פורום אוצר החכמה

האם ידוע למישהו היכן התגורר הרב העילוי מטעפליק זצ"ל. אשמח למיקום מדוייק של הבית. אם ניתן יהיה לקבל תמונה, תהיה לי לתועלת גדולה.

שי אבי דוד כתב:האם ידוע למישהו היכן התגורר הרב העילוי מטעפליק זצ"ל. אשמח למיקום מדוייק של הבית. אם ניתן יהיה לקבל תמונה, תהיה לי לתועלת גדולה.

כמדומה בבית ישראל. בדיוק איפה אינני יודע.

מאת הלוי כתב:

שי אבי דוד כתב:האם ידוע למישהו היכן התגורר הרב העילוי מטעפליק זצ"ל. אשמח למיקום מדוייק של הבית. אם ניתן יהיה לקבל תמונה, תהיה לי לתועלת גדולה.

כמדומה בבית ישראל. בדיוק איפה אינני יודע.

בצמוד לשטיבלאך בית ישראל, ברחוב ליב דיין, משמאל לשטיבלאך, בין רח' יוחנן מזרחי לרח' ררפורט,
https://www.google.co.il/maps/place/%D7 ... 35.2223875

הבית עמד על עמדו עד לפני מס' שנים, כהיום אינני בטוח כי שיפצו שם בכל האזור.

שי

נשמח מאד לשמוע איזו תועלת יכולה להיות מלדעת היכן הבית שגר.
זה מעניין.

חשבתי מהכותרת שאתה לבטח מתעניין באישיותו, ובתורתו.

יש בינינו עדיין אנשים שמתפעלים מבתים שבהם התגוררו גדולי ישראל. אני אחד מהם. אולי בהמשך אזכה גם להבין דברי תורתו. יישר כח למשיבים. קדמתם אותי במשהו.

בהחלט יש סיפורים על צדיקים ששהו בבית מסויים והרגישו קדושה, אח"כ התברר שלא בכדי, שהיה גר שם צדיק כלשהוא.
אבל צריך להיות בדרגה גבוהה לחוש זאת.

אתה אומר שיש לך תועלת ברוחניות מהבטה בתצלום של בית שהיה גר בו צדיק?
אני בהחלט מתפעל ממך. אשריך.

אם תשיג תמונה של ביתו של הרב מטעפליק, תעלה אותה לכאן , נשמח לראות.

אך במטותא, אל באפך, מדוע דוקא הבית של הרב מטעפליק?
כמובן שהיה צדיק וגאון עולם ויהודי גדול מאד, אין ספק, אבל האם אתה קשור אליו איכשהוא?

בזמנו פתחתי אשכול עליו בבחדרי, אחפש את הלינק לשם:

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

עוד חזון למועד אי"ה. תודה

מתפעל כתב:בזמנו פתחתי אשכול עליו בבחדרי, אחפש את הלינק לשם:

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

בהחלט הגיע הזמן לאשכול על גאון וקדוש זה אולי תוכל להעביר מהדברים לכאן לטובת החסומים ולתועלת הכלל

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=756

מעט מתולדות חייו ותשובה ממנו

http://www.hebrewbooks.org/21600

ספרו דברי אהרן

ויש כמובן גם את הקונטרס הזה

גם שמעתי אומרים שרוב עמודי ההוראה באר"י בדור האחרון קיבלו ממנו דרך הפסק בפרט בהלכות נידה [כמרנן בעל שבה"ל, והגרשז"א והגרי"י פישר ועוד -בלשון דומה הובא גם בויקיפדיה בערך הרב ז"ל בשם המבשר בשם הגאון רבי לוי רבינוביץ ב 'מעדני השולחן' על נידה].
חוץ מזה עיין עליו בהרחבה רבה במרביצי תורה של סורסקי.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

שי אבי דוד כתב:יש בינינו עדיין אנשים שמתפעלים מבתים שבהם התגוררו גדולי ישראל. אני אחד מהם. אולי בהמשך אזכה גם להבין דברי תורתו. יישר כח למשיבים. קדמתם אותי במשהו.

