פורום אוצר החכמה

בעקבות תגובה זו התעוררתי לפתוח אשכול על האי גאון וצדיק ששמו נישא בפי כל ברטט והערצה, אבל מעט הידוע לרבים עליו. מה היו מעשיו? במה היתה כחו גדול?

אכתוב את הידוע לי, בעיקר על משפחתו, ויבואו שאר החברים ויוסיפו. שמעתי שצאצאיו הוציאו עליו ספר זכרון לפני כמה שנים, אבל לא מצאתיו באוצר, ועוד לא הגיע לידי.

שמו המלא היה ר' יהושע צימבליסט. כנראה מקורו היה מהורודנא, אם כי לפי חיפוש מצאתי שניהל ישיבה במינסק. בישיבה זו למדו בין השאר, ר' דוד סלומון (בנו של הרב מחרקוב, אביו של הגרב"ש), ר' משה צבי נריה, ואחרים כנזכר כאן. בסוף ימיו עלה לירושלים.

אחד מבניו של ר' יהושע היה ר' שלמה צימבליסט שהרביץ תורה בישיבת תפארת צבי בירושלים, וחתנו הוא ר' שמעון כהן בעל "עשרת מונים, אביו של ר' יהושע כהן בעל "כרם יהושע". אשתו של ר' שלמה צימבליסט היתה נינת ר' איצל'ה מוואלזין כנזכר בהקדמה לס' עשרת מונים.

עוד בן היה ר' מרדכי סנדר צימבליסט, אביו של ר' חיים גדליה צימבליסט הדיין הידוע, ת"ח מופלג שהו"ל כמה ספרים.

חתנו היה ר' יצחק ויינשטיין, כיהן תקופה מסויימת כמשגיח בישיבת קמניץ בירושלים. בתו עטל נישאה להרי"ד בהגרי"ז סולובייצ'יק.

עוד חתן, ר' אשר גרשטיין, כיהן כרבה של עפולה. בקובץ אגרות אחיעזר מצאתי מכתב יפה אודותיו.

בור ועם הארץ כתב:.

עוד חתן, ר' אשר גרשטיין, כיהן כרבה של אפולה. בקובץ אגרות אחיעזר מצאתי מכתב יפה אודותיו.

רבי אשר קירשטיין רבה של עפולה.

נוטר הכרמים כתב:

בור ועם הארץ כתב:.

עוד חתן, ר' אשר גרשטיין, כיהן כרבה של אפולה. בקובץ אגרות אחיעזר מצאתי מכתב יפה אודותיו.

רבי אשר קירשטיין רבה של עפולה.

תודה על התיקון.

והנה תמונה של הגרח"ג צימבליסט שפורסמה בפורום אחר.

ר' יהושע צימבליסט, היה חתן ר' שלמה קאטקין מהוראדנא, בן ר' אלעזר חיים מו"ץ בק"ק סקידל.

ר' אלעזר חיים, היה מתלמידי ר' חיים וואלאזינער, והיו לו עוד שלשה בנים, ר' מאיר יוסף אב"ד יאנאווע בעל פנים מאירות על הירושלמי, ר' משה קצנלבוגן מו"ץ מעזריטש בעהמח אהל משה, ור' אלכסנדר סנדר אב"ד אדלע.

תולדות כתב:ר' מאיר יוסף אב"ד יאנאווע בעל פנים מאירות על הירושלמי

ספר זה י"ל מחדש כמדומני ע"י משפחת מאלין מירושלים, ושם הקדמה לתולדותיו.

בור ועם הארץ כתב: שמעתי שצאצאיו הוציאו עליו ספר זכרון לפני כמה שנים, אבל לא מצאתיו באוצר, ועוד לא הגיע לידי.

שמו המלא היה ר' יהושע צימבליסט. כנראה מקורו היה מהורודנא, אם כי לפי חיפוש מצאתי שניהל ישיבה במינסק

ספר זכרון עליו הנקרא רבי יהושע מהוראדנא יצא לאור בירושלים שנת תש"ט ובראשו מאמר גדול לתולדותיו. ר' יהושע היה מבני הוראדנא ומחמת 'סיבות שונות' הוצרך לעזוב, בעצת המ"ץ [כידוע בהוראדנא מזמן מסוים לא היה רב רק מ"ץ] ר' אליקום שפירא הרחיק למינסק עי"ש.

