פורום אוצר החכמה

היום (ז' כסלו) היה היארצייט של הג' ר' חיים נפתלי הערץ זליבנסקי זצ"ל, מראשי ישיבת מאור התלמוד ברחובות.

רחנ"ה היה נין ונכד להגאון המפורסם ר' רפאל יו"ט ליפמאן היילפרין זצ"ל הרב דביאלסטוק בעל ה"עונג יו"ט". אמו היא בתו של הג"ר אריה שפירא (בהג"ר רפאל מוואלאזין), חתן הג"ר חיים נפתלי הערץ היילפרין זצ"ל, בנו של העונג יו"ט.

הספר עונג יו"ט התקבל באהבה ובחיבה בין הלומדים והרבנים כאחד, והיה לספר הלמדני הקלאסי בדור שלפנינו.

בתולדות שבראש ח"ג משו"ת עונג יו"ט (מהדו"ח) כתוב שחותנו של העונג יו"ט היה הגביר ר' יוסף ממינסק. ובסוגריים נוסף, שבאוסף חידו"ת להגר"א קוטלר בכתב ייחוס שנדפס בסופו, כתוב שהעונג יו"ט היה חתן הרב המופלג ר' נפתלי הערץ פינס, זקינו של הגרא"ק, והניחו בצ"ע.

ושם באוסף חידו"ת כתוב בזה"ל: "...הרב הגאון הגדול מו"ה יו"ט ליפמאן אב"ד דק"ק ביאליסטאק הוא בעל אחות זקיני הנ"ל". והיינו בעל אחות זקיני ר' יצחק פינס, בני ר' נפתלי הערץ פינס. כלומר, שהעונג יו"ט היה חתן ר' נפתלי הערץ פינס.

והנה באמת אין כאן מקום עיון, שהרי בהקדמה לס' עונג יו"ט [שמשום מה נשמט באותו דפו"ח] כתוב מפורש בהצעת בן המחבר: "...אמי מורתי כו' בת הרב ר' יוסף ז"ל..."

אלא שאין הדעת נוחה לאמר שכותב כתב הייחוס שנדפס באוסף חידו"ת, שהיה בקי בפרטי משפחת פינס, עשה טעות. ועוד שהרי שמו של הבן, ר' חיים נפתלי הערץ מוכיח עליו, שאכן נקרא ע"ש זקינו ר' נפתלי הערץ פינס, ודבר אמת בפי אותו כתב ייחוס. ומה פשר דבר?

והנה קבלתי מאחד מבני המשפחה של הגרא"ק העתק של כתב הייחוס המקורי, וכשעיינתי שם ראיתי שנחסר בדפוס מילה אחת, ובזה מתיישב כל הענין. והנה השורה הרלוונטית:

הרי כתוב שהג"ר יו"ט ליפמאן הוא בעל בת אחות זקיני!! כלומר שלר' נפתלי הערץ פינס היה חתן - כנראה הגביר ר' יוסף ממינסק - והוא היה חותנו של העונג יו"ט. ובנו של העונג יו"ט נקרא ע"ש אבי זקינו ר' נפתלי הערץ פינס.

ובזה נתיישבו כל ההדורים.

בור סוד, תודה. לפני ביאלסטוק כיהן העונג יו"ט רב במעזריטש אותה עזב בשל מחלוקת עם חסידי קאצק. (אכן גם בביאלסטוק היו חסידי קאצק כידוע). קראתי לאחרונה ואיני זוכר היכן על אחד מצדיקי החסידים שהתבטא על מידת הקדושה של העונג יו"ט, אולי מישהו זוכר?
והנה תמונת בנו ר' נפתלי הירץ [ולמי שאינו יודע, ר' אריה שפירא, חתנו של רנ"ה, הוא גם אביו של הגאון הנלבב רמ"ש שפירא ר"י באר יעקב זצוק"ל].
והנה על הספר ומקורו עליו

איש_ספר כתב:בור סוד, תודה. לפני ביאלסטוק כיהן העונג יו"ט רב במעזריטש אותה עזב בשל מחלוקת עם חסידי קאצק. (אכן גם בביאלסטוק היו חסידי קאצק כידוע). קראתי לאחרונה ואיני זוכר היכן על אחד מצדיקי החסידים שהתבטא על מידת הקדושה של העונג יו"ט, אולי מישהו זוכר?
והנה תמונת בנו ר' נפתלי הירץ