ביתו של הטעפליקער היה מאחורי שטיבלאך בית ישראל והיה קיים עד לפני כמה שנים, אז שיפצו את השטיבלאך והרסוהו.
במשך שנים היה גר שם רבי ראובן קורנבליט זצ"ל. שם [בדל"ת אמות הבית והחצר] השכין אורחים רבים נדכאים וחסרי בית. בחוץ היה עץ אתרוגים.
לאחרונה פורסמה תמונה של הבית בעיתון שעה טובה [באחד ממוספי החג].

כאן המקום לציין את הבית של רבי שלומקה זי"ע העומד לא רחוק משם, מספרים שאת הבית בנה במו ידיו!

תודה רבה.

עליו אמרו שהוא בקש שבע"ה לא זקוק ליותר מגמרא ומסכת כתובות!

זה מסופר על ר' גרשון לפידות זצ"ל, והגמרא היתה נדרים, ובתוספת סיגריה וכוס קפה. זה הגן עדן שלו.

מי זה ר' ישראל יזף הנ"ל שהגאון שלח לו המכתבים?

ישראל מיזל. מחותנו של הרב אהרונסון מתל אביב ואביו של הסופר נחמן מייזל.

האם ידוע היכן צולמה תמונה זו והאם יש מי מהנמצאים כאן מזוהים?

מתפעל כתב:האם ידוע היכן צולמה תמונה זו והאם יש מי מהנמצאים כאן מזוהים?

ראה דברי הרב איתם הנקין הי"ד (viewtopic.php?t=3151&start=40#p36710).

במרכז התמונה זיהה ידידי את רבה של זיכרון יעקב הרב יקותיאל עזריאלי-קושלבסקי.

האם הספר דברי אהרון במהדורתו הראשונה שוה משהו מבחינה כספית?

רבי שמשון אהרן פולונסקי הרב מטפליק במעמד חנוכת בתים חדשים בשכונת "כנסת ישראל" והנחת אבן פינה לבתים נוספים בשכונה, כ"ב ניסן תרפ"ה.

זו תמונה מפורסמת בה נראה הרב קוק נואם במעמד רבנים וציבור ירושלמי. היא נדפסה במקומות רבים, לעתים חלקית, וכאן היא במלואה ובאיכות מצוינת (אפשר להוריד או לפתוח בכרטיסייה חדשה). בכל המקומות לא מצאתי שצוינה מהות המעמד, לבד מ"הנחת אבן פינה" (ראו באתר הארכיון הציוני).

ובכן מימין לשמאל נראים הרבנים יחיאל מיכל הורביץ (מחבר "גידולי ציון"; רב שכונת כנסת ישראל), הרב אהרן מרדכי אשינסקי מפיטסבורג (מוסתר; ביקר בארץ בניסן תרפ"ה), הרב דוב אברמוביץ, הראי"ה והרב מנחם נתן נטע אוירבך. שני משמאל מעל הרב קוק, עומד נאמנו הרב מנחם מנדל פרוש. טרם זוהה הרב היושב בשמאל השולחן. בתמונה נוספת מאותו אירוע נראה הראי"ה יושב, כשלפניו מונח הספודיק שלו, ובה ניכר הרב אשינסקי הנ"ל אך לא נראה הטפליקר.

והנוגע לעניינו - מלפנים משמאל יושב הרב מטפליק, שעלה ארצה בתרפ"ב (לא בתרפ"ה כפי שנכתב במקורות רבים; ראו לדוגמה אגרות הראיה שנת תרפ"ב, הוצ' מכון הרצי"ה, סי' קד; וכאן), ובתרפ"ה מונה בידי הראי"ה, יחד עם הרב יוסף גרשון הורביץ, למשגיח טחנות החיטה בחיפה לחג הפסח (ראו כתבה כאן).

כך מתואר האירוע בכתבה בעיתון דואר היום, ל' ניסן תרפ"ה:

ב"כנסת ישראל"
ועד הכללי כנסת ישראל (רמבעה"נ) ערך ביום ה' דחוהמ"פ חגיגה כפולה; חנוכת הבתים שנבנו על ידו בשכונות כנסת ישראל בשנה האחרונה וחגיגת אבן הפנה לשורה חדשה על המגרש החדש אשר בכנסת ישראל.