ייש"כ איש ספר על ההפנייה.

והנה תמונה אחרת של הגרחג"צ שנשלחה אלי (הקודמת היא לא עדכנית כ"כ).

איש_ספר כתב:ספר זכרון עליו הנקרא רבי יהושע מהוראדנא יצא לאור בירושלים שנת תש"ט ובראשו מאמר גדול לתולדותיו. ר' יהושע היה מבני הוראדנא ומחמת 'סיבות שונות' הוצרך לעזוב, בעצת המ"ץ [כידוע בהוראדנא מזמן מסוים לא היה רב רק מ"ץ] ר' אליקום שפירא הרחיק למינסק עי"ש.

ואם בתמונות עסקינן. תמונת המ"ץ דהוראדנא ובסוף ימיו בירושלים, 'זקן הדור' גאון וצדיק ר' אליקים שפירא ומצבתו במרומי הר הזיתים, מאחורי מצבת קודש מהרי"ל דיסקין

שתי הערות שוליות:
הראשונה, משום מה נחקק שמו ע"ג המצבה אילקום ולא אליקים. היש בכך ללמד על הדיוק שבמצבות?
והשניה, מפני מה לא הוזכר שם משפחתו?

איש_ספר כתב:

בור ועם הארץ כתב: שמעתי שצאצאיו הוציאו עליו ספר זכרון לפני כמה שנים, אבל לא מצאתיו באוצר, ועוד לא הגיע לידי.

שמו המלא היה ר' יהושע צימבליסט. כנראה מקורו היה מהורודנא, אם כי לפי חיפוש מצאתי שניהל ישיבה במינסק

ספר זכרון עליו הנקרא רבי יהושע מהוראדנא יצא לאור בירושלים שנת תש"ט ובראשו מאמר גדול לתולדותיו. ר' יהושע היה מבני הוראדנא ומחמת 'סיבות שונות' הוצרך לעזוב, בעצת המ"ץ [כידוע בהוראדנא מזמן מסוים לא היה רב רק מ"ץ] ר' אליקום שפירא הרחיק למינסק עי"ש.

הגיע לידי הס' הנ"ל במהדורה חדשה שי"ל ע"י צאצאיו בשנת תשס"ב, ובסופו יש איזה הוספות, כדאי להכניסו לאוצר.

מוזכר שם עוד בת, שיינע, ובעלה ר' יעקב לוין, שנשארו בווילנא בשנות השואה, ונספו שם עם ילדיהם.

בספר הנ"ל מובא שאחיו הגדול ר' יחזקאל מוסקוביץ היה גר באמריקה, והחזיק באחיו ר' יהושע בירושלים. אחר פטירת ר' יחזקאל, המשיך האח השני ר' מאיר סילברמן, ג"כ מאמריקה, לשלוח כספים להחזקתו.
את קברו של הראשון מצאתי באתר קברים כאן.

ר' אשר קירשטיין חתן ר' יהושע הוראדנער
מתוך ספר ר' יעקב קמינצקי שיש באוצר

בור ועם הארץ כתב:

תולדות כתב:ר' מאיר יוסף אב"ד יאנאווע בעל פנים מאירות על הירושלמי

ספר זה י"ל מחדש כמדומני ע"י משפחת מאלין מירושלים, ושם הקדמה לתולדותיו.

עיינתי הבוקר בס' זה, והנה מה שדליתי מההקדמה שם [עם איזה הוספות משלי].

ר' מאיר יוסף (קוטקין) אב"ד יאנאווע, מח"ס "פנים מאירות" ביאור על הירושלמי, ואחיו שנזכרו לעיל, הם בני ר' אלעזר חיים אב"ד סקידל, בן הג"ר יהודה חסיד, בן הג"ר שלמה משקוד שהיה נקרא ר' שלמה חריף.

בתו של ר' מאיר יוסף, זלטא צירל, נישאה להג"ר שלמה אביגדור הכהן גערשטיין, בן ר' יצחק אייזיק, חתן ר' יוסף, בנו של ר' אליהו אב"ד בילגוריי בעל שו"ת הר הכרמל. ספר זה מעוטר בהסכמות נלהבות מכל גדולי דורו, ומתארים את אביו ר' יחזקאל בתוארים מופלגים מאד.
[אגב, מי הוא החותם שם "הק' שאול באמ"ו הגאון אב"ד דגליל לבוב החו' פ"ק לובלין והגליל יצ"ו"? לפי הנראה מהחתימה הוא בנו של הג"ר מרדכי זאב (אורנשטיין, אביו של הישועות יעקב) שהסכמתו נמצאת לשמאלו, וחותם אב"ד לבוב. האם היה לבעל הישועות יעקב אח בשם ר' שאול שכיהן כרב בלובלין? בכלילת יופי ח"א (קמה:) נזכר רק שני בנים להרמ"ז, ר' יעקב משולם בעל ישועו"י, ור' משה יהושע העשיל, וצ"ע].

