פורום אוצר החכמה

אשכול לכבוד כ"ק הבאבא סאלי זצוק"ל

פעלעד כתב:

פרנצויז כתב:

מלך שלם כתב:הבאבא סאלי השאיר כתבים בודדים.
ראיתי כ"י בפירוש סוגייא א' ע"ד הפשט בסגנון חו"ר פורת יוסף.

(אחרי בקשת מחילה מהרב פעלעד, פשוט בינתים אין אשכול אחר על כ"ק הגה"צ בבא סאלי זצ"ל)
איפה אפשר לראות פרטים על כת"י של בבא סאלי, והאם התפרסם?

לא מבין אותך, אז תפתח אשכול, מה הבעיה? אולי תתחיל לפרסם כאן דירות להשכרה כי אין אשכול אחר על זה???

פרנצויז כתב:

מלך שלם כתב:הבאבא סאלי השאיר כתבים בודדים.
ראיתי כ"י בפירוש סוגייא א' ע"ד הפשט בסגנון חו"ר פורת יוסף.

איפה אפשר לראות פרטים על כת"י של בבא סאלי, והאם התפרסם?

מלך שלם כתב:לגבי הכת"י של הבאבא סאלי, נדפס בספר שיצא לאחרונה על הנהגותיו, יש עוד ספר כמדו' של משמשו שיש בו כ"י שלו בד"ת כמדו' שו"ת בהלכה. זה מה שזכור לי.

פרנצויז כתב:

מלך שלם כתב:לגבי הכת"י של הבאבא סאלי, נדפס בספר שיצא לאחרונה על הנהגותיו, יש עוד ספר כמדו' של משמשו שיש בו כ"י שלו בד"ת כמדו' שו"ת בהלכה. זה מה שזכור לי.

אם תוכל לפרש מה התכוונת, ולציין מה שם הספר שיצא על הנהגותיו, ומה שם הספר של משמשו, נודה לך.
חוץ מזה יש תשובה הלכתית מכ"ק בבא סאלי זצ"ל (עם צילום כת"י) בספר "גאוני משפחת אביחצירא" חלק ב' עמ' 236-237.

תשובה מבבא סאלי כת'י.jpg

כיון שעלה אפתח בשאלה המנקרת במוחי מזה זמן
מנהג הבאבא סאלי ואף צאצאיו אחריו להקפיד ביותר על שמירת העיניים ולצורך כך לוקחים איתם מלווים שתפקידם 'לסרוק את השטח' ולודא שאין מראות בעיתיים, וכאן הבן שואל הנשמע כזאת בישראל חטא כדי שיזכה חבירך 'להכשיל' את השני לצורך הקפדה בנושא זה?!

צולניק כתב:כיון שעלה אפתח בשאלה המנקרת במוחי מזה זמן
מנהג הבאבא סאלי ואף צאצאיו אחריו להקפיד ביותר על שמירת העיניים ולצורך כך לוקחים איתם מלווים שתפקידם 'לסרוק את השטח' ולודא שאין מראות בעיתיים, וכאן הבן שואל הנשמע כזאת בישראל חטא כדי שיזכה חבירך 'להכשיל' את השני לצורך הקפדה בנושא זה?!

וכאן המקום לשאול היעלה על דעת אדם שפוי לשאול שאלות כאלו בצורה כ"כ לא מכובדת על צדיקי הדור קדושי עליון אשר עלינוים ותחתונים מרתתים מהם...?! היעלה על הדעת?!
ולגופו של ענין, ישנם כמה תשובות לדבר, ראשית, הם לא לקחו גבאים כדי שאלו יסתכלו ח"ו במקומות אסורים, הם לקחו גבאים שיהיו אנשים רגילים כמוני וכמוך שלא מסתכלים במקומו אסורים אבל לא הולכים ברחוב עם עיניים עצומות ונתקעים בקיר ומבקשים סליחה...
והגמ' אומרת שהחסיד פורש מצ"ט שערי היתר, וכן הגדול מחבריו יצרו גדול, וכן לגדרים וחומרות בקדושה אין גבול לעולם, וצדיקים אלו החמירו ע"ע ביתר שאת ודקדקו דקדוק ע"ג דקדוק שלא יגיע להם ראיה לא טובה אפילו לא באונס ובלי מתכוין...
ולפעם הבאה תקפיד יותר על כבודם של צדיקים, ומן הראוי שתסע לציונו של הבבא סאלי הק' לבקש מחילה, עם צדיקים לא כדאי להתחיל, רק מפסידים מזה...!