החגיגה נערכה ברוב פאר והדר. היו נוכחים קהל גדול מנכבדי ורבני ירושלם ואורחים עולי הרגל. נאמו הרב הראשי הרה"ג קוק, הרב אברמוביץ, הרב אוירבוך והרב אשינסקי-פיטסבורג. הנואמים תארו את תכנית ותועלת זקן המוסדות בירושלם ועד הכללי כנסת ישראל, את פעולותיו הענקיות במשך שבעים ושמונה שנות קיומו עד היום; במעשי צדקה וחסד, בצרכי צבור, בבנין בתים, בגאולת חצרות ונחלאות, ביסוד שכונות וביחוד בבנין השכונה הגדולה והיפה כנסת ישראל ובחזוק ישוב היהודים בכלל.

הרב אוירבוך בתור אחד מזקני הרבנים בירושלם, הזכיר הרבה עובדות שבתקופות שונות של צרות צבוריות וסכנות נפשות היה ועד הכללי כנסת ישראל בראש וראשונה עמדו בפרץ, הציל נפשות לאלפים במקצעות שונים, בעזרתו נכנסו מאות משפחות יהודים בכל שנה לארץ-ישראל וכו' וכו', ובצדק נקרא ועד הכללי "אבי הישוב המיסד" בא"י המכונה היום בשם "הישוב הישן". אבל, הדגיש הרב אורבוך, שהישוב הישן היה הוא אמנם "ישן" אבל הוא גם "חדש". הוא התחיל בבנין הישוב לפני 78 שנה ובלי הפסק הוא בנה, בונה ויבנה.

מקהלת בית היתומים "ציון" עם התזמורת של חנוך-עורים שרו מזמורים לבנין ירושלם. הרב הראשי סכם את החגיגה בברכה להמנהלים, הגבאים והנדיבים, והחגיגה נגמרה מתוך התרוממות הרוח ושמחה אמתית של כל הנוכחים.

יושם לב לארבעת הרבנים הנזכרים בכתבה: קוק, אברמוביץ, אוירבך ואשינסקי. הם היו "בפרונט" של האירוע והם שנראים בראש שולחן הנכבדים בתמונה, יחד עם רב השכונה הרב הורביץ. ובכן, נוכחות הרב פולונסקי בתמונה, שכאמור עלה ארצה בתרפ"ב, בתוספת פטירת הרב אברמוביץ באדר תרפ"ו, ובתוספת זיהוי הרב אשינסקי, שביקר בארץ רק בניסן תרפ"ה ונכח באירוע - מחזקים יחד את תיארוך ומיקום התמונה.

אחר כתבי זאת העירוני כי בגלויית שנה טובה של הועד הכללי בה מובאת התמונה (כאן), נזכר כי זו הנחת אבן פינה בשכונת כנסת. ועיינו עוד כאן, שנעשה "סלט" גדול סביב הנוכחים בתמונה. "זיהוי" הרב זוננפלד בתמונה כנראה מתוך טעות זיכרון עם התמונה הזו. על "זיהוי" ר' שמואל סלנט בתמונה קצת קשה ללמד זכות...

פרסום התמונה בצורה האיכותית, מביאני לחשוב כי האיש המעונב בשורה השניה משמאל, כמעט בסוף, מאחורי הרב הבלתי מזוהה, הוא רבי ישראל זיסל דבורץ.
הוא ממש דומה לו.
אלא ש'דא' ו'עקא', נכתב שהוא עלה לארץ רק בתרפ"ו.
מה אומרים הרבנים?

אגב, יש לי תמונה נפלאה שלו מימי זקנותו.

ייש"כ. אכן הדמיון ניכר. רי"ז אכן עלה ארצה באדר תרפ"ו (כתבה). עם זאת מעדכנת העיתונות כי אחיו רבי יצחק הקים בחברון את הבנק כבר באייר תרפ"ה (כתבה). הם דומים? אמנם הספר על רי"ז אינו תח"י, ואולי נתבררו שם עניינים בזה, למשל שערך ביקור ראשוני בארץ באותם ימים.