בתם הבכורה של ר' שלמה אביגדור ואשתו זלטא צירל, חנה רחל, היתה אשת הג"ר איסר יהודה מאלין דיין בבריסק. אביו ר' יוסף שרגא היה בנו של ר' איסר יהודה הראשון מבריסק, שעלה לארץ ומנו"כ בהר הזיתים.
ר' איסר יהודה השני נהרג בשואה, וגם בנו הגדול המופלג מאד ר' יוסף שרגא. שני בניו האחרים ניצלו, הגיעו לאמריקה ואח"כ עלו לארץ. האחד ר' רפאל משה מאיר אייזיק, והשני יבלח"א הישיש ר' נחמיה שליט"א. שניהם יחד ייסדו מוסדות "כנסת יהודה" בסנהדריה המורחבת.
עוד בן של ר' יוסף שרגא הנ"ל היה ר' אברהם משה מאלין שהיה מו"ץ בביאלוסטוק, והוא אביהם של האחים המופלגים מהאריות שבחבורה בישיבת מיר, ר' אריה ליב מאלין ראש ישיבת בית התלמוד בניו יורק (חתן ר' דוד דוב קרויזר שהיה גם חותנו של ר' דוד פוברסקי), והבח' המופלג ר' איסר יהודה הי"ד.

הבן הצעיר של ר' שלמה אביגדור הנ"ל, היה ר' יהודה ליב הכהן קאגאן שהיה רב ור"מ באנטווערפען ואח"כ בניו יורק, וחיבר ס' הליכות יהודה (אינו באוצר). הוא היה חתנו של ר' יצחק קוסובסקי גיסו של הגרח"ע, שכבר נזכר כאן.
בניו: ר' ישראל מאיר קאגאן שליט"א, חתן ר' שמואל עהרנפלד הרב ממטרסדורף, וראש ישיבה בדענווער. ר' שאול קאגאן זצ"ל, ראש כולל בפיטסבורג.
בתו: אשת ר' זאב אלטוסקי שליט"א (אחיו של ר' חיים דוב שליט"א בעל חידושי בתרא, חתן הגרח"פ שיינברג שליט"א), בן ר' יהודה אלטוסקי מח"ס הגיוני יהודי, חתן ר' אברהם משה גורליק מבריסק ומנו"כ בהר המנוחות (אביו של ר' ירוחם גורליק מתלמידי הגרי"ז).
[בנו של ר' ישראל מאיר קאגאן הנ"ל, ר' חיים עוזר, הוא חתן ר' אבא מרדכי ברמן זצ"ל].

ודי בכל זה... אקווה שיעניין מישהו...

בור הגולה כתב:[אגב, מי הוא החותם שם "הק' שאול באמ"ו הגאון אב"ד דגליל לבוב החו' פ"ק לובלין והגליל יצ"ו"? לפי הנראה מהחתימה הוא בנו של הג"ר מרדכי זאב (אורנשטיין, אביו של הישועות יעקב) שהסכמתו נמצאת לשמאלו, וחותם אב"ד לבוב. האם היה לבעל הישועות יעקב אח בשם ר' שאול שכיהן כרב בלובלין? בכלילת יופי ח"א (קמה:) נזכר רק שני בנים להרמ"ז, ר' יעקב משולם בעל ישועו"י, ור' משה יהושע העשיל, וצ"ע]


ודי בכל זה... אקווה שיעניין מישהו...

לי דוקא מעניין, תשוח"ח על האדיבות.

