פורום אוצר החכמה

היום י' כסלו הוא היארצייט של הגאון ר' משה מרדכי אפשטיין זצ"ל, אב"ד ור"מ בסלבודקה, ואח"כ ר"מ חברון, ומח"ס "לבוש מרדכי". הוא נפטר לפני 77 שנים, בי' כסלו תרצ"ד.

ר' משה מרדכי למד בצעירותו בוואלאזין, והתבלט בהתמדתו והעצומה, ובתפיסתו המהירה. עודו בבחרותו, כבר שלט היטב בש"ס ובופוסקים, עם ראשונים ואחרונים. נישא לבתו של הנדיב ר' שרגא פייבל פראנק ז"ל מאלקסוט פרבר קובנה. אחר תקופה קצרה נתמנה לר"מ בישיבת "כנסת ישראל" שנוסדה בסלבודקה ע"י הגה"צ ר' נתן צבי פינקל - הסבא מסלבודקה. לימים עם פטירת הג"ר משה דנישבסקי זצ"ל אב"ד סלבודקה, נתמנה תחתיו גם כאב"ד סלבודקה.

בשנת תרפ"ה עלה לארץ עם חלק גדול מישיבתו, והתיישבו בחברון. לאחר הפרעות בתרפ"ט עברו לירושלים. לא התאושש מצערו וכאבו עקב רציחת טובי תלמידיו, ומאז סבל בלבו, עד שנפטר והלך לעולמו בי' כסלו תרצ"ד, ומנו"כ בהר הזיתים.

הנה תמונתו:


הגרמ"מ זכה למשפחה עניפה, חתנים גדלי תורה ויראה, מרביצי תורה בישראל. בנו היחיד היה ר' שרגא פייבל אפשטיין זצ"ל, חותנו של הג"ר משה בהרחז"פ פינקל זצ"ל.

להלן רשימת חתניו (הידועים לי) של הגרמ"מ, ומי שיכול להוסיף מידע ולהחכמינו, תע"ב.

א. הג"ר יחזקאל סרנא זצ"ל. כיהן כר"מ בסלבודקה, וייסד את הישיבה בחברון במצוות חותנו (ששהה אז בארה"ב) והסבא.

ב. הג"ר משה פינקל זצ"ל, בנו של הסבא. עילוי עצום ומופלא, נפטר בקיצור ימים חוהמ"ס תרפ"ו. בנו ר' דוד פינקל זצ"ל. חתנו ר' שמחה זיסל ברוידא זצ"ל ר"י חברון.

ג. הג"ר יוסף זוסמנוביץ (ירושלמי) הי"ד. מח"ס תרועת מלך.

ד. הג"ר אהרן כהן זצ"ל. ר"י חברון. נפטר ערירי תש"כ.

ה. הג"ר משה חברוני זצ"ל. ר"י חברון. בניו ר' מרדכי חברוני, ר' יצחק זאב חברוני. חתניו ר' הלל זקס שליט"א, יבחל"ח ר' אהרן יפה'ן זצ"ל.

וזה תמונת הג"ר משה פינקל זצ"ל הנ"ל.


והשאר אני משאיר לחברינו החכמים, להוסיף על רשימתי כהנה וכהנה.

עוד תמונה יפה של הגרמ"מ

וורט יפה שראיתי פעם מובא משמו ע"י הרב מחארקוב בנתיבות הקודש

כעי"ז כתב באבי עזרי הל' שכירות לתרץ הסתירה הידועה לענין אונס ליום אחרון, דאע"פ שנפסק דאין מקרי אונס, הרי שמצאנו דלענין תפילת התשלומין כל שנאנס ליום אחרון (ולענין זה: בשעה אחרונה), מקרי אונס. ובדרך זה כתב ליישב, דגבי תפילה שחיובה מתחדש, אין כאן 'אחרון'. והבן כי קצרתי. [ויש להזכיר גם את סברת האו"ש ועוד להא דאין חזקה דמעיקרא בבין השמשות שהוא גם קצת דומה לזה דהזמן מחולק וכו'].

בהמשך לאשכולות הקודמים צריך לציין שהיה גם גיסו של הגרא"ז מלצר ומהצד השני של הגרנ"מ הוטנר בן הג"ר זונדל הוטנר מאישישוק

מה היה חלקו בהקמת העיר חדרה?
עד כמה היה שותף ב"חובבי ציון" בתחילתה?

