פורום אוצר החכמה

באשכול על הגר"ש פישר נסתעפו הדברים על חבורת הלומדים שלמדה באיתרי ומהם נודעו לימים כמורי הוראה מובהקים.
ומכללם הגה"צ ר' יפרח פרלמוטר ששקע שמשו שלא בעונתה.

כל ההודעות בענין זה קובצו לאשכול שלפנינו.

באיתרי התרכזה קבוצה מיוחדת של אברכים עמלי תורה , אנשי מידות, עובדי ה' ותלמידי חכמים מיוחדים. הם מהראשונים כמדומני, שעסקו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא מתוך רוב העיון וברור מקיף של שיטות הראשונים. חלקם ידועים מאד היום כר' שלום גלבר מחה"ס נתיבות שלום וארחות שבת, ר' משה פטרובר רה"כ אמרי יושר שהחדיר את שיטת הלימוד הזאת לרבים מאד מהאברכים תלמידיו, ר' אוריאל איזנטל רב רמות ג ומחה"ס מגילת ספר, ר' גיורא דרקסלר ראש כולל בירושלים, ר' ישראל דז'ימיטרובסקי מומחה בעניני עירובין, ועוד כמה וכמה שימחלו שלא מניתים (אולי בהזדמנות אחרת).
חלקם הם אברכים מן השורה בישיבה עד היום בגיל שנושק לזקנה ושיבה
כבר לפני שנים רבות כל מכיריהם ורבותיהם התיחסו אליהם ביראת כבוד.
אצל רובם עיקר גידולם ויניקתם הרוחנית והכוונת אורחות חייהם היתה אצל ר' שמואל אויערבאך. פעם התבטא אחד הרמי"ם(או ר' מיכל זילבר, או ר' חיים ברנד) שאין בנמצא בין בני גילם קבוצה כל כך איכותית.
מכאן דבק בהם שם זה.

בן ירושלים כתב:באיתרי התרכזה קבוצה מיוחדת של אברכים עמלי תורה , אנשי מידות, עובדי ה' ותלמידי חכמים מיוחדים. הם מהראשונים כמדומני, שעסקו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא מתוך רוב העיון וברור מקיף של שיטות הראשונים. חלקם ידועים מאד היום כר' שלום גלבר מחה"ס נתיבות שלום וארחות שבת, ר' משה פטרובר רה"כ אמרי יושר שהחדיר את שיטת הלימוד הזאת לרבים מאד מהאברכים תלמידיו, ר' אוריאל איזנטל רב רמות ג ומחה"ס מגילת ספר, ר' גיורא דרקסלר ראש כולל בירושלים, ר' ישראל דז'ימיטרובסקי מומחה בעניני עירובין, ועוד כמה וכמה שימחלו שלא מניתים (אולי בהזדמנות אחרת).
חלקם הם אברכים מן השורה בישיבה עד היום בגיל שנושק לזקנה ושיבה
כבר לפני שנים רבות כל מכיריהם ורבותיהם התיחסו אליהם ביראת כבוד.
אצל רובם עיקר גידולם ויניקתם הרוחנית והכוונת אורחות חייהם היתה אצל ר' שמואל אויערבאך. פעם התבטא אחד הרמי"ם(או ר' מיכל זילבר, או ר' חיים ברנד) שאין בנמצא בין בני גילם קבוצה כל כך איכותית.
מכאן דבק בהם שם זה.

פרח מזכרוני זכרונו של אותו צדיק הראוי לתזכורת מיוחדת ולהעמיד לו שם בארץ, הלא הוא הצדיק המופלא במעשיו, צדקותו ותורתו ר' יפרח פרלמוטר זצ"ל מחה"ס קדש הלולים על פרק כיצד מברכין, שהיה מפארי אותה חבורה.

בן ירושלים כתב:פרח מזכרוני זכרונו של אותו צדיק הראוי לתזכורת מיוחדת ולהעמיד לו שם בארץ, הלא הוא הצדיק המופלא במעשיו, צדקותו ותורתו ר' יפרח פרלמוטר זצ"ל מחה"ס קדש הלולים על פרק כיצד מברכין, שהיה מפארי אותה חבורה.

אכן, זכרו של אותו ת"ח יקר לא ימוש מקרבנו לעד. נקטף בשיא פריחתו אחרי שנות סבל וייסורים מהמחלה הארורה.

כיון שנתגלגלו הדברים עד אותו צדיק, רבי יפרח פרלמוטר זצ"ל, אזכיר גרגיר אחד מתורתו, כפי שהביא הרב איזנטל במגילת ספר ברכות.
כידוע יש המעוררים על איסור ערלה בחצילים, כי אם אמנם בארצינו ובעוד ארצות אין לשיח זה קיום יותר משלוש שנים, (וזה מלמד על כך שאין בו איסור ערלה), מ"מ בארץ מוצאו - הודו, הרי הוא קיים עשרות שנים.
וע"ז טען הרב יפרח דאדרבה, כל הבחינה של קיום העץ יותר משלוש שנים, מתאימה דווקא לארצות שיש בהם קיץ וחורף, ובזה ייבדק העץ האם הוא ארעי כשיח או לא, דהיינו האם הוא שורד ג' שנים של חילופי עונות, אבל החציל גם בהודו הרי אין לו קיום בשנים של חורף וקיץ, וקיומו שם זה רק משום שמזג האויר אינו מתחלף במשך השנה.
סברא מחודשת, ונפלאה.

