פורום אוצר החכמה

מי ליווה את האמרי אמת בביקוריו?


ניקח את ויקיפדיה כבסיס:

"הראשון מבין חמשת ביקוריו בארץ ישראל היה באביב תרפ"א" - לא כתוב מי בא איתו בתרפ"א.

"בשנת תרפ"ד ביקר פעם נוספת בארץ, והסביר כי "כמו חסיד שמוכרח למדי פעם לבקר את רבו" כך הוא "מוכרח בכל כמה שנים לבקר את האם - ארץ ישראל".‏[10] לנסיעה זו הצטרפו גיסו רבי חנוך צבי לוין מבנדין, חתנו ר' יצחק מאיר לוין והאדמו"ר מסוקולוב-קוצק רבי יצחק זליג מורגנשטרן. ביקור זה נמשך כשישה שבועות".
אם כן, בביקור השני הצטרפו אליו לכל הפחות ג' אלו המוזכרים.

"בשנת תרפ"ז ביקר פעם נוספת בארץ ישראל יחד עם גיסו רבי צבי חנוך לוין".
זהו זה? רק הרב מבנדין?


בשנת תרצ"ב (1932) ביקר בארץ בפעם הרביעית. בפעם הזו הגיע דרך היבשה, דרך ווינה, קושטא, ביירות וחיפה. לנסיעה זו הצטרף בנו רבי ישראל אלתר והיא נמשכה כחמישה שבועות.

שוב, רק הרבי בית ישראל ליווה אותו?


באלול תרצ"ה (1935) נסע לארץ ישראל בפעם החמישית. בפסח תרצ"ו (1936) כבר נמנע מלחגוג יום טוב שני של גלויות כיון שראה עצמו כתושב ארץ ישראל.

כאן לא מוזכר כלל מי ליווה אותו.

מי יכול להשלים פרטים?

"בעתון החילוני האידישאי ״מאמענט״ שהופיע בוורשה נמסרה בהדגשה ידיעה זו. בגליון מיום כ״א אדר ב׳ שנת תרפ״א (31 בחודש מרץ 1921):
״אמש יצא הרבי מגור לארץ־ישראל — לערך בשעה 7 בערב הגיע הרבי מגור בכרכרה הרתומה לשני סוסים לבנים, למשרדי ״אגודת (שלומי אמוני) ישראל׳/ אותה שעה נתאספו במשרדי ״האגודה״ רבני וורשה, פרנסי הקהלה ומחשובי החסידים. הרבי נפרד מהקהל ובשעה 8 וחצי הגיע לבית־הנתיבות ״הווינאי״, אשר שם חיכו לו מאות חסידים. בקושי הצליחה ה­משטרה הפולנית לפנות דרך לרבי מגור, אשר עבורו ועבור 5 חבורת המלווים הוזמנה קרון מיוחדת במחלקה ב׳. כשזזה הרכבת ניצב הרבי בחלון הקרון ונפנף במטפחתו להיפרד מהקהל נשמעו קריאות: ״דרך צלחה״ ״צאתכם לשלום״, ״בהצלחה״
[ירחון בית יעקב אייר תשל"ג]

אם כן, גילינו שני דברים,
א: תאריך הנסיעה זה לא בדיוק אביב אלא אדר תרפ"א.
ב: היו לו חמישה מלווים. ועדיין אין אנו יודעים מי הם היו.

באותו גיליון אנו גם למדים גם מתי שב הרבי חזרה לפולין:

" בעתון העברי ״הצפירה״ שנחשב בטאון ציוני מובהק, נתפרסם דו״ח מוסמך זה לאחר שובו של האדמו״ר מגור זצ״ל מביקורו בארץ — בגליון מיום י״ח אייר תרפ״א (27 במאי 1921):
״כידוע שב שלשום הרבי מגור עם המשלחת האורטודוקסית מארץ־ישראל".

אם כן, הרבי חזר בתאריך: ט"ז אייר תרפ"א. היה בארץ כחודשיים.

מתוך אוצר החכמה

הנאמן תודה!
רק תסביר לי מי כתב את היומן הזה פשוט יש הרבה סוגי יומנים כאלו....

