פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:ר' יוסף בר' חיים כהן
אבי אביו של השופט הידוע.
עלה לארץ בגיל שמונים וחמש ונפטר קרוב למאה.
היה הנקבר האחרון לפי סגירת ההר בתש"ח

שמעתי עליו כמה סיפורים יפים. וגם נכדו מספר עליו.

יש היודע עליו דבר?

שמא קא גרים שאי אפשר לחפש עליו דבר באוצר...

על קבורת אדמו"ר ממודז'יץ בהר הזיתים שמעתי דברים מאנשים שנכחו שם ושמעו את הדיונים עצמם. הוא היה האחרון שהובא מחוץ לירושלים להיקבר בהר הזיתים, אח"כ (וגם אז) פחדו לנסוע בכביש ירושלים-ת"א, ובהלוך לא הותקפו הנוסעים ובחזור כן. בכך מוסברות גם העובדות וגם השמועות המבולבלות.
תוכל להכניס בפורום אם תרצה.

(כך רשמתי בזמנו מפי ר' משה רייס:
ר' ישראל לייב נכח בעת פטירת האמרי שאול ממודז'יץ, ביום השבת ט"ז בכסליו תש"ח. האמרי שאול, שהתגורר בארה"ב ובא לביקור בארץ, ערך את שולחנו ב"בית שאלתיאל" ברחוב לוינסקי 86. משה רייס אכל אז עם סבא הייבלום בליל שבת, והגיע ה"נחלת דן" ואמר לסבא שסבו, האמרי שאול, אינו מרגיש טוב ומבקש שהוא יעלה אליו. סבא הלך, שהה שם במהלך הלילה, ובבוקר הגיע ואמר שהוא כבר איננו. כמו כן עסק בארגון הלווייתו, שהתקיימה למחרת, ביום ראשון, "הכ"ט בנובמבר", יום ההצבעה באו"ם על הקמת מדינה יהודית, וספקות רבים דרשו הכרעה – אם לקברו בקברו אשר קנה לו בהר הזיתים בירושלים, או לקברו בסמיכות מקום, בבית העלמין בנחלת יצחק. הרב יצחק יהודה פרנקל [לא הרב יצחק ידידיה. היה נכד לאדמו"רי קומרנא ויהודי חשוב] אמר שיסעו לירושלים וכי לא יקרה כלום, אך ליתר שאת, אמר שישאלו גם את החזון איש, שהגיע אף הוא ללוויה. תשובתו היתה זהה, וכדבריהם כן היה.
ובספר מעשה איש (חלק ה עמוד קט בהערה) נמסר מפי הרב יעקב קאפיל רייניץ:

האדמו"ר ממודז'יץ רבי שאול זצ"ל נלב"ע ביום ש"ק ט"ז בכסלו תש"ח. ההלויה יצאה מביתו בת"א שברח' כפר גלעדי לעבר ככר המושבות, שם המתינו האוטובוסים ללוות את האדמו"ר לקבורתו בהר הזיתים. היה זה יום כ"ט בנובמבר, יום ההצבעה באו"ם על הקמת מדינה יהודית, השמועה יצאה שכלי רכב העוברים דרך רמלה נרגמים באבנים.

ר' עלי לרנר ז"ל שהיה ממונה על סדרי ההלויה סיפר: "היתה מבוכה גדולה, כי לא ידענו להחליט האם לצאת לדרך למרות הסיכון. ביני לביני הגיע הרב אונטרמן ז"ל שהיה סבור שיש לערוך את הקבורה בנחלת יצחק. לבי היה כבד עלי לוותר על מקום הקבורה בהר הזיתים, אך ההכרח לא יגונה. מדי דברי ניגש אלי יהודי ישיש שעון על מקלו ושאלני "מדוע משתהים?" אני לא הכרתיו, אך מי שעמד לידי לחש לי: "זה החזו"א שבא לחלוק כבוד לאדמו"ר ז"ל משום זכותו הגדולה שבשהותו בווילנא היה לעזר להשגת היתר מעבר לישיבת מיר בדרכם לשנחאי". השבתי: "מפחדים לצאת לירושלים כי הערבים זורקים אבנים בדרך". "לא צריך לפחד", אמר בקול חרישי. בשמעי את "פסק" החזו"א עלינו לאוטובוס וההלויה יצאה לדרכה. היתה זו הקבורה האחרונה לנפטרים מחוץ לירושלים בהר הזיתים. בדרכנו חזרה נזרקה אבן אחת לעבר הרכב, שאפילו לא פגעה בו".

דיברתי עם גלבשטיין מח"ק פרושים, סיפר לי שאכן האדמו"ר ממודז'יץ נקבר אחרון בחלק התחתון של ההר. לאחר-מכן הפסיקו לקבור שם מפני הסכנה ובמשך זמן המשיכו לקבור בחלק העליון של ההר.
היו גם אנשים שקנו מחיים חלקה למטה ובפועל נקברו למעלה.
ומסיימים בטוב.
תודה רבה

בשו"ט