מלך שלם כתב:הבאבא סאלי השאיר כתבים בודדים.
ראיתי כ"י בפירוש סוגייא א' ע"ד הפשט בסגנון חו"ר פורת יוסף.

פרנצויז כתב:איפה אפשר לראות פרטים על כת"י של בבא סאלי, והאם התפרסם?

מלך שלם כתב:לגבי הכת"י של הבאבא סאלי, נדפס בספר שיצא לאחרונה על הנהגותיו, יש עוד ספר כמדו' של משמשו שיש בו כ"י שלו בד"ת כמדו' שו"ת בהלכה. זה מה שזכור לי.

אם תוכל לפרש מה התכוונת, ולציין מה שם הספר שיצא על הנהגותיו, ומה שם הספר של משמשו, נודה לך.
חוץ מזה, בספר "גאוני משפחת אביחצירא" חלק ב'
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?177206&page=P1
יש תשובה הלכתית מכ"ק בבא סאלי זצ"ל (עם צילום כת"י) עמ' 237-238.


ויש שם עוד ד"ת ממנו, עיי"ש.

פעלעד כתב:

צולניק כתב:כיון שעלה אפתח בשאלה המנקרת במוחי מזה זמן
מנהג הבאבא סאלי ואף צאצאיו אחריו להקפיד ביותר על שמירת העיניים ולצורך כך לוקחים איתם מלווים שתפקידם 'לסרוק את השטח' ולודא שאין מראות בעיתיים, וכאן הבן שואל הנשמע כזאת בישראל חטא כדי שיזכה חבירך 'להכשיל' את השני לצורך הקפדה בנושא זה?!

וכאן המקום לשאול היעלה על דעת אדם שפוי לשאול שאלות כאלו בצורה כ"כ לא מכובדת על צדיקי הדור קדושי עליון אשר עלינוים ותחתונים מרתתים מהם...?! היעלה על הדעת?!
ולגופו של ענין, ישנם כמה תשובות לדבר, ראשית, הם לא לקחו גבאים כדי שאלו יסתכלו ח"ו במקומות אסורים, הם לקחו גבאים שיהיו אנשים רגילים כמוני וכמוך שלא מסתכלים במקומו אסורים אבל לא הולכים ברחוב עם עיניים עצומות ונתקעים בקיר ומבקשים סליחה...
והגמ' אומרת שהחסיד פורש מצ"ט שערי היתר, וכן הגדול מחבריו יצרו גדול, וכן לגדרים וחומרות בקדושה אין גבול לעולם, וצדיקים אלו החמירו ע"ע ביתר שאת ודקדקו דקדוק ע"ג דקדוק שלא יגיע להם ראיה לא טובה אפילו לא באונס ובלי מתכוין...
ולפעם הבאה תקפיד יותר על כבודם של צדיקים, ומן הראוי שתסע לציונו של הבבא סאלי הק' לבקש מחילה, עם צדיקים לא כדאי להתחיל, רק מפסידים מזה...!

על מה הפאניקה?
יש כאן ליטאי וחסיד שמתנגשים חזיתית.
אולי אפשר לנסח את השאלה של צולניק יותר בעדינות, אבל בסה"כ הוא שאל שאלה טובה. החסיד צריך להבין שהליטאי ששואל כזו שאלה אינו בא ממקום רגשי של זלזול, אלא ממקום שכלי של בירור.
לגופה של שאלה, התשובה פשוטה: ה'סריקה' אינה על מראות בעייתיים ברמה הלכתית ממש, אלא על מראות רגילים שאנשים טובים מן השורה לא מקפידים בהם, ומ"מ הצדיקים לבית אבוחצירא הקפידו בסלסולים גדולים בעניינים אלה כנודע. בקיצור הסריקה היתה שאין שום אשה באזור.