הגה"צ ר' יפרח זצ"ל התגורר כל ימיו בדירה זנוחה ודלוחה בתחומי הישיבה, ועבד את בוראו בתום ויושר.
היה מפעים לראותו הן בשנים הרגילות והן בשנות מחלתו כמה שהתאמץ ללמוד ולעבוד את ה' גם מתוך הקושי.

הגה"צ הנ"ל הוא דוגמא אחת לאותם 'אנשי אמת' שאיתרי העמידה כל שנותיה. צדיקים ועובדי ה', ת"ח מופלגים שמקדישים כל חייהם לתורה - בלי הו"א של 'פראק' או שטעלע..

הרב בן ירושלים,
האם הגה"צ ר' עמיהוד קליין שליט"א בעל 'עמודי הוד' עמ"ס סוכה נמנה אף הוא על בני החבורה?

אום אני חומה כתב:הגה"צ ר' יפרח זצ"ל התגורר כל ימיו בדירה זנוחה ודלוחה בתחומי הישיבה, ועבד את בוראו בתום ויושר.
היה מפעים לראותו הן בשנים הרגילות והן בשנות מחלתו כמה שהתאמץ ללמוד ולעבוד את ה' גם מתוך הקושי.

הגה"צ הנ"ל הוא דוגמא אחת לאותם 'אנשי אמת' שאיתרי העמידה כל שנותיה. צדיקים ועובדי ה', ת"ח מופלגים שמקדישים כל חייהם לתורה - בלי הו"א של 'פראק' או שטעלע..

הרב בן ירושלים,
האם הגה"צ ר' עמיהוד קליין שליט"א בעל 'עמודי הוד' עמ"ס סוכה נמנה אף הוא על בני החבורה?

ראוי לפתוח אשכול מיוחד על אותו צדיק ר' יפרח זצ"ל, יש בו כ"כ הרבה מעלות שכל אחד יכול ללמוד ממנו. ייש"כ על דבריך .
הציטוט מהדברים עליו בישורון דומני שנכתבו ע"י רבו ורעו ר' שלום גלבר. עכ"פ אלו היו דברים שאמר בהלויה.

ר' עמיהוד למד בחברון. הוא נכנס לישיבה כאברך לאחר שנשא את בתו של רה"י ר' יצחק ברטלר שליט"א.

בן ירושלים כתב:

איש_ספר כתב:הרב בן ירושלים, מה פשר הביטוי שאתה חוזר עליו שוב ושוב "חבורת הקדושים"???

...הם מהראשונים כמדומני, שעסקו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא מתוך רוב העיון וברור מקיף של שיטות הראשונים... שהחדיר את שיטת הלימוד הזאת לרבים מאד מהאברכים תלמידיו...

האם אפשר לתאר יותר בפרוטרוט את שיטת וסדר לימודם?

רבותיהם התיחסו אליהם ביראת כבוד.

דוקא או גוזמא?

ניים ושכיב כתב:

בן ירושלים כתב:

איש_ספר כתב:הרב בן ירושלים, מה פשר הביטוי שאתה חוזר עליו שוב ושוב "חבורת הקדושים"???

...הם מהראשונים כמדומני, שעסקו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא מתוך רוב העיון וברור מקיף של שיטות הראשונים... שהחדיר את שיטת הלימוד הזאת לרבים מאד מהאברכים תלמידיו...

האם אפשר לתאר יותר בפרוטרוט את שיטת וסדר לימודם?

רבותיהם התיחסו אליהם ביראת כבוד.

דוקא או גוזמא?

בזמנו הגר"ש אויערבך היה ר"מ באיתרי, והוא עודד קבוצה של בני עליה ללמוד הלכה בעיון [עם לומד'ס כדרך הלימוד בישיבות], עד אז היה מקובל שהלכה נלמדה או ע"י תלמידי החזו"א או ע"י פשטנים או מי שקשה לו לתפוס לומד'ס, והלמדנים ראשי ישיבות ורמי"ם. באותם ימים היה מקובל שמי שרוצה להשאר עם לומד'ס נשאר בנשים נזיקין, ומי שרוצה ללמוד שבת חולין נדה ועוד עובר ללמוד בכולל בסגנון של הלכה למעשה וסיכומים בעיקר. מקבוצה זו שברובם באו מבתים של תיכוניסטים צמחו קבוצה גדולה של מורי הוראה המוזכרים לעיל.
קשה להגדיר מי בקבוצה ומי לא, משום שיש כמה ת"ח שהיו יחד עמהם, וסגנונם קצת שונה, ביחוד אלו שבאו לאחר שהגר"ש עזב את איתרי.

הרב בוקוולד מבני ברק גם שייך לאותה חבורה?
(ידוע לי שהוא תלמיד הגר"ש מאיתרי)

עט סופר כתב:בזמנו הגר"ש אויערבך היה ר"מ באיתרי, והוא עודד קבוצה של בני עליה ללמוד הלכה בעיון [עם לומד'ס כדרך הלימוד בישיבות], עד אז היה מקובל שהלכה נלמדה או ע"י תלמידי החזו"א או ע"י פשטנים או מי שקשה לו לתפוס לומד'ס, והלמדנים ראשי ישיבות ורמי"ם. באותם ימים היה מקובל שמי שרוצה להשאר עם לומד'ס נשאר בנשים נזיקין, ומי שרוצה ללמוד שבת חולין נדה ועוד עובר ללמוד בכולל בסגנון של הלכה למעשה וסיכומים בעיקר.