כמענה למבוקשו, ר' שאול המסכים ב'הר הכרמל' הוא ר' שאול מרגליות אב"ד ור"מ לובלין בנו של ר' מאיר מרגליות אב"ד דגליל לבוב בעמח"ס מאיר נתיבים, תולדותיו באריכות:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=90

להגאון ר' מרדכי זאב אב"ד לבוב (לא מוסכם ששם משפחתו היה אורנשטיין, לכאורה רק בנו הישוע"י אימץ את השם אורנשטיין) היה ג' בנים, לבד משני בניו הידועים; ר' יעקב אורנשטיין הישועות יעקב ואחיו ר' משה יהושע העשיל מטארניגראד בעמח"ס ים התלמוד, היה לו בן נוסף בשם ר' ארי' לייב. ר' ארי' לייב הנ"ל גירש את אשתו ונתהווה פולמוס אודות כתיבת שמו וכיניו בהגט, עי' בשו"ת נו"ב אה"ע (סי, ?) ובמהדורת מכון י-ם בהערה, מידע סביבות הפרשה.

תודה רבה על שהארת עיני.
והנני לבאר דבריך שנאמרו ברמיזה. כי הרב של לבוב היה גם מושל בכל ערי הסביבה, ולפעמים חילקו משרה זו לשני רבנים, רב העיר לבוב עצמה, ורב גליל לבוב. וכמו שהאריך בכלילת יופי כאן או כאן. לכן מובן, שהרמ"ז חותם אב"ד לבוב, ואילו ר' שאול חותם באמ"ו וכו' אב"ד גליל לבוב.

וכמובן כוונתך שר' מאיר מרגליות היה אב"ד בגליל לבוב באותה שעה, אבל אח"כ נתמנה לאב"ד אוסטראה. ועל שמה נודע.

ר' יצחק ויינשטיין שימש בחו"ל כמשגיח בישיבת סלונים אצל ר' שבתי יגל, ואח"כ בישיבת וואלאזין. בראשית מלחמה"ע השניה הצליח לעלות לארץ.

חתונתו התקיימה במינסק בזמן מלחמה"ע בראשונה.
מספרים, שכל גדולי הדור שנקלעו אז למינסק (ר' רפאל וואלאזינר, חתנו הגר"ח ועוד ועוד) הגיעו אז לחתונת בתו של האיש הדגול מרבבה ר' יהושע'לה, ומרוב אורחים חשובים נהייתה בעיה עם הכיבודים...

בור הגולה כתב:מספרים, שכל גדולי הדור שנקלעו אז למינסק (ר' רפאל וואלאזינר, חתנו הגר"ח ועוד ועוד) הגיעו אז לחתונת בתו של האיש הדגול מרבבה ר' יהושע'לה, ומרוב אורחים חשובים נהייתה בעיה עם הכיבודים...

נזכרתי בעובדא נאה לקיים 'קצת שמחה' בחנוכה.

בשמחת כלולותיו של הרב ר' אברהם כהנמן זצ"ל, כמובן ג"כ כולם נקבצו ובאו, רבנים, ראשי ישיבות, נדיבי עם וכו', ואין די באר גודל המבוכה, לא רק ענין הכיבודים, אלא בעיקר ענין הדרשות שהיה נהוג אז, שלפי המזרח (והמתח שעל פני הנאספים החשובים) היה אמור להמשך מאה ושמונים יום, ויפן הרב זצ"ל לרבי הירש כגן ז"ל שהיה חכם בעוז ונבון דבר, וילחש לו: כהנא מסייע כהנא, חלצני מן המיצר. ויקם הרר"צ הנ"ל בעוד לילה, ויאמר: הן מיד תשאלו, מה להדיוט זה שקפץ בראש לישא מדברותיו לפני כולם. אמנם, אני כבר 'קיש קיש קריא בתוכי ולא אוכל להתאפק... אחרי ידברו ג"כ כל מי אשר לא יגבר לשים מחסום לפיו.

ותשקוט הארץ.

בור הגולה כתב:עוד בן של ר' יוסף שרגא הנ"ל היה ר' אברהם משה מאלין שהיה מו"ץ בביאלוסטוק, והוא אביהם של האחים המופלגים מהאריות שבחבורה בישיבת מיר, ר' אריה ליב מאלין ראש ישיבת בית התלמוד בניו יורק (חתן ר' דוד דוב קרויזר שהיה גם חותנו של ר' דוד פוברסקי), והבח' המופלג ר' איסר יהודה הי"ד.

בספר תשובות רבי איסר יהודה סי' עז יש תשובה מר' איסר יהודה (השני) אל אחיו ר' אברהם משה דנן, ושם הוא מכונה משום מה ר' משה אברהם, ומתואר כ"גאב"ד אליקסוט" (הוא פרבר קובנה).