האמת שרצה הרבי לקיים נסיעה לארץ הקודש כבר בשנת תרע"ג וכבר היה במנטון שבאיטליה בדרך לא"י.
בספר של ר' לייבל לוין כותב שהגה"ק מבנדין ז"ל והרבי מלובייביץ מנעו ממנו זאת
(וגם כנראה עקב מלחמת העולם שפרצה בסמוך)...
וכבר בשנת תרע"ב שלח לא"י את טובי חסידו רבי שאול משה מוויערשוב, רבי נפתלי זילברברג, (אביו של ר' א.ב.) ואת הגאון בעל הכלי חמדה, זכותם ת"ע.
הרבי אף אמר לרבי שאול משה... יש שם (בא"י) אוצרות של יר"ש צריך ללכת וללבות (להדליק) אותם...
ובשנת תרפ"א הרבי יצא את פולין בשושן פורים, ובא בשערי ירושלים לקראת שלהי חודש אדר תרפ"א. והתאכסן בעיר העתיקה בביתו של דוד לייב הכהן מחסידי גור (מי יודע מי זה?)
כפי שכותב במכתב המפורסם (מכתב נח) "גם אני ברכתי היום שהחיינו בהפרשת תרומה שקניתי חיטים לפסח, והמעשר ראשון נתתי לבעה"ב רד"ל (הוא ד"ל הכהן הנ"ל) ....

בספר נס ההצלה של הרבי מגור יש תמונה (עמ' 35) שבה רואים את הא"א ברכבת נפרד מהחסידים בנסיעה בשנת תרפ"א.
מי בבקשה יכול להעלותה לכאן --זה יכניס קצת אווירה לאשכול...

בספר 'איש האמונה' שהו"ל ר' פנחס סירקיס על אביו ר' אליעזר סירקיס שהיה מהמקורבים לאדמו"ר האמרי אמת זצ"ל, מופיע יומן שכתב ר' אליעזר מהנסיעה לארה"ק בשנת תרפ"ד בה השתתף יחד עם שלושת האדמורי"ם מגור בנדין וסוקולוב זצ"ל.
יש שם דברים מענינים.

מתפעל כתב: באביב תרפ"א" - לא כתוב מי בא איתו בתרפ"א

בנסיעה ההיא הצטרפה עמו הרבנית ע"ה.

מצורף בזה גזיר מעיתון הצפירה על הנסיעה ההיא, מתאריך כ"א אד"ב תרפ"א.

ציפורן כתב:רק תסביר לי מי כתב את היומן הזה

איני יודע.
לכאורה כל נסיעה נכתבה ע"י מישהו אחר.
א' הנסיעות נכתב כנראה ע"י א' מהנכדים, כי הוא כותב "דודי רבי ישראל", ואבי שליט"א קיבל עליה.

ציפורן כתב:פשוט יש הרבה סוגי יומנים כאלו....

אדרבא אולי תעלה אותם גם

רק תחליט, מה אני אמרתי ומה ענית אתה....

בדגלנו (עשור לפטירת הא"א) הביאו יומן זהה במקצת למה שהעלה 'הנאמן' -
ושם בכותרת מדבריו (של הא"א) בנסיעתו הראשונה לארה"ק
צוין שהוא נרשם בידי הק' מאטיל הכהן לוין הי"ד בהרה"צ מבנדין זצ"ל.
בין הדברים:
שרבי שלמה סירקיס היה בין המלווים....."ליל ב' בסדר, היינו מניין מצומצם של בני חו"ל, ולא הנחנו להכנס לבני א"י.
-משמע שמספר המלווים לא"א היו מעט יחסית...

מתפעל כתב:באותו גיליון אנו גם למדים גם מתי שב הרבי חזרה לפולין:

" בעתון העברי ״הצפירה״ שנחשב בטאון ציוני מובהק, נתפרסם דו״ח מוסמך זה לאחר שובו של האדמו״ר מגור זצ״ל מביקורו בארץ — בגליון מיום י״ח אייר תרפ״א (27 במאי 1921):
״כידוע שב שלשום הרבי מגור עם המשלחת האורטודוקסית מארץ־ישראל".

אם כן, הרבי חזר בתאריך: ט"ז אייר תרפ"א. היה בארץ כחודשיים.

פלא והפלא: הרבי הא"א עצמו כותב מכתב על הספינה ז' אייר (תרפ"א) בחזרתו לפולין ובין שורות המכתב (המפורסם- אוסף מכתבים מכתב ס') כותב הא"א כך-
"בהיותי בארץ הק' לא חפצתי להיות יותר מד' שבועות שלא יהי אצלי ברגילות"......