הלכה בעיון, זה כל הקונץ?
אינני מתיימר להכיר את כל אסכולות מורי ההוראה בישראל, אבל לכאו' ח''ו שתהיה כזאת בישראל שיורה המורה בהלכה שלא עיין בה כדבעי.

כמי שבמשך תקופה חיפש ותר אחר כולל 'הלכה בעיון' נוכחתי לראות כמה נדיר למצוא כולל שמיישם את השילוב המוצלח בין לימוד איטי מן המסד ועד הטפחות של הסוגיות, החל משרשי הענינים לעומקם בדברי הגמ' והראשונים ועד למיצוי שיטות האחרונים להלכה. זהו בהחלט 'בית מדרש' מיוחד שפירות ביכורי לומדיו מעידים בו, וחושבני שדווקא ה'נתיבות שלום' יותר מייצג את דרך הלימוד המיושבת והמתמשכת הזאת מאשר ה'אורחות שבת'. גם אם ישנם יחידי סגולה שמצליחים ללמוד בצורה כזאת, ריכוז כה גבוה ומוצלח של ת"ח גדולים שהמיתו עצמם כפשוטו על התורה בלימודה בצורה כזאת בעמל ויגיעה ותוך חבורה הוא חזון בלתי נפרץ.

רובם ככולם של הלומדים, אותם אני מכיר מקרוב ב"ה, תולים את ההצלחה בכיוון הנ"ל בהכוונה וברוח שהנחיל להם מו"ר הגרש"א שליט"א, הן כקבוצה, והן כיחידים, כל אחד לפי דרכו.

זכיתי להכיר במקצת את האחד המיוחד, ר' יפרח זצוק"ל, ההגדרה הכי מאפיינת עליו כמדומני הם דברי הרמב"ם בסוף הל' שומ"י הידועים: אשר פרק מעליו עול החשבונות הרבים והלך ישר כאשר עשאו האל'. יהי זכרו ברוך.

נוטר הכרמים כתב:כמי שבמשך תקופה חיפש ותר אחר כולל 'הלכה בעיון' נוכחתי לראות כמה נדיר למצוא כולל שמיישם את השילוב המוצלח בין לימוד איטי מן המסד ועד הטפחות של הסוגיות, החל משרשי הענינים לעומקם בדברי הגמ' והראשונים ועד למיצוי שיטות האחרונים להלכה. זהו בהחלט 'בית מדרש' מיוחד שפירות ביכורי לומדיו מעידים בו, וחושבני שדווקא ה'נתיבות שלום' יותר מייצג את דרך הלימוד המיושבת והמתמשכת הזאת מאשר ה'אורחות שבת'. גם אם ישנם יחידי סגולה שמצליחים ללמוד בצורה כזאת, ריכוז כה גבוה ומוצלח של ת"ח גדולים שהמיתו עצמם כפשוטו על התורה בלימודה בצורה כזאת בעמל ויגיעה ותוך חבורה הוא חזון בלתי נפרץ.

רובם ככולם של הלומדים, אותם אני מכיר מקרוב ב"ה, תולים את ההצלחה בכיוון הנ"ל בהכוונה וברוח שהנחיל להם מו"ר הגרש"א שליט"א, הן כקבוצה, והן כיחידים, כל אחד לפי דרכו.

זאת אומרת שהלכה בעיון זה לא כל הקונץ.
אפשר בבקשה לתאר יותר בפרוטרוט את שיטתם?
(וכיון הדרך היא של הגרש''א, מה קורה במעלות התורה?)

ניים ושכיב כתב:

נוטר הכרמים כתב:כמי שבמשך תקופה חיפש ותר אחר כולל 'הלכה בעיון' נוכחתי לראות כמה נדיר למצוא כולל שמיישם את השילוב המוצלח בין לימוד איטי מן המסד ועד הטפחות של הסוגיות, החל משרשי הענינים לעומקם בדברי הגמ' והראשונים ועד למיצוי שיטות האחרונים להלכה. זהו בהחלט 'בית מדרש' מיוחד שפירות ביכורי לומדיו מעידים בו, וחושבני שדווקא ה'נתיבות שלום' יותר מייצג את דרך הלימוד המיושבת והמתמשכת הזאת מאשר ה'אורחות שבת'. גם אם ישנם יחידי סגולה שמצליחים ללמוד בצורה כזאת, ריכוז כה גבוה ומוצלח של ת"ח גדולים שהמיתו עצמם כפשוטו על התורה בלימודה בצורה כזאת בעמל ויגיעה ותוך חבורה הוא חזון בלתי נפרץ.

רובם ככולם של הלומדים, אותם אני מכיר מקרוב ב"ה, תולים את ההצלחה בכיוון הנ"ל בהכוונה וברוח שהנחיל להם מו"ר הגרש"א שליט"א, הן כקבוצה, והן כיחידים, כל אחד לפי דרכו.

