פורום אוצר החכמה

בעיצומה של השואה, כאשר מיליוני יהודים נרצחו תחת הכיבוש הנאצי ועשן שחור היתמר מארובות המשרפות ותאי הגזים אל חללה של אירופה כולה. באותה תקופה הוציא אדמו”ר הריי”צ את הירחון “הקריאה והקדושה” על מנת לעודד את העם היהודי, ולעורר את נושא הגאולה וביאת המשיח נוכח המצב הקשה בו היה שרוי העם היהודי באותם ימים.
הוצאת הירחון נעשתה תחת מעטה של חשאיות ורק הנוגעים בדבר ידעו על הרעיון המתרקם ועל ההכנות להוצאה לאור. הרבי הריי”צ ביקש מגבאו הרב אליהו סימפסון למצוא איש מקצוע שיודע לכתוב היטב בלשון הקודש, ויודע לשמור סוד. הרב סימפסון חשב כי מר לעוויט יכול למלאת את המשימה כראוי, והביאו אל הרבי הריי”צ שקיבל אותו כעורך ‘הקריאה והקדושה’. מר לעוויט אינו אלא שם עט, ושמו האמיתי הוא אהרן (ארי) הירש, אשר באותם ימים ערך את השבועון האידי “דאס אידישע ליכט”, והוא הקדיש את עצמו ללחום את מלחמות הדת.

הגיליון הראשון של “הקריאה והקדושה” יצא לאור בחודש תשרי תש”א בחסות אגודת חסידי חב”ד. הגיליון היה גדוש בתכנים מיוחדים ובו מדורים מגוונים: “תכירו את המשיח” - ביאורים בנושא גאולה ומשיח, מאמרי הגות ברוח הזמן, מדור ליארצייטים של בני משפחות רבותינו נשיאינו, ביאורי תפילה, דיווחים מהנעשה בבית חיינו, ועוד. הגיליון נכתב באידיש ובאנגלית ורק מדור אחד נכתב בלשון הקודש. בירחון היה מדור מיוחד במינו ושמו: “אותיות פורחות”. במדור זה הובאו רמזים מוזרים שרק לאחר זמן היו מפוענחים על ידי המערכת, שהראתה כיצד הרמזים ניבאו את העתיד בנוגע למהלכי המלחמה העולמית.

באמצעות הירחון פורסמו אגרות ושיחות של הרבי הריי”צ וכן מודעות של הארגונים החב”דיים שהוקמו באותה תקופה: ‘מרכז לענייני חינוך’, ‘מחנה ישראל’ ו’קה”ת’. המאמרים בירחון היו נחתמים בשמות בדויים: ‘איש יהודי’, ‘הרב מאיר’, ‘בן ישראל’, ‘י. סגל’ ועוד, כאשר רוב הירחון נכתב על ידי העורך עצמו א. לעוויט.

העורך לא היה חסיד חב”ד, אך קיבל הדרכה ועצה מהרב סימפסון. בני משפחת סימפסון יודעים לספר, כי העורך מר לעוויט היה מגיע כמעט מדי יום לביתם שבשכונת בורו פארק, ומשוחח עם אביהם במשך שעה עד שעתיים. השיחה הייתה סודית בהחלט, ונערכה במרפסת הבית כאשר הילדים לא הורשו להיכנס אל המרפסת בשעת השיחה החשובה.

הגיליונות הטריים של הקריאה והקדושה, היו מועברים בסודיות גמורה מבית הדפוס למרתף בית משפחת סימפסון, שם עמלו - בני המשפחה בעזרת כמה מתלמידי התמימים, על אריזת הגיליונות ושילוחם לכל רחבי תבל. במקביל, באותו מקום עבד הרב אברהם פריז על הפצה ומשלוח של שיחות אדמו”ר הריי”צ.

המשלוחים נעשו כמובן על פי הוראות מהרבי הריי”צ, שהיה מעורב בכל פרטי העיתון, החל מהמאמרים שנכתבו בו וכלה בהפצתו. הוא אף חקר והתעניין כיצד הוא מתקבל בקהל.

בן_אליעזר כתב:עוד בטרם שידע הלה משהו מחסידות חב"ד וטרם כתיבתו ב'הקוה"ק' (שם חתום בשם 'א"י סגל'):