ציפורן כתב:

מתפעל כתב:באותו גיליון אנו גם למדים גם מתי שב הרבי חזרה לפולין:

" בעתון העברי ״הצפירה״ שנחשב בטאון ציוני מובהק, נתפרסם דו״ח מוסמך זה לאחר שובו של האדמו״ר מגור זצ״ל מביקורו בארץ — בגליון מיום י״ח אייר תרפ״א (27 במאי 1921):
״כידוע שב שלשום הרבי מגור עם המשלחת האורטודוקסית מארץ־ישראל".

אם כן, הרבי חזר בתאריך: ט"ז אייר תרפ"א. היה בארץ כחודשיים.

פלא והפלא: הרבי הא"א עצמו כותב מכתב על הספינה ז' אייר (תרפ"א) בחזרתו לפולין ובין שורות המכתב (המפורסם- אוסף מכתבים מכתב ס') כותב הא"א כך-
"בהיותי בארץ הק' לא חפצתי להיות יותר מד' שבועות שלא יהי אצלי ברגילות"......

השאלה היא כמה זמן ארכה נסיעתו של הא"א.

איני זוכר היכן נזכר, אולי במכתבו של הא"א עצמו 'על הספינה', שהוא הספיק לשמוע על הפרעות שפרצו בארץ, ממש טרם עלייתו לספינה.
הפרעות פרצו ביפו בכג ניסן.

זה לא סביר שהנסיעה מהארץ לפולין תיקח ג' שבועות.

החוף בגורא קאלאוואריא היה כידוע בעל מים רדודים ולא התאים לעגינת ספינות גדולות...
עכ"פ מהאניה ועד פולין גם לקח קצת זמן, בפרט שבנסיעה ההיא שב דרך ווינה, ואפילו השיב - באופן נדיר - לכמה שאלות שהפנה אליו איש הדאס אידישע טאגבלאט שהורשה לכך, ובתשובותיו הבהיר את דעתו בנוגע לעלייה ארצה, שאז התחיל לעודד אותה בכל דרך.

כמדומה שבשנים האחרונות פורסמה תמונה (חוברת אור פני יצחק, ועוד) ובהם נוסעים החסידים באוניה לגער ..

הספינה שנסעה מא"י לאירופה, מגיעה לאן?
לאיטליה?
כמה זמן להערכתכם נסיעה כזו היתה לוקחת באותם ימים?
וכמה זמן מאיטליה לפולין?

עדיין נשמע לי ג' שבועות הרבה זמן.
ברור שהרבי היה יכול להתעכה לשבוע בוינה ובעוד מקומות בדרך, זה כבר סיפור אחר.

ציפורן, מה זה חוברת אור פני יצחק?

מישהו קרא את מה שהועלה כאן, הנסיעות לאה"ק?

מרפרוף ראיתי שהרוב דברי תורה והרבה ביידיש.

האם יש שם פרטים לגבי המלווים של הרבי בתרפ"א?

יש שם פרטים על שאר הנסיעות?

בעמוד 3 שם: "אח"כ אמר ר' שלמה באנעט כי הלואי כשם שפעל אשתקד, כן יפעול עכשיו ושחק".
מי זה ר' שלמה באנעט?

חוברת אור פני יצחק- תולדות רבי יצחק בן האמרי אמת, יצ"ל בשנים אחרונות. מבוססת על כתבות שפורסמו בהמודיע על רבי יצחק (ע"י הרה"י י,א, שימון מערד ת"ו)
---לגבי הנסיעה בתרפ"א, עיתוני התקופה מראים כי הא"א נסע יחד עם בעלי ממון עשירים (רבי שלמה סירקיס מן הסתם אחד מהם) בכדי לרכוש קרקעות ולייסד חברת מניות ,
כן נפגש לראשונה עם הלורד הרברט סמואל שימש כנציב העליון בארץ.
ביקר בכותל המערבי כמה פעמים. וכן במערת המכפלה בחברון (במצוין במכתב).

בספר זכרון שמואל [מרנשטיין] יש רשימות יומן של א' המשתתפים בכמה מהנסיעות

יישר כח ציפורן,
איפה ניתן להשיג את החוברת הזו?

