פורום אוצר החכמה

בני ברקי כתב:איפה רה"י כל השנה? האם הוא המורה דרך לכל בעלי המחשבה בדור(ר' משה שפירא ור' דוד כהן)?

לייטנר כתב:

בני ברקי כתב:איפה רה"י כל השנה? האם הוא המורה דרך לכל בעלי המחשבה בדור(ר' משה שפירא ור' דוד כהן)?

בוודאי! הוא מורה הדרך לכל בעלי המחשבה שבדור, במיוחד אם נחשוב שיש רק שניים כאלה...

הן ר' משה שפירא והן ר' דוד כהן והן ר' אהרן שכטר הינם תלמידי הפחד יצחק.

בני ברקי כתב:...יש לו ספרים?

מוישי כתב:אבל הוא עצמו כתב את הספרים מאמרי פחד יצחק, שהם דברי חמיו. בשונה מספרי פחד יצחק שאותם כתב ר' יצחק בעצמו

מוישי כתב:דבר ידוע ומפורסם שדרכו של הגרמ"ש שליט"א שונה מדרכו של הגרי"ד. אמנם ידידים גדולים הם ובעיני ראיתי כמה פעמים גודל חיבתם זל"ז.
בקשר לגר"ד אין לי מידע על קשר אישי

בני ברקי כתב:א. הבאתי רק דוגמא של בעלי מחשבה מוכרים
ב. לא ראיתי אצל אף אחד מבעלי המחשבה הנ"ל כמות כ"כ גדולה של אנשים בכל הגילאים שרושמים כל מילה ומילה,וזה הביא אותי למחשבה על כך שאולי הוא גם בתור עצמו וגם חדב"נ ה"אב הרוחני" של כל מה שנקרא מחשבה.
האם הם בקשר איתו? אם לא מי כן מבין תלמידו מוכר?

נשר כתב:ר' משה שפירא מעריך ומשבח מאד מאד את הגר"י דיויד.

האם יש לך מקור שר' משה תלמיד הפחד יצחק? (מלבד הקשר וההערכה לר' יצחק)

האם בתורתו של ר' משה ניתן להבחין בדברים רבים שמקורם מהפחד יצחק?

היה להם קשר חזק, אך לא נראה לי שהוא מוגדר תלמידו.

אריך כתב:

נשר כתב:ר' משה שפירא מעריך ומשבח מאד מאד את הגר"י דיויד.

האם יש לך מקור שר' משה תלמיד הפחד יצחק? (מלבד הקשר וההערכה לר' יצחק)

האם בתורתו של ר' משה ניתן להבחין בדברים רבים שמקורם מהפחד יצחק?

היה להם קשר חזק, אך לא נראה לי שהוא מוגדר תלמידו.

תלמיד אין הפירוש דוקא שיושב במאמרים שלו במשך 20 שנה, אלא על קליטת תורתו, ובמה שהיה לר' משה קשר עם הרב הוטנר (ואלו דברים ידועים ופשוטים) די בזה בכדי להחשב תלמידו.

נ.ב. על הקשר בין ר' משה לר' יונתן ניתן שמעתי מעד ראייה כי בחתונת בנו הצעיר של ר' משה רקד ר' יונתן ברוב עוז וחדוה בשמחה עצומה ממש (ונלמד מכך על יפי מידותיו ואצילות נפשו...).

מוישי כתב:א. עי' בספר הזכרון
ב. באופן מוצהר המהר"ל.
ג. על חסידות אינני יודע אבל זוהר וקבלה לא מוזכרים במפורש בשום צורה אבל דברים מופשטים מסודות התורה נבלעים בין הדברים.
ה. יסודות התורה הינם נר לרגליהם ומדברים מהם תדיר. אמונה ובטחון ועוד, אבל לא בסגנון המקובל בישיבות. אלא ברובד הפנימי שלהם שיש בהם טעם לבעלי הנפש. ודגש מיוחד יש על קדושת שבת ומועדים ורוממותם.
ו. עיקר הנקודה פה היא הכבוד חכמים שנשתמר באופן כמעט בלעדי לצערנו. ומושג 'רב' הינו על כל המשתמע מכך כפי שמופיע בדברי חזל ורבותינו הראשונים והאחרונים.

אגב, את הניגון על הפיוט אום אני חומה חיבר צדיק מפלטבוש ושמו ר' דוד כהן המכהן שם כרב קהילה.
את הניגון על והביאותים חיבר ר' יצחק אולסטר שמתגורר כיום בהר נוף
ר' יצחק הוטנר חיבר את הניגון על אלוקי נשמה ועוד.

ישא ברכה כתב:בעזרת הבורא ב"ה

אם כבר נפתח הפתח אל תוככי בית המדרש זה, אולי נשכיל מעט על דרכו המיוחדת של הגאון הצדיק יודע אלוקים ר' יצחק הוטנר זצלל"ה וחתנו ממשיך דרכו שליט"א, שהלוא מהמפורסמות כי ביהמ"ד זה בית יוצר למשכילים הדורשים את האלוקים.