0028.jpg

[ולמי שאינו יודע, ר' אריה שפירא, חתנו של רנ"ה, הוא גם אביו של הגאון הנלבב רמ"ש שפירא ר"י באר יעקב זצוק"ל].
והנה על הספר ומקורו עליו

רבינר.jpg

אגב, הגרמ"ש היה מספר הרבה מילדותו בעיר ביאלסטוק, בהסכמתו למש"ח הוצאת רש"ח דומב הוא מספר כי בביאלסטוק היו מראים על מקום לימודו של ר' מאיר שמחה בשנים שלאחר נישואיו ששם ישב והגה ימים ולילות ללא הפוגה. (האגדה מוסיפה לספר על שקע בספסל...).

אגב דאגב,
שמעתי, שר' ברוך מרדכי אזרחי סיפר לאחרונה, כי בהיותו נער צעיר, היה אצל הרב מבריסק, והעיר אז הרב, כי העולם רגיל ללהשתמש במושג 'עונג יום טוב', בעוד שלפועל לא מצינו ענין לעונג ביום טוב, רק בשבת, וחיפש מקור לזה בתורה.
קפץ ר' ברוך מרדכי ואמר, הנה יש ספר, 'עונג יו"ט', ואם כן, ודאי שיש לזה מקור, נענה הרב מבריסק ואמר, זו אינה תשובה כי זה לא נחשב מקור, אבל מי שאמרה בצעירותו, עדיו לגדולות.

וסיים ר' ברוך מרדכי, איני מספר סיפור זה, כגאוה בעלמא, אלא כדי להראותכם מידת ראייתם לרחוק של גדולי ישראל..

שמעתי פעם על רופא בכיר בארץ בשם ד"ר היילפרין (או הלפרין) שהוא צאצא של העונג יו"ט. ידוע למישהו?

ד"ר ישראל היילפרין ההיסטוריון הנודע מח"ס פנקס ועד ד' ארצות ועוד. היה בן בנו של העונג יו"ט. אחיו היה מגדולי הנוירלוגים שבארץ שכחתי את שמו הפרטי.

איש_ספר כתב:בור סוד, תודה. לפני ביאלסטוק כיהן העונג יו"ט רב במעזריטש אותה עזב בשל מחלוקת עם חסידי קאצק. (אכן גם בביאלסטוק היו חסידי קאצק כידוע).jpg[/attachment]

מעזריטש גדול או קטן, בליטא או אוקראינה???

כמדומני בליטא.

תולדות כתב:אגב דאגב,
שמעתי, שר' ברוך מרדכי אזרחי סיפר לאחרונה, כי בהיותו נער צעיר, היה אצל הרב מבריסק, והעיר אז הרב, כי העולם רגיל ללהשתמש במושג 'עונג יום טוב', בעוד שלפועל לא מצינו ענין לעונג ביום טוב, רק בשבת, וחיפש מקור לזה בתורה.
קפץ ר' ברוך מרדכי ואמר, הנה יש ספר, 'עונג יו"ט', ואם כן, ודאי שיש לזה מקור, נענה הרב מבריסק ואמר, זו אינה תשובה כי זה לא נחשב מקור, אבל מי שאמרה בצעירותו, עדיו לגדולות.

וסיים ר' ברוך מרדכי, איני מספר סיפור זה, כגאוה בעלמא, אלא כדי להראותכם מידת ראייתם לרחוק של גדולי ישראל..

לאחרונה.... הרי אני כבן שלושים שנה, ומעשיה משעשעת זו (כשאר רעותיה המשעשעות יותר ופחות) זכורה לי מהימים עודני טרם החלאק'ה...

ולמען לא נשאיר הגליון חלק מתוכן ערכי, נביא את המסופר על הגרמ"ש זצ"ל, שבעודו נער קטון היה עושה לעצמו מנהג של קבע לשבת בבית ההוראה של דודו - ר' שלמהל'ה הלפרין, בן הגרחנ"ה, ולהאזין לפסקיו. עם הזמן, היה עומד הוא בפתח בית ההוראה, ושואל את הבאים לרצונם, ומנסה את כוחו בתשובה, ואח"כ שואל את דודו אם פסק כהלכה. לימים התבטא הגרמ"ש (שגדול היה אף כוחו בפסק בכל חלקי שו"ע וכידוע), שתקופה זו היתה עבורו 'שימוש' בהלכה אצל דודו.

