שם העיר פרשבורג

[משולש]

שלום
שמעתי כמה אנשים שאומרים "פרשבורג" בחולם ושין ימנית.
כך:

11111.jpg (4.99 KiB) נצפה 3688 פעמים

זה נשמע טעות ברורה. נראה שההגיה הנכונה כך:

222222.jpg (4.63 KiB) נצפה 3688 פעמים

האם יש מקור להגיה המוטעית?

[מה שנכון נכון]

לגבי האות ש כן מוכח גם ממה שנכתבת בהרבה מאד מקורות כ'פרסבורג'.

[שברי לוחות]

מהיכי תיתי שכך הוא הניקוד
והאיות הרגיל בספרים הקדומים הוא פרעשבארג שמתאים יותר לניקוד חולם, אם כי אינו מוכרח
ובעצם, למאי נפק"מ

[ישבב הסופר]

ההגייה המזרח אירופאי נוטה לראשון, והמערב אירופאי נוטה לאחרון.

[עיניו כיונים]

שתי ההגיות נכונות. ומצאתי שגם החת"ס כותב פרעשבארג.

ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7 ... 7%91%D7%94:
ברטיסלאבה (סלובקית Bratislava ובעבר Prešporok; גרמנית Pressburg; הונגרית Pozsony) היא בירת סלובקיה...
שמה של העיר
האזכור הראשון של העיר תחת השם ברזלאוספורק (Brezalauspurc) נמצא בספרי השנים של זלצבורג, המספרים על הקרבות שנלחמו בין הבווארים להונגרים מחוץ לחומות טירת ברטיסלאבה בשנת 907. הטירה נקראה ככל הנראה על שמו של פרדסלאב, בנו השלישי של סבאטופולק הראשון, מלך מוראביה. העיר מופיעה שוב תחת השם ברסלאבה או פרסלאבה על מטבעות מתקופתו של אישטוון הראשון, מלך הונגריה מסביבות שנת 1000 לספירה. מאוחר יותר בימי הביניים הופיעה הגרסה הסופית לשם הגרמני של העיר, פרסבורג, ושם זה היה בשימוש גם על ידי דוברי אנגלית עד שנת 1919. בתקופת הרנסאנס העיר נקראה לעתים גם בשם איסטרופוליס, שמשמעו "עיר הדנובה" ביוונית עתיקה.

תחילתו של השם הנוכחי, ברטיסלאבה, בשנת 1837, אז טען הפילולוג הסלובקי פאבל יוזף סאפאריק כי זהו היה השם המקורי של העיר תחת שלטונו של ברטיסלאב הראשון, מלך בוהמיה. החל משנת 1844 החלו להשתמש בשם זה חברי התנועה הלאומית של סלובקיה ששאפו לעצמאות מהונגריה. לאחר מלחמת העולם הראשונה שאפו מנהיגיה של העיר, שרוב אוכלוסייתה אז הייתה גרמנית והונגרית, לשנות את שמה ל-"עיר וילסון", על שמו של נשיא ארצות הברית דאז, וודרו וילסון, ולהכריז על העיר כעיר חופשית על מנת שלא תהפוך לחלק מהמדינה החדשה - צ'כוסלובקיה. ההצעה נדחתה, ושמה של העיר שונה רשמית ל-"ברטיסלאבה" במרץ 1919.

ובערך האנגלי מובאת ההגייה בשפות אחרות: Czech: Prešpurk, French: Presbourg, Italian: Presburgo

[מקורות]

מה שקובע איננו השם שכתוב בכל מיני ספרים, בין ספרי קודש ובין להבדיל ספרי האומות, אלא הצורה שנכתב בגיטין. וראה בלקוטי שמות עירות ונהרות שבס' טיב גיטין לבעל בית אפרים שיש לכתוב "פרעשבורג דמתקריא פאזשן מתא דיתבא על נהר דונא דמתקריא דונאיי ועל מי מענות", וראה בטיב גיטין שם אות ל' ששאל את החתם סופר וקיבל ממנו תשובות ומ הג"ר דוד דייטש, ומתברר שלא היה מקום לספק כי אם בשמות הנהר. וראה גם שו"ת חת"ס אה"ע ח"ב סי' קי"ח.

מעתה אנו צריכים לדעת איך לבטא את השם פרעשבורג.

א) אין ספק שהשי"ן היא ימינית כיון שהוא שם לע"ז, ואילו היו קוראים אותו בשי"ן שמאלית היו צריכים לכתוב סמ"ך - ראה אהלי שם כלל י' אות ב' (ומש"כ שם בס"ק י' לגבי שמות שדשו בו רבים לכתוב בשי"ן, נראה דהיינו דוקא שמות אנשים ונשים ולא לגבי עיירות).

ב) וי"ו יכול לשמש כמלאפו"ם או כחול"ם, אמנם כאן נראה שדיון איננו על חול"ם ממש כי אם על קמ"ץ, כי אין מי שיקרא את שם העיר בחול"ם ארוכה אלא אולי בקמ"ץ, וקמ"ץ כותבים עם אל"ף ולא עם וי"ו. אם כן נראה ברור שכוונה כאן על מלאפו"ם, ובדומה לכתיבתו בגרמנית burg.

