פורום אוצר החכמה

בעקבות דיון באתרא קדישא הדין על רבי יצחק אריאלי.
תופעה בלתי מצויה היא שיעורו המפורסם בישיבת מיר של הגאון רבי אשר אריאלי.

נכון.

אתה רוצה אולי להרחיב קצת?

בשיעורו של רבי אשר משתתפים מידי יום מאות רבות של בחורים ואברכים
השיעור נאמר בחרדת קודש
כמעט שאין שום התערבות של השומעים
לפעמים ישנה איזו שהיא הערה קצרה וטלגרפית ע"י א' המצויינים
הגישה היא שכאן שומעים תורה מסיני
בכל קצוי ארץ שומעים את הקלטות השיעורים
לא אתפלא אם שיעורים אלו הם הפופולריים ביותר בקול הלשון
מבלי עיון כל הצורך לא נראה לי שקיימת כזו כמות והיקף של הרבצת תורה בדורינו אצל אף אחד ממרביצי התורה
אולי אני טועה
יש להרחיב ועוד חזון למועד

אחסוך לך את העבודה...
[מצאתי בארכיוני, ללא אחריות כמובן]

יענק'ל כתב:בשיעורו של רבי אשר משתתפים מידי יום מאות רבות של בחורים ואברכים
השיעור נאמר בחרדת קודש
כמעט שאין שום התערבות של השומעים
לפעמים ישנה איזו שהיא הערה קצרה וטלגרפית ע"י א' המצויינים
הגישה היא שכאן שומעים תורה מסיני
בכל קצוי ארץ שומעים את הקלטות השיעורים
לא אתפלא אם שיעורים אלו הם הפופולריים ביותר בקול הלשון
מבלי עיון כל הצורך לא נראה לי שקיימת כזו כמות והיקף של הרבצת תורה בדורינו אצל אף אחד ממרביצי התורה
אולי אני טועה
יש להרחיב ועוד חזון למועד

כך היה גם הרושם שלי. כולל העובדה שאם בזמן השיעור הוא יזוז מכסאו מעט, יש חשש שהוא ייפול על השומעים הצפופים.

ר' אשר הוא הבן של ר' יצחק או נכד או שאין להם קירבה משפחתית(סליחה על הבורות)?

יענק'ל כתב:השיעור נאמר בחרדת קודש
כמעט שאין שום התערבות של השומעים
לפעמים ישנה איזו שהיא הערה קצרה וטלגרפית ע"י א' המצויינים
הגישה היא שכאן שומעים תורה מסיני

נכון שלא נשאלים שאלות אך לא משום חרדת הקודש של שמיעת התורה כנתינתה מסיני, אלא מפני אופיו של מוסר השיעור שלא מעוניין שיפריעו לו, ובשנים הראשונות היו הרבה יותר שואלים ולאחר שראו שאין דעתו נוחה וגם שהוא לא עונה תשובות ולא נגרר לוויכוחים הופסק הדבר.

יענקלה המשיב כתב:ר' אשר הוא הבן של ר' יצחק או נכד או שאין להם קירבה משפחתית(סליחה על הבורות)?

ר' אשר הוא נכדו של ר' יצחק.
בנו של ר' יעקב.

מספרים שהרב זילברשטיין שאל אותו מה סוד ההצלחה,
ואמר לו מפני ששמר על עיניו מאוד בצעירותו.

אכן, אור נובע מעיניו וממבע פניו הקדושות והטהורות(וסליחה על הסופרלטיביים החסידיים), א"א לפספס את זה, וזאת מבלי ששמעתי בלתי היום, על דבריו של ידידינו ר' אום.
ברצוני להוסיף גם את ההתרגשות וההתפעלות שאחזו בי, כאשר שמעתיו מתפלל(בבימ"ד אברכי אלמוני)כשליח ציבור בשבת קודש(כנראה היה זה ביארצייט של אביו):
תפילתו היתה במתינות, בחיתוך המילים, בשפה ברורה עם הטעמה עדינה של רגש, תפילה ספוגה בירא"ש. הבחנתי שהוא מקפיד בה על כל דקדוקי ההלכה, בפרט בק"ש ובברכה ראשונה של שמו"ע. גאון עצום כמותו, שיראתו קודמת לחכמתו ו'מלבשתו ענווה ויראה'. אשרי העם שככה לו.

