פורום אוצר החכמה

בין הרידב"ז והגרא"י קוק שררה ידידות מופלאה. בשלהי שנת תרס"ט, לקראת שמיטה תר"ע התגלעה המחלוקת הגדולה בענין היתר המכירה כשבראש הלוחמים נגד הרב קוק עמד ידידו הרידב"ז שהתכתב עמו רבות בנושא אבל מאידך התבטא עליו - בכתב - בביטויים חריפים עד מאד.

יש הטוענים, שבכ"ז לא נפגמה ידידותם האישית הקרובה וכי הרידב"ז המשיך לבוא לנפוש בביתו של הרב קוק ביפו, סמוך לחוף הים, כמאז ומקדם.

מישהו יכול להחכימנו בנושא?

מכתב ששלח הרב קוק לרידב"ז. התפרסם בסיני כרך א עמ' שז

הקטע העוקצני: "אך שמעתי..." צונזר בפרסום מאוחר של המכתב. ובודאי תוכ"ד יוכל לתת פרטים בעניין.

האם יש לסיפורים אלו אישור ממקורות נוספים?

אולי יסביר אי מי דברים כפשוטם? הלא דיבר נגדו בפומבי בצורה בלתי מכבדת בעליל, ומאידך טוענים כאן שהיה ונשאר ידידו. הא כיצד?!

זקן ששכח כתב:אולי יסביר אי מי דברים כפשוטם? הלא דיבר נגדו בפומבי בצורה בלתי מכבדת בעליל, ומאידך טוענים כאן שהיה ונשאר ידידו. הא כיצד?!

הדברים כפשוטם מובנים כשרואים את כל התמונה ולא רק חלק סלקטיבי ממנה (ובשביל זה צריך גם לדעת ולהכיר את תולדות הרידב"ז בפני עצמו. אגב, לשאלה בדבר "מקורות נוספים", הם נמצאים באותו מקום בו נמצאים המקורות הנוספים של סיפורים אחרים על גדולים אחרים). בהתחלה חשבתי שאין אני צריך לפרט אחר שנידושה סוגיה זו במקו"א ולא נתחדשו דברים בינתיים, אבל כעת אני רואה שאין זה כך, ומפאת השעה אני צריך לכתוב בחפזה ממש:

1. עד שנת תרס"ט, לא שררו בין הראי"ה לרידב"ז אלא אהבה ואחוה ושלום ורעות. כך היה עוד מאותו מפגש מפורסם בדובלן, בו אדם אחד פגע בכבודו של הרב זעליג ראובן בענגיס, והראי"ה קפץ והיכה אותו במחאה על ביזוי ת"ח, והרידב"ז שנכח במקום התרשם עמוקות (כפי שסיפר מאוחר יותר במכתב לרא"מ הכהן בשנת תרע"ב, נדפס בהשמטה ביד ראם והשלמתו בספר בשדה הראי"ה). המחשה נוספת פשוטה לכך היא המכתב בקישור http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=14604 (בסופו), שאגב מפריך את האגדה הירושלמית (שתועדה על ידי הגר"א שפירא זצ"ל) שסיבת בואו של הרידב"ז לצפת היתה שתחילה בא לירושלים וחשב להשתקע שם, אבל הרב שמואל סלנט מסיבות ידועות (עי' פרשות רבנויותיו הקודמות של הרידב"ז) העדיף שלא יהיה כן ועל כן המליץ לו על צפת.
2. בתרס"ט, עם הגעת ידיעות ראשונות על כוונת הראי"ה להפעיל את היתר המכירה, החלה התכתבות עמוקה ומסועפת מאד בין השניים, מלאה עליות ומורדות, ומקיפה הלכה ומחשבה, שהסתיימה רק עם פטירת הרידב"ז בריש תרע"ד. כמעט כל המכתבים נדפסו בספרי איגרות הראי"ה + איגרות לראי"ה, והרוצה לעמוד באמת על יחסיהם של השניים, ימצא הכל מפי כתבם ואינו צריך לעדויות מצד שלישי. ואידך זיל גמור.
3. תצוין אותה פרשה בשלהי תרס"ט, בה קם אדם ביפו ורצה להשיג את גבול הראי"ה, ורבני ירושלים יצאו במחאה נגדו, ואף הרידב"ז צירף איגרת מחאה חריפה. תצוין גם איגרת שכתב הרידב"ז לראי"ה שנה מאוחר יותר, בה היצר על פשקווילים וחרפות שהופצו בירושלים כלפי שני הצדדים. יצויינו מאידך דבריו בהקדמתו לספרו על פאת השלחן, שנידונו באריכות בקישור: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 65&hilite=
4. אני מניח שפותח האשכול בדברו על "ביטויים חריפים עד מאד" שכאילו העלה הרידב"ז בכתב כלפי הראי"ה, התכוון לאותה איגרת בה נכתב "קוק המשוגע" ושאר ירקות. ובכן מדובר בזיוף חובבני שצץ קרוב לעשור לאחר פטירת הרידב"ז (בקונטרס 'קול שופר'), שלא רק ראיות חיצוניות מכריזות על זיופו אלא גם מתוכו עצמו ניכר הדבר, היות שקשה לחבר שם שני משפטים אחד לשני, ושרבוב הזיוף למכתב המקורי עולה מעצמו. ומה שבספר מרא דארעא ישראל כתבו מתחת למכתב הזה שנדפס בהחבצלת שנת תר"ע, זהו שקר על גבי שקר, ומכתב כזה לא נדפס לא בתר"ע ולא בחבצלת ולא בחיי הרידב"ז בכלל כאמור.

עך כאן כאמור בחיפזון ממש כי דוחקת אותי השעה, ובינתיים אקווה שיספיק.
נ.ב. אכן הרצי"ה כשהדפיס את המכתב הנ"ל באיגרות הראי"ה, השמיט את המילים באידיש ומעט סביבן, והתייחסתי לזה בכתב במקו"א.

לפני כמה שנים נדפס מאמר נפלא באחד מכתבי העת הנדחים מאת הרב איתם הנקין בשם "עובדות ומיתוסים בפולמוס השמיטה" ובו מברר מקחה של מחלוקת זו. בין השאר הוא מפריך אחת לאחת את טענותיו של הרידב"ז בנוגע לידיעתו ומודעותו של רי"א ספקטור למציאות בארץ.

אכשר דרא כתב:לפני כמה שנים נדפס מאמר נפלא באחד מכתבי העת הנדחים מאת הרב איתם הנקין בשם "עובדות ומיתוסים בפולמוס השמיטה" ובו מברר מקחה של מחלוקת זו. בין השאר הוא מפריך אחת לאחת את טענותיו של הרידב"ז בנוגע לידיעתו ומודעותו של רי"א ספקטור למציאות בארץ.

נו?
היכן?

אכשר דרא כתב:לפני כמה שנים נדפס מאמר נפלא באחד מכתבי העת הנדחים מאת הרב איתם הנקין בשם "עובדות ומיתוסים בפולמוס השמיטה" ובו מברר מקחה של מחלוקת זו. בין השאר הוא מפריך אחת לאחת את טענותיו של הרידב"ז בנוגע לידיעתו ומודעותו של רי"א ספקטור למציאות בארץ.

זה לא נדפס ב'המעיין'?
ומדוע הוא כת"ע נידח?

עלוני ממרא של ישיבת ההסדר ניר בקריית ארבע.
נמצא בהיברובוקס: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 37&pgnum=1

על שינוי האגרת של הרב קוק לרידב"ז, ראה באותו "כתב עת נידח"...

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 93&hilite=

לא ראיתי אחד שנגע ואל ניזוק.

לפלא שלא ראיתם שכבר צוין המאמר בדבריו של תכ"ד, או שלא קראתם אותם.