אריך כתב:על מה הפאניקה?
יש כאן ליטאי וחסיד שמתנגשים חזיתית.
אולי אפשר לנסח את השאלה של צולניק יותר בעדינות, אבל בסה"כ הוא שאל שאלה טובה. החסיד צריך להבין שהליטאי ששואל כזו שאלה אינו בא ממקום רגשי של זלזול, אלא ממקום שכלי של בירור.
לגופה של שאלה, התשובה פשוטה: ה'סריקה' אינה על מראות בעייתיים ברמה הלכתית ממש, אלא על מראות רגילים שאנשים טובים מן השורה לא מקפידים בהם, ומ"מ הצדיקים לבית אבוחצירא הקפידו בסלסולים גדולים בעניינים אלה כנודע. בקיצור הסריקה היתה שאין שום אשה באזור.

למעשה ענית אותה תשובה שכתבתי, רק בקיצור יותר...
זה פשוט ביותר, מושכל ראשון...

צולניק כתב:כיון שעלה אפתח בשאלה המנקרת במוחי מזה זמן
מנהג הבאבא סאלי ואף צאצאיו אחריו להקפיד ביותר על שמירת העיניים ולצורך כך לוקחים איתם מלווים שתפקידם 'לסרוק את השטח' ולודא שאין מראות בעיתיים, וכאן הבן שואל הנשמע כזאת בישראל חטא כדי שיזכה חבירך 'להכשיל' את השני לצורך הקפדה בנושא זה?!

יש נושא קצת דומה. עיין בבא בתרא קס"ח ע"א האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי איתתא נידבר עם הארץ בהדיה. ועיי"ש רש"י.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 46&hilite=

כנראה תשובה הלכתית הנ"ל היא היחידה ששרדה ממנו, כי היא חוזרת ונשנית ג"כ בספר 'ישראל סבא' (מאת חתנו ר"ד יהודיוף, ירושלים תשס"ט) עמ' 156-157.
בעמ' 168 שם ישנו צילום נוסף של עמוד אחד בכתב ידו, בדברי דרוש, אך ההמשך חסר (כנראה אבד).

כדאי לראות דבר מענין, בחוברת 'השמש' מס' 6, ניסן תדש"ם, עמ' 36 (ישנה באוצר), צילום הקדמתו לספר 'פתח האהל' מאת אחיו ר' דוד זצ"ל (ירושלים תרפ"ג), למעלה מחמישה עמודים מלאים וגדושים במליצות נמרצות המיוסדות על לשונות חז"ל ופסוקים בשטף וריהטת לשון מפליאה. בחוברת הנ"ל, השתתפו כמה תלמידי חכמים (כשביניהם הגר"ח קנייבסקי שליט"א!) לחשוף ולגלות את מקורותיהן של המליצות (בימים ההם בלי מחשב כידוע), והגיעו ליותר ממאתים מקורות מן התנ"ך, ש"ס, זוה"ק ועוד, וזה לא הכל, כפי שיראה הרואה שם.

בעמ' 43 בחוברת הנ"ל, ישנם כמה זכרונות ממנו במשא ומתן של הלכה בעניני ושמות גיטין, כפי שהובא בכמה ספרים, וזה מעת שבתו על מדין דיין ומו"צ בעיר ארפוד.

יעקובי כתב:כדאי לראות דבר מענין, בחוברת 'השמש' מס' 6, ניסן תדש"ם, עמ' 36 (ישנה באוצר), צילום הקדמתו לספר 'פתח האהל' מאת אחיו ר' דוד זצ"ל (ירושלים תרפ"ג), למעלה מחמישה עמודים מלאים וגדושים במליצות נמרצות המיוסדות על לשונות חז"ל ופסוקים בשטף וריהטת לשון מפליאה. בחוברת הנ"ל, השתתפו כמה תלמידי חכמים (כשביניהם הגר"ח קנייבסקי שליט"א!) לחשוף ולגלות את מקורותיהן של המליצות (בימים ההם בלי מחשב כידוע), והגיעו ליותר ממאתים מקורות מן התנ"ך, ש"ס, זוה"ק ועוד, וזה לא הכל, כפי שיראה הרואה שם.

תודה רבה, הסתכלתי שם, ומאוד מעניין.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?162140&p ... NDER1_0035

יעקובי כתב:כנראה תשובה הלכתית הנ"ל היא היחידה ששרדה ממנו, כי היא חוזרת ונשנית ג"כ בספר 'ישראל סבא' (מאת חתנו ר"ד יהודיוף, ירושלים תשס"ט) עמ' 156-157.
בעמ' 168 שם ישנו צילום נוסף של עמוד אחד בכתב ידו, בדברי דרוש, אך ההמשך חסר (כנראה אבד).