כ"ב ניסן הוא אסרו חג ולמה הרבנים לבושים בשטריימלעך? ובכלל הרב מטעפליק לא הלך עם שטריימל?

זו כמובן ט"ס שלי - צ"ל יום ה' דחוה"מ פסח שהוא כ' ניסן (יום ה' של אותו שבוע הוא כ"ב בניסן). תודה על התיקון.
לשאלתך השנייה, הספר "שר ההוראה" אינו תח"י, אבל בתמונות המוכרות לי - לא (כאן וכאן).

אוסיף כאן עוד תמונה של הגאון בטחנות חיפה, מהספר "גאון ההוראה" על הרצ"פ פרנק, כרך ב, עמ' 115. מימינו רבני העיר הרב ברוך מרקוס והרב יהושע קניאל.

הים יומא דהילולא.
כשעלה רבי שמעון אהרן פולונסקי זצ"ל הרב מטעפליק, לארץ הקודש, קיבל קודם יציאתו ממקום מושבו פתק קטן ובו ארבע מילים מסתוריות, בתוספת הערה, שפתק זה הוא צוואה של סבא שלך שהורה למסרה לנכדו הראשון שיעלה לארץ ישראל.

מה כללה הצוואה ומה נאמר בפתק? על פניהן היו אלו מילים שאין בכח אדם לפענחן: "ות"ל עיין ברע"ב והגר"א".

כשהגיע לירושלים מסר הרב מטעפליק את הצוואה לגאוני העיר וצדיקיה, על מנת שיפענחו מה שנאמר בה ומה התכוון הסבא, ואין פותר. הגאון מטעפליק לא ידע את פשר הצוואה ושמר אותה לעת מצוא.

הגאון מטעפליק הגיע ארצה בתקופת דוחק ומחסור, וקשיי הפרנסה היו למעלה-ראש. ברם, למרות הקשיים, היה לבו מלא שמחה וסיפוק על שזכה לעלות לארץ ישראל ולהתישב בירושלים עיר הקודש.

מספר חודשים לאחר עלייתו, התיצבה לפני הרב מטעפליק משלחת מכובדת מטעם הרשות והצעה מפתה בפיהם; לשמש כרב רשמי עם משכורת מכובדת, דירה נאה, סמכות והשפעה, ועוד ועוד.

ברגע הראשון דחה רבי שמשון אהרן את ההצעה, אך חברי המשלחת לא הרפו, וניסו לשדלו שחבל לו להפסיד בידיים הזדמנות כזו שאינה מזדמנת כל יום. "אולי כדאי שהרב יתיעץ וישקול את הדבר פעם נוספת", אמרו.

פנה הרב מטעפליק אל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל וביקש חוות דעתו בענין. להפתעתו, ביקש רבי יוסף חיים לעיין שוב בצוואה המסתורית.

הפתק הובא לפני רבי יוסף חיים, שעיין בו פעם נוספת, ולפתע אורו עיניו. "סבא שלך צפה את עתידך", אמר לרבי שמשון אהרן. בחמש המילים הללו פתר סבך את השאלה העומדת לפנינו, וזה הוא פשר ראשי התיבות שבצוואה: ות"ל – ואל תתודע לרשות, עין ברע"ב – רבי עובדיה מברטנורא, והגר"א – והגאון רבי אליהו, שפרשו שם: "ואל תתודע לרשות – כדי ליטול רבנות על ידה"…

הרב מטעפליק לא קיבל, כמובן, את ההצעה האמורה, ונשאר לכהן כרבה של שכונת 'בית ישראל' בירושלים, ומשם יצאו פסקיו לעולם התורה. גדולי הדור, כמו מרנן ורבנן רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ובעל החזון איש, התחשבו בדעת תורתו ובפסקיו.

