פורום אוצר החכמה

הגר"ח שמואלביץ היה מספר רבות בשיחותיו על הדברי חיים מצאנז זצ"ל שהוצע לבתו של הברוך טעם זצ"ל, אך החסרון היה שהבחור היה צולע במקצת ואשתו של הברוך טעם התנגדה בשל כך לשידוך.
באותה תקופה נזקק הברוך טעם בפקודת הרופאים לשתות קפה עם חלב לפני התפילה, ויהי היום בוקר אחד אשתו של הברוך טעם הגישה לפניו את הקפה עם חלב, ובדרך החליקה ונפלה ושברה את רגלה, תיכף אמרה הרבנית עונש זה הגיע לי מכיון שהכנתי את הקפה לבעלי לפני התפילה.
והיה הגר"ח שמואלביץ מסיים, שבמקום ללמוד את הלקח האמיתי ואת המידה כנגד מידה שנענשה בה, שמכיון שלא חפצה בגאון הצעיר כחתן עקב היותו צולע לכן נענשה ברגלה, תחת זאת תלתה זאת בדברים אחרים שאינם חטאים.

הגר"ח היה מאריך ומרחיב תדיר בענינים אלו, ואמר למשל שדרכו של עולם שהבעל יודע את חובותיה של אשתו כלפיו ואילו האשה יודעת היטב את חובותיו של הבעל אליה, הבעל נוהג לצטט תמיד באוזניה "איזו היא אשה כשרה העושה רצון בעלה", ואילו אשתו משיבתו לעומתו "ומכבדה יותר מגופו", בשעה שעל כל אחד לדעת ולשנן את המוטל עליו.

עכ"פ מה מקור הסיפור עם הברוך והדברי חיים?

אין לסיפור מקור, כי במח״ג, אין הסיפור נכון.
הברוך טעם לא ידע שהדברי צולע, כשעשה השידוך, רק נודע לו אגב כמה שובועות אח״כ.
ומי שהתנגדה לשידוך היתה הכלה בעצמה.

יתכן שהמדובר אחרי שהשידוך כבר נהיה, והרבנית היה לו תרעומות על בנה רבי יהושע העשיל כידוע, ואין הכוונה שהתנגדה שהשידוך לא יצא לפועל

לכאורה ידע הברוך טעם שהחתן צולע, כי כך היה סדר הדברים, רי"ה בן הברוך טעם פגש את הדב"ח ושלח אגרת לאביו שיש לו חתן לאחותו, וסגרו השידוך. אח"כ שמעו בעירו של הברוך טעם שהחתן צולע ונעשה עגמ"נ מזה (בזכרוני מונח שהרבנית היא היא אשר בכתה, ואפשר שזה המקור למעשה הפותח את האשכול...) והבטיח כי בעוד שבועות אחדים כאשר יבואו החתן והמחותנים אם לא ימצא החתן חן בעיניה יבטל השידוך, ויש גורסים שיתנו גט מיד אחר החתונה. בפועל כאשר נפגש עם החתן אמר: אפשר יש לו רגל עקומה אבל בוודאי יש לו שכל הישר...

כך מונח בזכרוני, לכאורה ראיתי את הדברים בספר שמחת עולם שי"ל לכבוד נישואי בן זקוניו של אדמו"ר מצאנז שליט"א. כמדומני שהם מבטלים שם המעשה שלחש הדב"ח להכלה שהיא היתה צריכה להיות חגרת כנודע.

מצפה כתב:...והבטיח כי בעוד שבועות אחדים כאשר יבואו החתן והמחותנים אם לא ימצא החתן חן בעיניה יבטל השידוך, ויש גורסים שיתנו גט מיד אחר החתונה...

הבטיח לו, שיתן לו אחותה החורגת בת אשתו השניה או השלישית לכלה, כדי שלא יצא מבויש. עי׳ באהל ברוך.

מצפה כתב:
כך מונח בזכרוני, לכאורה ראיתי את הדברים בספר שמחת עולם שי"ל לכבוד נישואי בן זקוניו של אדמו"ר מצאנז שליט"א. כמדומני שהם מבטלים שם המעשה שלחש הדב"ח להכלה שהיא היתה צריכה להיות חגרת כנודע.

אנא ממך תחפש את המקור ונא תציין היכן ניתן למצוא את הקטע הזה, כי עסקתי במעשה זו, ויש עמדי דברים בנושא, ואני שוקל לפרסמם. תשוח"ח.

חמרא למאריה וטיבותא לשקייה!