתו ואת "באר התורה : אמרות, רעיונות חינוכיים ופירושים לפרשיות השבוע" וחיבורים נוספים?

זקן ששכח כתב:

זלמניו כתב:

ארזי ביתר כתב:היו שתי ערים בשם 'מעזריטש'. מעזריטש דפולין החסידית, ומעזריטש דליטא.

מזריטש הליטאית היא שבפולין המזרחית
עירו של המגיד נמצאת בווהלין שבאוקראינה

אם כבר: יש שלוש ערים באותו שם. כמדומני שתים מהן בפולין, וזו שבווהלין איננה מעזריטש אלא 'מעזעריטש' או 'מזיריטש'. באחד מהאופנים מופיע במכתב כתב יד של ה'צמח צדק' מחב"ד, ואני שמעתי כן מפי החסיד ר' אהרן חזן זצ"ל, שהיה, כמדומני, מבני אותו איזור.
הוא גם הוסיף לי שהמגיד מדובנא נקרא גם בספרים מסויים 'המגיד ממזריטש' לפי שהיה שם תקופה מסויימת.

שיף כתב:לבקשת רבים אמרתי ללקט קיצור תולדותיו מתוך ההקדמה לספרו שעלה כאן [ועוד מקורות]
יבואו חו"ר הפורום ויוסיפו
רבי יצחק ב"ר גדליה פרידמן, שישמש כמשגיח דת"ת מעזריטש שבפולין. בשנת תרמ"ח בערך עלה לירושלים והיה ממייסדי ביהכנ"ס פרושים בית יצחק ושימש כגבאי שם . נפטר בירושלים בט"ז כסלו תרע"ו ונטמן בהר הזיתים.
ת"ח גדול וגאון נפלא היה רבי יצחק, ובאמתחתו היו חידושים רבים ונפלאים בכל מקצועות התורה, ואמנם אך מעט מזעיר מהם פרסם על גבי המאספים הנודעים אשר הופיעו בירושלים: 'תורה מציון' (הופיע בשנים תרמ"ו – תרס"ח) ו'אור תורה' (הופיע בשנים תרנ"ו – תרס"א).
הוא היה רגיל להחזיק במצוה נפלאה לדובב שפתי ישנים בפרסום דברי תורתם, ולגמול חסד בזה עם החיים ועם המתים. בתוך חידושיו שהיה מפרסם במאספים, מצא מקום להזכיר הרבה שמועות ששמע מאחרים כדי לדובב שפתיהם.
כ"כ הו"ל ספר שפתי ישנים שהוזכר לעיל מכת"י ישן שמצא בירושלים.
חתנו הידוע לע"ע של רבי יצחק היה רבי משה גדלי' שולמאן ת"ח מובהק ובעל חסד מפורסם שאיכסן בביתו כמה פעמים את הח"ח זצ"ל כשהגיע למכור את ספריו במזריץ' [ 'מאיר עיני ישראל' ח"א עמ' 88 ]. ובניו הידועים לע"ע הם: ר' ברוך שולמן ורבי שמחה שמואל שולמן מטיקטין. הרש"ש הנ"ל הוא אביהם של האחים הגדולים רבי מרדכי זאב שולמן ר"י סלבודקא, רבי שמחה שמואל שולמן מראשי החינוה"ע [נקרא ע"ש אביו לאחר פטירתו], ר' אהרן צבי ספראי [שולמן], רבי יהודה רב"צ ורב ביהכנ"ס בת"א, רבי בנימין מחיפה.
מענין שב' נכדיו אלו, בני חתנו נפטרו על פניו. ר' ברוך שולמן נפטר עליו בצעירותו כבן כ"ד שנה, ולא השאיר אחריו זש"ק, הוא פרסם בתורה מציון מחידושיו ושם כתב 'שיהיה לו לזכרון טוב מבנים ומבנות ויהיו שפתותיו דובבות בקבר עדי ביאת ינון וזה יהיה קצת תנחומין לאביו המופלג מוהר"ר משה גדלי' נ"י שולמאן ולאמו הצנועה מ' אסתר רבקה תחי'. אחיו רבי שמחה שמואל מטיקטין הנ"ל נפטר גם בגיל צעיר יחסית בערך בשנת תרע"ג [ובנו הצעיר נקרא ע"ש].

עוד על משפחת שולמן viewtopic.php?f=19&t=7833&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&start=40#p89204

דוד נ.א. כתב:
ישנם כשמונה עיירות בשם מזריטש לפי "יד ושם" ברחבי פולין. ויותר מכך לפי מקורות אחרים. האיות שלהם וכן התעתיק לעברית משתנה.

המגיד מדובנא היה במזריטש הליטאית.

לא היו 2 ערים בשם מזריטש, אלא עיר גדולה וחשובה בשם מזריטש ששכנה באיזור לובלין, ונחשבה מובלעת של מתנגדים.כיהנו בא כמה מגדולי הדורות ברבנות. יוצאי העיירה כנשוא האשכול הזה מעולם לא טרחו לציין על איזה מזריטש הם מתכוונים. הייתה גם עיירה קטנה ונידחת בווהלין בשם מזריטש, אילולי שהמגיד היה משם לא הייתם שומעים את שימעה מעולם.
אין הבדל עקרוני באיותים של השמות, הכול לפי המקור ואיתא להא ולהא כמקובל בשנים אלו, הכול תעתיק אידישאי מלועזית.