בור הגולה כתב:עוד בן של ר' יוסף שרגא הנ"ל היה ר' אברהם משה מאלין שהיה מו"ץ בביאלוסטוק, והוא אביהם של האחים המופלגים מהאריות שבחבורה בישיבת מיר, ר' אריה ליב מאלין ראש ישיבת בית התלמוד בניו יורק (חתן ר' דוד דוב קרויזר שהיה גם חותנו של ר' דוד פוברסקי), והבח' המופלג ר' איסר יהודה הי"ד.

כמדומה שצ"ל קרייזר.

בור הגולה כתב:הבן הצעיר של ר' שלמה אביגדור הנ"ל, היה ר' יהודה ליב הכהן קאגאן שהיה רב ור"מ באנטווערפען ואח"כ בניו יורק, וחיבר ס' הליכות יהודה (אינו באוצר). הוא היה חתנו של ר' יצחק קוסובסקי גיסו של הגרח"ע, שכבר נזכר כאן.
בניו: ר' ישראל מאיר קאגאן שליט"א, חתן ר' שמואל עהרנפלד הרב ממטרסדורף, וראש ישיבה בדענווער. ר' שאול קאגאן זצ"ל, ראש כולל בפיטסבורג.

מחתניו של ר' ישראל מאיר קאגאן הוא ר' שלום קמנצקי, בנו בכורו של ר' שמואל קמנצקי שליט"א ראש ישיבת פילדפיה. ר' שלום מוסר השיעור הגבוה שם במקום אביו שפרש.

בור הגולה כתב:בתם הבכורה של ר' שלמה אביגדור ואשתו זלטא צירל, חנה רחל, היתה אשת הג"ר איסר יהודה מאלין דיין בבריסק. אביו ר' יוסף שרגא היה בנו של ר' איסר יהודה הראשון מבריסק, שעלה לארץ ומנו"כ בהר הזיתים.
ר' איסר יהודה השני נהרג בשואה, וגם בנו הגדול המופלג מאד ר' יוסף שרגא. שני בניו האחרים ניצלו, הגיעו לאמריקה ואח"כ עלו לארץ. האחד ר' רפאל משה מאיר אייזיק, והשני יבלח"א הישיש ר' נחמיה שליט"א. שניהם יחד ייסדו מוסדות "כנסת יהודה" בסנהדריה המורחבת.

כאן יש ספר מר' יוסף שרגא מאלין הי"ד, עם קונטרס חידושים מבנו הישיש ר' נחמיה שליט"א.

על ישיבת המחתרת שהתקיימה במינסק תחת שלטון הבולשביקים, מכתב מרתק מבנו של ר' יהושעל'ה, ר' מרדכי סנדר צימבליסט. נדפס בסו"ס רבי יהושע מהאראדנא במהדו"ח.
(ר' שלום הורביץ הנזכר שם, הוא אביו של ר' אלי' הורביץ, שהיה ר"מ במדרשיה בפרדס חנה. גר כיום בסנהדריה המורחבת בי-ם).

ההמשך.

ספר סופר וסיפור כתב:ר' אשר קירשטיין חתן ר' יהושע הוראדנער
מתוך ספר ר' יעקב קמינצקי שיש באוצר

Scan_Pic0023.jpg

ובשבוע שעבר, נפטר חתנו של ר' אשר, ר' יהושע לחובר מנתניה.

.

בספר אור אלחנן ח"ב עמ' קפא מצוטט מכתב מהגה"ק ר' אלחנן ווסרמן אל אחיו ר' אליהו צדוק היושב בירושלים: 'אם לא יכבד עליך...ולהתראות עם כבוד הגה"צ הישיש ר' יהושע יחי' צימבליסט ממינסק, לבקשו שיתפלל שיצליחני השי"ת בנסיעתי לטובת עמלי תורה.

נזדמן לי לראות מאמר שכתב חתנו הרב דעפולה זצ"ל אודותיו, ומתוך הדברים מענינת האפיזודה הבאה.