לא נעים לי לשבח את דודי ורבי שליט"א, ומ"מ פטור בלא כלום אי אפשר.

א] לפני עשרים ויותר שנים שמעתי ממו"ר הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל שלימדו בבחרותו שהוא 'מיחידי הדור ממש'.

ב] מהמשגיח של ישיבת פוניבז' לצעירים, הג"ר יהודה גוטרמן שליט"א, ד' ישלח דברו וירפאהו, שמעתי כי מנהג אחד מן הרמי"ם בישיבה היה שהיה שואל ובוחן את הבחורים על הנלמד תוך כדי השיעור, ולעיתים קרובות היה אחד הבחורים נתפס בקלקלתו כאשר לא הקשיב היטב או לא שלט בחומר. היו כמובן את הבחורים בעלי מידות בלתי מתוקנות ששמחו לאיד, חייכו וכדומה, היו את אלו ששתקו במבוכה וכל כיוצא בזה. אחד המיוחד היה שהיה נראה כאילו אינו נמצא בחדר, רצה כאילו לברוח לגמרי מן המחזה, זה היה הג"ר אשר שליט"א! והפטיר המשגיח, זה סוד ההצלחה.

ג] כתבו מקודם על טהרת העינים, המשגיח הדגיש את טהרת המידות, ובאמת שניהם מקור אחד להם בטהרת וקדושת הנשמה, ומי שמכיר את ר' אשר מקרוב יודע כי גם רחוק הוא בתכלית מתאוות האכילה ושאר עניני הנאות עולם הזה והבליו. יחד עם זאת, הוא מקיים בתכלית ההידור את משפטו הידוע של אבי תנועת המוסר הגרי"ס זי"ע, הגשמיות של השני - הרוחניות שלי. לא אשכח איזו שבת בילדותי, אחת מני רבות שהתארחתי במחיצתו, כל תפילה מתפילות השבת הוא שירך את רגליו לבית כנסת אחר על מנת להנעים לי ולאחי - אורחיו את שהותנו, שיהיה לנו מעניין...

פעם הוא 'גילה' אותי באיזה מקום, וברצוני שהדבר לא יתוודע להוריי, לחשתי באזניו כי הייתי מעוניין שזה לא ידווח. הוא נדהם מהחשד, 'וכי אני אומר בלא שאהיה בטוח שאתה מעונין'?

ד]מעיקרי עבודת ד' שלו זה ה'גוטסקייט' הנדיר שלו, הוא טוב ומטיב, בעיקר לקרוביו ומשפחתו שמבשרו אינו מתעלם, ומשם לסביבתו, וכו', אחד מהם לא נעדר, ומתייחד בדאגה כנה לכל הנצרך. לאחותי שיחי' היה פעם תינוק שסבל קשות ממיחושי מעיים, הוא היה מתקשר כסדר לברר מה קורה כעת וכו'. הוא באופן כללי דואג במסירות לכל עניני הרפואה של אמו שתחי' ולכל צרכיה בצורה מעוררת השתאות, וחרד לכל מוצא פיה. כן להבחל"ח חמותו ע"ה, היה סמוכה ובטוחה בכל עניניה עליו, הוא לסעד ולמשענת בסודיות ובדיסקרטיות מדהימה לכל המשפחה המורחבת - מנער ועד זקן.

ה] ה'שנאת חנם' הנוראה הפושה בשנים האחרונות בקרב המחנה פנימה נוגעת מאוד ללבו הטהור, וכבר נפל למשכב בעטיה של רדיפה מסוימת לאי מי מבני משפחתו. הוא כמובן מאליו לא מתערב בעצם חילוקי הדעות, ומתבטא לעתים קרובות: זה הכל 'הסתר פנים' ונסיונות גדולים, משיח צייט'ן, קשה להבין את מה שקורה פה, 'והמשכיל בעת ההיא ידום'... בנוסף, פעמים רבות התקשר לנרדפים לעודדם ולתומכם, ואף לבקש מהם ברכה בפרוס ימי הדין והרחמים.