תוך כדי דיבור כתב: של הרידב"דתצוין אותה פרשה בשלהי תרס"ט, בה קם אדם ביפו ורצה להשיג את גבול הראי"ה, ורבני ירושלים יצאו במחאה נגדו, ואף הרידב"ז צירף איגרת מחאה חריפה.עך כאן כאמור

הדברים החריפים של הרידב"ז כלפי אותו משיג גבול שהציג עצמו כרב מיפו והקים מערכת שחיטה משלו, היו: "איך יעלה על הדעת שילחום זבוב קצוץ כנפים נגד הנשר הגדול דפקיע שמיה בתבל ומלואה ואליו איים ידרושו להאיר להם מתורתו, חכמתו וצדקתו?"

במאמר עם הרב יעקב אריאל באחד העלונים סיפר שלפני עשרות שנים פגש את הגריש שליטא ודיברו והגריש אמר לו מה שעשה הרב קוק אז היה טוב מה שעושים היום לא טוב כלומר אז היה לזה מקום לאור המצב הקשה אבל היום זה שונה

ילדתו הקטנה של הרב קוק שמעה את הרידב"ז צועק על אביה?
האם הגיע אל ביתו ביפו להתווכח על הנושא?

באגרת תקנה - בין היתר - כותב הראי"ה קוק זצוק"ל:
< ומה שכותב הוד גאון אדוני רחימי וחביבי, שאאמין לו שאהבתו אלי קשה לו לכבותה, מאמין ומאמין אני בזה. כי כמים הפנים לפנים, ואני מרגיש לבת קודש אש אהבתו הקדושה בקרב לבבי ועומק נפשי, ומים רבים לא ישטפוה, וכל העניינים שעברו בינינו בענין חילוקי הדעות של ההתנהגות ע"ד השביעית, שכונת שנינו היא ב"ה רצויה לשם-שמים, ומני ומיניה יתקלס עילאה ב"ה, לא יכבו את מוקד אש הקודש הזה שנשרש במעמקי הנשמה לברית עולם. ובודאי יש קשר גדול בינינו ברוחניות מאחר שכ"כ נדבקנו זה לזה באהבה פנימית, והמאורע הזה הוא רק צירוף וזיכוך להוסיף קדושת אהבת אמת שבינינו, שהיא אהבה קדושה וטהורה, שאינה תלויה בדבר, כ,א לשם השי"ת ואור תורתו וקדושת יראתו ואהבתו. ומה שכתב שקשה לו לדבר נגדי קשות, אל יעלה על לבבו הטהור, כי מצטער אני לשמע דברי-קשות נאמרים לשם-שמים נגדי, כי הלא המדבר קשות לשם-שמים עובד הוא עבודת השי"ת בזה, ולא ירע עיני בזה שעל-ידי אדם מישראל עושה מצוה, ואם בטבע האדם יש קצת צער ע"ז, הלא נאמר לנו מפי חז"ל הקדושים 'לפום צערא אגרא', ונאמן הוא בעל-הגמול שישלם שכרנו בזה שנזכה לעבדו באמת, ולשוב לפניו באהבה בכל לב ובכל נפש, אנו וכל ישראל חברים בלב אחד.
ומה שכותב שכאבו נעכר על שאיש כמוני ילך בדרך כזה, דרך מסוכן, - מה שהרהיבני בטובו לומר שאני אדם גדול, לא יטעה אותי מלהכיר שפלותי, וערכי הפעוט, שכלא נחשב, אבל הדרך שאני הולך עליה בעבודת ד' ית"ש ידע אדוני שהרבה עמלתי עליה, בדמי בבשרי במוח-עצמותי, ובכל כחותי, עד שהאיר השי"ת ברחמיו את עיני לעמוד עליה, ולפני איננה דרך מסוכנה כלל כ"א דרך הקודש יקרא לה... >
(אגרות הראי"ה, ח"ב עמ' קצו)

ובאגרתו הקודמת לרידב"ז (סי' תקכב):
< ובסוף דבריו העיר כ"ג ע"ד חידוש אהבתינו, הנני אומר שמצדי לא סרה האהבה מאז התקשרנו בעבותות הידידות... > (שם סוף עמ' קנה)
יתכן לשער שבתגובה לדברים אלו, כתב הרידב"ז שאהבתו לראי"ה "קשה לו לכבותה", וע"ז הגיב הראי"ה באיגרת תקנה כנ"ל.