יישר כח זלמניו,

יש לך גישה לאוצר?
הפרקים הללו מעבר לעמוד 40.

מתפעל כתב:יש לך גישה לאוצר?
הפרקים הללו מעבר לעמוד 40.

יש לי את אוצר החכמה, אולם אני לא מוצא שם את החוברת הזו.
כבר חיפשתי ביום שישי.

זכרון שמואל/ ספר זכרון בלי שם מחבר

מענין לבדוק האם זה חופף למה שהעלתי בשבוע שעבר בכת"י.

יישר כח, זה נראה אותו דבר אבל הרבה יותר קריא.

אגב ראיתי רק מעט מהווארטים אבל נראה לי שהם כולם נמצאים באמרי אמת ליקוטים.

בולש בעיתונים והנה מצאתי דבר מעניין, (אני בכ"א לא שמעתי עליו). בעיתון הצופה יום ו' 10 אוקטובר 1952--
כותב הכתב, ששמע בעצמו מהרב גולד : הרבי מגור ביקר בארץ בעלייתו הראשונה היה זה "בימי החנוכה" (??) פגש בו הרב קוק ושאל לרבי (הא"א)האם הוא עשה כבר הקפות,
---השתומם הרבי מגור, מה עניין הקפות אצל חנוכה? הסביר לו הרב קוק שהוא מנהג וותיקין בי-ם להקיף את העיר בימים שלפני החנוכה, לקיים מה שנאמר 'סבו ציון והקיפוה".
שיבח הרבי את המנהג והביע את רצונו לקיים את ההקפות יחד עם הרב עי"ש המשך המעשה...
---וודאי מעשה זה לא היה בנסיעה הראשונה שהייתה ד' שבועות, שבין אדר לאייר. אך אולי בנסיעה אחרת?

והנה הידיעה

ולמה המנהג וותיקין הזה נוהג דוקא בחנוכה? מה הקשר בין סובו ציון והקיפוה לחנוכה?

מי שמע על כזה מנהג?

כנראה שמנהג 'סובו ציון' יש לו שייכות למנהג ה'סביבון'...

בהחלט מסתבר לומר כך.....
--בהרבה ספרים כתבו כך: "מנהג בעיה״ק ירושלים תי״ב לסבב את החומה מחוץ בכל חוה״מ
של יו״ט אנשים ונשים וטף לקיים הפסוק סובו ציון; והקיפוה ספרו מגדליה והוא מנהג ישראל"
ויתכן שאכן היה זה בפסח (תרפ"א) ולא בחנוכה כטעותו של הסופר (לענייני חסידות) בעיתון הצופה.
(אגב בפרק זכרונות של המשב"ק רבי שמאי גינזבורג זצ"ל כתב: כי בביקור הא"א בתרפ"ז גם יצא לטייל ולסבב בסמוך לחומת העיר העתיקה ליד שער ציון עי"ש)

יישר כח ציפורן,
באלו ספרים זה כתוב?

למשל-
בספר תפארת ירושלים (מאמר מבשרת ירושלים) ועוד.
עוד אעלה סנסן שכתבו ד"ר יצחק אלפסי ששמע בעצמו מאת מר יעקב צור שהיה שגריר (ישראל צרפת), ונשיא קרן הקיימת, ויו"ר הוועד הפועל הציוני וכו' וכו'
יעקב צור שימש כמתורגמן בין הא"א לבין הנציב העליון הרברט סמואל - הנציב העליון פתח בדברי שבח רבים לרבי , לאחר שתורגמו הדברים לרבי הא"א ,הרבי הגיב בתגובה גוראית אופיינית-
"נו מהיכי תיתי" , צור הנבון השכיל כי עליו לתרגם את דברי הרבי לרוח הנציב, ועל כן תיאר את הנציב בדברי שבח רבים וכמובן בשם הרבי שהביט משתאה על המתורגמן שמאריך למענתו בדברים.
כשסיים מר צור את התרגום הפטיר הרבי "לא ידעתי שבאנגלית מילים "מהיכי תיתי" הם ארוכים וממושכים כ"כ"

יישר כח, מעניין מה באמת אמר צור לנציב באנגלית.