ו] אבל עיקר העיקרים, כמובן, זה 'תורה'. על השיעורים כבר הורחב בכתבה הנ"ל, שהיא באופן יחסי תואמת את המציאות. מה שבכל זאת לא נכתב, זה על ההתמדה וה'ליגט אין לערנען' מנעוריו ועד עתה, בלי שום הפסקים והיסח הדעת של בין הזמנים וכד'. זכורני שבעבר היה מגיף תריסים ויושב בדד בביתו בבין הזמנים (בני משפחתו המצומצמת שהו בנופש), ומעלה על הכתב בבהירות ובתמציתיות בכתב ידו הנאה והמסודר, שיעור אחר שיעור... מן הזכרון.

משנתו קב ונקי, ובאופן כללי, הנקיות על כל ענפיה היא בעצם תמצית משנתו: בתורה - נקיות ובהירות הסברא, בלי בלבולים ופיתולים, הגדרות חדות וברורות. דקדוק ב'נקיות' כמצרף כסף בלשונם הזהב של הראשונים, כמורשתם הנאמנה של חותנו הגאון הנורא ר' נחום זי"ע, ועמו בדומה לו אביו זקני זצ"ל, שהיה במשך כמה שנים תלמיד חבר להגרנ"פ זצ"ל.

בתפילה - עומד ומתחטא לפני קונו, את מילות התפילה בלי תוספת ומגרעת, כתינוק בן יומו, מתוך הסידור, כמונה מעות. מפליא לראותו בתנוחה קבועה: גופו מכופף, רכון קדימה, מגביה את הסידור הגדול למול עיניו, ושקוע כל כולו בעבודת התפילה, במנחת ערבו של יום רגיל כמו נעילה של יום הכיפורים.

ובכלל, נקיות בכל המובנים, בהנהגה עם הבריות - בפשיטות ובתום לבב, נקיות בכל עניני ממון, נקיות בבריחה מכל שררה והתנשאות וסלידה מגרגיר 'הנאה' כל שהיא מכבוד, נקיות בבגדיו מכל רבב ושמנונית, הכל על מקומו מסודר באופן נאות.

ואף גם זאת, מדה מיוחדת של נקיות נמצאת בו, נקיות מכל אבק ועפרורית של 'מלומדה', 'בכל יום כחדשים' ממש, בפרישקייט, ברעננות, בחיות, וב'כל עצמותי תאמרנה'.

בקולו הנעים מושך לבבות ולוקח נפשות כולם, 'כל אחד נדמה לו כאומתו', מהלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, ממציא לו את 'עצמו' בהכנעה פשטנית וטבעית, ברוח נמוכה, בזיותניות ובמאור פנים.

הכל קרוביו, הכל מעריציו. חפצי קרבתו, דורשי פניו. מגדולי ירושלים ונקיי הדעת שבה, דוג' הגאון הנלבב ר' חיים ברים זצ"ל ויבלחט"א ר' אהרן יוס'ל בריזל שליט"א הקרלינאי, ועד ילדי חמד צמאי תשומת הלב וההתענינות הכנה.

התארכו הדברים, 'כי מדי דברי בו - זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו'. הן מחד גיסא, באמת כמה משובח ומפואר הוא אדם זה, 'מבחר המין האנושי' לפי ערך דורינו, איש חמודות, גבר שבגוברין!! ומאידך גיסא, לית דין בר נש, הרב הדומה למלאך ד', 'מתהלך בין אנשים ונשמתו בגבהי מרומים'...

שמעתי שהאדמו"ר מהרי"מ מראחמיסטריווקא זצ"ל כל פעם שנסע לכותל הכין א"ע לקבלת פני השכינה, וה'הכנה' היתה לא פחות ולא יותר: שמיעת קלטת משיעורו של ר' אשר!

נוטר הכרמים כתב:הכל קרוביו, הכל מעריציו. חפצי קרבתו, דורשי פניו. מגדולי ירושלים ונקיי הדעת שבה, דוג' הגאון הנלבב ר' חיים ברים זצ"ל ויבלחט"א ר' אהרן יוס'ל בריזל שליט"א הקרלינאי, ועד ילדי חמד צמאי תשומת הלב וההתענינות הכנה.

אתה יכול להרחיב במקצת מהקשר של גדולי ירושלים אליו.

מדוע לא מוצאים את שיעוריו הנפלאים בספר?
האם הוא מתנהג כראש ישיבה, סידור קידושין וכו?