אולי כדאי, שאי-מי אשר ברשותו הספר אגרות לראי"ה יצטט את המשפטים הרלוונטיים מאגרות הרידב"ז, הן המעידים על גודל אהבתו והן המעידים על גדולתו בתורה ויר"ש.

יצויין, שבאחת מאגרותיו כותב הרידב"ז ע"ד הראי"ה שרשאי הוא ורשאים בני היישוב לסמוך על רבי יצחק אלחנן (ושאר מתירי תרמ"ט), וכותב הרידב"ז לראי"ה "אתה גדול ממנו" (ר' יחס הרידב"ז לרבי יצחק אלחנן בהקדמתו לספרו בית רידב"ז שביעית, אם אינני טועה).

עלי לתקן טעות בדברי למעלה (מס' 2): איגרות הרידב"ז לראי"ה בענייני פולמוס השמיטה, לא נדפסו בספר איגרות לראי"ה. למעט איגרת אחת או שתיים (ישנן כמובן גם איגרות מהרידב"ז לראי"ה שאינן קשורות לפולמוס הנ"ל). כך שיש לנו מהתכתבות זו רק את צידו של הראי"ה, בכמה וכמה איגרות שחלקן באיגרות הראי"ה חלקים א'-ב' וחלקן בשו"ת משפט כהן. על איגרת תקנ"ה המפורסמת אני סבור שהרידב"ז כלל לא הספיק לענות (עקב מחלתו האחרונה), אבל אם שאר האגרות הריהן בנמצא בכת"י, זה יכולים לברר המקורבים לרב"צ שפירא.

ולגבי המשפט האחרון שלך עיין במאמר שצויין כאן למעלה.

----

ולשאלה האם הגיע הרידב"ז ליפו כדי להתווכח עם הראי"ה - בוודאי, ויש כמה וכמה סיפורים ועדויות בנידון.

כמדומה שהעובדה הפשוטה שהראי"ה נסע לצפת אחרי פטירת הרידב"ז כדי לטפל בעזבונו וכו' מעידה שלמרות הויכוחים לא גבה טורא ביניהו

בני כמה היו הגאונים הנ"ל בשעת המחלוקת הזו?

הרידב"ז היה מבוגר מהראי"ה בעשרים שנים תמימות (תר"ה;תרכ"ה. המחלוקת החלה בתרס"ט כשהראי"ה בן 44). ועובדה זו שלפעמים לא שמים לב אליה, מצד אחד מסבירה הרבה מהתקיפות והתרעומת שהשמיע הרידב"ז בנידון דידן, ומצד שני מאירה באור יקרות את הכבוד שחלק לראי"ה בהזדמנויות שונות (כמו המכתב בעניין רבנות יפו שהזכירו כאן).

מעניין לצטט מתוך "הד הרים" - מכתבי הרי"מ חרל"פ לרבו הרא"י קוק, עמ' נא:
- - - היום הגיעו תלגרמים לפה שהגאון הרידב"ז שליט"א חולה אנוש ר"ל, והודבקו מודעות להעתיר עבורו. ראוי שגם מרן אדמו"ר שליט"א יעורר רחמים על אור התורה הזה שלא יכבה ח"ו, ויסלח לו כל אשר חטא נגדו. ימחול לי על דברים אלו.