בור ועם הארץ כתב:להלן רשימת חתניו (הידועים לי) של הגרמ"מ, ומי שיכול להוסיף מידע ולהחכמינו, תע"ב.

באשכול של שם חתן כשם חמיו הוזכר שמו של חתן נוסף (שנשא אף הוא את השם משה - כשם חמיו): ר' משה סקרוטה. עי"ש בהודעות מור ומרחביה.

אולי יקום מישהו ויספר את הסיפור על האופן בו התגלגל השידוך של ב' הגיסים (הגרמ"מ והגרא"ז) עם בנות הנגיד פראנק? בזכרוני שיש מאחורי השידוכים מעשה מופלא, ופרח הימנו כעת.

זלמניו כתב:מה היה חלקו בהקמת העיר חדרה?
עד כמה היה שותף ב"חובבי ציון" בתחילתה?

בצעירותו היה חבר בתנועת חובב ציון, והשקיע את כספי נדונייתו (כמדו' יחד עם גיסו הגרא"ז) לקניית קרקעות בחדרה, אבל בסופו של דבר נעשק ממנו הכל. יש היום רחוב בחדרה על שמו.

ירושלמי כתב:

בור ועם הארץ כתב:להלן רשימת חתניו (הידועים לי) של הגרמ"מ, ומי שיכול להוסיף מידע ולהחכמינו, תע"ב.

באשכול של שם חתן כשם חמיו הוזכר שמו של חתן נוסף (שנשא אף הוא את השם משה - כשם חמיו): ר' משה סקרוטה. עי"ש בהודעות מור ומרחביה.

אולי יקום מישהו ויספר את הסיפור על האופן בו התגלגל השידוך של ב' הגיסים (הגרמ"מ והגרא"ז) עם בנות הנגיד פראנק? בזכרוני שיש מאחורי השידוכים מעשה מופלא, ופרח הימנו כעת.

תודה, אכן היה נדמה לי שהיה עוד חתן, ופרח ממני שמו.
הסיפור עם השידוך אינו כזה מעשה מופלא. הנגיד ר' שרגא פייבל פראנק נפטר בדמי ימיו, ולפני מותו צוה שיקחו לבנותיו רק ת"ח גדולי תורה - חידוש גדול באותם ימים. כשהגיעה הבת הגדולה לפרקה, נסע גיסו לוואלאזין וביקש מראשי הישיבה את הבחור הכי טוב, והציעו את הגרמ"מ. ובהגיע תור הבת השני, הציעו את הגרא"ז.

הסיפור המופלא שגיסו הגאון ר' זבולון באריט, העדיף את בנות אחותו היתומות, על פני בנותיו ודאג להם לשידוכים 'חשובים יותר'.

והנה תולדות גיסו, משה"ג השלישי כתב יד, ומתוך הדברים תראה שגם חתניו לא היו קוטלי קנים. ההערות בסגורים מרובעות ממני הקטן:

'הרב מו"ה זבולון לייב בר ליפא, הגאון הגדול שהיה אבד"ק קראז ובק"ק פיליפווע [על מקום הגאון ר' חיים ואסרצוג - פילפובער] וכעת אבד"ק פלונגיאן, תלמידו של גאון הגאונים רשכבה"ג מרן ר' יהושע ליב דיסקין זצוק"ל אבד"ק בריסק. חבר ספר קול חמדה [כנראה נותר בכתובים] ובכבוד הלבנון שנה שביעית נומר ארבעים, נמצא ממנו מאמר בשם 'אמרי יושר' מחיבורו אמר' יושר אשר על מדרש. ובהפלס נדפסה ממנו תשובה אחת בהלכה. גם השאיר אחריו חידושים בהלכה ובאגדה. בשנת תר"ל בא בחליפת מכתבים עם הגאון הגדול מו"ה צבי הירש קאלישער אבד"ק טהארן וגם הובא בקובץ הפסגה חוברת ב' ונמצא שם ממנו מאמר בשם דרך אמונה בחרתי הנדפס בווילנא בשנת תרנ"ז. נפטר [ב' לחודש סיוון] בשנת תרס"ג בן ע"ב. חתניו לוקחי בנותיו המה הרבנים הגדולים: מו"ה דוב משה נאמיאט בקאוונא בעל מחבר הגהות ומראי מקומות על הש"ס ומו"ה יוסף נתנאל גראז אבד"ק אוזענט [עילוי מופלג ומגדולי גידולי המוסר, אבי הגאון ר' זבולון גרז אב"ד רחובות]. אחיו [של ר' זבולון] המה הרבנים הגדולים מו"ה מנחם מענדל אדלסאן אבד"ק פינסק וכעת שד"ר על ישיבת פר[?] ומו"ה יצחק הר שושן אבד"ק פון בפלך ווילנא בעל ספר אבל משה הספד על השר הצדיק ר' משה מונטיפיורי ז"ל וס' יחי המלך שהם בני המופלג מו"ה ליפא מעיר קראז שהיה מלמד בעיר ראסיין ואח"כ דר בקאוונא נפטר בשנת תרל"ז'.
[ראה עוד: הקדמת דברי משה לחתנו הנזכר הערה קודמת (ושם בסופו הדפיס ב' הדרנים מחמיו הגר"ז), יזכור בוך סובאואלק, עמ' 185]

