פורום אוצר החכמה

יש הסבר לזה?
י

השאלה שאלה רק אחרי שתשלול את ההנחה הפשוטה שנולד אחרי מות אביו.

שולל. האבא נפטר בכ"ה תשרי תר"א, בעוד הבן נולד תקס"ח.

אם נפטר לכאורה קשה מהו אבי מורי (ואולי לדינא חייב לציין כך גם כשנפטר קודם לידתו).

אליפלט כתב:שולל. האבא נפטר בכ"ה תשרי תר"א, בעוד הבן נולד תקס"ח.

אם כך צע"ג. ישנה תופעה דומה ומשונה גם אצל הנתיבות.

במאמר על ר' אליעזר חיים ב"ר אליעזר, בן-דורו של ר' חיים (אליעזר) או"ז, כתבתי בשם הרב פלס שהשם הראשון של רא"ח נוסף כנראה בעקבות מחלה. לדבריו כך היה הנוהג באותה תקופה.
אולם זה לא פותר את המקרה הזה, משום שיש לבן רק שם אחד. אבל אולי הרעיון הזה יעלה למישהו רעיון אחר.

מזכיר שאמנם הדבר לא מקובל, אבל אם היתה מקובלת דעתו של החזו"א שצירוף שני שמות הוא שם אחד השונה מכל אחד מהשמות כשהוא נפרד, אזי 'אברהם' יכול להיות בנו של 'אברהם פנחס'.
מצד שני השם 'פנחס' מוכר גם כשם משפחה. למשל, הרב אברהם צבי פנחס אלישברג נשא בתקופות מסוימות רק את שם המשפחה 'פנחס'. ראה 'אנשי שם - לקסיקון רבני עולמי', ירושלים-ת"א ת"ש, עמ' 10.

סיפור מעניין בענין זה שנדפס בהקדמה לס' עטרה לראש צדיק להאדמו''ר רבי יעקב צבי מפוריסוב.

.

עדיאל ברויאר כתב:במאמר על ר' אליעזר חיים ב"ר אליעזר, בן-דורו של ר' חיים (אליעזר) או"ז, כתבתי בשם הרב פלס שהשם הראשון של רא"ח נוסף כנראה בעקבות מחלה. לדבריו כך היה הנוהג באותה תקופה.
אולם זה לא פותר את המקרה הזה, משום שיש לבן רק שם אחד. אבל אולי הרעיון הזה יעלה למישהו רעיון אחר.

לאב יש שני שמות. אולי השם אברהם נוסף לאב בעקבות מחלה.

השבוע בעלון עלים לתרופה יש הערה נכבדה בנושא זה. במדור התולדות.

ראה בספר "בגדי אהרן" לרבי אהרן תאומים, (מהדורת תשמ"ז), בתולדות המחבר, (מאת רב"ש המבורגר), עמ' 11 הערה 42, שמביא שהג"ר יצחק דוב באמברגר אב"ד ווירצבורג, קרא שם בנו "יצחק זעקל" ע"ש חותנו, אע"פ שהוא עצמו נקרא "יצחק דוב", כי סבר שתוספת שם היא שינוי שם, עיי"ש.

www.otzar.org/wotzar/book.aspx?7444&pageid=S0006

היו גם שני אחים עם אותו שם.
אדמו"ר רבי אברהם (השני) מסטרעטין קרא לשנים מבניו דוד ארי' ויוסף דוד.
האחד ע"ש סבו רבי דוד ארי' מנדבורנא (בן המגיד מנדבורנא מח"ס צמח ה' לצבי וחתן רבי מאיר מפיקוב מח"ס כתר תורה)
והשני ע"ש סבו רבי יוסף דוד מאליק (בן רבי צבי אריה הס"ק מאליק וחתן רבי מרדכי מקרעמניץ)
כפי הנראה סברו ששני השמות הם שם אחד.

מצינו במדרשים (ספרי נשא) רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר, (אמנם במקומות אחרים מופיע רבי אליעזר בנו של ר"א הקפר, ויש שר"א הקפר מופיע בתור אליעזר).

בחיי יוסף מספר יוספוס על אחיו מתתיהו, ושם אביו אף הוא מתתיהו. במהדורת דניאל שוורץ הוא נותן בהערות כמה מר"מ שכך היה נהוג לעיתים לא רחוקות בזמן הקדום.

שתי בנות עם אותו שם - אולי בגלל שיש להן שתי שמות (ראיתי זאת בספר 'דמות' לר"מ ויטו שליט"א, עמ' 47):

משיב כתב:היו גם שני אחים עם אותו שם.
אדמו"ר רבי אברהם (השני) מסטרעטין קרא לשנים מבניו דוד ארי' ויוסף דוד.
האחד ע"ש סבו רבי דוד ארי' מנדבורנא (בן המגיד מנדבורנא מח"ס צמח ה' לצבי וחתן רבי מאיר מפיקוב מח"ס כתר תורה)
והשני ע"ש סבו רבי יוסף דוד מאליק (בן רבי צבי אריה הס"ק מאליק וחתן רבי מרדכי מקרעמניץ)
כפי הנראה סברו ששני השמות הם שם אחד.

