פורום אוצר החכמה

ספר ליקוטי הלכות או"ח - ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ד
כמו שאנו רואין בחוש. שעקר המחלקת הוא על הצדיק שבאותו הדור ואחר כך בשכבר הימים הבאים מודים גם בזה הצדיק. ואומרים שזה בודאי היה צדיק. אבל חולקים על זה הצדיק שבזה הדור שאחריו, כי בימי האר"י ז"ל היתה מחלקת גדולה על האר"י ולא רצו להודות שימצא באותו הדור חדוש כזה שיהיה לו רוח הקדש כזה, כמובא בכתבי האר"י ז"ל. ואחר כך בכמה דורות נתקבל האר"י ז"ל. והכל מודים שהיה חדוש נפלא איש אלוק וכו'. אבל חלקו על צדיקים אחרים שבדורות שאחריו. עד שסמוך לימינו היה הבעל שם טוב זכרונו לברכה. שהיה אור נפלא ונורא מאד, והיה עליו מחלקת גדול. ובימי הבעל שם טוב רב המתנגדים הודו בהאר"י ז"ל. וחלקו על הבעל שם טוב זכרונו לברכה. וכן הוא בכל דור ודור. וכבר מובא מזה בספרים (ועין בסוף ספר נעם אלימלך מדבר שם מזה).

אכן באגרת הקודש בסו"ס נועם אלימלך שר' נתן מציין אליו אי' שהיו מתקוטטין עמו, וידוע מכתבי רח"ו שהי' איזה יחידים שלא הי' מודים לגדולתו אבל מזה עד 'מחלוקה גדולה' יש מהלך רב.

כנראה לסיפור עם המהרש"ל והרמ"א ורח"ו. ראה כאן.

מה שנכון נכון כתב:כנראה לסיפור עם המהרש"ל והרמ"א ורח"ו. ראה כאן.

תודה.
אבל ר' נתן כתב 'כמובא בכתבי האר"י ז"ל', האם נמצא בכתבי רח"ו אודות מחלוקת גדולה על האריז"ל.

מה שנכון נכון כתב:כנראה לסיפור עם המהרש"ל והרמ"א ורח"ו. ראה כאן.

מעשה מעניין, צריך לדעת מה המקור, והמאמין יאמין, והכופר בו אינו אפיקורס, לדידי קשה להאמין שהרמ"א והמהרש"ל ינדו בלי דרישה וחקירה כדת וכדין.
[ובמאמר המוסגר, המהרש"ל היה ש"ב להאריז"ל]

חיים ושלו' כתב:

מה שנכון נכון כתב:[ובמאמר המוסגר, המהרש"ל היה ש"ב להאריז"ל]

מוסגר מאוד בע"מ
בשדי חמד [כללי הפוסקים סי' ט"ו] מובא להדיא ששאלו אחד לשני על קירבת משפחה והשיבו שאין
ואפילו לא מאותה עדה

שיף כתב:

חיים ושלו' כתב:

מה שנכון נכון כתב:[ובמאמר המוסגר, המהרש"ל היה ש"ב להאריז"ל]

מוסגר מאוד בע"מ
בשדי חמד [כללי הפוסקים סי' ט"ו] מובא להדיא ששאלו אחד לשני על קירבת משפחה והשיבו שאין
ואפילו לא מאותה עדה

כ"כ החיד"א בשה"ג, והרבה ס"ל שהיה בעצם אשכנזי ושמו מעיד עליו אלא נתגדל בין הספרדים (וזה כוונת החת"ס במש"כ הריז"ל יען כי היה ספרדי)

שיף כתב:

חיים ושלו' כתב:

מה שנכון נכון כתב:[ובמאמר המוסגר, המהרש"ל היה ש"ב להאריז"ל]

מוסגר מאוד בע"מ
בשדי חמד [כללי הפוסקים סי' ט"ו] מובא להדיא ששאלו אחד לשני על קירבת משפחה והשיבו שאין
ואפילו לא מאותה עדה

הציטוט מדברי מוטעה.
המקור בשד"ח הוא ר' אליהו חזן שזכור לו שראה כן פעם בכתובים ונשכח ממנו היכן. ואין הרבה מה לבנות ע"ז.

חיים ושלו' כתב:כ"כ החיד"א בשה"ג, והרבה ס"ל שהיה בעצם אשכנזי ושמו מעיד עליו אלא נתגדל בין הספרדים (וזה כוונת החת"ס במש"כ הריז"ל יען כי היה ספרדי)

בפשטות, האריז"ל היה מקובל אשכנזי לכל דבר, וגם התפלל נוסח אשכנז, אלא שבימות השנה התפלל עם ספרדים מסיבות צדדיות.