ראו כמה צנוע האיש הנפלא הזה, שנשמע שלא יודעים כאן מתפקידו הנוסף – מלבד בישיבת מיר – בישיבה לבוגרי ישיבות תיכוניות - 'תפארת צבי'. שם זוכה להעמיד תלמידים על רגליהם ולהופכם לתלמידי חכמים מופלגים. מכיון שאני הקטן נמצא שם מעת לעת, זכיתי להכירו מעט.

רגילים לומר בשמו ששיעוריו ב'מיר' הם ה'עולם הזה' שלו ואילו בתפארת צבי זה ה'עולם הבא' שלו. וכוונתו, ששם אין לו שומעים מופלגים ות"ח וכו' אלא בחורים צעירים בודדים שבקושי יודעים ללמוד גמרא עצמאית, והוא 'מאכיל אותם בכפית' שלב אחרי שלב, בנעימות ובמתיקות. בסגנון קל הרבה יותר מב'מיר', בשילוב הומור ורוך.

הוא גם מדבר איתם בענייני השעה, והרבה על השקפה וסיפורים וכו'. אך בעיקר מחנך אותם ללימוד בהתמדה ובהעמקה, [רגיל להזכיר תוך כדי השיעור יסודות מהמסכת הקודמת – ושואל: אנחנו עוד זוכרים מאז?...], הם מתייעצים איתו בהרבה משאלות הנעורים שלהם והוא משיב באבהיות...
צריך לציין, שבישיבות התיכוניות – וכמדומה שבציבור הדתי לאומי בכללו – היחס אל הרבנים הוא יותר 'משוחרר' וישיר. ולכן, מצוי מאד לראות תלמידים מדברים איתו בגובה העיניים 'אבל למה אתה לא הולך לצבא?...' וכל מיני כאלה... הוא לעומתם עונה לכל אחד בסבלנות ובמאור פניו העדינות... ה'ישירות' הזאת מזכה אותם גם בייחס 'משפחתי' יותר, שכן הם יכולים לפנות אליו 'אפשר לאכול אצלך בשבת?..' או יותר נועז: 'אפשר לקבל את המחברת שלך על המסכת???....' [בישיבה מסתובב צילום של מחברת שלו על מסכת סוכה שרשם לעצמו (אולי בצעירותו), שמתחילה בערך כך: אמרו בשם הגר"א שיש מניין סוכ"ה סוכות כשרות ומניין סכ"ה חסר סוכות פסולות, ואמרתי למנות הסוכות הכשרות והפסולות, וזה החלי בעזה"י... וכאן מתחיל למנות את כל סוגי הסוכות...]

הנקודה הכי מרשימה לדעתי, שלעומת שיעוריו במיר המונים מאות רבות של שומעים רכונים בצפיפות למוצא פיו וכו' הרי בתפארת צבי את מספר השומעים אפשר למנות על כף יד אחת!
לפני שנים, כאשר עדיין לא התחיל למסור במיר שיעורים בעברית, אזי אותם שהיו מעוניינים לשמוע אותו בעברית דייקא, היו מגיעים ל'תפארת צבי' בשביל לשמוע אותו שם, ובאותה תקופה היתה גם בתפארת צבי צפיפות ומקומות קבועים וכו'... הוא היה מקפיד אז שהשיעור יפנה אל בחורי הישיבה הבודדים ולא אל ההמון הצובא ומקשיב... אך לאחר שלפני כעשר שנים נתייסדו שיעוריו בעברית במיר [מלבד השיעורים היומיים ביידיש], פסקו השיירות מלהגיע לתפארת צבי, ומאז חזון נפרץ הוא לראותו – ב' פעמים בשבוע! - יושב עם שני תלמידים ומרצה להם את שיעורו כאילו יושב היה בין מאות הבחורים הלמדנים במיר... לדעתי זאת גדולה אמיתית שלא להתפעל מהמספרים הגדולים שיושבים לפניו מדי יום ביומו, ולהשקיע בשיעור לבחורים בודדים מתחילים...

הבחורים הנבחרים מתפארת צבי נכרכים אחריו בעבותות של אהבה, ולאחר כמה שנים הם עוברים ל'מיר' ללמוד בחבורה היומית שלו... אלא שהבחורים כמובן אינם יודעים כלל יידיש, ולצורך זה הם משננים דפי 'מילון' למילים השימושיות בשיעורו של ר' אשר... רבים מהבחורים הינן בני עדות המזרח, ומצוי מאד לראות במיר תימני דובר יידיש, בעקבות שיעוריו של ר' אשר...

