פורום אוצר החכמה

ז"ל תש' מימוניות קדושה סי' ה "וכן נוהגין בבית רבינו מאיר זקני ובבית מרת מרים בת בתו של רבינו שלמה. ויש מחמירות לתקן שנים והיינו דוקא בשל חרס דחיישינן דילמא פקעי בליבון קצת דשכיחי דפקעי אבל מרת מרים אשת דודי ר"ת היא מחמירה ללבנה עד שתאדים וכשאין יכולה להאדים כי השלהבת אינה יכולה להאדים כמו הגחלים היתה מכוונת כשיעור האדמת גחלים. ולא נודע לי אם על פי דודי עשותה או ע"פ בעלה הראשון ה"ר אברהם שהיה רגיל בחומרות אי נמי לכתחילה אבל בדיעבד לא. ורגילות בכל מקום שמשאלת אשה לחברתה פלדוני"ר או פשטי"ר ולא תשאל מה אפו תחתיו ולא ילבנוהו אלא כדרך המסיקין. ואילו ידעתי האמת שר"ת היה מחמיר הייתי מבטל דברי מפני דבריו אך בעוד שאיני יודע סמכינן אסברותינו ועל עדות בנות גדולי הדור".

מיהו זה ואיזה הוא רבי אברהם? והאם נזכר בעוד מקומות מחומרותיו שהיה רגיל בהם?

דבר אחד רואים שזה היה פשוט שאם אשת ר"ת רצתה להמשיך עם חומרת בעלה הראשון הוא לא היה מעכב עליה אף אם היה דעתו שלא צריך. ולא כמו יש חושבים היום שהאיסור הכי גדול בעולם הוא להחמיר יותר מעיקר הדין.

עושה חדשות כתב:ז"ל תש' מימוניות קדושה סי' ה "וכן נוהגין בבית רבינו מאיר זקני ובבית מרת מרים בת בתו של רבינו שלמה. ויש מחמירות לתקן שנים והיינו דוקא בשל חרס דחיישינן דילמא פקעי בליבון קצת דשכיחי דפקעי אבל מרת מרים אשת דודי ר"ת היא מחמירה ללבנה עד שתאדים וכשאין יכולה להאדים כי השלהבת אינה יכולה להאדים כמו הגחלים היתה מכוונת כשיעור האדמת גחלים. ולא נודע לי אם על פי דודי עשותה או ע"פ בעלה הראשון ה"ר אברהם שהיה רגיל בחומרות אי נמי לכתחילה אבל בדיעבד לא. ורגילות בכל מקום שמשאלת אשה לחברתה פלדוני"ר או פשטי"ר ולא תשאל מה אפו תחתיו ולא ילבנוהו אלא כדרך המסיקין. ואילו ידעתי האמת שר"ת היה מחמיר הייתי מבטל דברי מפני דבריו אך בעוד שאיני יודע סמכינן אסברותינו ועל עדות בנות גדולי הדור".

מיהו זה ואיזה הוא רבי אברהם? והאם נזכר בעוד מקומות מחומרותיו שהיה רגיל בהם?

עי' בבעלי התוס' עמ' 140 ואילך.

ז"ל תוס' הר"י מבירינא ע"ז דל"ח
"אמר לנו רבנו, כי הרב רבינו אברהם בן הרב רבינו יהודה בהר"ר יום טוב מנוחתו כבוד היה מתיר לבשל קדרות שלנו בבית ישראל על ידי גוי אפילו בלא חתי חתויי דישראל, דטעמא מאי אסרו חכמים שלקות היינו משום חתנות, ובבית ישראל לא שייך חתנות. ורבנו יעקב לא הודה לו, דלא פלוג רבנן בשלקות ובכל מקום אסרו, ועוד שיכול הגוי להמשיכו אחריו ללכת, לפי שיודע למתק המאכל ויבא לידי חתנות בטוב אפילו בביתו של ישראל. ורבי נוהג להחמיר כדברי ר"ת",
ובתוס' שם כ"כ בשם ה"ר אברהם ב"ר דוד, וצ"ע,
ובתוס' ר"ש משאנץ כ' רבי אברהם סתם, ובתורא"ש ובנמוק"י כ' "רבנו אברהם דודו של ר"י בעל התוספות".

וצ"ע אם זה אותו רבי אברהם, (וכאן זה להיפך, הוא המיקל ור"ת המחמיר), ואם יכול להיחשב מה"ט דודו של ר"י, כי היה נשוי לאשתו של דודו ר"ת, ולא משמע כן. גם צ"ע שם אביו ה"ר דוד לפי הנוסח לפנינו בתוס'.

עושה חדשות כתב:ז"ל תוס' הר"י מבירינא ע"ז דל"ח
"אמר לנו רבנו, כי הרב רבינו אברהם בן הרב רבינו יהודה בהר"ר יום טוב מנוחתו כבוד היה מתיר לבשל קדרות שלנו בבית ישראל על ידי גוי אפילו בלא חתי חתויי דישראל, דטעמא מאי אסרו חכמים שלקות היינו משום חתנות, ובבית ישראל לא שייך חתנות. ורבנו יעקב לא הודה לו, דלא פלוג רבנן בשלקות ובכל מקום אסרו, ועוד שיכול הגוי להמשיכו אחריו ללכת, לפי שיודע למתק המאכל ויבא לידי חתנות בטוב אפילו בביתו של ישראל. ורבי נוהג להחמיר כדברי ר"ת",
ובתוס' שם כ"כ בשם ה"ר אברהם ב"ר דוד, וצ"ע,
ובתוס' ר"ש משאנץ כ' רבי אברהם סתם, ובתורא"ש ובנמוק"י כ' "רבנו אברהם דודו של ר"י בעל התוספות".

וצ"ע אם זה אותו רבי אברהם, (וכאן זה להיפך, הוא המיקל ור"ת המחמיר), ואם יכול להיחשב מה"ט דודו של ר"י, כי היה נשוי לאשתו של דודו ר"ת, ולא משמע כן. גם צ"ע שם אביו ה"ר דוד לפי הנוסח לפנינו בתוס'.

ראה עוד מקורות בשם ר' אברהם הזה בשו"ת יחו"ד ח"ה סי' נד.

ביחס לעיקר הנידון, נוסח טוב יותר של העדות הזאת ממשפחת רש"י מופיע בסמ"ק מצוריך, וכמדומני שגם בתשובות ופסקים לר"י הזקן.