פורום אוצר החכמה

בפירוש 'אבן עזרא' עה"ת בראשית כ"ד ב' הוא מביא ממנהג הודו.

ידידינו ר' אבישי כתב בעניין זה כאן - http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=6029

אמציה בארי כתב:ידידינו ר' אבישי כתב בעניין זה כאן - http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=6029

ייש"כ.

גימפעל כתב:בפירוש 'אבן עזרא' עה"ת בראשית כ"ד ב' הוא מביא ממנהג הודו.

זהו איזכור בודד מני רבים - כמה עשרות.

ר' אמינון בזק בעולם קטן כתב ע"ז והביא עוד מספר מקורות:
בבראשית מו, לד 'כאשר יעשו היום אנשי הודו'. פי' הראב"ע לתהילים ב, יב 'וזה המנהג עד היום בארץ הודו' כמו"כ הוא מציין את דברי ר"א מלוניל באו"ח בשם ר"י האזובי בשם הראב"ע שהיה שבוי בהודו והיו מאכילים אותו מצה.

זקן ששכח כתב:

גימפעל כתב:בפירוש 'אבן עזרא' עה"ת בראשית כ"ד ב' הוא מביא ממנהג הודו.

זהו איזכור בודד מני רבים - כמה עשרות.

בפירושי ראב"ע עה"ת, יש רק אזכורים בודדים על הודו.
מלבד אזכורים על חכמת האסטרונומיה של אנשי הודו או על הפילוסופיה שלהם, צוין מנהגם שלא לאכול בשר ומנהגם לאכול אורז ("מאכל אנשי הודו ואין להם חיטה"), מנהגם בהנחת היד תחת הירך .

החזקוני ג"כ כותב הך מנהג הודו שכתב האב"ע.

גבול ים כתב:הוא מציין את דברי ר"א מלוניל באו"ח בשם ר"י האזובי בשם הראב"ע שהיה שבוי בהודו והיו מאכילים אותו מצה.

מובא גם באבודרהם בסדר ההגדה.

אמסטרדם כתב:החזקוני ג"כ כותב הך מנהג הודו שכתב האב"ע.

החזקוני ליקט הרבה מהאב"ע, דוק ותשכח.

עושה חדשות כתב:

גבול ים כתב:הוא מציין את דברי ר"א מלוניל באו"ח בשם ר"י האזובי בשם הראב"ע שהיה שבוי בהודו והיו מאכילים אותו מצה.

מובא גם באבודרהם בסדר ההגדה.

ז"ל - ואם תאמר מהו די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים כי (שמות יב לט) ויאפו את הבצק לא היה אלא אחר יציאת מצרים. ופירש ה"ר יהוסף האזובי בשם בן עזרא שהיה שבוי בהודו והיו מאכילין אותו לחם מצה ולא נתנו לו לעולם חמץ. והטעם מפני שהוא קשה ואינו מתעכל במהרה כחמץ ויספיק ממנו מעט וכן היו עושים המצרים לישראל.
ושמעתי להוסיף ע"פ ד' הגמ' בקידושין סו: אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין בית המקדש אף אנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו והעלו מלוחים על שולחנות של זהב ואכלו, ופירש"י כשהיו עסוקים בבנין - בית שני שבאו מן הגולה והיו עניים והיו מוציאין הוצאות במלאכה אף אנו נאכל מלוחין להיות זכר לעוני אבותינו ולהודות לפני הקדוש ב"ה שהצליחנו והעשירנו.
ודו"ק.
תשב"ץ ח"א סי' נא - ואף על פי שהחכם ז"ל לא הי' רב בקי בדינין אבל כשר הי' לעדות

עוד בענין הטבע של אכילת מצה, מתוך ספר הבתים -

רבי יהוסף האזובי - רבי יצחק הישראלי

ומה באשר לטעם שמביא על מצות מרור:

על מרורים יאכלוהו. אמר אחד מחכמי ספרד. ידוע כי הליחה תגבר בארץ מצרים בעבור מימי היאור ובעבור שלא ירד שם גשם כי האויר הוא לח תמיד. ע''כ מנהגם היה לאכול בכל שלחנם מיני מרורים רבים מעשבים וחרדל ואפי' לא יהיה למצרי אלא פת לבדה לעולם המרורים יהיו על שלחנו לטבול בו הפת כי הם רפואה לאויר' ואנחנו נסמוך ע''ד קדמוננו ז''ל שפירשו לנו כי המרורים זכר לוימררו את חייהם.