שמא יש לקרוא: "ישיבת מיר"? (לא ראיתי הכת"י)

ואגב יש לציין את מכתבו של רבי זבולון באריט ב'שיבת ציון' תרנ"ב, המגלה מחשבה מקורית להפליא, הרי ציטוט דבריו בעניין היתר המכירה, שמנתח את העניין בהיפוך גמור מהעמדות שנהוג לייחס לתומכי ההיתר ולמתנגדיו גם יחד:

"יש מן החרדים שמשכו את ידיהם מחברת 'חובבי ציון' מפני שהתירו את העבודה בשנת השבע. אבל באמת אם יש להתאונן על זה הוא רק לשיטת המחזיקים את רעיון הישוב לאתחלתא דגאולה, שאז אינו ראוי לעשות דבר זה, כי אחרי אשר מפורש הוא בתורה שעיקר החורבן היה בעון ביטול שמיטות, יהיה אפילו בהיתר, ומי יודע אם גם אז לא בטלו את השמיטה ע"פ איזה היתר ובכ"ז גרם בטול השמיטה את החורבן. אולם המתנגדים הטוענים שענין הישוב הוא שאלה עקונומית לבד, ובענין עקונומי בודאי ראוי לדאוג להעניים ולבקש היתר לקדם פני הרעה שהיתה נשקפת..."

ירושלמי כתב:[
אולי יקום מישהו ויספר את הסיפור על האופן בו התגלגל השידוך של ב' הגיסים (הגרמ"מ והגרא"ז) עם בנות הנגיד פראנק? בזכרוני שיש מאחורי השידוכים מעשה מופלא, ופרח הימנו כעת.

ספור מדהים אכן מאחורי השדוך הזה. בשמושה של תורה מביא משמיה דהגרא"מ שך על הנסיבות בהם השדוך הקודם של הרבנית מנוחה ע"ה התבטל ובמקומה התארסה עם הגרמ"מ. המשך מדהים לספור זה מספר על גדלות נפשו של הגיס הגרא"ז בענין המינוי בסלבודקא.
מאחר ואין הספר תחת ידי כרגע איני מרחיב מחשש לאי דיוקים. אשמח עם מישהו יעתיקנה לטובת הקוראים.

ר' נתנאל יוסף גראז, היה תלמידו של הסבא מקעלם, ונזכר בכתביו. כיהן ברב באווזענט בין השנים תרנ"ט - תרפ"ו, ואח"כ כיהן כרבה האחרון של ווערזאן, ליטא. הערות ממנו נדפסו בספר בית יצחק של הגרי"א חבר בסוף הספר. תשו' ממנו ואליו נדפסה בכרם שלמה (רש"נ קוטלר) חיו"ד סי' לו.

אחד מבניו מזווגו השני (לא מבתו של ר' זבולון באריט), ר' נחום הי"ד, נישא לבתו של ר' דוד פרידמן מווערזאן, אביו של ר' ליב פרידמן.

הוא נזכר באבן האזל הל' מכירה פ"ז ה"ד, "נתעוררתי בימי חרפי משארי הגאון ר' נתנאל יוסף גראז שליט"א". והיינו כי היו נשואות לבנות דודות.