ספר 'ישראל סבא' כנראה לא נמצא באוצר החכמה, ולפיכך לא יכולתי לבדוק אם יש שם דברים שלא הועתקו לספר 'גאוני משפחת אביחצירא' חלק ב', שציינתי.

יעקובי כתב: בעמ' 43 בחוברת הנ"ל, ישנם כמה זכרונות ממנו במשא ומתן של הלכה בעניני ושמות גיטין, כפי שהובא בכמה ספרים, וזה מעת שבתו על מדין דיין ומו"צ בעיר ארפוד.

החלק הזה שנערך ע"י הג"ר מרדכי בן שמעון, הועתק בשמו בספר 'גאוני משפחת אביחצירא' חלק ב' עמ' 242-243.
וכבר כתבתי שיש בספר הנ"ל עוד ד"ת ממנו.

יש גם תכתובת הלכתית מרומזת (דהיינו רק את התשובה על דבריו) בינו לבין קרובו הגאון רבי מסעוד הכהן בעל פרחי כהונה בשו"ת פרחי כהונה הנ"ל

ויעויין בתכתובת המרתקת לגבי הגמ' הנ"ל בין הגה"צ רבי בנימין זילבר ובין הגאון המשנ"ה

הרב יעקב עדס, כשרוצה להתקשר למישהו, שולח אדם אחר שיחייג ויבקש אותו, כי אינו רוצה לדבר עם אשה.

מצד שני, בסוף הערות הגה"צ רבי אביגדר הלוי נבנצל שליט"א על המשנ"ב יש קונטרס הלכות בתחומי הלכה שאינם באו"ח ושם נאמר שכל אדם צריך להשתדל בכך (הדוגמא שם היא ממי שצריך לדבר עם אדם שיש לו מזכירה - שעדיף להתקשר אליו לנייד כדי לא לדבר עם המזכירה)

אבל עדיין שאלת צולניק היא שאלה שראוי לדון עליה, שלכאורה אם מישהו ממונה לראות אם יש שם נשים זה גורם לו להסתכל יותר ומנין שהדבר ראוי. אבל הגמרא בב"ב היא בפשטות ראייה להיתר.
והרב פעלעד איפה נשמע כזאת בישראל שאדם ששואל שאלה הלכתית ותורנית מאיימים עליו באיומים שונים שלא ידון בדברי תורה והגמרא בע"ז שואלת על ר"ג וכי דרכו של ר"ג להסתכל בנשים ולא משיבה באיומים על שואל השאלה הזאת.

הדרך לשמור על העיניים היא לא להסתכל מחוץ לד"א, לחפש ולראות אם השטח נקי הוא ההיפך הגמור משמירת העיניים והזהירות בזה אינה מידת חסידות, ובפרט שהדבר נעשה לא רק ברחובות מאה שערים...

מהגמרא ב"ב שהובאה לעיל אין ראייה לנושא הדיון. התם כיוון שהת"ח חושש שיחליפו לו התירו לידבר ע"ה בהדיה כדי שיראה (בפשטות היינו בראיה בעלמא) ולא יחליפו לו והיינו שראיית הע"ה היא לצורך מצוות נישואין וכיוון שהוא נחוץ שרי.

עד שיושבים לדון בסבא קדישא זצוקלל"ה [איך אפשר בכלל] מי אמר שכך היה המעשה? כתוב באיזה שהוא מקום שהוא ציווה על משמשיו לעשות כן?
באים כאן וקובעים עובדה ושואלים שאלה, אבל כך היא העובדה בכלל???

אוהב אוצר כתב:עד שיושבים לדון בסבא קדישא זצוקלל"ה [איך אפשר בכלל] מי אמר שכך היה המעשה? כתוב באיזה שהוא מקום שהוא ציווה על משמשיו לעשות כן?
באים כאן וקובעים עובדה ושואלים שאלה, אבל כך היא העובדה בכלל???

לא ראיתי כך אצל הבאבא סאלי, ראיתי זאת אצל צאצאיו שעשו כך ע"פ הנהגת סבם.