עוד אוסיף, כי אביו של רמ"ש, הג"ר אריה, נקרא "הדיין" דביאליסטוק, ואילו כרב דביאליסטוק כיהן גיסו, ר' דוד פאינס זצ"ל, שאם אינני טועה היה מזוהה ברמה מסויימת עם רוח הציונות. כינויו היה "הרב היפה", ע"ש תואר פניו ההדורות.

אביו של רחנ"ה זליבנסקי זצ"ל, הוא ניהו חתנו של ר' אריה, ר' מרדכי זליבנסקי זצ"ל. חתנו הוא הגרמ"ד לפקוביץ (בן הגרמ"י שליט"א), משגיח הישיבה דבאר יעקב לאוי"ט.בבאר יעקב גופא משמשים שנים מבניו יבדלחט"א של רחנ"ה זצ"ל, כמרביצי תורה. בנו אחר, ר' אריה, מכהן כר"מ במאור התלמוד, תחת אביו.

אסיים עם אנקדוטה אחת לנעוץ סוף הענין לתחילתו, וברוח הימים הקרובים: בימים בהם היה יושב הגרמ"ש זצ"ל בישיבתו ומכין את שיעורו, תלה רחנ"ה פתקא בכת"י על הדלת מבחוץ, בו כתב: "אין לנו רשות להשתמש בהם", לאמור, אין להפריע לראש הישיבה את לימודו בשעות אלו.

גליון ירושלמי,

נ"ב, אחיו של הגרחנ"ה זצ"ל, הלא הוא הגאון המופלא רבי פינחס שליט"א, חתן שר התורה הגר"ח קרייזווריטה זצ"ל, וגיס נוסף הוא הגאון הצדיק רבי יצחק גרודזינסקי שליט"א, דודו של הגר"פ הנ"ל.

זקן ששכח כתב:

איש_ספר כתב:בור סוד, תודה. לפני ביאלסטוק כיהן העונג יו"ט רב במעזריטש אותה עזב בשל מחלוקת עם חסידי קאצק. (אכן גם בביאלסטוק היו חסידי קאצק כידוע).jpg[/attachment]

מעזריטש גדול או קטן, בליטא או אוקראינה???

סתם מעזריטש היא מעזריטש שבפולין ולא מעזריטש 'גדול'. ושם כיהן העוניו"ט רב.

ירושלמי כתב: עוד אוסיף, כי אביו של רמ"ש, הג"ר אריה, נקרא "הדיין" דביאליסטוק, ואילו כרב דביאליסטוק כיהן גיסו, ר' דוד פאינס זצ"ל, שאם אינני טועה היה מזוהה ברמה מסויימת עם רוח הציונות. כינויו היה "הרב היפה", ע"ש תואר פניו ההדורות

תולדות כתב:אגב דאגב,
שמעתי, שר' ברוך מרדכי אזרחי סיפר לאחרונה, כי בהיותו נער צעיר, היה אצל הרב מבריסק, והעיר אז הרב, כי העולם רגיל להשתמש במושג 'עונג יום טוב', בעוד שלפועל לא מצינו ענין לעונג ביום טוב, רק בשבת, וחיפש מקור לזה בתורה.
קפץ ר' ברוך מרדכי ואמר, הנה יש ספר, 'עונג יו"ט', ואם כן, ודאי שיש לזה מקור, נענה הרב מבריסק ואמר, זו אינה תשובה כי זה לא נחשב מקור, אבל מי שאמרה בצעירותו, עדיו לגדולות.

וסיים ר' ברוך מרדכי, איני מספר סיפור זה, כגאוה בעלמא, אלא כדי להראותכם מידת ראייתם לרחוק של גדולי ישראל..

יצויין דנחלקו בזה הראשונים אם ישנו דין עונג ביו"ט, דבדברי הרמב"ם הל' יו"ט ו,ו מפורש שיש ביו"ט דין עונג, וראה עוד בפיה"מ להרמב"ם נדרים ט,ו וראה בשער המלך הל' מע"ש ו,ו. וע"ע רש"י שבת לד,א ד"ה עשרתם ובביצה לד,ב ד"ה כיון. ומאידך, בתוס' בסוכה כז,ב וריטב"א שם נראה דליכא דין עונג ביו"ט, וראה צל"ח שם.