אודה על האמת שאני הקטן לא הצלחתי להתחבר לבית מדרש זה הן מבחינת צורת הרצאת הדברים בכתב ובע"פ (שיש לזה סגנון מסוים ולאו כל מוחין סביל דא), וע"כ אבקש מן החכמים דפה היודעים שיגלו מעט מן האור. גם זכיתי להשתתף במעמד הנשגב בחג הסוכות ואודה על האמת שנהנתי מהאוירה המרוממת והניגונים יותר מהדברי תורה, וביחוד מהניגון על הפיוט אום אני חומה. גם יפה לראות שם התבטלות חכמים בפני מי שהם סבורים שהוא גדול מהם, כתלמידים לפני הרב.

א. מי היה רבו של הגר"י זצלל"ה בעניני הלכות דעות ולבבות.

ב. מתוך רבותינו האם יש מאן דהוא שר' יצחק התייחס אליו במיוחד (כמו לדוגמא מהר"ל/גר"א/רמח"ל)

ג. מה יחסו לתורת החסידות וחכמיה.

ד. האם ניתן לאפיין איזה קו מרכזי בדרכם באמונה ומחשבת התורה (מסתבר שקשה לתת איזה הגדרה, אעפ"כ אולי באי בית המדרש יוכלו לתת איזה אבחנה).

ה. האם הם מתעסקים בביאור יסודות התורה (אמונה/ידיעת ה'/הוכחות וכו'). או לחלופין יש ענינים שהם עוסקים בהם במיוחד.

ו. זה נראה כי יש שם קצת שמרנות קיצונית על סגנון ההנהגה, משהו שמזכיר את בית בריסק. האם נכון הדבר.

ג. מה יחסו לתורת החסידות וחכמיה.

ישא ברכה כתב:בעזרת הבורא ב"ה

אם כבר נפתח הפתח אל תוככי בית המדרש זה, אולי נשכיל מעט על דרכו המיוחדת של הגאון הצדיק יודע אלוקים ר' יצחק הוטנר זצלל"ה וחתנו ממשיך דרכו שליט"א, שהלוא מהמפורסמות כי ביהמ"ד זה בית יוצר למשכילים הדורשים את האלוקים.

אודה על האמת שאני הקטן לא הצלחתי להתחבר לבית מדרש זה הן מבחינת צורת הרצאת הדברים בכתב ובע"פ (שיש לזה סגנון מסוים ולאו כל מוחין סביל דא), וע"כ אבקש מן החכמים דפה היודעים שיגלו מעט מן האור. גם זכיתי להשתתף במעמד הנשגב בחג הסוכות ואודה על האמת שנהנתי מהאוירה המרוממת והניגונים יותר מהדברי תורה, וביחוד מהניגון על הפיוט אום אני חומה. גם יפה לראות שם התבטלות חכמים בפני מי שהם סבורים שהוא גדול מהם, כתלמידים לפני הרב.

א. מי היה רבו של הגר"י זצלל"ה בעניני הלכות דעות ולבבות.

ב. מתוך רבותינו האם יש מאן דהוא שר' יצחק התייחס אליו במיוחד (כמו לדוגמא מהר"ל/גר"א/רמח"ל)

ג. מה יחסו לתורת החסידות וחכמיה.

ד. האם ניתן לאפיין איזה קו מרכזי בדרכם באמונה ומחשבת התורה (מסתבר שקשה לתת איזה הגדרה, אעפ"כ אולי באי בית המדרש יוכלו לתת איזה אבחנה).

ה. האם הם מתעסקים בביאור יסודות התורה (אמונה/ידיעת ה'/הוכחות וכו'). או לחלופין יש ענינים שהם עוסקים בהם במיוחד.

ו. זה נראה כי יש שם קצת שמרנות קיצונית על סגנון ההנהגה, משהו שמזכיר את בית בריסק. האם נכון הדבר.

דבר נאה כתב:

ג. מה יחסו לתורת החסידות וחכמיה.

וז"ל הרב הוטנר במכתבו לרבי מלובביץ:
......הנני מרגיש כי המושג התענינות אינו הולם את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג "התענינות" הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעיני חב"ד. אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו היתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלא הויתי......

דראל כתב:

דרדקי כתב:ב. מי היה רבו של הפחד יצחק בנושאים בהם הוכר בציבור כ'פחד יצחק'. האם זה נכון שלמד מהראי''ה? אם כן, באיזה שנים ובאיזה אופן? כל פרט יעזור לי.
[/]

"כעבור שנים, כשביקרתי בביתו בארה"ב, והוא אז ראש ישיבת ר' חיים ברלין [...] ייחדנו את הדיבור על דמותו של הרב, ואז אמר לי ר' יצחק: "אלמלא נפגשתי עם הרב, היו חסרים לי חמישים אחוז בהוויתי"

ישא ברכה כתב:הניגונים הם מיוחדים ונפלאים, והוד קדומים נסוך עליהם.
בדורינו בו רבים מבני ישראל איבדו את צורת החג הראויה, ותחת פתיחת הלב בשירה וזמרה ושמחת הלב מתוך ידיעת ה' באהבה, חוגגים במחולות קצביים חסרי שמחה ותוכן, מהווה מקום זה פינת יקרת לשמחה אמיתית.