פורום אוצר החכמה

לא ידען כתב:הלך לעולמו בלא להותיר מאומה כפשוטו. לא ממון כמובן, אך גם לא ספר, חצר, תפקיד, מאומה.

שטייגעניסט כתב:הגה"צ ר' אברהם פרידמן מי-ם, תלמיד חכם עצום ובקי בכל מכמני התורה.

לא ידען כתב:הלך לעולמו בלא להותיר מאומה כפשוטו. לא ממון כמובן, אך גם לא ספר, חצר, תפקיד, מאומה.

הוגה ומעיין כתב:מקורה של אמרה "חסידית" זו: הרב מטעפליק להרב זוין.

בן מלך כתב:עברתי על הפולמוס המעניין כאן - על חלקיו השונים - רק לאחר שסיימתי לקרוא את הספר.
חלק מהמבקרים טענו טענות ספציפיות על חוסר דיוקים, עריכה לקויה וכדומה - זו ביקורת רגילה, ובודאי שבספר זה שמקיף חומר עצום ורב יש מקום לתיקונים ודיוקים.
חלק אחר מהמבקרים נשמעים בעיקר מבוהלים. מישהו פתח נושאים רגישים, דן בהם מתוך רצון להיות כנה ואמתי, ואפילו, שומו שמים, מעז להציג עמדה אישית שמבוססת על מה ש...רח"ל מסתבר לו.
כמובן, מי שמנסה להציג עמדה ולתמוך בה, ממילא אינו תומך בעמדה ההפוכה. זה דבר פשוט. דווקא לשבחו של המחבר יצויין שלמרות הצגת העמדה היחסית רציונליסטית בחלקים נרחבים מהספר, בפרקים מסוימים הוא נותן דרור לדמיונו ומעלה הצעות מקוריות ביותר, לאו דווקא רציונליסטיות.
הבהלה גדולה. היסטריה. נשמעות הצעות מגוחכות כמו "צריך להביא את הספר לגדולי ישראל שיבדקו אותו" - איזה גדולי ישראל (רבנים, ראשי ישיבות, אדמו"רים) בדורנו עסקו בחומרים האלו ברצינות?? כמה מהם מכירים, לדוגמא, את ביקורת המקרא?? - לא שזה בהכרח חיסרון אצלם (וצ"ע בזה), אבל מהיכי תיתי שהם אלו שיוכלו להביע דעה במה שנמצא לגמרי מחוץ לתחומם?
[יש אמנם תלמידי חכמים שמכירים את החומרים הללו, אבל הכיפה שלהם בד"כ אינה שחורה...]
החרדה הזו שמניעה את האנשים גורמת לחסימה של המחשבה, לאטימה של הרגשות, וממילא להרס של עבודת ה'.
אדם שהמניע שלו הוא פחד, חרדה, בהלה וכיו"ב - מאבד את יכולת השיפוט, מאבד את יכולת הביקורת העצמית המאוזנת, מאבד את המסוגלות למודעות עצמית, מאבד את היכולת ללמוד תורה ולקיימה.

המחבר עשה דבר גדול ואמיץ. הוא הציב את השאלות וניסה להשיב תשובות שאדם מסוגל לקבלן גם בלי החלטה מראש שהוא מאמין לכל הצדיקים שבכל הדורות שכל דבריהם אמת וצדק.
והוא עשה את זה ברוחב דעת, במחשבה מקורית ומעמיקה.

ארי במסתרים כתב:איזה פרידמן זה?
האם קשור לפרידמן של חסידי ביאלא?