דרבנות כתב:בהמשך לאשכולות הקודמים צריך לציין שהיה גם גיסו של הגרא"ז מלצר ומהצד השני של הג"ר נפתלי מנחם הוטנר בן הג"ר זונדל הוטנר מאישישוק

הגרנ"מ נשא את אחותו של רמ"מ הרבנית קריינא גולדא. זכו לחתנים גדולי תורה ביניהם: המשגיח הגה"צ ר' מאיר חדש זצ"ל ועוד.

בר אוריין תנינא כתב:

דרבנות כתב:בהמשך לאשכולות הקודמים צריך לציין שהיה גם גיסו של הגרא"ז מלצר ומהצד השני של הג"ר נפתלי מנחם הוטנר בן הג"ר זונדל הוטנר מאישישוק

הגרנ"מ נשא את אחותו של רמ"מ הרבנית קריינא גולדא. זכו לחתנים גדולי תורה ביניהם: המשגיח הגה"צ ר' מאיר חדש זצ"ל ועוד.

וגם הג"ר זיסל חינסקי זצ"ל.

קשור לר' נפתלי חינסקי (חברונר ידוע, ר"מ באור ישראל).

מורה צדק כתב:קשור לר' נפתלי חינסקי (חברונר ידוע, ר"מ באור ישראל).

אביו.
חתן נוסף הוא הגאון ר' יוסף קרביץ זצ"ל, תלמיד מובהק של ר' ברוך בער.

הגרב"ב אמר בהספדו של הגרמ"מ מתוך בכי רב: אז מען הערט ס'איז נפטר געווארן אזא גאון וצדיק דארף מען דאך שווארץ ווערן ווי קויל. (בלה"ק: מששומעים על פטירתו של גאון וצדיק שכזה צריכים להשחיר כפחם).

יצויין עוד, שהגרב"ד ויתר להגמ"מ על רבנות סלבודקה באמרו: היתכן שאני אעלה על כסא הרבנות במקום שהגרמ"מ נמצא שם.

(ר' ברוך בער/ה' יצחק אדלשטיין)

בור ועם הארץ כתב:ר' יוסף נתנאל גראז, היה תלמידו של הסבא מקעלם, ונזכר בכתביו. כיהן ברב באווזענט בין השנים תרנ"ט - תרפ"ו, ואח"כ כיהן כרבה האחרון של ווערזאן, ליטא. הערות ממנו נדפסו בספר בית יצחק של הגרי"א חבר בסוף הספר. תשו' ממנו ואליו נדפסה בכרם שלמה (רש"נ קוטלר) חיו"ד סי' לו.

אחד מבניו מזווגו השני (לא מבתו של ר' זבולון באריט), ר' נחום הי"ד, נישא לבתו של ר' דוד פרידמן מווערזאן, אביו של ר' ליב פרידמן.

הוא נזכר באבן האזל הל' מכירה פ"ז ה"ד, "נתעוררתי בימי חרפי משארי הגאון ר' נתנאל יוסף גראז שליט"א". והיינו כי היו נשואות לבנות דודות.

אומנם, שם ניקך, הוא 'בור ועם הארץ', אבל נראה לי שרק טעית, ר' נחום היה נשוי לבת בתו של ר' דוד פרידמן - בת ר' אברהם ישעיהו רוטשעניק.

אישים ושיטות
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... S&page=308

תולדות כתב:

בור ועם הארץ כתב:ר' יוסף נתנאל גראז, היה תלמידו של הסבא מקעלם, ונזכר בכתביו. כיהן ברב באווזענט בין השנים תרנ"ט - תרפ"ו, ואח"כ כיהן כרבה האחרון של ווערזאן, ליטא. הערות ממנו נדפסו בספר בית יצחק של הגרי"א חבר בסוף הספר. תשו' ממנו ואליו נדפסה בכרם שלמה (רש"נ קוטלר) חיו"ד סי' לו.

אחד מבניו מזווגו השני (לא מבתו של ר' זבולון באריט), ר' נחום הי"ד, נישא לבתו של ר' דוד פרידמן מווערזאן, אביו של ר' ליב פרידמן.

הוא נזכר באבן האזל הל' מכירה פ"ז ה"ד, "נתעוררתי בימי חרפי משארי הגאון ר' נתנאל יוסף גראז שליט"א". והיינו כי היו נשואות לבנות דודות.

אומנם, שם ניקך, הוא 'בור ועם הארץ', אבל נראה לי שרק טעית, ר' נחום היה נשוי לבת בתו של ר' דוד פרידמן - בת ר' אברהם ישעיהו רוטשעניק.