ר' נוטר דיבר על המסירות שלו לסובביו לקרוביו ולתלמידיו, אך לא הדגיש מספיק (לגודל הפשיטות אצלו) את נקודת החידוש שבזה – כמה זמניו קצובים ומדודים... סדר יומו מלא וגדוש, שקיעותו בתורה ממש ללא הסח הדעת, [לפעמים אפשר לראותו בפינת רחוב נעמד ופניו אל שיחי הנוי שבצידיו ו'מחשבן' לעצמו את הסוגיא תוך כדי נענועי ראש עדינים ואופייניים...] הוא ממש לא מצליח למצוא 'חורים' בסדרי יומו לכל מיני בקשות וצרכים...
[האגדה בישיבה מספרת שמחמת ניצול הזמן הוא מעולם לא ביקר ב'שלום זכר', ואשתו הרבנית תליט"א היתה לחוצה מכך 'מה יהיה כאשר נזכה אף אנו לערוך 'שלום זכר' – אף אחד לא ירגיש צורך לגמול לנו ולא יהיו מבקרים...' ר' אשר היה מרגיע אותה ש'תראי שלא נפסיד כלום מכך', לבסוף נולד בנו יחידו שליט"א בסמוך לשבת-יום הכפורים, שבה כמובן לא נערך 'שלום זכר' ונסתלקה הדאגה...]
ולמרות כל זאת – הוא מצליח לפנות זמן ולהפנות תשומת לב לאותם צרכים אמיתיים שנמצאים סביבו. אחד מתלמידי שיחי' שכלל לא היה קשור אליו במיוחד בישיבה, עלו נישואיו על שרטון והתלבט רבות האם לפרק את החבילה, היו הרבה צדדים לכאן ולכאן, וחיפש מי יוכל לשבת להקשיב לכל הצדדים ולהשית עצה הוגנת, הוא מצא את הכתובת אצל ר' אשר שישב איתו במשך שעה ארוכה כאילו כל זמנו בידו, ולבסוף הסיק ששאלה כזאת צריך להפנות לר' יוסף שלום, והרים טלפון למי שצריך שיכניסו את השאלה לפני הגריש"א וכו'.
[אחד מידידי שליט"א, אברך-חוצניק, למד כמה שנים אצל ר' אשר במיר, הוא לא היה מקורב אליו במיוחד אלא 'אחד ממאות התלמידים'. לימים חזר אותו אברך ומשפחתו לארץ אמריקה. לפני כמה חודשים התגלתה אצל אחת מבנותיו בעיה רפואית מדאיגה (אמנם לא סכנת נפשות ב"ה אבל בעיה כרונית מטרידה), כמובן שהלחץ היה גדול, ואשתו הצדקת שלחה אותו לטוס לארץ ישראל 'לבקש ברכות' מצדיקי הדור ולהעתיר בתפילה במקומות הקדושים... הוא הסתובב בחצרות אדמורי"ם ובבתי הגדולים כדי לקבל ברכה קצרה, ובכלל זה גם הרים טלפון לר' אשר וביקש להכנס אליו, ר' אשר אמר לו שיגיע ביום פלוני בשעה פלונית. בשעה המיועדת הוא דפק בפתח ביתו והיה בטוח שהוא נכנס לברכה קצרה, לתדהמתו ר' אשר הכין לו שיעור של חצי שעה בענייני אמונה ובטחון, ואיך לחזק את עצמו ואת בני ביתו, איך לעבור את תקופת אי-הוודאות, ולהרגיע את הדאגות וכו' וכו'... הוא כ"כ התרגש שהוא פשוט ישב מול ר' אשר ופרץ בבכי שפרק את כל הדאגות שהצטברו אצלו בשבועות האחרונים... ר' אשר המשיך לחזקו ולעודדו וכו' וכו'. וכל זאת לתלמיד שכמעט ולא הכירו, שכבר כמה שנים עבר לאמריקה ואין לו שום שייכות עמו...]