יעקובי כתב:כדאי לראות דבר מענין, בחוברת 'השמש' מס' 6, ניסן תדש"ם, עמ' 36 (ישנה באוצר), צילום הקדמתו לספר 'פתח האהל' מאת אחיו ר' דוד זצ"ל (ירושלים תרפ"ג), למעלה מחמישה עמודים מלאים וגדושים במליצות נמרצות המיוסדות על לשונות חז"ל ופסוקים בשטף וריהטת לשון מפליאה. בחוברת הנ"ל, השתתפו כמה תלמידי חכמים (כשביניהם הגר"ח קנייבסקי שליט"א!) לחשוף ולגלות את מקורותיהן של המליצות (בימים ההם בלי מחשב כידוע), והגיעו ליותר ממאתים מקורות מן התנ"ך, ש"ס, זוה"ק ועוד, וזה לא הכל, כפי שיראה הרואה שם.

ההקדמה לספר פתח האוהל עם המקורות, הועתקה מחוברת "השמש" הנ"ל, וחזרה ונדפסה בספר "מאור ישראל" עמ' פ"ז.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0006
[ובמהדורה החדשה של מאור ישראל עמ' 71].

הבאבא סאלי היה נשוי לשלוש נשים בו זמנית. את אשתו השלישית (תבחל"ט) נשא בהיותו בן 64 בעוד היא בת 16 בלבד.

מישהו יכול להסביר הנהגה זו?

סגי נהור כתב:הבאבא סאלי היה נשוי לשלוש נשים בו זמנית. את אשתו השלישית (תבחל"ט) נשא בהיותו בן 64 בעוד היא בת 16 בלבד.

מישהו יכול להסביר הנהגה זו?

זה ההנהגה היחידה אצלו שאתה לא מבין ?

גימפעל כתב:

סגי נהור כתב:הבאבא סאלי היה נשוי לשלוש נשים בו זמנית. את אשתו השלישית (תבחל"ט) נשא בהיותו בן 64 בעוד היא בת 16 בלבד.

מישהו יכול להסביר הנהגה זו?

זה ההנהגה היחידה אצלו שאתה לא מבין ?

א. נשואי כמה נשים היו נהוגים בכמה מקומות במרוקו. ראה מקורות בספר במעגלי צדק עמוד קפו ובספר ושבועתו ליצחק עמוד לב [ושם לענין מחוז מגוריו של הבבא סאלי]. ואין כאן כל תמיהה אלא רק הבדלי תרבות וסגנון חיים.
ב. אלו הנהגות תמוהות יש אצל הבבא סאלי?
ג. לחכמי ספרד - כולל המקובלים שבהם - אין את הפריבילגיה הנהוגה אצל אחרים לנמק מעשים תמוהים בעמוק עמוק מי ימצאנו, ובסוד קדושים מי יעמוד, ומי אנחנו הקטנים שנתחיל בכלל להבין אפס קצהו וכו'. אלא תורה אחת ומשפט אחד לקטן ולגדול.

א. נשואי כמה נשים היו נהוגים בכמה מקומות במרוקו. ראה מקורות בספר במעגלי צדק עמוד קפו ובספר ושבועתו ליצחק עמוד לב [ושם לענין מחוז מגוריו של הבבא סאלי]. ואין כאן כל תמיהה אלא רק הבדלי תרבות וסגנון חיים.

מסתמא התמיהה היא ממשיאין לו עצה ההוגנת לו, רק שערי תירוצים לא ננעלו ויש לזה יישובים מפורסמים בעניין הזה.

אוצר החכמה כתב:

א. נשואי כמה נשים היו נהוגים בכמה מקומות במרוקו. ראה מקורות בספר במעגלי צדק עמוד קפו ובספר ושבועתו ליצחק עמוד לב [ושם לענין מחוז מגוריו של הבבא סאלי]. ואין כאן כל תמיהה אלא רק הבדלי תרבות וסגנון חיים.

מסתמא התמיהה היא ממשיאין לו עצה ההוגנת לו, רק שערי תירוצים לא ננעלו ויש לזה יישובים מפורסמים בעניין הזה.

