פורום אוצר החכמה

דבר מעניין ראיתי עליו, הממחיש את ההסתר הפנים הגדול שהיה בזמן שלפני השואה, איך חכם הרזים, חכימא דיהודאי, חד וחריף מאין כמותו, הגאון רבי אהרן זצ"ל, ובכל זאת חשב שהמלחמה לא תפרוץ:

חסידים רצו שימלא מקום הרבי מבויאן ויהיה אדמו"ר???

מתפעל הביא את הציטוט ובתוך הדברים "בטח יודע מהביאור על פסוק יקרה היא מפנינים שבקראט אחד יותר נכפל כמה פעמים השיווי"
משהו יודע מה המקור לביאור זה

מתפעל כתב:דבר מעניין ראיתי עליו, הממחיש את ההסתר הפנים הגדול שהיה בזמן שלפני השואה, איך חכם הרזים, חכימא דיהודאי, חד וחריף מאין כמותו, הגאון רבי אהרן זצ"ל, ובכל זאת חשב שהמלחמה לא תפרוץ:

מי הגיד לך מה היה צריך להיות ע"פ שכל הישר. וכי היה אף חכם אחד שחזה שטרמפ יבחר? פעמים קורות העיתים הם נגד מה שהיה אפשר לחשוב ע"פ השכל. קל להיות חכם לאחר המעשה, אבל לא ברור כלל שכפי המצב היה נראה אז זה לא היה המסקנה ההגיוני שכל חכם היה מגיע אליו.

עמקן כתב:

מתפעל כתב:דבר מעניין ראיתי עליו, הממחיש את ההסתר הפנים הגדול שהיה בזמן שלפני השואה, איך חכם הרזים, חכימא דיהודאי, חד וחריף מאין כמותו, הגאון רבי אהרן זצ"ל, ובכל זאת חשב שהמלחמה לא תפרוץ:

מי הגיד לך מה היה צריך להיות ע"פ שכל הישר. וכי היה אף חכם אחד שחזה שטרמפ יבחר? פעמים קורות העיתים הם נגד מה שהיה אפשר לחשוב ע"פ השכל. קל להיות חכם לאחר המעשה, אבל לא ברור כלל שכפי המצב היה נראה אז זה לא היה המסקנה ההגיוני שכל חכם היה מגיע אליו.

בדיוק משום כך כתב שהיה 'הסתר פנים' ולא הטיל ספק בחכמתו של חכימא דיהודאי כמפורט בהודעתו.

עמקן,

כתוב שזה היה קיץ תרצ"ט,

ושהקונסוליה האמריקאית אמרה שחייב לעזוב,

והרב שור עצמו אברך צעיר כן הבין בשכלו שחייבים לעזוב שתפרוץ מלחמה, עד כדי כך שלא שמע לעצת רבו שהעריץ,

הייסט דאס שהשכל הישר כן היה שהמצב מאד מאד מסוכן,

נדמה לי שבקיץ תרצ"ט, היו רבים מאד שהבינו שהמלחמה בפתח, רק שלא היו פתחי מילוט.


וזה ההסתר פנים הגדול שדוקא חכימא דיהודאי בסדר גודל של הגאון ר' אהרן, לא חשב שתפרוץ מלחמה.

הרב מתפעל
האם לא תוכל להעלות לפורום את הדרת זיו פניו?

לא זכור לי שיש לי תמונות מהגאון רבי גדליה זצ"ל,

אדרבה

חברי הפורום מוזמנים להכניס.

מוויקיפדיה בערכו

מצאתי משהו

מתפעל כתב:עמקן,

כתוב שזה היה קיץ תרצ"ט, ושהקונסוליה האמריקאית אמרה שחייב לעזוב,
והרב שור עצמו אברך צעיר כן הבין בשכלו שחייבים לעזוב שתפרוץ מלחמה, עד כדי כך שלא שמע לעצת רבו שהעריץ,

הייסט דאס שהשכל הישר כן היה שהמצב מאד מאד מסוכן,

נדמה לי שבקיץ תרצ"ט, היו רבים מאד שהבינו שהמלחמה בפתח, רק שלא היו פתחי מילוט.

וזה ההסתר פנים הגדול שדוקא חכימא דיהודאי בסדר גודל של הגאון ר' אהרן, לא חשב שתפרוץ מלחמה.