זכור לי שקריתי פעם שהאר"י הקדוש הי' דר אצל דודו, אבל משהתחיל לעסוק רק בתורה לא רצה לפרנס אותו יותר, ושילחו מביתו. וכו'

בפשטות כוונתו של ר' נתן היתה על אודות המוזכר במכתבו המפורסם של ר' חיים ויטאל בו הוא מציין שגם בימינו יש רוח הקודש ומזה שאנשים מתנגדים אין ראיה כי גם על רבו האריזל יש עוררים,
ומן הסתם כוונת המחלוקת 'הגדולה' היא לאו בדווקא.
ואין הכוונה למחלוקת כשל ר"י אייבישיץ ור"י עמדין...

מצליח כתב:ספר ליקוטי הלכות או"ח - ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ד
כמו שאנו רואין בחוש. שעקר המחלקת הוא על הצדיק שבאותו הדור ואחר כך בשכבר הימים הבאים מודים גם בזה הצדיק. ואומרים שזה בודאי היה צדיק. אבל חולקים על זה הצדיק שבזה הדור שאחריו, כי בימי האר"י ז"ל היתה מחלקת גדולה על האר"י ולא רצו להודות שימצא באותו הדור חדוש כזה שיהיה לו רוח הקדש כזה, כמובא בכתבי האר"י ז"ל. ואחר כך בכמה דורות נתקבל האר"י ז"ל. והכל מודים שהיה חדוש נפלא איש אלוק וכו'. אבל חלקו על צדיקים אחרים שבדורות שאחריו. עד שסמוך לימינו היה הבעל שם טוב זכרונו לברכה. שהיה אור נפלא ונורא מאד, והיה עליו מחלקת גדול. ובימי הבעל שם טוב רב המתנגדים הודו בהאר"י ז"ל. וחלקו על הבעל שם טוב זכרונו לברכה. וכן הוא בכל דור ודור. וכבר מובא מזה בספרים (ועין בסוף ספר נעם אלימלך מדבר שם מזה).

אכן באגרת הקודש בסו"ס נועם אלימלך שר' נתן מציין אליו אי' שהיו מתקוטטין עמו, וידוע מכתבי רח"ו שהי' איזה יחידים שלא הי' מודים לגדולתו אבל מזה עד 'מחלוקה גדולה' יש מהלך רב.

הכוונה בוודאות לר' יעקב אבולעפיה שהתנגד להאר"י ולא האמין ברוח קודשו. הרח"ו כתב עליו דברים גרועים.

מן המרחב כתב:

מצליח כתב:ספר ליקוטי הלכות או"ח - ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ד
כמו שאנו רואין בחוש. שעקר המחלקת הוא על הצדיק שבאותו הדור ואחר כך בשכבר הימים הבאים מודים גם בזה הצדיק. ואומרים שזה בודאי היה צדיק. אבל חולקים על זה הצדיק שבזה הדור שאחריו, כי בימי האר"י ז"ל היתה מחלקת גדולה על האר"י ולא רצו להודות שימצא באותו הדור חדוש כזה שיהיה לו רוח הקדש כזה, כמובא בכתבי האר"י ז"ל. ואחר כך בכמה דורות נתקבל האר"י ז"ל. והכל מודים שהיה חדוש נפלא איש אלוק וכו'. אבל חלקו על צדיקים אחרים שבדורות שאחריו. עד שסמוך לימינו היה הבעל שם טוב זכרונו לברכה. שהיה אור נפלא ונורא מאד, והיה עליו מחלקת גדול. ובימי הבעל שם טוב רב המתנגדים הודו בהאר"י ז"ל. וחלקו על הבעל שם טוב זכרונו לברכה. וכן הוא בכל דור ודור. וכבר מובא מזה בספרים (ועין בסוף ספר נעם אלימלך מדבר שם מזה).

אכן באגרת הקודש בסו"ס נועם אלימלך שר' נתן מציין אליו אי' שהיו מתקוטטין עמו, וידוע מכתבי רח"ו שהי' איזה יחידים שלא הי' מודים לגדולתו אבל מזה עד 'מחלוקה גדולה' יש מהלך רב.

הכוונה בוודאות לר' יעקב אבולעפיה שהתנגד להאר"י ולא האמין ברוח קודשו. הרח"ו כתב עליו דברים גרועים.

מנין לך שעשה מחלוקת גדולה על האר"י? גם לדברי ה"ארי נהם" שזהו המקור היחיד בשמו נגד האר"י [בשונה ממחלוקתו עם מהרח"ו הנזכרת בספר החזיונות] רק מסופר שלא האמין במופתי האר"י, אבל מחלוקת גדולה מאן דכר שמיה. אדרבה בספרי תולדות האר"י [שאולי אליו מתייחס מוהרנ"ת באומרו כתבי האר"י] יש סיפור על קשריו עם האר"י.