יש לי תמיד כשהוא חולף על פני תשוקה משונה להביט על זיו פניו . וההקדמת שלום לכל אדם שלו נורא נוראות. מאפיין מאד גדול אצלו הוא הרוהיגקייט שלו(הרוגע התמידי)
ואני זוכר תמיד את הערצה של רבני הישיבה זצוק"ל ויבלחט"א אליו.
ככלל א' הישיבות שאפשר לומר כיום שהיו וישנם דמויות סמל ומופת לתורה ויראה בטהרתם זו הישיבה הק' דמיר .
אם זה מו"ר מרן רה"י הגרנ"צ זצ"ל סמל הנטיה מפשוטם של חיים כפי ביאורו של החזו"א במושג להמית עצמו על ד"ת.
מורינו ר' רפאל זצ"ל ענק שבענקים.
מו"ר המובהק הגרא"ב זצ"ל ששמחת התורה שלו מלווה אותי תמיד.
מורינו המשגיח שליט"א איש אמת שונא זיופים ומתעב עקמומיות.
הגר"י אזרחי שליט"א איש שחיכו ממתקים וכולו מחמדים
מורינו הגרא"ל שליט"א ה' ירפאהו יחזקהו ויאמצהו בכראשונה ויזכה עוד רבות בשנים להנעים בקולו קול הארי החי לפני העמוד בתפילות הימים הנוראים בישיבה הק'.
ר' בנימין הצדיק שליט"א כל מילה מיותרת -תוארו אומר הכל. ופקחותו הנדירה וענוותו תרבני.
ושאר רבי הישיבה שליט"א.

שמעתי שבתחילת דרכו בהרבצת תורה בישיבת מיר לא השכילו בהנהלת הישיבה לצרפו רשמית לצוות הישיבה ולא שילמו לו משכורת, לאחר זמן כשהונחו לפתחו הצעות ממקומות אחרים החליטו בהנהלת הישיבה לצרפו לצוות כאחד מן המנין.
יש היודע בזה פרטים?

ר' צולניק: עד כה כל האשכול היה חיוב" למה להיכנס למבואות האפלות עדיף שזה ישאר כך

ר' אברהם,
דבריך מרגשים ומדהימים.(תפארת צבי זו תפארת שרגא לשעבר?),אשריכם שאתם זוכים לכך.

ר' שיר,
יש לציין את העובדה המופלאה, שכל אנשי הענק הללו, הם צאצאיו או לוקחי צאצאיותיו של מרנא הסבא קדישא הגרנ"צ מסלובודקא זי"ע, לא יאומן כמה גדלות יכול להעמיד אדם אחד בזרעו אחריו(וזאת מלבד תלמידיו הגדולים), ממש 'יחיד דאתו מיניה רבים'.

באמת יפה, אבל האם לא מסוכן עודף החסידות הזו כלפי אדם אשר בחיים חיותו ויאריך ימים בתורתו ובצנעת נפשו, חס וחלילה לא באתי לקרר, רק לשאול על דרכו של עולם.

אאמו"ר שליט"א העיר פעם את תשומת לבי שמורינו הגרא"ל שליט"א הינו בבואה של מרן האלטער מסלובודקה זצ"ל למתבונן בפניו.

הערה קטנטנה!
מהיכרותי עם ר' אשר שליט"א, ברור שלא היה ניח"ל מהעיסוק הנוכחי בו ברחבי הרשת בכל שם וחניכא דאית ליה ,בין תורני , פוליטי, חדשותי, אי לכך אני באופן אישי אשתדל להמנע אלא אם כן אראה תועלת להגיב בהאמור. וח"ו איני ראוי להעיר או להטיף. אלא כתבתי הדברים מהרגשתי. מה גם ששוחחתי עמו פעם בנוגע לאינט' עת זכיתי שרכבי ז"ל נעשה מרכבה לשכינה להסיעו .

ר' שיר,
הגרא"ל, כוונתך להג"ר אריה פינקל, הלא כן?


אינני רוצה להרפות את ידיך, אבל הפורום עסק ועוסק בכ"כ הרבה גדולים וצדיקים, ומסתמא כולהו לא הוי ניח"ל בכך, לו הוו ידעי.
לא זו אף זו, מסתמא עצם העיסוק בדמותם (לאו דווקא ברשת), לא יהיה לרצון לפני הג"ר אשר שליט"א, כמו גם לפני כל הגדולים האחרים.

ר' אשר מוסר שיעור פעם או פעמיים בשנה בימי חוה"מ בב"ב, בביכנ"ס צעירים (ליד פונביז' הקטנה), כמובן בענייני הרגל.
בשיעורים אלו כן אפשר לשאול שאלות ולקבל תשובות.ביהכנ"ס מלא המון אדם, בקושי יש מקום לעמוד.