והיאך יתקיים הדין שאף מי שנשא אשה וקיים פו"ר ישא אשה בת בנים בזקנותו משום ולערב אל תנח ידך.
הרמ"א בס"א ס"ח כתב שאם מתירא מקטטה עם בניו מאשתו הקודמת פטור, ועיין מה שפקפק ע"ז בח"מ שלא דחינן מצות פו"ר מחשש קטטה, ואין להוכיח מיבום דבדידיה תלא רחמנא. וכן המהריק"ש פליג על הרמ"א בזה. ועכ"פ כשאין חשש קטטה לפי ראות עיניו אין כל בעיה, ואין כל תמיהה המצריכה להכנס בשער משערי התירוצים.

אגב, כמדומני שנהול משק הבית של הבבא סאלי היה משימה כבדה בשל סעודות ההלולא הרבות שהיה עושה, ואפשר שלא רצה לשכור משרתות וכדומה כי לא חפץ שיסתובבו בביתו נשים זרות. אך בכלל לא נראה שיש צורך ל'דחוף את האף' לשקוליו בחייו הפרטיים.

לא הבנתי שאלת השואל, אם על מה שנשא יותר מאשה אחת, תמיהני מה ראה לשאול על ככה, במה שאין בה אלא מניעה לאשכנזים מכח חדר"ג.
אך יותר נראה שעיקר הדגשת השאלה על הפרש הגילים להרבנית זווג שלישי.
אך הרי אמרו חז"ל (יבמות סב:) בחיוב לקיים ולערב אל תנח ידך, היו לו בנים בצעירותו עכ"ז ישא אשה בזקנותו, עיי"ש.
(ומן הענין לציין לתשובת הגאון בעל נפש חיה להרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק בענין זה, ופוק חזי שהוליד אז בן שהאיר עיני רבים ביראת השם, האדמו"ר מפיאסעצנא בעל חובת התלמידים זצ"ל הי"ד).
ואל תשיבני ממה שאמרו חז"ל בחומר המשיא ילדה לזקן (סנהדרין עו:), שהרי דקדקו רז"ל וכתבוהו בלשון המשיא את בתו לזקן, שלא אסרו אלא בכה"ג שאין שואלין את פיה אלא אביו מקבל קידושיה, אבל כל שהסכימה כך מרצונה לית בזה בית מיחוש (דאל"ה ספן אסור לישא אשה וכו'). וראיה לכך מהא דמבואר באבות דר"נ פט"ז על רבי אליעזר שנשא בזקנותו את בת אחותו (ועיין בקונטרס 'בית צדיק' מהגאון הרד"ל בריש פדר"א עם ביאורי הרד"ל, אות ה'-ו', שיוצא שזה היה בהיותו זקן מופלג).

כל זה בכלליות. אך בפרטיות שמעתי שנישואין אלו היו בכוונה מיוחדת, לאשר לא קיים עד אז עדיין מצות פדיון הבן, ורצה לישא אשה שלא ילדה עדיין ולהבנות ממנה בבן זכר. ואכן נולד לו בן זכר, ופדאו כדין, ואח"ז נפטר הילד. ולא דיבר על ענין זה עוד, והיה משמע שכל עצמו של הילד היה לקיים מצוה זו בלבד. ומזווג זה נולדה לו בת אח"ז. עד כאן שמעתי.

מתעמק כתב:כל זה בכלליות. אך בפרטיות שמעתי שנישואין אלו היו בכוונה מיוחדת, לאשר לא קיים עד אז עדיין מצות פדיון הבן, ורצה לישא אשה שלא ילדה עדיין ולהבנות ממנה בבן זכר. ואכן נולד לו בן זכר, ופדאו כדין, ואח"ז נפטר הילד. ולא דיבר על ענין זה עוד, והיה משמע שכל עצמו של הילד היה לקיים מצוה זו בלבד. ומזווג זה נולדה לו בת אח"ז. עד כאן שמעתי.

ועוי"ל שהבן הנ"ל נפטר מאותו טעם שנפטרו לו שבעה ילדים קודמים.

מי סני חיובא דרבנן מדינא דתלמודא שנפסק בשו"ע לישא אשה בת בנים בזקנותו שצריך לחפש אחר 'ענינים'. ומי שנחשב לאנוס שאינו יכול לקיים החיוב הנ"ל ה"ה וכ"ש לזה.