זאת אומרת שהלכה בעיון זה לא כל הקונץ.
אפשר בבקשה לתאר יותר בפרוטרוט את שיטתם?
(וכיון הדרך היא של הגרש''א, מה קורה במעלות התורה?)

הגר"ש כמחנך מיוחד במינו מנחה את תלמידיו ללמוד כמנהג וכדרך הישיבות, ולאחר נישואיהם לפנות לכיוון ברור הסוגיה לעומקה על כל פרטיה עד לברור הלכה למעשה. כשמתבגרים יותר הוא מכון את תלמידיו להגיע ליכולת הוראה בסוגיה .
כשפתח ר' משה פטרובר את הכולל שלו בדרך זו היה בזה חידוש גדול. שני אברכים הגיעו מעטרת ישראל. כששמע הרב אזרחי את הכיוון של הכולל, שאלם בזלזול: "אז אתם הולכים ללמוד חצי שנה איך לטגן שקדי מרק בשבת"? גם רמי"ם באיתרי לחצו על אברכים שלא ילכו לכולל זה שבו למדו למשל 6 שנים הלכות שבת. רק הגיבוי המוחלט של הגר"ש נתן דחיפה לכולל שהצמיח מתוכו כמה וכמה ת"ח מובהקים בדרך זו.

קוריוז מענין. אחד מהחשובים בחבורה זו של תלמידי הגר"ש באיתרי הוא הגאון ר' אברהם נובוגרוצקי. הוא נשאר בנשים נזיקין (ר"מ באור ישראל). השמועה היא שר' שמואל התבטא שר' אברהם הוא מתנתו לעולם הישיבות

נוטר הכרמים כתב:כמי שבמשך תקופה חיפש ותר אחר כולל 'הלכה בעיון' נוכחתי לראות כמה נדיר למצוא כולל שמיישם את השילוב המוצלח בין לימוד איטי מן המסד ועד הטפחות של הסוגיות, החל משרשי הענינים לעומקם בדברי הגמ' והראשונים ועד למיצוי שיטות האחרונים להלכה. זהו בהחלט 'בית מדרש' מיוחד שפירות ביכורי לומדיו מעידים בו, וחושבני שדווקא ה'נתיבות שלום' יותר מייצג את דרך הלימוד המיושבת והמתמשכת הזאת מאשר ה'אורחות שבת'. גם אם ישנם יחידי סגולה שמצליחים ללמוד בצורה כזאת, ריכוז כה גבוה ומוצלח של ת"ח גדולים שהמיתו עצמם כפשוטו על התורה בלימודה בצורה כזאת בעמל ויגיעה ותוך חבורה הוא חזון בלתי נפרץ.

רובם ככולם של הלומדים, אותם אני מכיר מקרוב ב"ה, תולים את ההצלחה בכיוון הנ"ל בהכוונה וברוח שהנחיל להם מו"ר הגרש"א שליט"א, הן כקבוצה, והן כיחידים, כל אחד לפי דרכו.

זכיתי להכיר במקצת את האחד המיוחד, ר' יפרח זצוק"ל, ההגדרה הכי מאפיינת עליו כמדומני הם דברי הרמב"ם בסוף הל' שומ"י הידועים: אשר פרק מעליו עול החשבונות הרבים והלך ישר כאשר עשאו האל'. יהי זכרו ברוך.

הגר"ש אויערבך אכן לא כ"כ מהר הסכים לכתוב הסכמה לאורחות שבת, כיון שאמר להגר"ש גלבר שיותר מתאים לך נתיבות שלום, [מלבד הסיבה השניה שלכן התעכב הוצאת הספר בשנה].
אגב אין כאן קונץ, בזמנו לא היה מצוי שלמדו הלכה עם הבנת גדרי ושרשי הדברים באותה רמה שלמדו בישיבות. בלימוד הלכה היה הרבה יותר מקובל בתי מדרש אחרים, וסגנון שונה לחלוטין, בלי לזלזל בשום סגנון לימוד, לא הייתי בשמים ואין לי תוכנית להגיע לשם בקרוב, ואין לי מושג מה האמת...
בזמנו לא היה מצוי ספרים בהלכה כנתיבות שלום ומגילת ספר, היום זה בהחלט מצוי ומקובל מאד, גם אצל אלו שלא משערים שהראשון שהחדיר את הענין הוא הגר"ש ותלמידיו התיכוניסטים באיתרי.
הקבוצה לא היתה כ"כ גדולה וכמות הת"ח המובהקים שצמחו משם מדהימה.

עט סופר כתב:

נוטר הכרמים כתב:כמי שבמשך תקופה חיפש ותר אחר כולל 'הלכה בעיון' נוכחתי לראות כמה נדיר למצוא כולל שמיישם את השילוב המוצלח בין לימוד איטי מן המסד ועד הטפחות של הסוגיות, החל משרשי הענינים לעומקם בדברי הגמ' והראשונים ועד למיצוי שיטות האחרונים להלכה. זהו בהחלט 'בית מדרש' מיוחד שפירות ביכורי לומדיו מעידים בו, וחושבני שדווקא ה'נתיבות שלום' יותר מייצג את דרך הלימוד המיושבת והמתמשכת הזאת מאשר ה'אורחות שבת'. גם אם ישנם יחידי סגולה שמצליחים ללמוד בצורה כזאת, ריכוז כה גבוה ומוצלח של ת"ח גדולים שהמיתו עצמם כפשוטו על התורה בלימודה בצורה כזאת בעמל ויגיעה ותוך חבורה הוא חזון בלתי נפרץ.