ציפורן כתב:למשל-
בספר תפארת ירושלים (מאמר מבשרת ירושלים) ועוד.
עוד אעלה סנסן שכתבו ד"ר יצחק אלפסי ששמע בעצמו מאת מר יעקב צור שהיה שגריר (ישראל צרפת), ונשיא קרן הקיימת, ויו"ר הוועד הפועל הציוני וכו' וכו'
יעקב צור שימש כמתורגמן בין הא"א לבין הנציב העליון הרברט סמואל - הנציב העליון פתח בדברי שבח רבים לרבי , לאחר שתורגמו הדברים לרבי הא"א ,הרבי הגיב בתגובה גוראית אופיינית-
"נו מהיכי תיתי" , צור הנבון השכיל כי עליו לתרגם את דברי הרבי לרוח הנציב, ועל כן תיאר את הנציב בדברי שבח רבים וכמובן בשם הרבי שהביט משתאה על המתורגמן שמאריך למענתו בדברים.
כשסיים מר צור את התרגום הפטיר הרבי "לא ידעתי שבאנגלית מילים "מהיכי תיתי" הם ארוכים וממושכים כ"כ"

יעקב צור עלה לארץ עם הוריו בגיל 15, בשנה שבה נפגש הא"א עם הרברט סמואל. נראה לך הגיוני שהוא היה המתורגמן?!

אינני יודע באיזה שנה נולד יעקב צור
אך הא"א נפגש עם הנציב עליון (מלבד בשנת תרפ"א ) גם בשאר עליותיו ארצה כמפורסם, ושמא בעליות הא"א האחרות שימש לו כמתורגמן..

ציפורן כתב:אינני יודע באיזה שנה נולד יעקב צור
אך הא"א נפגש עם הנציב עליון (מלבד בשנת תרפ"א ) גם בשאר עליותיו ארצה כמפורסם, ושמא בעליות הא"א האחרות שימש לו כמתורגמן..

אם הדגש הוא דווקא על הרברט סמואל (שכיהן כנצי"ב העליון כחמש שנים), אזי רק בשני ביקוריו הראשונים של הא"א הוא יכל להיפגש איתו. בפגישה הראשונה היה יעקב צור עולה חדש בן 15, ובפגישה השניה בחור כבן 18. עדיין תמוה מאוד.
בביקורו השלישי של הא"א בא"י, לא היה יעקב צור בארץ כי למד בפריז.
מדובר, אם כן, באחד משלושת הביקורים האחרונים של הא"א בא"י, טרם שקבע את מקומו בה: תרצ"ב, תרצ"ה ותרצ"ו. תקופה שבה היה הנציב העליון ארתור ווקופ.
בתקופת מלחמת העולם השניה היה צור בקהיר, כך שאם נתאם את פגישתו של הא"א עם הנציב אחרי שהא"א קבע את מקומו בא"י, זה יוכל להיות רק הנציב העליון האחרון - אלן קניגהם.
באופן מפתיע, מדובר בשני הנציבים האוהדים יותר את היישוב היהודי בא"י (יותר מהנציב היהודי היחיד - הרברט סמואל).

לייטנר כתב:

ציפורן כתב:אינני יודע באיזה שנה נולד יעקב צור
אך הא"א נפגש עם הנציב עליון (מלבד בשנת תרפ"א ) גם בשאר עליותיו ארצה כמפורסם, ושמא בעליות הא"א האחרות שימש לו כמתורגמן..

אם הדגש הוא דווקא על הרברט סמואל (שכיהן כנצי"ב העליון כחמש שנים), אזי רק בשני ביקוריו הראשונים של הא"א הוא יכל להיפגש איתו. בפגישה הראשונה היה יעקב צור עולה חדש בן 15, ובפגישה השניה בחור כבן 18. עדיין תמוה מאוד.

מבלי להתייחס לעצם נכונות הסיפור, שאיני מכיר,
יתכן בהחלט שלקחו מתורגמן בן 18.

על המתורגמן היה לדעת על בוריין את שפות אנגלית, אידיש בניב המזרח אירופאי שלה ולשון הקודש. לא רבים היו כאלו אז בירושלים.
צור היה דיפלומט 'מובנה' בכל אישיותו ותמיד ניכרו כישורי הבנת המדיניות.

אגב, בהרב סלמן אליהו, אבי הגאונים רבי מרדכי ורבי נעים, היה תקופה מסויימת מזכירו של הנציב הרברט סמואל.