מן הסתם אף אחד מן הכותבים באשכול זה לא היה משיא את בתו בת ה-16 לאדם בן 64, שעוד לו בביתו שתי נשים נוספות, גם אילולא חרם דרבינו גרשם, וגם לו היה מוצא יישוב נאה לקושיא מהגמרא ביבמות.

הטעמים שלא היו עושים כן, הם מעוררי הפליאה על הנהגה זו לפי קוצר דעתי.

ומובן שהן הן הטעמים המכונים אצל רבותינו "קטטה" וכיו"ב. אין כאן איזה 'דין קטטה' או 'גדר קטטה', אלא דיברו הפוסקים על יחס בין בני אדם...

לא אבין הדברים, וכי איזה קשר יש לנשואין סתם לנשואין עם אנשים חשובים. פשוט שכל אחד היה משיא את בתו למלך ישראל אף אם היה זקן (וכי אביה של אבישג היה מונע את בתו מדוד המלך בשביל זקנותו).
ומשום מה הנך מתעלם ממה שציינתי מקור בדברי חז"ל שכן עשה התנא האלקי רבי אליעזר בן הורקנוס בזקנותו.
כל דברינו היה ליישב הדבר אף לאינש דעלמא, אך באיש מסויים הנערץ לרבים אין צורך לכל זה, ופשוט שהנישאת אליו ברצון גמור נישאת ואין כאן בית מיחוש. (מה גם שההנחה שכל מה שאנו לא היינו עושים, הופך הדבר למתמיה וצריך ביאור. אך לא כן הדברים, מתמיה היא דבר שאסור או לא ראוי, הרגשי בני אדם אינם מתמיהים את המרגישים אחרת).

מה שתמה הרב מה שנכון על הצורך ב"ענינים". באמת אין צורך, ואכן מספיק טעם לערב אל תנח ידך. אך קושטא קאמינא, שלפני מספר שבועות על ידי מסבב כל הסיבות נקלעתי לשיחה בה סיפר אדמו"ר אחד את הנ"ל אודות נישואי הבבא סאלי בכוונה לקיים מצות פדיון הבן. וכאשר נסתובב פה השיחה על זה, חשבתי שבהשגחה היה הדבר שאדע מזה כדי לספרה, ולכן מצאתי את עצמי מחוייב בדבר לרשום הפרטים הנ"ל.

מענין לענין באותו ענין:
תמונת האדמו"ר מרחמסטריווקא בשדה התעופה בהונג קונג, כשהוא לובש משקפיים שחורות שלא יראה כלום, ומשבק"ו מפטרל לו את הדרך...

סגי נהור כתב:מן הסתם אף אחד מן הכותבים באשכול זה לא היה משיא את בתו בת ה-16 לאדם בן 64, שעוד לו בביתו שתי נשים נוספות, גם אילולא חרם דרבינו גרשם, וגם לו היה מוצא יישוב נאה לקושיא מהגמרא ביבמות.

הטעמים שלא היו עושים כן, הם מעוררי הפליאה על הנהגה זו לפי קוצר דעתי.

ומובן שהן הן הטעמים המכונים אצל רבותינו "קטטה" וכיו"ב. אין כאן איזה 'דין קטטה' או 'גדר קטטה', אלא דיברו הפוסקים על יחס בין בני אדם...

מן הסתם לא היה קשה למצוא חסיד חב"ד שהיה שמח להשיא את בתו לרבו לאחר שנתאלמן על אף הפרשי גילאים גדול יותר, ודון מינה ואוקי באתרין.

מלבד מה שגם ענין זה לא נפלא הוא לפי מנהג מקומו וזמנו, כשם שלא היה נפלא ורחוק לפי דין התלמוד ביבמות והפוסקים שהעתיקוהו והרבים שקיימוהו מבלי לחפש יישובים ותירוצים.

אתנצל מראש אם הדברים להלן יכעיסו אי-מי.

התעניינתי בעבר בדמותו של הבאבא סאלי, ונתקלתי בדרך הבעייתית של בני העדה המרוקאית לזכור ולהעריך אדם.

אף אחד מכל אלו שפגשתי לא ידע לומר דבר אחד בשמו. אף אחד לא ידע להסביר דבר על שיטתו/דרכו. גם לא ידעו לספר על פועלו, על מה שעשה בחייו למען חיזוק התורה והיהדות ובכלל. התרשמתי שזה גם לא מעניין אף אחד. העיקר שתמונתו תהיה תלויה בבית, לסגולה ולשמירה, וינשקוה ביראת כבוד בכניסה וביציאה.