רובם ככולם של הלומדים, אותם אני מכיר מקרוב ב"ה, תולים את ההצלחה בכיוון הנ"ל בהכוונה וברוח שהנחיל להם מו"ר הגרש"א שליט"א, הן כקבוצה, והן כיחידים, כל אחד לפי דרכו.

זכיתי להכיר במקצת את האחד המיוחד, ר' יפרח זצוק"ל, ההגדרה הכי מאפיינת עליו כמדומני הם דברי הרמב"ם בסוף הל' שומ"י הידועים: אשר פרק מעליו עול החשבונות הרבים והלך ישר כאשר עשאו האל'. יהי זכרו ברוך.

הגר"ש אויערבך אכן לא כ"כ מהר הסכים לכתוב הסכמה לאורחות שבת, כיון שאמר להגר"ש גלבר שיותר מתאים לך נתיבות שלום, [מלבד הסיבה השניה שלכן התעכב הוצאת הספר בשנה].
אגב אין כאן קונץ, בזמנו לא היה מצוי שלמדו הלכה עם הבנת גדרי ושרשי הדברים באותה רמה שלמדו בישיבות. בלימוד הלכה היה הרבה יותר מקובל בתי מדרש אחרים, וסגנון שונה לחלוטין, בלי לזלזל בשום סגנון לימוד, לא הייתי בשמים ואין לי תוכנית להגיע לשם בקרוב, ואין לי מושג מה האמת...
בזמנו לא היה מצוי ספרים בהלכה כנתיבות שלום ומגילת ספר, היום זה בהחלט מצוי ומקובל מאד, גם אצל אלו שלא משערים שהראשון שהחדיר את הענין הוא הגר"ש ותלמידיו התיכוניסטים באיתרי.
הקבוצה לא היתה כ"כ גדולה וכמות הת"ח המובהקים שצמחו משם מדהימה.

בהזדמנות מסוימת אמר לי הגר"ש שפעם לימוד ההלכה היה בדרך כלל מנת חלקם של אלו שלא הצליחו בלימוד . וסיפר שיש מו"ץ חשוב בירושלים שהשתדל הרבה אך לא עלתה בידו. ואמרו שהוא יצא מו"ץ, וכך הוה. לעומת זאת ר' שלום גלבר (וחבורתו) הם מהמורי הוראה שהם למדנים במהותם והשקיעו את כוחם וכשרונם בברור הסוגיות לעומקם ולמעשה. עכ"ד. (בין הדברים הזכיר את ר' נתן קופשיץ ואת ר' מאיר ברנדסופר זצ"ל שהם מורי הוראה למדנים)

תודה לכולם.
חושבני שהבנתי את הכיוון.

כשהגיע ר' יפרח זצ"ל לישיבה, לאחר תקופה הפסיק להכנס לשיעורי הרמי"ם כי לא מצא בהם ענין לרוחו. הוא למד בהתמדה ועם חברותות אבל ממש לבד. לאחר כמה שנים פנה לרבו הגר"ש בשאלה האם הוא מפספס משהו בזה שלא נכנס לשיעורים והאם לעשות מאמץ ולהכנס. ר' שמואל השיב שכל דרך הלימוד והשיעורים הם הכלי שבאמצעותו אח"כ אפשר ללמוד לאסוקי שמעתתא אבל הוא ר' יפרח זכה להגיע ללימוד בעיון נמרץ להלכה גם בלי הלימוד הישיבתי, ולכן אין טעם שיחזור ויכנס לשיעורים.

הרב בן ירושלים,

א. מי נתן לחבורה זו את שמה? הרי אני כבן וכו' ולא שמעתי בלתי היום.

ב. האם המשגיח המיוסר הגה"צ ר' זליג גצל שליט"א גם נמנה על בני החבורה? גם הוא מתלמידי הגר"ש מאיתרי.

ג. למה עזב הגר"ש את איתרי ולאן פנה?

אום אני חומה כתב:הרב בן ירושלים,

א. מי נתן לחבורה זו את שמה? הרי אני כבן וכו' ולא שמעתי בלתי היום.

ב. האם המשגיח המיוסר הגה"צ ר' זליג גצל שליט"א גם נמנה על בני החבורה? גם הוא מתלמידי הגר"ש מאיתרי.

ג. למה עזב הגר"ש את איתרי ולאן פנה?

א.כך כונתה בחביבות בין הבחורים דזמני. אולי המקור הוא ר' מיכל זילבר -לא בטוח.
ב. הרב גצל לא למד בישיבה. הוא הגיע כר"מ בישיבה קטנה. אינני יודע מנין הקשר החזק לגר"ש,
ג. לפי הנשמע היה מתח בינו לבין הרב אליפנט, והוא קם ועזב, ואכ"מ. אחר כך היה רק בישיבת ש"ם בבוכרים. שלב מסוים כיהן כראש הקיבוץ בקול תורה, אבל עזב אחרי שנים ספורות. בתחילת שנות המ' הקים את "מעלות".