כאשר בא הגר"ח סולובייציק למינסק והיה לו דבר לר' יהושע, הלך ר' חיים בפשטותו הרבה היישר לביתו של ר' יהושע. נתרגש ר' יהושע ואמר לו: אם הרב מבריסק צריך לי, יכול הייתי לבוא לאכסניה שלו, ומדוע הטריח עצמו לבוא אלי? ואם מחמת ענווה הוא עושה זאת, יאמר נא לי הרב מבריסק, מאין לו ההיתר לכך, האם בשביל שהוא רוצה להתנהג בענווה, מותר לו להכשילני בגאוה?

בור הגולה כתב:

בור הגולה כתב:עוד בן של ר' יוסף שרגא הנ"ל היה ר' אברהם משה מאלין שהיה מו"ץ בביאלוסטוק, והוא אביהם של האחים המופלגים מהאריות שבחבורה בישיבת מיר, ר' אריה ליב מאלין ראש ישיבת בית התלמוד בניו יורק (חתן ר' דוד דוב קרויזר שהיה גם חותנו של ר' דוד פוברסקי), והבח' המופלג ר' איסר יהודה הי"ד.

בספר תשובות רבי איסר יהודה סי' עז יש תשובה מר' איסר יהודה (השני) אל אחיו ר' אברהם משה דנן, ושם הוא מכונה משום מה ר' משה אברהם, ומתואר כ"גאב"ד אליקסוט" (הוא פרבר קובנה).

מכתב מהג"ר אברהם משה מאלין מו"ץ בביאליסטוק.

איני יודע אם זה שייך לכאן, או לאשכול הסמוך.
אבל בספר אור שמחה, לר' שמחה ב"ר שרגא פייבל מאלין, מספר בהקדמה על קורות חיי אביו, ומזכיר שבא בכתובים עם ש"ב הגאון ר' מלכיאל הגאב"ד דלאמזא.
הכיצד היה שאר בשרו?

.

בור ועם הארץ כתב:עוד בן היה ר' מרדכי סנדר צימבליסט, אביו של ר' חיים גדליה צימבליסט הדיין הידוע, ת"ח מופלג שהו"ל כמה ספרים.

בן בתו של רמ"ס הוא מחבר סדר חליצה. ושם יש הסכמה מדודו הרח"צ.

בור ועם הארץ כתב:לפי חיפוש מצאתי שניהל ישיבה במינסק. בישיבה זו למדו בין השאר, ר' דוד סלומון (בנו של הרב מחרקוב, אביו של הגרב"ש), ר' משה צבי נריה, ואחרים

הישיבה במינסק שהרב צימבליסט ניהל הייתה כמוזכר קיבוץ בחורים מחתרתי בגלל הקומוניסטים ולא ישיבה רגילה. החברותא של הרב סלומון שם היה ר' שאול ישראלי. שניהם וגם הרב נריה וגם ר' שמעיה שאנן שהיה אחד הלומדים שם, למדו בהמשך ב"מרכז הרב" (הרב ישראלי גם היה ראש הישיבה לאחר הרצי"ה).
מעט על הרב שאנן, ת"ח גדול ולא ידוע כ"כ: בתחילה למד בישיבת מינסק אך בגלל הקומוניסטים נאלץ כאחרים ללמוד במחתרת. לאחר שלמד זמן מסוים בקיבוץ הבחורים המחתרתי במינסק בניהול ר' יהושע, למד בקיבוץ הבחורים בחרקוב, ובשקלוב אצל ר' מרדכי פיינשטיין, אחיו הצעיר של ר' משה פיינשטיין. הגיע ל"מרכז הרב" באדר א' תרצ"ג לאחר מכתב בקשה שלו לרב קוק. אשרת העלייה הושגה גם בסיוע הרב יחזקאל אברמסקי וגורמים בינלאומיים כהצלב האדום, חוץ מפעילותו של הרב קוק. נשא לאישה את בת הרב חיים שלמה קום. שקד על תלמודו גם בייסורים קשים, וסירב לקחת משככי כאבים כי הם מרדימים ומפריעים ללימוד. לזכרו הוציאה המשפחה את הספר "נר לשמעיה" בעריכת בנו הרב חיים שלמה שאנן (רב ודיין), בני ברק תשל"ט, והרב נריה כתב עליו ב'ליקוטי הראי"ה' ג', הוצאת "חי ראי", כפר הרא"ה, תשנ"ה. התרחק מפעילות ציבורית ומשרה תורנית, אך לימד תורה והורה הלכה במשך כחמישים שנים כרב בית כנסת ברמת-גן. לאחר שהפסיק ללמד עבד במפעל "האנציקלופדיה התלמודית" והיה חבר ב"מכון התלמוד הישראלי השלם".