צודק, ותודה על התיקון.
החתן השני של ר' אברהם ישעיה הנ"ל, הוא הג"ר יוסף שער הי"ד, בנו יחידו של ר' אייזיק, והוא ניהו חותנו של הגאון ר' דוב לנדא שליט"א מראשי ישיבת סלבודקה.

בור ועם הארץ כתב:החתן השני של ר' אברהם ישעיה הנ"ל, הוא הג"ר יוסף שער הי"ד, בנו יחידו של ר' אייזיק, והוא ניהו חותנו של הגאון ר' דוב לנדא שליט"א מראשי ישיבת סלבודקה.

התבקשתי באישי להעלות לכאן את ייחוסו הרם של הגאון המופלא הנזכר שליט"א. הנני למלא בקשתו, המתעניין יעיין, והאינו מתעניין ידלג.

כידוע הגאון הנזכר חוטר מגזע סטריקוב. אביו ר' טוביה יוסף ז"ל, היה בנו של ר' דב בעריש, בנו של ר' אלימלך מנחם מנדל האדמו"ר מסטריקוב.

בנו האחר של ר' אלימלך מנחם מנדל הנ"ל, היה ר' יצחק יעקב דן, שהיה אביו של האדמו"ר מסטריקוב הקודם ר' אברהם אביגדור נחום זצ"ל מבני ברק, שהיה תלמידו של הגרי"ז מבריסק זצ"ל. נפטר בשנת תשס"א.

ר' אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב, היה בנו של הדאמו"ר ר' דוב בעריש מביאלא, שהיה אחד מבני הגאון החריף ר' אברהם מטשכנוב. בן דורו וחבירו של החידושי הרי"ם.

כידוע בעת גזירת המלבושים בפולין, היתה דעת החידושי הרי"ם והרה"ק מטשעכנוב שהדבר ביהרג ואל יעבור, ואין לוותר על זה, ואילו הרה"ק מקוצק היה סבור שאינו ביהרג ואל יעבור וכדעת גדולי ליטא. אמנם החידושי הרי"ם שמושבו היה בווארשא, גזר לחסידיו למסור נפש על זה, וכך הגיעו לאיזה פשרה בענין, כנזכר פעם בפורום זה.

גם בעת הפולמוס הנורא על מצות מאשין (מכונה) היתה דעת הרה"ק מטשכנוב לאיסור וכנזכר בשו"ת אבני נזר או"ח סי' תקל"ו ותקל"ז [אגב, יש מפקפקים אם תשובה זו יצא מתח"י המחבר ואכ"מ].

לפלא מה שכת''ר כותב שיש מפקפקים באמינות התשובה של בעל האבני נזר אודות המאשין מצות ומביא בתוך דבריו את הרי''ם והרה''ק מטשעכענאוו
עם ביטויים חריפים וכו' על המתיר . הלא המהרש''ם בעצמו מתייחס למכתב זה וכופר שהוא התיר במכתבו לירושלים שנדפס בספר כמדומה נחלי אמונה . אבדוק אי''ה בבתי את שם הספר ובהסכמה על הספר מדבר ממכתב האבנ''ז

את דבר הפקפוק שמעתי מפי הג"ר דוב בעצמו. (שהוא אגב, ידען מופלג ומבהיל בידיעת קורות הדורות וכל כיו"ב).

בענין זה מסופר בס' "בצלו חמדתי" על הרב מטשעבין, שפעם התבטא על מש"כ שם בתשובה זו, על המהרש"ם "ומה יערוץ הזבוב בשריקת קולו", ואמר, "אני הכרתי את ה'זבוב' הלז, א שיינער זבוב, בקי בש"ס ופוסקים"...

אצל שר-התורה הטשעבינער רב הישרות והמידות והבקיאות וליבו הטוב של המהרש''ם שבו אותו .

זלמניו כתב:מה היה חלקו בהקמת העיר חדרה?
עד כמה היה שותף ב"חובבי ציון" בתחילתה?

תמונות מספרות:

המקור?

גוראריה כתב:המקור?

עבר הדני, חדרה, ששים שנות קורותיה, חמ"ד, תשי"א.