להלן תגובת הראי"ה לדברי הרב י.מ. חרל"פ [במוסגר הערות הרצי"ה]:
"תמול הגיעני ט"ג [= טלגרמה, מברק] מצפת"ו, שת"ל הוטב רב חביבנו הגאון [הרידב"ז] שליט"א. אמנם צריך הוא לרחמים, ורחמי שמים בכל מקורו חסד וטוב עליו יושפעו להחיותו לאוי"ט ויעמוד חי ובריא אולם [ע' תהלים עג, ד], עד ביאת גואל ובנין היכל ואולם.
הוא שי' א"צ למחילה מצידי, כי מיני ומיני' יתקלס עילאה, ובכל אופן ישנה מחילה שמהפכת לזכיות, ובעה"י מרב רחמתין לאהבת תוה"ק וגדוליה היא במילואה בדידן. יה"ר שנתבשר מהרה בשו"ט ממנו שי' ומכל יראי ד' וחושבי שמו, לאוי"ט."
(אגרות הראי"ה ח"ב עמ' רלה)

<><><>

ולאדם אחר כותב הראי"ה:
"באה"ר אדר"ש רב רחימן הגאון רידב"ז שליט"א, ואברכו ברפו"ש בקרוב בתושח"י, ובכוח"ט בספר החיים עם צדיקים גמורים לאוי"ט. כנה"ר ונפש ידידו המתפלל בעדו לטובה, כל היום יברכנהו"
(שם עמ' רלד)

<><><>

ולאחר פטירת הגאון הרידב"ז ז"ל, כותב הראי"ה:
"מפני דכאות הלב מהשבר הגדול אשר השברנו, מסילוקו של אותו צדיק הגאון הרידב"ז זצ"ל, קשה לישב הדעת ולצאת יד"ח מכתבים. השי"ת יגדור פרצות עמו ישראל, ברחמיו, ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו, ויגמור לטובה עלינו ועל כל שאר עמו ויראיו לאוי"ט."
(שם עמ' רלה)

"שלו' וברכה, ישועה ונחמה, וכט"ס.
עוד לא הוגלד הפצע הגדול, של יגון ישראל בהלקח עטרת תפארת פאר הדור הגאון רידב"ז זצ"ל. בכבדות הבלגתי עלי יגון לשמח בשמחת יו"ט הקדוש העבר. יגדור השי"ת פרצותינו ופרצות עמו ברחמיו.
והנה נוסף לי מכאוב בהודעי שמצב ביתו של הגאון המנוח הידיד היותר נאמן, נבדל לחיי"ט וארוכים, וזי"ע ועכ"י, מדולדל הוא בעוה"ר במעמד הגשמי. הה מי יכול להעלות זאת על דעתו. ד' ירומם פליטת סופריו. והנני מוכן לכתוב בלא איחור לאגו"י."
(שם עמ' רלז-רלח)

ב"ה

באשכול על הרידב"ז והרב קוק יש לציין שתלמיד מובהק של מרן הגאון הרידב"ז זצוק"ל, הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל שהיה רב בלידס שבאנגליה, שכתלמיד הרידב"ז כתב גם הוא דברים חריפים נגד היתר המכירה שסידר הרב קוק בעבור המושבות, הפך למעריץ נלהב של מרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל ותומך בדרכו לאחר שפגש בו בלונדון כשהרב קוק היה רב קהילת "מחזיקי הדת" שם, והרב גרינשפאן אף פרסם מאמר תומך מאוד בספר אורות (http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1778.htm).

אצטט לשון שכתב הרידב"ז לראי"ה בתוככי פולמוס 'היתר המכירה' (והזכרתיה למעלה):
"האם באמת ידמה כן כ"ג נ"י, שהרב המתיר קשישאי (= הרי"א ספקטור מקובנא) היה גדול מכ"ת נ"י בתורה וביראה? ואנוכי לא כן עמדי".
(מופיע בלינק http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=64 שהוזכר למעלה, הערה 38).