פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:המצב בווילנא לפני המלחמה היה קשה לא רק לחסידים...

צדיק613 כתב:מקובל בינינו שרח"ע היה רב העיר בוילנא, והאמת שרב העיר היה רב אחרת אני לא זוכר שמו, אלא שראשי הקהל הביאו רח"ע לשמש כמו"ץ למיעוט החרדי שהשתיירו בקהילה.

אפשר כתב:

איש_ספר כתב:המצב בווילנא לפני המלחמה היה קשה לא רק לחסידים...

שמעתי לפני כעשרים שנה מפי א' מתושבי וילנא, שהיו בוילנא 107 בתי כנסיות לפני המלחמה, 106 שלא לפי רוחינו. איני יודע אם הדברים מוסמכים, או בלתי מוגזמים, אבל כך שמעתי. אתקן קצת, שמעתי מזקן אדוק מאוד, והוא אמר "נישט אונזערע ממש", ויל"ד בהגדרת הדברים.

צדיק613 כתב:מקובל בינינו שרח"ע היה רב העיר בוילנא, והאמת שרב העיר היה רב אחרת אני לא זוכר שמו, אלא שראשי הקהל הביאו רח"ע לשמש כמו"ץ למיעוט החרדי שהשתיירו בקהילה.

קראקובער כתב:

אפשר כתב:

איש_ספר כתב:המצב בווילנא לפני המלחמה היה קשה לא רק לחסידים...

שמעתי לפני כעשרים שנה מפי א' מתושבי וילנא, שהיו בוילנא 107 בתי כנסיות לפני המלחמה, 106 שלא לפי רוחינו. איני יודע אם הדברים מוסמכים, או בלתי מוגזמים, אבל כך שמעתי. אתקן קצת, שמעתי מזקן אדוק מאוד, והוא אמר "נישט אונזערע ממש", ויל"ד בהגדרת הדברים.

מן הסתם שמעת מחסיד חב"ד...

שמעתי פעם מהגרמ"ד סאלאוויצ'יק: כידוע בריסק שבפולין היתה מרוחקת מווילנא כחמש מאות ק"מ, וקרובה לווארשא, הגרי"ז לא ביקר בווילנא עד המלחמה (אני לא זוכר אם אמר שלא היה בכלל או לעיתים נדירות), כשהגיע הרב לוילנא במלחמה, היה מאוכזב מאד ממצב היהודים שראה שם, והתבטא (איני זוכר הנוסח המדויק) שהוא לא מבין לאיזה צורה של יהודים התכוונו המתנגדים, כשבא לירושלים והכיר את הפרושים בירושלים, אמר שכעת נחה דעתו ומבין שליהודים בדמות זו התכוון הגר"א. (הנוסח קצת מסורבל אבל כך בערך אמר).

שו"ת משנה הלכות חלק י"ז סי' קפ"ד כתב:ושמעתי משם הגאון מופת הדור מוה"ר זאב סאלאווייציק זצוק"ל האבד"ק בריסק ובירושלים עיה"ק, שאמר בשם אביו או בעצמו שלאחר שיצא הלהב של ההשכלה של אותם המשכילים להרע ובלע את כל הקודש ומתו במיתת ההשכלה, ונתפשטה אש ההשכלה מאשכנז לליטא ובשאר מדינות ורוב ורובא דרובא דיהודי אשכנז ובשאר מקומות נתפסו באש זרה, ועמד מרן הח"ס וחכמי דורו ולחמו נגדם, ואמר בזה הלשון דאס אונגארישע אידענטום האט דער חתם סופר מיט זיינע תלמידים געראטעוועט, דאס פולישע אידענטום האבען די רביים און דאס חסידות געראטעוועט, ירושלים עיה"ק האט ר' יהושע ליב דיסקין געראטעוועט, און ווילנא איז געווארען אן עיר הנידחת.