כשר' יפרח זצ"ל נשא אשה הוא לא רצה להתפרנס מכתרה של תורה והוא עסק לפרנסתו בגינון. בערבים תושבי רמות פולין זכו לראות אותו מטפח את גינתם. רק אחרי שכנועים של ת"ח ורבנים הוא הסכים לקבל כסף מהכולל. גם אז היו חדשים שהיה מחזיר את המילגה כי אשתו עבדה והמשכורת היתה מספיקה להם.

היה תמים במושג הכי חיובי של המילה. שום נגיעה אישית, שום רדיפת כבוד , מסירות אין קץ לכל אחד ואחד. הוא לפעמים שאל את הגר"ש שאלות שנראו כחוצפה בבחינת "תורה היא ואני צריך ללמוד". פעם הגר"ש אמר לו שלא צריך לענות לו על שאלה שנראתה כמתריסה אבל כיון שהוא שואל באמת אז יענה לו, וענה לו בפירוט רב.

כשחלה התקשרתי פעם לבקש עזרתו. הקדמתי ושאלתי אם זה נח לו. השיב שהוא עכשיו ב"מלון הדסה", נרתעתי קצת והוא הרגיע אותי שזה הזמן הכי נח כי בין כה אין לו מה לעשות, ויש שקט מסביב.
בשלבים הסופיים של המחלה, הזדמנתי להדסה וירדתי לבקרו. הוא היה מיוסר כולו ושמח שבאתי ."מחר אני הולך לומר שיעור בכולל אז בוא נדבר על הענין, ללמוד מתוך ספרים אני לא מסוגל, אז נלבן את הסוגיה ביחד". שאלתי אותו אם השתגע ואיך יגיע במצבו לכולל. הוא אמר שנדנד הרבה לצוות ולבסוף שחררו אותו לשעתיים בתנאי שיסע ומיד אחרי השיעור יחזור. כך ישבנו ומהזכרון וגמרא שבת קטנה שעיין בה מדי פעם בנה שיעור על צד בשבת. למחרת אחר הצהריים נכנסתי שוב אליו, הוא שכב באפיסת כוחות במיטה והיה בשמחה גדולה שהיתה ס"ד והצליח לומר שיעור.

בבחרותי, כרבים אחרים, התיעצתי איתו על הרבה ענינים ובהם שידוכים. פעם אמרתי לו שאני מבקש מאד שלא ידבר על הענין אפילו לא עם אשתו. הוא הסתכל עלי כלא מובן ואמר "מעולם לא סיפרתי לאשתי על מה שמדברים איתי בענינים אישיים כאלה, תמיד זה עלול לגלוש ללשון הרע".

היה ת"ח יקר, הייתי רואה אותו לפעמים כשהיה מגיע ללמוד עם בנו בישי"ק.

האם היה לו קשר משפחתי עם ר' אלחנן פרלמוטר מישיבת איתרי בחדרה?

מאין היה מוצאו, שייך למשפחת הרבנים פרלמוטר מפוילן?

הוא למד תמיד באיתרי?
כי אני זוכר אותו בהיותי בישיבה קטנה שהוא היה לומד בכולל בית הלוי בבית הכנסת של התימנים ברחוב אהלי יוסף.
מה שהיום 'מוזר' בעיני שהוא היה לומד שם כבר בשעה שבע בבוקר!

ראש כתב:הוא למד תמיד באיתרי?
כי אני זוכר אותו בהיותי בישיבה קטנה שהוא היה לומד בכולל בית הלוי בבית הכנסת של התימנים ברחוב אהלי יוסף.
מה שהיום 'מוזר' בעיני שהוא היה לומד שם כבר בשעה שבע בבוקר!

היה ראש הכולל בבית הלוי, הגיע לשם כמה פעמים בשבוע, אך חי בישיבה ונשם אותה. המענין הוא שברוב הזמן לא היה לו שום תפקיד רשמי אך רוב הבעיות האישיות וכן הכלליות התנקזו לפתחו, (כולל בתקופת המשבר בישיבה ,וד"ל)

אכן, ר' יפרח היה מעורב בכל ענייני הישיבה, והפלא הוא שזה היה נראה כ"כ טבעי ומתבקש לפנות אליו, אברך שלא נושא שום תפקיד רשמי..

אולי מישהו מוכן להרים את הכפפה ולפתוח אשכול אודות ראש הישיבה הגאון ר' מרדכי אליפנט זצ"ל, אחד המיוחד אשר כמוהו לא נהייתה וכמוהו לא תוסיף.

כדי לגשר על משאלת לבו של "אום" כדאי לציין ששיטת הלימוד של ר' מרדכי אליפנט היתה לחלוטין הפוכה: בריסקער שצריך הגדרות חותכות , בלי "הרגשים", עוסק בעיקר בקדשים, והלכה למעשה כמעט לא ענינו אותו. אפשר לומר שהוא לא הבין את ה"חבורה" ואת שיחה, ובכל זאת הוא הבין שזה הדרך שהם צומחים וגדלים, ובזאת גדלותו. שמעתי מהגר"ש אויערבאך וכן אמר כעי"ז בלויה שר' מרדכי רצה שיגדלו ולא הפריע להם לגדול, לא ניסה לנצל אותם ל"טובת הישיבה" ובזה היה חד בדרא.