אני מקבל מיילים מהקונסוליה האמריקאים כל שני וחמישי להזהיר אותו על סכנות שונות כאן בארץ. לא שאין משהו בזה ושאין מקום לחוש, אבל זה רחוק מלהיות הוכחה מרוב זהירותם שזה באמת איום ממשי. מה תאמר על כל אלו שברחו מהארץ לפני מלחמת המפרץ? ר' אהרן לא היה היחיד בדעתו, ודוקא הצעירים ופחות חכמים ומנוסים היו אלא שחששו מהסכנה והזקנים חשבו שזה מוגזם, ע"ע ישיבת מיר. זה שהצעירים צדקו למעשה אינו הוכחה שהם היו חכמים יותר, פעמים הצד הפחות מסתבר מתברר להיות הנכון.

עם אדמו"ר מבלוז'וב זצ"ל

זה עם אדמו"ר מבלוז'וב זצ"ל, הקודם עם אדמו"ר מפאפא זצ"ל

יצויין שנטע ד' [אולי ה'] ארזים גדולים בישראל, וגם לרבות זרע זרעו, משפחה מהמפוארות בישראל, ומה זרעו בחיים אף הוא.

גם יש סיפור ידוע עליו שלפני פטירתו כינס בניו ואמר הנני הולך בדרך כל הארץ וכו', ופטירתי המוקדמת מפאת העישון, ודיבר בתוקף בגנות העישון כו', והובאו הדברים באחד מספרי הגר"מ שטרנבוך, כמדומני בכרכים המוקדמים של תשוה"נ, ושם הוא בעילום שם מחמת הדברים הנוראים והחריפים.

אפשר כתב:גם יש סיפור ידוע עליו שלפני פטירתו כינס בניו ואמר הנני הולך בדרך כל הארץ וכו', ופטירתי המוקדמת מפאת העישון, ודיבר בתוקף בגנות העישון כו', והובאו הדברים באחד מספרי הגר"מ שטרנבוך, כמדומני בכרכים המוקדמים של תשוה"נ, ושם הוא בעילום שם מחמת הדברים הנוראים והחריפים.

מבהיל.

תשובות והנהגות ג' שנ"ד כתב:ועובדא ידענא מגדול אחד זצ"ל, שעישן סיגריות הרבה, ובסוף ימיו נחלה והרופא אמר שהריאות פגועות לגמרי, ואין לו אלא כחודש לחיות. וביקש שיביאו אצלו עשרה אנשים ואמר להם בערך בזה הלשון "יודע אני שבשמים ידונו אותי כמאבד עצמו לדעת, שעישנתי אף שיש סכנה בדבר, אבל אני מקוה להי"ת שבזה שאני מתודה לפניכם, ואומר הריני מתחרט על מה שעשיתי, ובזאת שאני מבקש מכם לא לעשות ח"ו כמוני, אולי יהיו דברים אלו מקצת תיקון לחטאי" עכ"ד.

מצד שני, בתקופתו לא היו מודעים כלל לנזקי הסיגריות. היו מעשנים בכל מקום, אני זוכר שבישיבה עישנו באולם ובחדרי השיעורים בשופי ואף באוטובוסי אגד.

הגאון ר' אברהם גנחובסקי זצ"ל אמר שמכיר תודה להגרא"מ שך זצ"ל שראה אותו מקבל סיגריה מחבר, וכנראה ידע שאין הוא נוהג לעשן, ומיד רץ אליו ואמר לו שלא כדאי שיתחיל עם זה שאחרי זה קשה להפסיק, ושמע לעצתו ולא התמכר.

בתקופתו היו מודעים החוב לנזקי הסיגריות עכ"פ בארה"ב.
אבל עצם הסיפור נשמע לי מופרך. זכור לי שמיד אחר פטירתו דברו על זה שהוא שכח לקחת תרופה עבור בעיות בלב שהיה לו.

אפשר כתב:גם יש סיפור ידוע עליו שלפני פטירתו כינס בניו ואמר הנני הולך בדרך כל הארץ וכו', ופטירתי המוקדמת מפאת העישון, ודיבר בתוקף בגנות העישון כו', והובאו הדברים באחד מספרי הגר"מ שטרנבוך, כמדומני בכרכים המוקדמים של תשוה"נ, ושם הוא בעילום שם מחמת הדברים הנוראים והחריפים.