נחלי אפרסמון כתב:הים יומא דהילולא.
כשעלה רבי שמעון אהרן פולונסקי זצ"ל הרב מטעפליק, לארץ הקודש, קיבל קודם יציאתו ממקום מושבו פתק קטן ובו ארבע מילים מסתוריות, בתוספת הערה, שפתק זה הוא צוואה של סבא שלך שהורה למסרה לנכדו הראשון שיעלה לארץ ישראל.

מה כללה הצוואה ומה נאמר בפתק? על פניהן היו אלו מילים שאין בכח אדם לפענחן: "ות"ל עיין ברע"ב והגר"א".

כשהגיע לירושלים מסר הרב מטעפליק את הצוואה לגאוני העיר וצדיקיה, על מנת שיפענחו מה שנאמר בה ומה התכוון הסבא, ואין פותר. הגאון מטעפליק לא ידע את פשר הצוואה ושמר אותה לעת מצוא.

הגאון מטעפליק הגיע ארצה בתקופת דוחק ומחסור, וקשיי הפרנסה היו למעלה-ראש. ברם, למרות הקשיים, היה לבו מלא שמחה וסיפוק על שזכה לעלות לארץ ישראל ולהתישב בירושלים עיר הקודש.

מספר חודשים לאחר עלייתו, התיצבה לפני הרב מטעפליק משלחת מכובדת מטעם הרשות והצעה מפתה בפיהם; לשמש כרב רשמי עם משכורת מכובדת, דירה נאה, סמכות והשפעה, ועוד ועוד.

ברגע הראשון דחה רבי שמשון אהרן את ההצעה, אך חברי המשלחת לא הרפו, וניסו לשדלו שחבל לו להפסיד בידיים הזדמנות כזו שאינה מזדמנת כל יום. "אולי כדאי שהרב יתיעץ וישקול את הדבר פעם נוספת", אמרו.

פנה הרב מטעפליק אל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל וביקש חוות דעתו בענין. להפתעתו, ביקש רבי יוסף חיים לעיין שוב בצוואה המסתורית.

הפתק הובא לפני רבי יוסף חיים, שעיין בו פעם נוספת, ולפתע אורו עיניו. "סבא שלך צפה את עתידך", אמר לרבי שמשון אהרן. בחמש המילים הללו פתר סבך את השאלה העומדת לפנינו, וזה הוא פשר ראשי התיבות שבצוואה: ות"ל – ואל תתודע לרשות, עין ברע"ב – רבי עובדיה מברטנורא, והגר"א – והגאון רבי אליהו, שפרשו שם: "ואל תתודע לרשות – כדי ליטול רבנות על ידה"…

הרב מטעפליק לא קיבל, כמובן, את ההצעה האמורה, ונשאר לכהן כרבה של שכונת 'בית ישראל' בירושלים, ומשם יצאו פסקיו לעולם התורה. גדולי הדור, כמו מרנן ורבנן רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ובעל החזון איש, התחשבו בדעת תורתו ובפסקיו.

מהו המקור לסיפור?
(חוץ מ'ירושלים של מעלה'. שלא אמין בעליל).

שמעתי מהרב זילברשטיין שליט"א

נחלי אפרסמון כתב:שמעתי מהרב זילברשטיין שליט"א

תודה.
אכן מקור מוסמך...

בשעתו הגר"ע יוסף סיפר עליו גדולות ונצורות איך שקרבו.
שמעתי מהרב רוסט מחיפה שהסתובב אצלו מעט שאפשר להמליץ עליו את בגמ' הכל תלוי במזל ואפי' ס"ת שבהיכל, כי גאונו של הרב מטעפליק הייתה המילה האחרונה וידעו כי פס"ד שלו הוא מוחלט ואין ע"ז עוררין, וכהיום אין הרבה מצעירי הצאן שיודעים את שמו ובטוחים שהוא היה עוד איזשהו רב ירושלמי.
בהקשר לכך נציין את הספר החדש שיצא כעת אודותיו שהוא יפה ונפלא ביותר.

האם הספר של הרב מטעפליק- בהוצאתו הראשונה - שווה משהו??