בן ירושלים כתב:שר' מרדכי רצה שיגדלו ולא הפריע להם לגדול, לא ניסה לנצל אותם ל"טובת הישיבה" ובזה היה חד בדרא.

וביותר, שאף בבחירת הצוות לישיבה הביא את מיטב המוחות, גאונים וכריזמטיים כאחד ולא חשש, דבר שאין בנמצא בישיבות אחרות שבדרך כלל המינוי צריך להיות כזה שלא מאיים וכו' ואף בזה היה חד בדרא.

נשר כתב:

בן ירושלים כתב:שר' מרדכי רצה שיגדלו ולא הפריע להם לגדול, לא ניסה לנצל אותם ל"טובת הישיבה" ובזה היה חד בדרא.

וביותר, שאף בבחירת הצוות לישיבה הביא את מיטב המוחות, גאונים וכריזמטיים כאחד ולא חשש, דבר שאין בנמצא בישיבות אחרות שבדרך כלל המינוי צריך להיות כזה שלא מאיים וכו' ואף בזה היה חד בדרא.

אכן כך. כך מרגלא בפומיה דא"מ שליט"א, [היה אהוב ביותר על ר' מרדכי זצ"ל, אני עד בדבר היאך שהביע בפניו רצונו כמה פעמים שיתערב במחלוקת, ויקבל את הישיבה כולה ברוחניות ובגשמיות. הוא אמר עליו קדיש במשך י"ב חודש, בנוסף להגר"ש פישר שליט"א. הגר"מ זצ"ל ערך לו את שמחת נישואיו בחדר האוכל שהושלמה בנייתו ושכלולו באותם ימים. מכמה ת"ח שליט"א, ובראשם הגר"ש פישר, שמעתי את התיאור המלבב מהחופה, בה השתתף הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, והכריזו בקול: ראש הישיבה הגר"מ אליפנט שליט"א מכבד את המירער ראש ישיבה שליט"א בסידור קידושין...].

בימים האחרונים שהיתי בנופש בישוב הגלילי 'אור הגנוז' כבן לויה להגה"צ רי"י קלמנוביץ שליט"א, בחלק מן התפילות השלים לנו את המנין (בתפילות שחרית הארוכות והמתמשכות) הגאון ר' שמחה שיף שליט"א, ששימש בישיבת איתרי שנים ארוכות, שנפש בסמיכות מקום (ד' ישלח דברו וירפאהו). באתי עמו בדברים, ובתוך הדברים יצא לשוחח על 'חבורת הקדושים', הוא גם הזכיר בערגה את אותה קבוצה, ולאחמ"כ שאלתיו אודות הצוות הנבחר והנדיר, ואזי אמר: הכל בזכות ר' מרדכי', שכל מעשיו היו לשם שמים, והביא ת"ח בעלי שיעור קומה, ולא חשש שיעפילו עליו...

כתב לי באישי בוגר הישיבה מאותה ימים ש'מבקר' פה מפעם לפעם ונזדמן לו לקרוא כאן אודות ר' מרדכי זצ"ל.

אולי סיפרתי לך שר' מרדכי נתן לי להגיד שיעור "על הבימה" בשבת. זה הרי מדהים. הייתי בשבת עם תלמידים בישיבה. הוא אמר לי שאת השיעור בפרשה שהוא אומר בבוקר, אומר במקומו. באותה שבת היה ר' שלמה בישיבה. יפרח זצ"ל אמר לי שאין מצב שאומר שהרי אם ר' מרדכי לא אומר אז ר' שלמה יאמר. רבע שעה לפני יפרח רץ לחפש אותי ואמר לי שאני אומר השיעור כי הרבנית טענה שזה שייך לרב והוא יכול לכבד מי שרוצה. היה מזל שמספק הכנתי בליל שבת משהו שהיה לי בענין משיח ב"ד ובנין ביה"מק. אחר כך כשהודיתי לרב הוא שאל האם אני מכיר עוד ראש ישיבה משוגע כמוהו שיתן לבוגר לומר שיעור על הבימה? אמרתי לו שהוא צודק ואין "משוגעים " כמוהו.

נוטר הכרמים כתב:בימים האחרונים שהיתי בנופש בישוב הגלילי 'אור הגנוז' כבן לויה להגה"צ רי"י קלמנוביץ שליט"א, בחלק מן התפילות השלים לנו את המנין (בתפילות שחרית הארוכות והמתמשכות) הגאון ר' שמחה שיף שליט"א, ששימש בישיבת איתרי שנים ארוכות, שנפש בסמיכות מקום (ד' ישלח דברו וירפאהו). באתי עמו בדברים, ובתוך הדברים יצא לשוחח על 'חבורת הקדושים', הוא גם הזכיר בערגה את אותה קבוצה, ולאחמ"כ שאלתיו אודות הצוות הנבחר והנדיר, ואזי אמר: הכל בזכות ר' מרדכי', שכל מעשיו היו לשם שמים, והביא ת"ח בעלי שיעור קומה, ולא חשש שיעפילו עליו...

הגאון רבי שמחה שיף שליט"א, הוא תלמיד חכם אמיתי ומתמיד מובהק. בכל פעם שמגיעים לביתו לבקרו הוא שקוע בחמורות שבמסוגיות, או בלימוד שפת אמת על התורה בעיון. גם בעת כאבים איומים או לפני, אחרי ובמשך פעילויות רפואיות להן נצרך.
לאוי"ט.