נראה לי שאין בסיס לסיפור זו מכיון שאני מהמשפחה הזו ומעולם לא שמעתי את הסיפור הזו והגם שלא שמענו אינו ראי' מ"מ רחוק הוא

נתן, בתור בן משפחה,

תוכל לתרום לנו כמה סיפורים וכמה תמונות?

נודה לך

ובכן, כך סיפרו לי לפני כשמונה עשרה שנה לערך, ולא רק פ"א אלא כמה פעמים [באותה תקופה], והיה בבחינת קלא דלא פסיק, ולכן נשאר לי כך בזיכרון. יכול להיות שהטעוני, אבל אינו נראה לי שזכרוני בוגד עכ"פ בזה.
אף שזה נשמע מוזר, אבל גם שמעתי אז, שא"א לאמת השמועה עם הבנים כי אינם רוצים לספר, וזה יכול ליישב במקצת אי ידיעת ר' נתן.
וזה אמת שהוא נפטר בפתאומיות, ואם תקרא השתוה"נ תראו שהיה כחודש לפני הפטירה, ורק הוזהר ע"י הרופא שהראיות פגועות, ולא היה מדובר בחולי עם אשפוז, הוא היה במצב חולשה תמידי סוף ימיו, וכן משמע במגד גבעות עולם חלק ב עמ' נה בתיאור טרום הפטירה, ולכן עצם הפטירה היתה פתאומי.
כ"ז שמעתי אז והארכתי שלא להשאיר א"ע במיחזי כשיקרא. אבל ב"ה כבר הקדמנו לכל דברינו שהכל בדרך "אפשר".

כשם ניקך כן אתה...

הווארט האחרון שאמר בחייו, יפה הוא מאד,

מהי המתנה שהקב"ה נותן לחתן וכלה, הדרשה געשאנק,

מחילת העוונות, דף חדש.

מתפעל כתב:נתן, בתור בן משפחה,
תוכל לתרום לנו כמה סיפורים וכמה תמונות?
נודה לך

אני רק חתן שם ואין לי תמונות שאינן מפורסמות, והרי יש לך את הספר כנראה מפתיחת האשכול ויש גם ספר יותר מורחב על סיפור חייו הנקרא מגדל אור שעשה בנו שליט"א אבל הוא נעשה באופן יותר פנימי להמשפחה, ובכל זאת הכי כדאי לשמוע מתלמידיו על האהבה היתירה שהי' לו לכל תלמיד באופן נפלא וכמה שהציל את חייהם הרוחני ע"י אהבתו וקרבתו, וכן על גאונותו שמעתי פעם מא' מבניו של תלמידו הרה"ג ר' חיים ברוך וולפין ר"י סטאלין ששאל אותו אם ר' גדלי' הי' גאון כמו הג' ר' שמעלקא טויבנפלד זצ"ל שהי' מפורסם בגאונותו היתירה ואמר איך אפשר לדמותו כלל.
עוד רגע אדבר מה ששמעתי כמה פעמים ומסתמא מודפס הוא שם דבצעירותו עסק הרבה להצלת ישראל בעת השואה והלך רגלי בשבת עשרות פרסאות כדי להתרים אנשים ועוד כמה דברים ומעולם לא רצה לדבר ע"ז והי' אומר שם הרה"ק מרוזין שהקב"ה הוא זוכר הנשכחות דהיינו מה שהאדם משכח מעצמו זהו מה שהקב"ה זוכר.

כפי שצוין נטע רבי גדליה ארזים בישראל בנין וחתנין רבנן, בנים ובני בנים גדולי בתוי"ש.

ביחוד מענינת אותי דמותו של בנו הג"ר אברהם הלוי שארר שליט"א, רב ביהמ"ד אור גדליהו בפלעטבוש, הידוע כפה מפיק מרגליות ונואם בחסד עליון בתוכן רב, ובספריו הלקח והלבוב המלאים מזן אל זן, רבי אברהם זכה בצעירותו לקרבה גדולה אצל כ"ק הבית ישראל מגור זצ"ל (וצורת פניו דומה באופן מבהיל לפני רבו, א מאוים'דיגע פנים).