נחלי אפרסמון כתב:כשעלה רבי שמעון אהרן פולונסקי זצ"ל הרב מטעפליק, לארץ הקודש ... הרב מטעפליק לא קיבל, כמובן, את ההצעה האמורה, ונשאר לכהן כרבה של שכונת 'בית ישראל' בירושלים, ומשם יצאו פסקיו לעולם התורה ...

לו רק לא היה הרב מטפליק עשרות שנים, החל משנת תרפ"ד (ולא כפי שכתבתי לעיל בט"ס, וכפי שמובא בקישור שם) ועד זקנה ושיבה, משגיח טחנות חיפה לפסח מטעם הרבנות הראשית, היה ניתן להלום משהו ממעשייה משונה זו - כביכול נשתמט הגאון מלהתחבר לפרנסתו לרה"ר - שהיא בבחינת "איגלויי" עוד משכבר הימים.

במכתב משנת תרצ"א למשרד הרבנות בחיפה מוחה הרב קוק נמרצות על כוונת מנהלי הטחנות "להשיג את גבול הרבנות הראשית לא"י ולפגוע בכבודנו ולקפח את זכות בא-כוחנו... ועליו אנו סומכים, כמו על עצמנו ממש" ומסיים "חלילה לתן יד לפושעים ולמשיגי גבול... להכשיר את הטחנות הנ"ל, המוחזקות בידי ב"כ הרב הגאון הנ"ל בהרבנות הראשית לא"י, שרק בכוח האוטוריטטי שלה" וכו', ואותה הרוח גם במכתבו של הרב הרצוג, תריסר שנים לאחר מכן (ליקוטי הראי"ה א, עמ' 188). ויעויין מסמך זה באתר מכירות (בכלל נמכרו שם כמה וכמה מסמכים, ספרים ומכתבים מארכיונו האישי של הרשא"פ זצ"ל).

חשוב להזכיר כי באותה שנה פרסמה העדה החרדית מכתב בחתימת רבי יוסף חיים זוננפלד, לפיו "בשנה זו סרבה הנהלת הטחנות להעמיד את אפית המצות תחת פקוח הבד"צ שליט"א, ומעתה אין עלינו שום אחריות על כשרות המצות כלל וכלל" (העם כ' ניסן תרצא, עמ' 3). זה כנראה ההקשר למכתב הנ"ל ולפרסום ציבורי נוסף של הרה"ר, מי"ט אדר אותה שנה, ש"בית החרושת לאפיית המצות בעיה"ק חיפה מתחלת התיסדותו עד היום הוא עומד תחת השגחת הרבנות הראשית לא"י, ורבנים גדולי-תורה וחרדים מצויינים עומדים תמיד על משמרתם... ואין לשים לב לדברי מי שהוא, שרוצה לפקפק על המצה".

וכן בהמלצה שפרסמו חברי הרבנות הראשית בנוסח זהה מדי שנה בשנה אודות "מאפית המצות הגדול אשר על-יד הטחנות הגדולות בא"י... שעומדים על משמרתם רבנים תלמידי חכמים מובהקים וגדולים בתורה ויראה שנתמנו על ידנו והעם עוסקים בעבודת הקודש באמונה רבה ומסורים הם בכל לב ובכל נפש לשמור את המצות בתכלית הכשרות וההדור בכל האפשרות" וכו' וכו'. ועוד באגרת נוספת מכסלו תרצ"ב אל הועד הלאומי, מדגיש הראי"ה וכותב, "כמובן שאין אנו נגד השתתפותם של רבני המקום בפקוח הכשרות" השגרתית של הטחנות בחיפה, "אבל אלה הדברים אינם נכנסים בעד פעולתינו שהיא רק השגחת יסוד הכשרות של המצות... שהיא עומדת תחת השגחתנו" (ארכיון המדינה). וכל הדברים יגעים.