לא ידען כתב:

נוטר הכרמים כתב:בימים האחרונים שהיתי בנופש בישוב הגלילי 'אור הגנוז' כבן לויה להגה"צ רי"י קלמנוביץ שליט"א, בחלק מן התפילות השלים לנו את המנין (בתפילות שחרית הארוכות והמתמשכות) הגאון ר' שמחה שיף שליט"א, ששימש בישיבת איתרי שנים ארוכות, שנפש בסמיכות מקום (ד' ישלח דברו וירפאהו). באתי עמו בדברים, ובתוך הדברים יצא לשוחח על 'חבורת הקדושים', הוא גם הזכיר בערגה את אותה קבוצה, ולאחמ"כ שאלתיו אודות הצוות הנבחר והנדיר, ואזי אמר: הכל בזכות ר' מרדכי', שכל מעשיו היו לשם שמים, והביא ת"ח בעלי שיעור קומה, ולא חשש שיעפילו עליו...

האון רבי שמחה שיף שליט"א, הוא תלמיד חכם אמיתי ומתמיד מובהק. בכל פעם שמגיעים לביתו לבקרו הוא שקוע בחמורות שבמסוגיות, או בלימוד שפת אמת על התורה בעיון. גם בעת כאבים איומים או לפני, אחרי ובמשך פעילויות רפואיות להן נצרך.
לאוי"ט.

הגאון ר' שמחה הוציא לאחרונה את ספרו העיוני שערי שמחה על ב"ב שטובי הלמדנים הרבו בשבחו. כעת אברך יקר שהוא בנו של תלמיד ותיק בישיבה ושל ר' שמחה עובד על כרך נוסף.

הציבור מחוץ לישיבה כמעט ואינו מכירו (בעיקר בגלל שהפך לגערער חסיד ולא מעורה בעולם הישיבתי של דורנו) אבל מדובר בת"ח בסדר גודל עצום. היה בצעירותו ממש ר"מ בעזתה , ור' מרדכי "חטף" אותו כאחד מבעלי הכשרון שיפאר את צוות הרמי"ם.
מצטרף לרב ה"נוטר" -ישלח לו הקב"ה רפו"ש מן השמים , זהו ס"ת השרוי בצער כפשוטו.

אם כבר מעלים בפרוטרוט את זכרון כל אנשי הצוות שומה עלינו לזכיר גם את הגאון המופלג ר' חיים ברנד שליט"א, עמוד התורה, ארי במסתרים שלא יצא טבעו בעולם לפי הראוי לו באמת, ואין ספק שהוא שש ושמח בכך לגודל רוב ענוותנותו, ומי שלא שמע אותו מבקש מבחור להביא איזה ספר ומתנצל שבע פעמים לפני ושבע פעמים אחרי לא יבין במה מדובר בכלל..

(לר' שמחה שיף יש אח שהיה עד לאחרונה ראש כולל ברעננה)

אם מזכירים את ר' חיים ברנד, ראוי להוסיף שהיה לאחר מכן ראש ישיבה בלוצרן, ישב שם יומם ולילה בגפו ועסק בתורה. גם כיום יש לו את דירתו הקטנה , יושב ולומד עוד ועוד וכל עניני העוה"ז מסודרים ע"י בתו. חוץ מזה לא מענין אותו כלום (למרות שחלק מבניו מעורבים מאד באירועים העכשויים בעולם התורה, ודעתו ברורה לו, הוא לא מתערב כי הוא זה).
סיפר לי נכדו שבחנוכה האחרון לאחר שהתקיים מפגש משפחתי ודברו כמובן בלימוד, הוא הסיע את הסבא לביתו. באמצע הדרך ר' חיים נזעק שהוא צריך דחוף לדבר עם בנו ר' שמואל (שהוא יהודי ענק שאפשר לדבר איתו בעיון נמרץ על כל ה"רייד הישיבתי" ויש לו מהלכים מקוריים בכל ענין וענין ברוב חלקי התורה), הנכד הסביר לו שעוד כמה דקות הם בבית ואז יתקשר. אך לר' חיים זה בער ונוצר קשר עם הבן, ר' חיים הזדעק על איזו סברה שהבן אמר לו. כך נמשכה השיחה אחר כך ליותר משעה (דבר שכיח מאד אצלם)

על ר' שמחה שיף בתקופת עזתה יש חומר מעניין ברומן של הרב יגאל אריאל. "לשם שמים".

צר לי אך פשוט לא ראוי להזכיר את הספר הזה כאן

כמדומני שנשוא הדיון, ר' יפרח, חיבר ספר (אולי - קודש הילולים?), שמא בעקבות האשכול יובא ספרו אל האוצר פנימה.

בן אליהו כתב:צר לי אך פשוט לא ראוי להזכיר את הספר הזה כאן

תוכל לפרט במטותא?
יהיה לתועלת.

עושה חדשות כתב:כמדומני שנשוא הדיון, ר' יפרח, חיבר ספר (אולי - קודש הילולים?), שמא בעקבות האשכול יובא ספרו אל האוצר פנימה.

אכן. פנינו לאלמנה שנתנה את רשותה, והספר יכנס לאוצר בעז"ה וידובבו שפתי צדיק.