אחרי פטירתו של העונג יו"ט בתרל"ט, נתמנה בנו ר' חיים נפתלי הערץ ממלא מקומו.

כמו"ץ נתמנה הג"ר יהונתן אבעלמאן זצ"ל, שהיה ממקורבי בעל העונג יו"ט.

ר' יהונתן אבעלמאן היה מתלמידי הגרי"ס זצ"ל, וחתן גיסו של הגרי"ס. הוא התכתב עם בעל ה"בית הלוי" בענין היתר מכירה, והבית הלוי השיבו בארוכה למרות שהיה צעיר ממנו בהרבה. ההתכתבות נדפסה בספרו של ר' יהונתן שי"ל אחר פטירתו "זכרון יהונתן". ספר נוסף הדפיס עוד בחייו "תורת יהונתן".

[ויש לתקן מה שכתוב כאן "רבה של ביאליסטאק", כי היה רק מו"ץ, כנדפס בשער ספרו].

נפטר ט"ז אדר תרס"ג. וראה בהקדמה ל"זכרון יהונתן" תיאור מרטיט מסדר פטירתו.

הנה חתימת ידו על שער הספר "קדושת יו"ט":

מצאתי במהדורה אחת של העונג יו"ט שנדפסה לפני כמה שנים, צילום תשובה בכת"י.

התשובה מופנית אל: הרב הגאון הגדול המפורסם בתורתו ויראתו פאר הדור סיני ועו"ה אוצר התורה והחכמה כקש"ת מוהר"ר ארי' ליב נ"י.

והוא חותם (פעמיים): ידידו שב"ז [=שאר בשר זוגתו].

מי זה יכול להיות? מהתוארים ונוסח התשובה נראה שמדובר באחד מגדולי הדור המפורסמים. אולי ר'לייבל'ה קאוונער? האם היה ביניהם קירבה?

לפניכם צילומו:

הנה העתקה של אותה תשובה. (נדפס שם).

ירושלמי כתב:עוד אוסיף, כי אביו של רמ"ש, הג"ר אריה, נקרא "הדיין" דביאליסטוק, ואילו כרב דביאליסטוק כיהן גיסו, ר' דוד פאינס זצ"ל, שאם אינני טועה היה מזוהה ברמה מסויימת עם רוח הציונות. כינויו היה "הרב היפה", ע"ש תואר פניו ההדורות.

החותן (רחנ"ה הלפרין) משמאל, והחתן (ר"ד פייאנס):

שאלה עם ארצית (ולא כלשון סגינהור ד'בור ועם הארץ' חברין...):

האם סידר פעם מי את תולדות ה'ענג יו"ט'?! מאמר, עליו או על חיבוריו?!
(באישים ושיטות, מוזכר אגב אורחא, כז'אנר של חיבור, האם כתב מישהו באריכות או שיש צורך להגות בחיבורו על הסדר בכדי להבין).

בר ששת כתב:שאלה עם ארצית (ולא כלשון סגינהור ד'בור ועם הארץ' חברין...):

האם סידר פעם מי את תולדות ה'ענג יו"ט'?! מאמר, עליו או על חיבוריו?!
(באישים ושיטות, מוזכר אגב אורחא, כז'אנר של חיבור, האם כתב מישהו באריכות או שיש צורך להגות בחיבורו על הסדר בכדי להבין).

האם מהעדר תשובה, ניתן להסיק ששאלתיי איננה כל-כך עם ארצית, או שמא היא עם-ארצית ביותר עד שלא ימצא מי שזדקק לה?!

ככל הנראה רשימתו של הגר"מ זעירא ברבותינו שבגולה ח"א אודות העוינ"ט היא המושלמת ביותר, אלא שגם היא חסרה הרבה.
אין שם סקירה שיטתית של הספר דוגמת אישים ושיטות או סופרים וספרים של הרב זווין.
[גם לא תמצא שם על עימותיו עם הקאצקע חסידים במעזריטש מקום רבנותו שקודם ביאלסטוק...]

איש_ספר כתב:[גם לא תמצא שם על עימותיו עם הקאצקע חסידים במעזריטש מקום רבנותו שקודם ביאלסטוק...]