איש_ספר כתב:וורט יפה שראיתי פעם מובא משמו ע"י הרב מחארקוב בנתיבות הקודש

ר משה מרדכי.jpg

כעי"ז כתב באבי עזרי הל' שכירות לתרץ הסתירה הידועה לענין אונס ליום אחרון, דאע"פ שנפסק דאין מקרי אונס, הרי שמצאנו דלענין תפילת התשלומין כל שנאנס ליום אחרון (ולענין זה: בשעה אחרונה), מקרי אונס. ובדרך זה כתב ליישב, דגבי תפילה שחיובה מתחדש, אין כאן 'אחרון'. והבן כי קצרתי. [ויש להזכיר גם את סברת האו"ש ועוד להא דאין חזקה דמעיקרא בבין השמשות שהוא גם קצת דומה לזה דהזמן מחולק וכו'].

כבר הובא באשכול זה ושם הוסיף סמ"ק מקור נוסף.

נתעלם ממני אשכול זה ועמך הסליחה.
בעקבות הדברים חיפשתי שוב ומצאתי שאת יסוד הדברים הנזכרים ובתוספת, כתב הגרמ"מ לגר"מ סטלביץ, בתוך תשובה שלימה משנת תרס"ה הנדפסת בספרו של ר' מאיר, מבית מאיר, ח"א, ורשא תרע"ו, עמ' 62 ושוב בשו"ת לבוש מרדכי ירושלים תש"ו, סי' י"ט.

איש_ספר כתב:נתעלם ממני אשכול זה ועמך הסליחה.

לא באתי בטענה.
יש בנותן טעם לציין לאשכולות מקבילים, ואת זה עשיתי.

ראיתי דבר נאה משמו שאמר בשם הגאון הנשגב רבי משולם איגרא זי"ע: מי של"ע משתמד הוא מקבלע"ז תעודה מהכומר שהוא משומד, אבל מי שמחלל שבת ח"ו, גרוע הרבה יותר מזה, שיש לו תעודה מחז"ל שהוא מומר, שהרי אמרו בעירובין סט,א שהמומר לחלל שבתות הרי הוא מומר לכל התורה כולה.

היה להגרמ"מ גיס נוסף על האמורים למעלה, הגאון רבי ברוך יהושע הלוי הורביץ אב"ד אלסקוט, ר"מ בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, וכן שימש כר"מ בישיבת ראדין.

ראה כאן תיאור מליצי על פטירתו.
[img] http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?106569&BOOKS[img]

ואגב אלקסוט ולא אלסקוט

ואם עוסקים כאן ברשימת כל חתני רש"פ פראנק, הרי שיש להוסיף את הגה"צ ר' שפטל קרמר חמיו של הגר"י רודרמן.

לר' שפטל היה עוד שלשה חתנים לבד מהגרי"י רודרמן הנזכר:
ר' מרדכי שוחטוביץ, כיהן כרב בניו יורק, קברו כאן.
ר' שלמה נפתלי סקייטס.
ר' נפתלי ניוברגר, מנהל הישיבה בבלטימור, נפטר לפני שנים אחדות.

איש_ספר כתב:הסיפור המופלא שגיסו הגאון ר' זבולון באריט, העדיף את בנות אחותו היתומות, על פני בנותיו ודאג להם לשידוכים 'חשובים יותר'.

והנה תולדות גיסו, משה"ג השלישי כתב יד, ומתוך הדברים תראה שגם חתניו לא היו קוטלי קנים. ההערות בסגורים מרובעות ממני הקטן:

'הרב מו"ה זבולון לייב בר ליפא, הגאון הגדול שהיה אבד"ק קראז ובק"ק פיליפווע [על מקום הגאון ר' חיים ואסרצוג - פילפובער] וכעת אבד"ק פלונגיאן, תלמידו של גאון הגאונים רשכבה"ג מרן ר' יהושע ליב דיסקין זצוק"ל אבד"ק בריסק. חבר ספר קול חמדה [כנראה נותר בכתובים] ובכבוד הלבנון שנה שביעית נומר ארבעים, נמצא ממנו מאמר בשם 'אמרי יושר' מחיבורו אמר' יושר אשר על מדרש. ובהפלס נדפסה ממנו תשובה אחת בהלכה. גם השאיר אחריו חידושים בהלכה ובאגדה. בשנת תר"ל בא בחליפת מכתבים עם הגאון הגדול מו"ה צבי הירש קאלישער אבד"ק טהארן וגם הובא בקובץ הפסגה חוברת ב' ונמצא שם ממנו מאמר בשם דרך אמונה בחרתי הנדפס בווילנא בשנת תרנ"ז. נפטר [ב' לחודש סיוון] בשנת תרס"ג בן ע"ב. חתניו לוקחי בנותיו המה הרבנים הגדולים: מו"ה דוב משה נאמיאט בקאוונא בעל מחבר הגהות ומראי מקומות על הש"ס ומו"ה יוסף נתנאל גראז אבד"ק אוזענט [עילוי מופלג ומגדולי גידולי המוסר, אבי הגאון ר' זבולון גרז אב"ד רחובות]. אחיו [של ר' זבולון] המה הרבנים הגדולים מו"ה מנחם מענדל אדלסאן אבד"ק פינסק וכעת שד"ר על ישיבת פר[?] ומו"ה יצחק הר שושן אבד"ק פון בפלך ווילנא בעל ספר אבל משה הספד על השר הצדיק ר' משה מונטיפיורי ז"ל וס' יחי המלך שהם בני המופלג מו"ה ליפא מעיר קראז שהיה מלמד בעיר ראסיין ואח"כ דר בקאוונא נפטר בשנת תרל"ז'.
[ראה עוד: הקדמת דברי משה לחתנו הנזכר הערה קודמת (ושם בסופו הדפיס ב' הדרנים מחמיו הגר"ז), יזכור בוך סובאואלק, עמ' 185]

שם משפחתו המקורי של ר' זבולון היה ליפמאן, כנראה על שם אביו ר' יו"ט ליפמאן. אחד מבניו של ר' זבולון היה ר' יצחק אייזיק מרדכי, ובנו ר' דוד מתתיהו ליפמאן הוא מח"ס "לתולדות היהודים בקובנה וסלבודקה" ועוד, כמו שתראו בהקדשה בראש הס' הנ"ל.

מה היה שמו הפרטי של אחיו של הגרמ"מ אפשטיין שהיה חתנו של ר' מרדכי וויצל אב"ד אושמינה וסלונים? בספר לתולדות הגר"מ וויצל רק נכבד בר"ת ר"י אפשטיין סוחר נכבד בבאקסט אחיו של הגרמ"מ מסלאבודקא
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=17

מיללער כתב:מה היה שמו הפרטי של אחיו של הגרמ"מ אפשטיין שהיה חתנו של ר' מרדכי וויצל אב"ד אושמינה וסלונים? בספר לתולדות הגר"מ וויצל רק נכבד בר"ת ר"י אפשטיין סוחר נכבד בבאקסט אחיו של הגרמ"מ מסלאבודקא
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=17

בספר האחר על ר' הצדיק ר' מרדכי סלונימער, הנקרא ר' מרדכילי מסלונים, עמ' 23 נזכר ששמו אליהו דוד. עי"ש.
ראה כאן http://www.otzar.org/crops/544121169882593856.html

תודה רבה הרב אי"ס

הנה אח נוסף:
ר' אפרים אפשטיין משיקגו

נולד בשנת תרל”ו בבאקשט שע”י וואלאזין, לאביו הג”ר צבי חיים זצ”ל שייסד ישיבה שם והרביץ תורה לתלמידים. למד בסלבודקה אצל הג”ר איצל’ה רבינוביץ זצ”ל (שהיה אח”כ בפוניבז’ ועל שמה נתפרסם) ואצל הג”ר איצל’ה בלזר זצ”ל. בתר”ס נתמנה לממלא מקום אביו בבאקשט שנפטר אז, בתרס”ב התחתן, ובתרע”ט עבר לארה”ב ונתקבל לרב בקהילת “זכרו תורת משה” בניו יארק, ואח”כ בקהילת “ר’ ישראל סלנטר-אנשי זאמוט”, ובתרפ”א לקהילת “אנשי כנסת ישראל” בשיקגו. היה סגן נשיא אגודת הרבנים. היה ממייסדי ישיבת בית מדרש לתורה בשיקגו, ומסר בה שיעורים. ביסוד “ועד ההצלה” נתמנה לגזברה, ובתש”ח וט’ עמד בראש משלחות לאירופה וא”י לעזור לפליטים ולמוסדות התורה

http://kevarim.com/rabbi-ephraim-b-tzvi-chaim-epstein/

רצו"ב מכתב ממנו להגרא"ז זלה"ה