חושיאל כתב:אותה שאלה שייך גם לגבי עוד ערי ליטא. בתחילת החסידות היו כמה חסידים במינסק ועוד ערים, מה שלא נשמע כ"כ אח"כ, עכ"פ לא לי. זה באמת אומר דורשני, ואולי באמת היו רק שלא נשמע עליהם כ"כ אחר ששקע המחלוקת, או שהם עברו למקומות אחרים. אבל לא ברור שהיה משהו ייחודי לוילנא.

איש_ספר כתב:תיאור מזעזע ימצא הקורא בספרו של בן ווילנא חיים גראדה בספרו הנוגה "שבתותיה של אמא"

פרנקל תאומים כתב:כמדומה לי שהרב רובינשטיין היה מתלמידי סלובודקא, פישמן-מיימון מזכיר אותו אך לא מרבה בדברים, האם יש למי מכם מידע נוסף אודותיו, מלבד עצם המעשה של פרשת הרבנות דווילנא ?
נ"ב:
התואר הרשמי של מרנא הגרח"ע זי"ע אכן היה מו"צ או אולי דומ"צ, וזאת מפני שמזה שנים רבות קודם לכן הפסיקו בווילנא את משרת רב ואב"ד,אלא שהלכה למעשה הגרח"ע היה נחשב לרבה של העיר, מלבד מה שבשנות התר"פ כבר נודע כריש גלותא.

איש_ספר כתב:תיאור מזעזע ימצא הקורא בספרו של בן ווילנא חיים גראדה בספרו הנוגה "שבתותיה של אמא",ככלל מן הספר ותיאוריו על ווילנא לפני החורבן, עולה רושם עגום מאד, כך למשל האגודיסטים שבין בעה"ב היו מעטים ממש. לקראת סוף הספר, כשהמחבר שב לבדו מאפרי רוסיה לווילנא החרבה, הוא משוטט בין הריסות הגטו ומדובב שרידים המחופרים עדין בין ההריסות (אחד התיאורים הנוראים שקראתי בחיי, דוקא משום שאין שם זוועות בלתי אנושיות אלא עצב וחורבן שאין לו שיעור), באחד מטיוליו מגיע הכותב לבית הכנסת של ווילנא השקט כמוות ממתפלליו אבל זעקות אילמות של חורבן ושממון נשמעות בו היטב, שם הוא פוגש אברך בקפוטה רבנית המטייל שם עם אשתו ומסביר לה, למה עשה ה' ככה למקום הזה, כשהוא מתאר את מצב המתפללים כאן לפני החורבן, הדבר כמובן סוחט מגראדה תגובה נסערת, שבה מספר על צדקתם של אנשי המקום, לבם הרחימאי אהבת תורה שהיתה בהם, אבל עם הנתונים אותם מעלה "האברך" הוא אינו מתווכח.

כמובן, עם כל ההסתיגות ואעפ"כ.

אפשר כתב:הזכירו הר' רובינשטיין, תיאור פטירתו האומללת בהפרדס כרך יט

משולש כתב:זכור לי שהח"ח מזכיר באיזשהו מקום מחלוקת על הרבנות בוילנא. ושם הח"ח כותב שלא יחשדוהו שמדבר לשה"ר כי במקום הריסת הדת מותר לדבר.

אפשר כתב:סיפור שלם, המזרחי טען שהח"ח מחרחר ריב ומדבר לשה"ר [איך לא יראו לנפשם איני יודע]

עמקן כתב:בראשית ימי החסידות היו כמה חסידים בוילנא. זה ידוע מכמה מקורות מהתקופה, ויש גם כמה מכתבים כמו מכתבו של בעל התניא לחסידיו בוילנא.
אבל בתקופה מאוחר יותר לא יצא לי לראות כלום על חסידים בוילנא. לפני המלחמה היה ישיבה קטנה של חב"ד שם, אבל לפי מה שקראתי עליו מתלמיד הישיבה הרמי"ם והתלמידים לא היו חסידים כלל, וכל הבעלות של חב"ד התבטא בזה שהיה להם משפיע [שלא הצליח כ"כ להשפיע].
כמובן לא ראינו אינו ראיה, ועל כן שאלתי מה ידוע על חסידים בוילנא בתקופה מאוחרת יותר.