מזקני המשפחה שמעתי שנקראו ע"ש שני אנשים נפרדים א"כ הו"ל שני שמות
באמת פלא הוא בעיניי אבל כך אמרו לי.

בגמ' מצאנו בין האמוראים גם ב' אחים באותו שם בדיוק [בשם אחד] וגם שם הבן כשם אביו

עדיאל ברויאר כתב:במאמר על ר' אליעזר חיים ב"ר אליעזר, בן-דורו של ר' חיים (אליעזר) או"ז, כתבתי בשם הרב פלס שהשם הראשון של רא"ח נוסף כנראה בעקבות מחלה. לדבריו כך היה הנוהג באותה תקופה.
אולם זה לא פותר את המקרה הזה, משום שיש לבן רק שם אחד. אבל אולי הרעיון הזה יעלה למישהו רעיון אחר.

למה לא יכול להיות שהוסיפו את השם אברהם לאבא בעקבות מחלה ולא לבן (וכמדומני שכן מוסרים על הנתיבות).

אליפלט כתב:יש הסבר לזה?

Presentation1.jpg111.jpg

י

פשוט שהשם אברהם של האבא, הוא שם שהוסיפו לו מחמת חולי.

משיב כתב:היו גם שני אחים עם אותו שם.
אדמו"ר רבי אברהם (השני) מסטרעטין קרא לשנים מבניו דוד ארי' ויוסף דוד.
האחד ע"ש סבו רבי דוד ארי' מנדבורנא (בן המגיד מנדבורנא מח"ס צמח ה' לצבי וחתן רבי מאיר מפיקוב מח"ס כתר תורה)
והשני ע"ש סבו רבי יוסף דוד מאליק (בן רבי צבי אריה הס"ק מאליק וחתן רבי מרדכי מקרעמניץ)
כפי הנראה סברו ששני השמות הם שם אחד.

כעת מצאתי בכתבי רבי שעפטל ווייס אב"ד שימאני זצ"ל (המונחים כעת תח"י) שרב פפא קרא לשני בניו באותו שם, לאחד קרא 'אבא מר' ולשני 'אבא' סתם, ומכאן הוא מוכיח שניתן לקרוא לשני אחים באותו שם, כאשר יש לאחד מהם שם נוסף. [ויש מקום עיון בדבריו, לפי מה שידענו שלא כל 'בני [רב] פפא' היו בניו של איש אחד, ואכמ"ל].

על הנתיבות מפורסם סיפור המסביר מדוע היה שמו כשם אביו, ולפיו האב היה "עילוי" וכאשר שאלו אותו בברית של בנו באיזה שם לקרוא לו חשב ששואלים אותו מה שמו שלו ואמר יעקב, וכך נקרא שמו של הנתיבות יעקב בן יעקב...

מעניינא דיומא יש להזכיר את הפייטן הקדום יוסי בן יוסי

אצל הנתיבות - החוות דעת היה הסיפור שאביו רבי משה היה חולה ואמר להוסיף לו השם יעקב כשם בנו ובזכות תורתו וגאונתו יעזור לו ומאז קראו לו יעקב משה. והחוות דעת יעקב בן יעקב משה

הראשונים האשכנזים קראו לר' יוסי בן יוסי ר' יוסי היתום. משמע שבתקופתם רק יתום היה מקבל את שם אביו.
(וכנראה הוא הדין רבנו שלמה היתום)

לגבי יוסי בן יוסי "היתום", מירסקי דן בזה בפתח ספרו 'פיוטי יוסי בן יוסי', ומביא כמה דעות חוקרים בזה (שד"ל - שנקרא על שם אביו שנפטר, צונץ - שנקרא היתום בשל שמו הזהה לשם אביו (לא ברורה לי כוונתו), גרץ - היְתוֹם הוא שם כמה מקומות בבל, הרכבי - כפשוטו יתום מאב ומאם). ומביא מכת"י פירוש על המחזור: "תקיעות יתומיות מר' יוסף היתום בר אביתור. ואני מצאתי כתוב מכתיבת יד החבר אברהם חזן שקבל מר' מיכאל מאירוי והוא מאחר ואחר מאחר עד עשרה שאלו התקיעות יוסף הכהן בן גוריון עשאום ועל כך נקראו יתומיות שהעולם היה אז יתום שנחרב בית שני ואין מחזיק ואין מנהל". כלומר שיתום מוסב על הדור ולא על הפייטן.

אגב, מירסקי מביא שם בהע' דבר נאה מפי ר"מ זיידל. בגמ' סוטה מט, א, מסופר על בנו של רבה בר רב הונא, ששמו היה אבא. מכיון ש"רבה" הוא אבא (כעדות רב האי), הרי ששם הבן כשם אביו עוד בימי חייו, וק"ל.

ההוא גברא כתב:הראשונים האשכנזים קראו לר' יוסי בן יוסי ר' יוסי היתום. משמע שבתקופתם רק יתום היה מקבל את שם אביו.
(וכנראה הוא הדין רבנו שלמה היתום)

רבנו שלמה בן היתום הוא שזכינו לחידושיו למסכת מועד קטן.