יוסף שרייבער כתב:

דוד נ.א. כתב:
ישנם כשמונה עיירות בשם מזריטש לפי "יד ושם" ברחבי פולין. ויותר מכך לפי מקורות אחרים. האיות שלהם וכן התעתיק לעברית משתנה.

המגיד מדובנא היה במזריטש הליטאית.

לא היו 2 ערים בשם מזריטש, אלא עיר גדולה וחשובה בשם מזריטש ששכנה באיזור לובלין, ונחשבה מובלעת של מתנגדים.כיהנו בא כמה מגדולי הדורות ברבנות. יוצאי העיירה כנשוא האשכול הזה מעולם לא טרחו לציין על איזה מזריטש הם מתכוונים. הייתה גם עיירה קטנה ונידחת בווהלין בשם מזריטש, אילולי שהמגיד היה משם לא הייתם שומעים את שימעה מעולם.
אין הבדל עקרוני באיותים של השמות, הכול לפי המקור ואיתא להא ולהא כמקובל בשנים אלו, הכול תעתיק אידישאי מלועזית.

אם זה לא קשה לך אולי תוכל לעשות רשימה מכל אותם עיירות בלה''ק ובלועזית, זה בטח יחסוך למישהוא שעות של חיפוש.

שיף כתב:לבקשת רבים אמרתי ללקט קיצור תולדותיו מתוך ההקדמה לספרו שעלה כאן [ועוד מקורות]
יבואו חו"ר הפורום ויוסיפו
רבי יצחק ב"ר גדליה פרידמן, שישמש כמשגיח דת"ת מעזריטש שבפולין. בשנת תרמ"ח בערך עלה לירושלים והיה ממייסדי ביהכנ"ס פרושים בית יצחק ושימש כגבאי שם . נפטר בירושלים בט"ז כסלו תרע"ו ונטמן בהר הזיתים.
ת"ח גדול וגאון נפלא היה רבי יצחק, ובאמתחתו היו חידושים רבים ונפלאים בכל מקצועות התורה, ואמנם אך מעט מזעיר מהם פרסם על גבי המאספים הנודעים אשר הופיעו בירושלים: 'תורה מציון' (הופיע בשנים תרמ"ו – תרס"ח) ו'אור תורה' (הופיע בשנים תרנ"ו – תרס"א).
הוא היה רגיל להחזיק במצוה נפלאה לדובב שפתי ישנים בפרסום דברי תורתם, ולגמול חסד בזה עם החיים ועם המתים. בתוך חידושיו שהיה מפרסם במאספים, מצא מקום להזכיר הרבה שמועות ששמע מאחרים כדי לדובב שפתיהם.
כ"כ הו"ל ספר שפתי ישנים שהוזכר לעיל מכת"י ישן שמצא בירושלים.
חתנו היחיד הידוע לי לע"ע של רבי יצחק, הינו רבי משה גדלי' שולמאן, ת"ח מובהק ובעל חסד מפורסם שאיכסן בביתו כמה פעמים את הח"ח זצ"ל כשהגיע למכור את ספריו במזריץ' [ 'מאיר עיני ישראל' ח"א עמ' 88 ].

ובניו הידועים לי לע"ע הם: ר' ברוך שולמן
ור' שמחה שמואל שולמן מטיקטין.

ר' שמחה שמואל הנ"ל- הוא אביהם של האחים הגדולים רבי מרדכי זאב שולמן ר"י סלבודקא, ר' אהרן צבי ספראי [שולמן], רבי יהודה רב"צ ורב ביהכנ"ס בת"א, רבי בנימין מחיפה, רבי שמחה שמואל שולמן מראשי החינוה"ע [נקרא ע"ש אביו לאחר פטירתו].
מענין שב' נכדיו אלו של רבי יצחק, בני חתנו נפטרו על פניו. ר' ברוך שולמן נפטר עליו בצעירותו כבן כ"ד שנה, ולא השאיר אחריו זש"ק, הוא פרסם בתורה מציון מחידושיו ושם כתב 'שיהיה לו לזכרון טוב מבנים ומבנות ויהיו שפתותיו דובבות בקבר עדי ביאת ינון וזה יהיה קצת תנחומין לאביו המופלג מוהר"ר משה גדלי' נ"י שולמאן ולאמו הצנועה מ' אסתר רבקה תחי'. אחיו רבי שמחה שמואל מטיקטין הנ"ל נפטר גם בגיל צעיר יחסית בערך בשנת תרע"ג [ובנו הצעיר נקרא ע"ש].

עוד על משפחת שולמן forums/viewtopic.php?f=19&t=7833&hilit=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&start=40#p89204

שיף כתב:

רב פעלים כתב:האם יש קשר לרב שמואל ברוך שולמן ממקורבי הרב קוק שחיבר כמה ספרים עליו ושל ליקוטי דברים ממשנתו ואת "באר התורה : אמרות, רעיונות חינוכיים ופירושים לפרשיות השבוע" וחיבורים נוספים?

שיף כתב:בשבוע האחרון נפטר רבי מנחם נחום מנדלבוים זצ"ל מרבני רחובות , [נזכר כאן viewtopic.php?f=19&t=42791&start=160#p573503] היה חתן רבי יהודה ב"ר שמחה שמואל שולמן
גיסו הוא יבלחט"א רבי שמואל שולמן שליט"א מישיבת בית מדרש עליון