מעט דבש כתב:

אפשר כתב:הזכירו הר' רובינשטיין, תיאור פטירתו האומללת בהפרדס כרך יט

YRUBINSTEIN.jpg (904.07 KiB) נצפה 12501 פעמים

לעומקו של דבר כתב:מכל מקום, הנה גירסא נוספת אולי חסידית לדברים:

שו"ת משנה הלכות חלק י"ז סי' קפ"ד כתב:ושמעתי משם הגאון מופת הדור מוה"ר זאב סאלאווייציק זצוק"ל האבד"ק בריסק ובירושלים עיה"ק, שאמר בשם אביו או בעצמו שלאחר שיצא הלהב של ההשכלה של אותם המשכילים להרע ובלע את כל הקודש ומתו במיתת ההשכלה, ונתפשטה אש ההשכלה מאשכנז לליטא ובשאר מדינות ורוב ורובא דרובא דיהודי אשכנז ובשאר מקומות נתפסו באש זרה, ועמד מרן הח"ס וחכמי דורו ולחמו נגדם, ואמר בזה הלשון דאס אונגארישע אידענטום האט דער חתם סופר מיט זיינע תלמידים געראטעוועט, דאס פולישע אידענטום האבען די רביים און דאס חסידות געראטעוועט, ירושלים עיה"ק האט ר' יהושע ליב דיסקין געראטעוועט, און ווילנא איז געווארען אן עיר הנידחת.

= את יהדות הונגריה הצילו החת"ס ותלמידיו, את יהדות פולין הרבע'ס והחסידות, את יהדות ירושלים מהרי"ל דיסקין, ואילו וילנא נהייתה עיר הנידחת.

יגל כתב:בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)

יתן חן כתב:

יגל כתב:בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)

חובה לציין שההתדרדרות בפולין התחילה בשנת תרע"ד - מלחמת העולם הראשונה.

יגל כתב:בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)

גיזונטע קאפ כתב:המצב בוורשא (ולא רק) היה מחריד, שמעתי מסבי זצ"ל שבליל שבת היו מדליקים בוורשא נרות בחנויות שהיו פתוחות, והוא התאכסן בר"ה אצל רב בוורשא, וחיכו בסעודה שהרבנית ובנותיה יחזרו מתיאטרון.

גיזונטע קאפ כתב:

יתן חן כתב:

יגל כתב:בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)

חובה לציין שההתדרדרות בפולין התחילה בשנת תרע"ד - מלחמת העולם הראשונה.

כנ"ל בליטא

חבר פורום אוצר החכמה כתב:

גיזונטע קאפ כתב:המצב בוורשא (ולא רק) היה מחריד, שמעתי מסבי זצ"ל שבליל שבת היו מדליקים בוורשא נרות בחנויות שהיו פתוחות, והוא התאכסן בר"ה אצל רב בוורשא, וחיכו בסעודה שהרבנית ובנותיה יחזרו מתיאטרון.

איך סמך על הכשרות אצל ה"רב"?

גיזונטע קאפ כתב:

יתן חן כתב:

יגל כתב:בפולין היו משהו כמו 10 אחוז שומרי מצוות לפני השואה (היה ציר חרדי אחד בסיים מתוך 11 יהודים), ובהונגריה בין 15-20 אחוז (36 אחוזים נרשמו כאורתודוכסים מתוך היהודים שהיו רשומים בקהילות, בהתחשב בכך שקרוב למחצית מהיהודים בכלל לא היו רשומים בקהילה כלשהי, לא כאורתודוכסים ולא כניאולוגים, אלא מתבוללים גמורים).
פלא שיש עדיין מישהו שרואה בזה סיפור הצלחה.
(וכנ"ל לגבי ירושלים, למי שמכיר את המספרים, כמה מצאצאי יהודי ירושלים לפני 150 שנה נותרו שומרי תומ"צ?)

חובה לציין שההתדרדרות בפולין התחילה בשנת תרע"ד - מלחמת העולם הראשונה.

כנ"ל בליטא
אפשר לראות זאת בכתבי הח"ח שמתריע על הירידה הגדולה שחלה בתקופה זו