אין חולק על כך. אך מטבע הדברים כיון שהיתה לי עמו שיחה אישית בנושא האינטרנט והוא לכשעצמו מאד רחוק מכל ההוויה הטכנולוגית לכן לי אישית יש תחושה בלתי נעימה. עניין של רגש מסויים.
אציין לתועלת! בזכותו גם זכינו אני וביתי להשתדל למיגדר מילתא בנושא. וכהשהסעתיו פעם מאד ביקש שלא אטרח בעבורו . ונומיתי לו שהכרת טוב על דברים רוחניים חשובה בעיני עד כדי חובה ולו במעט לטרוח כמה שיותר וסבר וקיבל.

פעם מסר שיחה חריפה על האינטרנט (ברמות י-ם) ופרסמוה מאוד

כמדומני שמישהו כבר הביע בפורום נכבד זה ביקורת על המנהג להספיד אנשים שעודם בחיים חיתם.

חיפשתי ומצאתי
כאן כתב אוצר החכמה בזה.

ואני רואה שכבר אז היתה לי התייחסות לעניין.
כאן
כל הזכויות שמורות..
מה שלא זוכרים מוצאים בחיפוש!

אברהם כתב:[בישיבה מסתובב צילום של מחברת שלו על מסכת סוכה שרשם לעצמו (אולי בצעירותו), שמתחילה בערך כך: אמרו בשם הגר"א שיש מניין סוכ"ה סוכות כשרות ומניין סכ"ה חסר סוכות פסולות, ואמרתי למנות הסוכות הכשרות והפסולות, וזה החלי בעזה"י... וכאן מתחיל למנות את כל סוגי הסוכות...]

אחיו, ה"ה הגאון רבי שלמה, הציע בספרו את מנין הסוכות הנ"ל.

עושה חדשות כתב:

אברהם כתב:[בישיבה מסתובב צילום של מחברת שלו על מסכת סוכה שרשם לעצמו (אולי בצעירותו), שמתחילה בערך כך: אמרו בשם הגר"א שיש מניין סוכ"ה סוכות כשרות ומניין סכ"ה חסר סוכות פסולות, ואמרתי למנות הסוכות הכשרות והפסולות, וזה החלי בעזה"י... וכאן מתחיל למנות את כל סוגי הסוכות...]

אחיו, ה"ה הגאון רבי שלמה, הציע בספרו את מנין הסוכות הנ"ל.

אחיו בספרו "רפדוני בתפוחים" מביא בשם "חכם אחד" את החשבון. ומגיב על דבריו ומפלפל. והחכם אחד היינו רבי אשר שליט"א

יש ספר הנקרא סוכת הגר"א, שעושה גם הוא את כל החשבון הזה.

צולניק כתב:שמעתי שבתחילת דרכו בהרבצת תורה בישיבת מיר לא השכילו בהנהלת הישיבה לצרפו רשמית לצוות הישיבה ולא שילמו לו משכורת, לאחר זמן כשהונחו לפתחו הצעות ממקומות אחרים החליטו בהנהלת הישיבה לצרפו לצוות כאחד מן המנין.
יש היודע בזה פרטים?

זה כמובן להד"ם ומי שמכיר יודע שא"צ אפילו להסביר
באופן כללי מיעטו מאד בישיבת מיר במשרות רשמיות
עם התרחבות הישיבה וחזונו הגדול של הגרנ"צ מונה הגר"א כמינוי רשמי

אום אני חומה כתב:מספרים שהרב זילברשטיין שאל אותו מה סוד ההצלחה,
ואמר לו מפני ששמר על עיניו מאוד בצעירותו.

אין סיכוי בעולם שר' אשר יגיב ככה
מי שמכיר יודע שזה הפך כל מציאותו

האם יש כאן מישהו שיכול להעלות את תמונתו

האם עדיין הוא נמנע מלעטות ע"ע איצטלא דרבנן?

חיים שמעון כתב:האם יש כאן מישהו שיכול להעלות את תמונתו

העתקתי מאשכול אחר

פרנקל תאומים כתב:האם עדיין הוא נמנע מלעטות ע"ע איצטלא דרבנן?

אכן.

ייש"כ הרב נוטר על הכתבה המופלאה, כן לשאר המגיבים החשובים עם מידע על הגאון שליט"א