כגון דא לא 'מוצאים' - אלא מחפשים...

בור ועם הארץ כתב:מצאתי במהדורה אחת של העונג יו"ט שנדפסה לפני כמה שנים, צילום תשובה בכת"י.

התשובה מופנית אל: הרב הגאון הגדול המפורסם בתורתו ויראתו פאר הדור סיני ועו"ה אוצר התורה והחכמה כקש"ת מוהר"ר ארי' ליב נ"י.

והוא חותם (פעמיים): ידידו שב"ז [=שאר בשר זוגתו].

מי זה יכול להיות? מהתוארים ונוסח התשובה נראה שמדובר באחד מגדולי הדור המפורסמים. אולי ר'לייבל'ה קאוונער? האם היה ביניהם קירבה?

מצאתי בס' שנות דור ודור ח"א מודפס תשובה מהעונג יו"ט לר' לייבל'ה, ושם אינו מזכירהו בתור שב"ז. אבל מ"מ יתכן שהקירבה היתה דרך זווגו השני של ר' לייבל'ה, ואולי התושבה ההיא היא מצעירותו. וצ"ב. עכ"פ למדנו שהיה קשר והתכתבות ביניהם.

תמונת ר' חנ"ה היילפרין מביאלאסטאק בנו של העונג יו"ט (כבר הובאה לעיל) ותמנות האהל על מציבתו, מקונטרס שי"ל בניו יורק לרגל מלואות חמשים שנה לביה"כ אנשי ביליאסטאק ברח' ווילעט במורד העיר בשנת תרפ"ח.

http://www.bialystoker.org/bialystoker_1878_1928.pdf

לדברי אחד מתושבי ביאלוסטוק (משאינם בני ברית), האהל קיים עד היום. אבל לא הצלחתי לקבל תמונה.

מכיוון שהשבת היה יום טוב לצאצאי התויו"ט התענינתי האם העונג יו"ט היה צאצא?

ידוע דגם הג"ר שמואל מוהליבר זצ"ל היה רב בביאליסטוק עד פטירתו בשנת תרנ"ט -שנים מקבילים לשנות כהונתו של הג"ר חיים נפתלי הערץ זצ"ל-,
האם מדובר בקהילות נפרדות? או שיש הסבר אחר לכפל ברבנות העיר.

אאל"ט רנ"ה היה רק מ"ץ ולא הרב

בספר דעת קדושים יש כל היחס של העונג יוט ממשפחת ר אליעזר גריבר בעל משנת ר אליעזר

בור הגולה כתב:לדברי אחד מתושבי ביאלוסטוק (משאינם בני ברית), האהל קיים עד היום. אבל לא הצלחתי לקבל תמונה.

הנה תמונה מהאהל כהיום

http://www.kirkuty.xip.pl/bialystok.htm

מיללער כתב:

בור הגולה כתב:לדברי אחד מתושבי ביאלוסטוק (משאינם בני ברית), האהל קיים עד היום. אבל לא הצלחתי לקבל תמונה.

הנה תמונה מהאהל כהיום

http://www.kirkuty.xip.pl/bialystok.htm

יפה מאד.
הנני להעלות את התמונה:

הורידו המגן דוד מלמעלה...

מחמת קנאות?

בור ועם הארץ כתב:אחרי פטירתו של העונג יו"ט בתרל"ט, נתמנה בנו ר' חיים נפתלי הערץ ממלא מקומו.

כמו"ץ נתמנה הג"ר יהונתן אבעלמאן זצ"ל, שהיה ממקורבי בעל העונג יו"ט.

ר' יהונתן אבעלמאן היה מתלמידי הגרי"ס זצ"ל, וחתן גיסו של הגרי"ס. הוא התכתב עם בעל ה"בית הלוי" בענין היתר מכירה, והבית הלוי השיבו בארוכה למרות שהיה צעיר ממנו בהרבה. ההתכתבות נדפסה בספרו של ר' יהונתן שי"ל אחר פטירתו "זכרון יהונתן". ספר נוסף הדפיס עוד בחייו "תורת יהונתן".

[ויש לתקן מה שכתוב כאן "רבה של ביאליסטאק", כי היה רק מו"ץ, כנדפס בשער ספרו].