כדי להתחבר לדמותו של גדול בישראל, אנו צריכים איזו נקודת אחיזה, משהו מאישיותו שבני תמותה רגילים יכולים להבין ולהעריך, מנקודת מבט תורנית או היסטורית.

יצאו לאור כמה וכמה ספרים העוסקים בפועלו

בברכה המשולשת כתב:יצאו לאור כמה וכמה ספרים העוסקים בפועלו

רוב ככל הספרים שראיתי, עוסקים באותותיו ובמופתיו, ושאלת סגי נהור במקומה עומדת.

סגי נהור כתב:אתנצל מראש אם הדברים להלן יכעיסו אי-מי.

התעניינתי בעבר בדמותו של הבאבא סאלי, ונתקלתי בדרך הבעייתית של בני העדה המרוקאית לזכור ולהעריך אדם.

אף אחד מכל אלו שפגשתי לא ידע לומר דבר אחד בשמו. אף אחד לא ידע להסביר דבר על שיטתו/דרכו. גם לא ידעו לספר על פועלו, על מה שעשה בחייו למען חיזוק התורה והיהדות ובכלל. התרשמתי שזה גם לא מעניין אף אחד. העיקר שתמונתו תהיה תלויה בבית, לסגולה ולשמירה, וינשקוה ביראת כבוד בכניסה וביציאה.

כדי להתחבר לדמותו של גדול בישראל, אנו צריכים איזו נקודת אחיזה, משהו מאישיותו שבני תמותה רגילים יכולים להבין ולהעריך, מנקודת מבט תורנית או היסטורית.

אכן בדיוק כך.
כל אחד מתבונן ומעריך בצדיק בצלו הוא מסתופף, את הנקודות שמדברות אליו יותר.
וע"כ בני מרוקו מעריכים את המופתים שערך.
החסידים שהסתופפו בצלו מעלים על נס את 'קדושתו' (פרישותו, קדושת העינים), ודביקותו בספרי החסידות.
ובני הישיבות הליטאים מערכים את תורתו ופעליו להרבצת תורה (כידוע שהיה ראש ישיבה, ורב יושב על מדין).
דא עקא. מעטים הם בני הישיבות הליטאים שהסתופפו בצילו,... ואין מי שינציח את חלק 'תורתו'.
ועתה באים בקושיות מי עשה ומה עשה.

נבון כתב:

בברכה המשולשת כתב:יצאו לאור כמה וכמה ספרים העוסקים בפועלו

רוב ככל הספרים שראיתי, עוסקים באותותיו ובמופתיו, ושאלת סגי נהור במקומה עומדת.

כמדומני שבספרו של הרב חיים בן שושן יש גם על פעלו (וכמדומני שגם בספר פאר ישראל)

עתניאל בן קנז כתב: (כידוע שהיה ראש ישיבה, ורב יושב על מדין).

זאת לא ידעתי, היכן היה ראש ישיבה? או שמא בחו"ל?

נבון כתב:

עתניאל בן קנז כתב: (כידוע שהיה ראש ישיבה, ורב יושב על מדין).

זאת לא ידעתי, היכן היה ראש ישיבה? או שמא בחו"ל?

כמובן, במרוקו.
תבדוק בערכו בויקיפדיה, על קצה המזלג.

סגי נהור כתב:הבאבא סאלי היה נשוי לשלוש נשים בו זמנית. את אשתו השלישית (תבחל"ט) נשא בהיותו בן 64 בעוד היא בת 16 בלבד.
מישהו יכול להסביר הנהגה זו?

פער שנים היה בין הח"ח לאשתו האחרונה.
(וכן הוריו של ר' מיכל יהודא זצ"ל)

צונאמי כתב:

סגי נהור כתב:הבאבא סאלי היה נשוי לשלוש נשים בו זמנית. את אשתו השלישית (תבחל"ט) נשא בהיותו בן 64 בעוד היא בת 16 בלבד.
מישהו יכול להסביר הנהגה זו?

פער שנים היה בין הח"ח לאשתו האחרונה.
(וכן הוריו של ר' מיכל יהודא זצ"ל)

וכן מרנא הנצי"ב ואשתו השניה