משיב כתב:היו גם שני אחים עם אותו שם.
אדמו"ר רבי אברהם (השני) מסטרעטין קרא לשנים מבניו דוד ארי' ויוסף דוד.
האחד ע"ש סבו רבי דוד ארי' מנדבורנא (בן המגיד מנדבורנא מח"ס צמח ה' לצבי וחתן רבי מאיר מפיקוב מח"ס כתר תורה)
והשני ע"ש סבו רבי יוסף דוד מאליק (בן רבי צבי אריה הס"ק מאליק וחתן רבי מרדכי מקרעמניץ)
כפי הנראה סברו ששני השמות הם שם אחד.

היו גם שלשה אחים עם אותו שם. איני זוכר באיזה ספר מצאתי את הסיפור דלהלן, בו הוא כותב ששמע את הדברים מפי ה"סבא קדישא" מהרש"א אלפאנדרי - על סביו זקנו רבי חיים אלפאנדארי הראשון, שאחיו מן האם היו: רבי חיים אלגאזי ורבי חיים אבועלפיא.
אמם הצדקת נישאה שלש פעמים, ובכל אחד מנישואיה נולד לה בן בשם "חיים" - ושלשת בניה היו במקומות שונים, וכל אחד מהם צמח לתלמיד חכם גדול ומפורסם. יום אחד נזדמנו שלשתן בספינה אחת וכו'...

הגיעונו דברי הגרי"ח סופר שליט"א בספרו תורת יעקב על התורה

אם נדחוף את דברי רבינו בכל מקום אין לדבר סוף
ולמה אי אפשר בקובץ, כשזה כמה דפים, כמו כל אלו שמפרסמים דברי תורה שאינם של רבם?
ולמה תחת הניק של משה דביר אפשר לפתוח ניק 'הפצת המעיינות של הגריח"ס'

לנועם אלימלך היו בנים אליעזר ואלעזר וכמובן בילבל את כל חוקרי התולדות לזמן רב. אברהם אליה בן אברהם אליה כמובן אחרי מותו

הפצת המעיינות כתב:אם נדחוף את דברי רבינו בכל מקום אין לדבר סוף
ולמה אי אפשר בקובץ, כשזה כמה דפים, כמו כל אלו שמפרסמים דברי תורה שאינם של רבם?
ולמה תחת הניק של משה דביר אפשר לפתוח ניק 'הפצת המעיינות של הגריח"ס'

אם הדברים דברי טעם אז למה שתעלה עליהם סכין הקיצור ואם זה יגיעת בשר אפילו מעט דברים אינם ראויים להעלות?
אם מוהר"ן כתב בזה בטוח שהקוראים יכירו טובה לכת"ר אם יעלה את הדברים גם אם ארוכים מארץ מידה.
גילוי נאות איני קשור לא לגריח"ס ולא לר' משה דביר, אם כי יש לי הערכה לתרויהו

מי שירצה יוריד את הקובץ א"צ להטריח לכולם ופוק חזי מאי עמא דבר
גילוי נאות אני כן קשור להריח"ס שליט"א

כנראה שדברי הגאון היח"ס נר"ו ראויים לבמה מפורשת, ודבריו חביבים על חברי בית המדרש.

גם אני מצטרף שמרן של דורינו הוא הגאון ר' יעקב חיים סופר שליט"א ויסתם פי המקטרגים

מקטרגים לית הכא לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי
אך מנהגא דאתרא איתא קמן
ולא נהיגי להעמיס על הקורא כמות של דפים זולת בקובץ מצורף

ראה גם כאן.

ברמן כתב:היו גם שלשה אחים עם אותו שם. איני זוכר באיזה ספר מצאתי את הסיפור דלהלן, בו הוא כותב ששמע את הדברים מפי ה"סבא קדישא" מהרש"א אלפאנדרי - על סביו זקנו רבי חיים אלפאנדארי הראשון, שאחיו מן האם היו: רבי חיים אלגאזי ורבי חיים אבועלפיא.
אמם הצדקת נישאה שלש פעמים, ובכל אחד מנישואיה נולד לה בן בשם "חיים" - ושלשת בניה היו במקומות שונים, וכל אחד מהם צמח לתלמיד חכם גדול ומפורסם. יום אחד נזדמנו שלשתן בספינה אחת וכו'...

כמובן, אי"ז אלא אנקדוטא משעשעת. ובכ"ז, מה המשך המעשה?

בין גברא לגברא כתב:.

האם מישהו יודע אם הדברים הנפלאים שנכתבו במצורף כאן viewtopic.php?f=19&t=30531#p319333 נדפסו באחד מספריו של הכותב, הגאון ר' יוסף זכריה שטרן? זה דחוף לי מאוד!

חד ברנש כתב:

בין גברא לגברא כתב:.

האם מישהו יודע אם הדברים הנפלאים שנכתבו במצורף כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 31#p319333 נדפסו באחד מספריו של הכותב, הגאון ר' יוסף זכריה שטרן? זה דחוף לי מאוד!

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 2261628896 סביבות עמ' 359