עוד אזכיר כי במכתב משנת תרצ"ב בכת"י של הגאון אל "חתנא דבי נשיאה" הרב שלום נתן רענן, כותב הגאון כי "כאשר לא אוכל להרהיב עוז בנפשי לכתוב למרן חותנו שליט"א" ופונה באיזו בקשה אישית (ארכיון בית הרב).*


---
משהו על סגנונו ורוחו של רבינו זצ"ל ניתן ללמוד מכרוז לא מוכר דיו זה (הארץ, ד' טבת תרפ"ה, עמ' 3 [על האירוע ראו שם, כ"ו כסלו תרפ"ה, עמ' 3]; שלא לדבר על תגובתו החריפה למעשה פורים תרצ"ב)


---
* אגב, מה שכתב רדזינר, 'משפט והיסתוריה: הרב יצחק אריאלי וייסוד ישיבת מרכז הרב', ציונות דתית ג, אונ' בר אילן תשע"ט, עמ' 103 הע' 36, שמעדות הרב דוב קוק בפני ביה"ד של הרה"ר בט"ז אדר א' תרצ"ח (כאן) "עולה שבשלב מסוים לימד בישיבה" הרב מטפליק - אין הדברים מוכרחים. מה שנכתב בפרוטוקול (דף 9) הוא: "כשהיה עודף בכספים [=של הישיבה] היו מחלקים לפי הצרכים. אני מעמיד ע"ז לעד את הרב מטפליק". כלומר שהרב מטפליק ידע לאמת את העובדה שכשהיו נותרים משום מה עודפי כספים בישיבת מרכז הרב, היו מחלקים אותם לפי הצרכים ולא מותירים את הכספים בקופת המוסד. הא ותו לא. וכידוע, שעל אף דלותו היה עוסק הרש"א בענייני צדקות וחסד.

לעיל כתבתי:

חלמישצור כתב:עוד אזכיר כי במכתב משנת תרצ"ב בכת"י של הגאון אל "חתנא דבי נשיאה" הרב שלום נתן רענן, כותב הגאון כי "כאשר לא אוכל להרהיב עוז בנפשי לכתוב למרן חותנו שליט"א" ופונה באיזו בקשה אישית (ארכיון בית הרב).

ובכן הנה מכתב נוסף מהרב מטפליק לראי"ה קוק, ושוב באמצעות החתן הרב רענן (ארכיון בית הרב).


יש כאן צירוף מקרים חביב ונאה. "הרב מדיטריוט" שמזכיר רש"א הוא לא אחר מאשר הרב אהרן מרדכי הלוי אשינסקי, שנזכר לעיל באשכול זה כמי שנכח בתמונה משותפת עם גדולי ירושלים בשנת תרפ"ה, הראי"ה, הרב מטפליק ואחרים.

נידון דנן הוא מקרה חמור של תקנת עגונה שהרב מטעפליק נרתם לסייע לה. אכן לבקשתו נשלח מכתב מפורט לרב אשינסקי, בבקשה לפנות אל נבל זה, אשר "כפי הנשמע בגד בה בעלה ונתן עיניו באחרת, עסקיו של המעגן הנ"ל אינם רעים, הוא תלוי בדעת החרדים, וקורא א"ע בתור רבי" וכו', "ולשמוע מה בפיו, דעתו ומחשבתו, ולכל הפחות להשפיע עליו" שיתמוך כלכלית באותה עלובה (ארכיון בית הרב).

צילום מכתב שלצערי איננו באיכות טובה של הרבי מטעפליק לרב פישמן מימון, מתוך התארים ״אהובי נפשי הרב המאוה״ג...״ משמע שהיה בינהם קשר קרוב, האם יש עוד מידע על הקשר בינהם חוץ מן המכתב הנ״ל?

שייף נפיק כתב:האם הספר של הרב מטעפליק- בהוצאתו הראשונה - שווה משהו??

נדפס שנית ?

מאיריחיאלק כתב:נדפס שנית ?

הכוונה ל'דברי אהרן'? נדפס שנית בעריכה מחודשת ושינוי השם ('חידושי הרב מטעפליק').

נא להראות דף השער
למה עשו שינו השם ?
תודה

מאיריחיאלק כתב:א. נא להראות דף השער
ב. למה עשו שינו[י] השם ?

א. אינו תח"י עתה.
ב. כנראה - מפני העריכה המחודשת; אך זו השערה בעלמא, באי־ידיעה.