בור ועם הארץ כתב:בעקבות תגובה זו התעוררתי לפתוח אשכול על האי גאון וצדיק ששמו נישא בפי כל ברטט והערצה, אבל מעט הידוע לרבים עליו. מה היו מעשיו? במה היתה כחו גדול?

אכתוב את הידוע לי, בעיקר על משפחתו, ויבואו שאר החברים ויוסיפו. שמעתי שצאצאיו הוציאו עליו ספר זכרון לפני כמה שנים, אבל לא מצאתיו באוצר, ועוד לא הגיע לידי.

שמו המלא היה ר' יהושע צימבליסט. כנראה מקורו היה מהורודנא, אם כי לפי חיפוש מצאתי שניהל ישיבה במינסק. בישיבה זו למדו בין השאר, ר' דוד סלומון (בנו של הרב מחרקוב, אביו של הגרב"ש), ר' משה צבי נריה, ואחרים כנזכר כאן. בסוף ימיו עלה לירושלים.

אין בקישור הזה דבר על קיבוץ הבחורים שניהל ושמות כלשהם של לומדים שם, אלא רק מוזכר כחותנו של מישהו.

זאגער ישן כתב:

בור ועם הארץ כתב:עוד בן היה ר' מרדכי סנדר צימבליסט, אביו של ר' חיים גדליה צימבליסט הדיין הידוע, ת"ח מופלג שהו"ל כמה ספרים.

בן בתו של רמ"ס הוא מחבר סדר חליצה. ושם יש הסכמה מדודו הרח"צ.

האם אין הכוונה להרח"ג, הרב חיים גדליה?

הליכות עולמים כתב:

זאגער ישן כתב:

בור ועם הארץ כתב:עוד בן היה ר' מרדכי סנדר צימבליסט, אביו של ר' חיים גדליה צימבליסט הדיין הידוע, ת"ח מופלג שהו"ל כמה ספרים.

בן בתו של רמ"ס הוא מחבר סדר חליצה. ושם יש הסכמה מדודו הרח"צ.

האם אין הכוונה להרח"ג, הרב חיים גדליה?

אכן.

בור הגולה כתב:

בור הגולה כתב:

בור הגולה כתב:עוד בן של ר' יוסף שרגא הנ"ל היה ר' אברהם משה מאלין שהיה מו"ץ בביאלוסטוק, והוא אביהם של האחים המופלגים מהאריות שבחבורה בישיבת מיר, ר' אריה ליב מאלין ראש ישיבת בית התלמוד בניו יורק (חתן ר' דוד דוב קרויזר שהיה גם חותנו של ר' דוד פוברסקי), והבח' המופלג ר' איסר יהודה הי"ד.

בספר תשובות רבי איסר יהודה סי' עז יש תשובה מר' איסר יהודה (השני) אל אחיו ר' אברהם משה דנן, ושם הוא מכונה משום מה ר' משה אברהם, ומתואר כ"גאב"ד אליקסוט" (הוא פרבר קובנה).

מכתב מהג"ר אברהם משה מאלין מו"ץ בביאליסטוק.

במכתב חתום אברהם משה ב"ר שרגא פייבל ולא יוסף שרגא ... וכן בספר אור שמחה של אחיו [כנראה]
וכאן אשכול על משפ' מאלין viewtopic.php?f=19&t=15506&hilit=%D7%9E%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F#p145559

כאן נראה ר' יהושע צימבליסט עם מרן הגרי"ז, הגרא"ז מלצר והגרי"מ חרל"פ, זכר הצדיקים לברכה.

בור הגולה כתב:

בור ועם הארץ כתב:

תולדות כתב:ר' מאיר יוסף אב"ד יאנאווע בעל פנים מאירות על הירושלמי

ספר זה י"ל מחדש כמדומני ע"י משפחת מאלין מירושלים, ושם הקדמה לתולדותיו.

עיינתי הבוקר בס' זה, והנה מה שדליתי מההקדמה שם [עם איזה הוספות משלי].

ר' מאיר יוסף (קוטקין) אב"ד יאנאווע, מח"ס "פנים מאירות" ביאור על הירושלמי, ואחיו שנזכרו לעיל, הם בני ר' אלעזר חיים אב"ד סקידל, בן הג"ר יהודה חסיד, בן הג"ר שלמה משקוד שהיה נקרא ר' שלמה חריף.