[משולש]

מה שקובע איננו השם שכתוב בכל מיני ספרים, בין ספרי קודש ובין להבדיל ספרי האומות, אלא הצורה שנכתב בגיטין. וראה בלקוטי שמות עירות ונהרות שבס' טיב גיטין לבעל בית אפרים שיש לכתוב "פרעשבורג דמתקריא פאזשן מתא דיתבא על נהר דונא דמתקריא דונאיי ועל מי מענות", וראה בטיב גיטין שם אות ל' ששאל את החתם סופר וקיבל ממנו תשובות ומ הג"ר דוד דייטש, ומתברר שלא היה מקום לספק כי אם בשמות הנהר. וראה גם שו"ת חת"ס אה"ע ח"ב סי' קי"ח.

מעתה אנו צריכים לדעת איך לבטא את השם פרעשבורג.

א) אין ספק שהשי"ן היא ימינית כיון שהוא שם לע"ז, ואילו היו קוראים אותו בשי"ן שמאלית היו צריכים לכתוב סמ"ך - ראה אהלי שם כלל י' אות ב' (ומש"כ שם בס"ק י' לגבי שמות שדשו בו רבים לכתוב בשי"ן, נראה דהיינו דוקא שמות אנשים ונשים ולא לגבי עיירות).

ב) וי"ו יכול לשמש כמלאפו"ם או כחול"ם, אמנם כאן נראה שדיון איננו על חול"ם ממש כי אם על קמ"ץ, כי אין מי שיקרא את שם העיר בחול"ם ארוכה אלא אולי בקמ"ץ, וקמ"ץ כותבים עם אל"ף ולא עם וי"ו. אם כן נראה ברור שכוונה כאן על מלאפו"ם, ובדומה לכתיבתו בגרמנית burg.

איך כותבים אמשטרדם בגיטין?
אני חושב שכאן מוסכם על כולם שהוגים את זה "אמסטרדם" ובכל זאת כותבים בשין בכל המקורות הידועים לנו.
גם וורמס = וורמיישא תמיד נכתבה בשין ומעולם לא שמענו מישהו שיהגה אותה כמו שין ימנית. (המקבילות וורמייזא וכו' ראה בהקדמה לספר מנהגים דק"ק וורמיישא).

[צעיר_התלמידים]

וכן קושטא שאנץ ועוד, ופעם ראיתי ע"ז מאמר כמדומני של ר' יעקב לויפר שליט"א.

[מקורות]

איך כותבים אמשטרדם בגיטין?
אני חושב שכאן מוסכם על כולם שהוגים את זה "אמסטרדם" ובכל זאת כותבים בשין בכל המקורות הידועים לנו.
גם וורמס = וורמיישא תמיד נכתבה בשין ומעולם לא שמענו מישהו שיהגה אותה כמו שין ימנית. (המקבילות וורמייזא וכו' ראה בהקדמה לספר מנהגים דק"ק וורמיישא).

לכאורה זו טענה נכונה, וחזרתי ועיינתי מגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק ק"ל, שהוא מקור אהלי שם, וראיתי שכתב את דבריו לעניין "דשו בו רבים" דוקא לעניין שמות עיירות. גם ראיתי בטיב גיטין בליקוטי שמות עיירות לגבי "פריש" (פריז) ובתחילה כתב ע"פ תרומת הדשן בסימן רל"א לגבי עיר קרימש שנקרא בפי כל קרימז, וכתב תה"ד דשמא נקדם קראת כן בשי"ן, אח"כ הטיב גיטין הביא את דברי הגט פשוט.

איך שיהיה, עכ"פ, נראה שאתה צודק שאי אפשר להביא ראיה מגיטין לגבי השי"ן, אבל נראה שפתרנו הספק לגבי הוי"ו.

[מקורות]

עכשיו עיינתי בזה שוב, וראיתי מה שכתב החת"ס בח"ו סי' מ"א לגבי עיר אחרת:

ומעתה נבוא לענין שאלתו בקהלתו שהיהודים קורין קובלסדארף והגוי' קאברשדארף והנהיגו רבנים הקודמים לכתוב שם הגוי' לבד הנה שינוי סמ"ך ושי"ן הוא שינוי הרגיל במדינה זו שהגוים מדברים שפת אוסטרייך כמ"ש מהרי"א הנ"ל גבי קרימ"ש וקרימ"ס וא"כ כתבו הרבנים בשי"ן דמשתמע בימין ובשמאל כמ"ש מהרי"א הנ"ל גם מ"ש באל"ף והיהודים קורי' בחולם הנה חקרתי ונודע לי שגם הגוים קורין במלאפום ולא בקמץ גדול ויראה מסתמא הרבנים ההמה שסדרו הגטין ידעו שעיקור קריאת שם העיר הי' אז באל"ף וידוע כי האומות האלו קורעי' פיהם ומשתמע קמץ כמלאפום לפי עובי לשונם ועי"ז בא גם החלוף בין בני ישראל לקרוא בחולם במקום מלאפום שזה החלוף שכיח כידוע ולעולם י"ל מתחילה הי' שמה באל"ף ונכתבו אז כמה גטין בזה הענין וא"כ אעפ"י שבאורך הימים נשתנה לחולם ולמלאפום מ"מ לא ישתנה שם גטין בעבור זה כיון שלא נעשה השינוי בהסכמה כמ"ש לעיל.

א"כ יש לומר שגם פרעשבורג, שהגרמנית שהיו מדברים שם היה תחת השפעת אוסטריה, נכתב כן כדי שיהיה ניתן לקרוא בב' ההברות.

[גביר]

גם מהזהות שבספריית הקונגרס משמע דתרוויהו איתנהו.
יעויי"ש
http://authorities.loc.gov/cgi-bin/Pweb ... NoUiX8KKd4