הרב נתן, האם תוכל להרחיב לנו מעט על דמותו רבת האנפין?

נתן, "והרי יש לך את הספר", על איזה ספר כבודו מדבר?

מה שהכנסתי זה מאור גדליהו, שיש שם מעט מתולדותיו ואין תמונות. יצא ספר עליו?


לגבי הגאון ר' אברהם,
היתה לי הזכות להכירו אישית טרם נהיה משפיע, היה לו בית דפוס קטן בבורו פארק, והיה מתפלל בפורטי ניין שטיבל של חסידי גור, ששם היה לי חברותא,

והנה יו"ט אחד אחה"צ נכנס ר' אברהם בסערה, ושאל האברכים איך זה שהמזגן עובד והרי נתכבה בבקר? אמרו לו שהביאו גוי או ילד , איני זוכר כרגע פרט זה, ור' אברהם הקפיד מאד ואמר שאם בשטיבל זה לא נוהגים על פי הלכה, אין לו מה לחפש שם ועזב את המקום. כל האברכים נבוכו שכן היה מהיותר חשובים בהשטיבל ונתכנסו לטכס עצה איך להחזירו ולפייסו. באמת יהודי משכמו ומעלה, ירא שמים ותלמיד חכם.

עם הגאון ר' שניאור קוטלר

לעומקו של דבר כתב:

אפשר כתב:גם יש סיפור ידוע עליו שלפני פטירתו כינס בניו ואמר הנני הולך בדרך כל הארץ וכו', ופטירתי המוקדמת מפאת העישון, ודיבר בתוקף בגנות העישון כו', והובאו הדברים באחד מספרי הגר"מ שטרנבוך, כמדומני בכרכים המוקדמים של תשוה"נ, ושם הוא בעילום שם מחמת הדברים הנוראים והחריפים.

מבהיל.

תשובות והנהגות ג' שנ"ד כתב:ועובדא ידענא מגדול אחד זצ"ל, שעישן סיגריות הרבה, ובסוף ימיו נחלה והרופא אמר שהריאות פגועות לגמרי, ואין לו אלא כחודש לחיות. וביקש שיביאו אצלו עשרה אנשים ואמר להם בערך בזה הלשון "יודע אני שבשמים ידונו אותי כמאבד עצמו לדעת, שעישנתי אף שיש סכנה בדבר, אבל אני מקוה להי"ת שבזה שאני מתודה לפניכם, ואומר הריני מתחרט על מה שעשיתי, ובזאת שאני מבקש מכם לא לעשות ח"ו כמוני, אולי יהיו דברים אלו מקצת תיקון לחטאי" עכ"ד.

כמעט ברור שאין כוונתו אליו, דכפי הידוע לא היה חולה בסוף ימיו ונפטר פתאום באמצע דרשה בשבע ברכות לאחד מתלמידיו, [ויש הקלטה מהדרשה ובאמצע הדרשה אומר פתאום 'כל טוב' (או משהו כזה), והתעלף ונפטר על אתר].

מחולת המחנים כתב:ביחוד מענינת אותי דמותו של בנו הג"ר אברהם הלוי שארר שליט"א, רב ביהמ"ד אור גדליהו בפלעטבוש, הידוע כפה מפיק מרגליות ונואם בחסד עליון בתוכן רב, ובספריו הלקח והלבוב המלאים מזן אל זן

1. בפלעטבוש יש לו קהילה אבל לא בשם אור גדליהו, במונסי יש ביהמ"ד אור גדליהו בראשות אחיו הגאונים ר' רפאל ור' ישראל שמחה שליט"א
2. חוץ מספריו הלקח והלבוב יש לו ספר נפלא 'נס השמן' על סוגיות חנוכה מלא חריפות ובקיאות, ועוד ספר 'עיונים בפרשה' עניני הלכה ופלפול עפ"י סדר הפרשיות

כשר' גדליה חזר מליטא לארה"ב אז סבא שלי הלך לקבל פניו. וכשהוריד את המזוודה מהספינה, המזוודה התפוצצה, וסבא שלי הוציא חבל מהכיס וקשר המזוודה. ור' גדליה אמר, שהיה יכול לנחש שהוא יבוא מוכן לנמל. כך מספרים במשפחה שלי.