בתו של ר' מאיר יוסף, זלטא צירל, נישאה להג"ר שלמה אביגדור הכהן גערשטיין, בן ר' יצחק אייזיק, חתן ר' יוסף, בנו של ר' אליהו אב"ד בילגוריי בעל שו"ת הר הכרמל. ספר זה מעוטר בהסכמות נלהבות מכל גדולי דורו, ומתארים את אביו ר' יחזקאל בתוארים מופלגים מאד.
[אגב, מי הוא החותם שם "הק' שאול באמ"ו הגאון אב"ד דגליל לבוב החו' פ"ק לובלין והגליל יצ"ו"? לפי הנראה מהחתימה הוא בנו של הג"ר מרדכי זאב (אורנשטיין, אביו של הישועות יעקב) שהסכמתו נמצאת לשמאלו, וחותם אב"ד לבוב. האם היה לבעל הישועות יעקב אח בשם ר' שאול שכיהן כרב בלובלין? בכלילת יופי ח"א (קמה:) נזכר רק שני בנים להרמ"ז, ר' יעקב משולם בעל ישועו"י, ור' משה יהושע העשיל, וצ"ע].

בתם הבכורה של ר' שלמה אביגדור ואשתו זלטא צירל, חנה רחל, היתה אשת הג"ר איסר יהודה מאלין דיין בבריסק. אביו ר' יוסף שרגא היה בנו של ר' איסר יהודה הראשון מבריסק, שעלה לארץ ומנו"כ בהר הזיתים.
ר' איסר יהודה השני נהרג בשואה, וגם בנו הגדול המופלג מאד ר' יוסף שרגא. שני בניו האחרים ניצלו, הגיעו לאמריקה ואח"כ עלו לארץ. האחד ר' רפאל משה מאיר אייזיק, והשני יבלח"א הישיש ר' נחמיה שליט"א. שניהם יחד ייסדו מוסדות "כנסת יהודה" בסנהדריה המורחבת.
עוד בן של ר' יוסף שרגא הנ"ל היה ר' אברהם משה מאלין שהיה מו"ץ בביאלוסטוק, והוא אביהם של האחים המופלגים מהאריות שבחבורה בישיבת מיר, ר' אריה ליב מאלין ראש ישיבת בית התלמוד בניו יורק (חתן ר' דוד דוב קרויזר שהיה גם חותנו של ר' דוד פוברסקי), והבח' המופלג ר' איסר יהודה הי"ד.

הבן הצעיר של ר' שלמה אביגדור הנ"ל, היה ר' יהודה ליב הכהן קאגאן שהיה רב ור"מ באנטווערפען ואח"כ בניו יורק, וחיבר ס' הליכות יהודה (אינו באוצר). הוא היה חתנו של ר' יצחק קוסובסקי גיסו של הגרח"ע, שכבר נזכר כאן.
בניו: ר' ישראל מאיר קאגאן שליט"א, חתן ר' שמואל עהרנפלד הרב ממטרסדורף, וראש ישיבה בדענווער. ר' שאול קאגאן זצ"ל, ראש כולל בפיטסבורג.
בתו: אשת ר' זאב אלטוסקי שליט"א (אחיו של ר' חיים דוב שליט"א בעל חידושי בתרא, חתן הגרח"פ שיינברג שליט"א), בן ר' יהודה אלטוסקי מח"ס הגיוני יהודי, חתן ר' אברהם משה גורליק מבריסק ומנו"כ בהר המנוחות (אביו של ר' ירוחם גורליק מתלמידי הגרי"ז).
[בנו של ר' ישראל מאיר קאגאן הנ"ל, ר' חיים עוזר, הוא חתן ר' אבא מרדכי ברמן זצ"ל].

ודי בכל זה... אקווה שיעניין מישהו...

מתי נפטר מהרי"ל קאגאן בעל הליכות יהודה ואיפה נטמן?

פרטים על עלייתו ארצה

בשב"ק נפטר הג"ר חיים יוסף שרגא בהג"ר רפאל משה מאיר אייזיק מאלין זצ"ל

ידיעה בהצופה על פטירת רבי שלמה צימבליסט זצ"ל

כמדומני שצימבל הפירוש מצילתיים. וצימבליסט כנראה המנגן במצילתיים.