נפטר ט"ז אדר תרס"ג. וראה בהקדמה ל"זכרון יהונתן" תיאור מרטיט מסדר פטירתו.

הנה חתימת ידו על שער הספר "קדושת יו"ט":

הזכרתי במקום אחר את ספרו של גולבסקי והדברים ההזוים שבו. והנה קטע אחד על ר"י אבלמן. מה האינטרס שלו לכתוב בצורה כזו בזויה?

שאלתיאל כתב:הזכרתי במקום אחר את ספרו של גולבסקי והדברים ההזוים שבו. והנה קטע אחד על ר"י אבלמן. מה האינטרס שלו לכתוב בצורה כזו בזויה?

ר' שאלתיאל, אל תאמין למלה אחת שכתב נגד הגאון והצדיק רבי יהונתן אבעלמאן זצ"ל. כנראה הענין הוא, כי כידוע רח"ד גולבסקי הינו יליד בריסק ונכדו של הגרש"ז ריגר שהיה תלמידו ומקורבו של הגרח"ס זצ"ל. ר"י אבעלמאן היה בר פלוגתיה של בעל הבית הלוי בענין שביעית, ודבריהם נדפסו בספרו זכרון יהונתן (ובחלקו גם בבית הלוי הנפוץ - ג"ח בכרך א'). מכיון שכן, הפך הרח"ד ל"דוברו ומגינו" של הבית הלוי, ובעל דבביה של הר"י אבעלמאן. כך שמעתי פעם הסבר הדבר.
ובכלל, כלל מסור בידינו כי כל ספוריו צריכים בדיקה, וכולם משונים אחד יותר מרעהו, ואין להאמין לשום דבר. [ושמעתי שכך אמר לו פעם רבו הגר"א קוטלר זצ"ל, שמשום מה רק אתה עצמך מכיר את סיפוריך... והמבין יבין].

נוטר הכרמים כתב:גליון ירושלמי,

נ"ב, אחיו של הגרחנ"ה זצ"ל, הלא הוא הגאון המופלא רבי פינחס שליט"א, חתן שר התורה הגר"ח קרייזווריטה זצ"ל, וגיס נוסף הוא הגאון הצדיק רבי יצחק גרודזינסקי שליט"א, דודו של הגר"פ הנ"ל.

היינו גיס של הגרח"ק - אח אשתו.

באוסף שבדרון תמונה של ר' דוד פאינאס המוזכר כאן
ורשימה לתולדותיו מאת שולח התמונה

לרגל יומא דהילולא ה-20 של הגרחנ"ה זליבנסקי זצ"ל החל בשב"ק ז' כסלו
בשיחה עם הגה"צ ר' זאב איידלמן

שמעתי מנכדו גאון ישראל מרן הגרמ''ש זללה''ה סיפור מעניין שפע''א ראה העונג י''וט מחלון חדרו את אחד מהבעה''ב שבביאליסטוק שעסק לפרנסתו ככורה וביקשו בעל העיוניו''ט שישב לידו ולא יצא מביתו ועיכבו כמה שעות אצלו והוא ישב ועסק בתורה והכורה לא הבין מה רוצה ממנו הרב אבל מפאת כבודו החריש ואחר זמן זה שחררו לשלום בין כך וביך כך הגיעה השמועה שאירעה מפולת במקום הכרייה ונהרגו שם כמה וכמה מהפועלים הנכרים

בזכרון יהונתן לר' יונתן אבלמן שנזכר כאן, יש תשובה להרב דהראדאק ומצ"ב

יש מי שיכול לזהות מי הוא?

אולי לפי המצוטט מספרו? ראיתי שהציוני היה רב שם אבל לא מצאתי בספרו

(עיירות בשם הורדוק יש לרוב)

איש_ספר כתב:בזכרון יהונתן לר' יונתן אבלמן שנזכר כאן, יש תשובה להרב דהראדאק ומצ"ב

יש מי שיכול לזהות מי הוא?

אולי לפי המצוטט מספרו? ראיתי שהציוני היה רב שם אבל לא מצאתי בספרו

(עיירות בשם הורדוק יש לרוב)

מהרדאק זה שם הרב ולא שם העיר.
הכונה לספר למטה יהודה דף מז.

מדהים! פלא פלאות.

ראיתי ששמו קמפנר. וזה ר"ת של כל שמו.