פורום אוצר החכמה

זכור לי במעורפל שכאשר הרש"ר הירש כתב את חיבורו "אגרות צפון", התרעם עליו אביו על כך שבחר לכתוב זאת בגרמנית (באותיות גרמניות), ולא כמקובל אצל היהודים היראים, אך הרש"ר הירש כתב לו והסביר לו שעשה זאת משום צורך השעה וכו'.

האם מישהו יודע מקור לסיפור זה?

תודה מראש!

ואם אפשר להביא ציטוט מדוייק - שכמ"ה.

מוזכר בהקדמה לתרגום החדש לחורב.

מה שנכון נכון כתב:מוזכר בהקדמה לתרגום החדש לחורב.

יישר כח!!!

אלי_ש כתב:

מה שנכון נכון כתב:מוזכר בהקדמה לתרגום החדש לחורב.

יישר כח!!!

שם כתוב על "חילופי המכתבים בין המחבר לאביו שהביע הסתייגות".
מישהו במקרה יודע היכן נמצאים מכתבים אלו?

אלי_ש כתב:זכור לי במעורפל שכאשר הרש"ר הירש כתב את חיבורו "אגרות צפון", התרעם עליו אביו

אגב דרכנו, שמו ר' שמשון, ושם אביו ר' רפאל. ואף שכבר נקבע שמו כרש"ר, מ"מ באשכול בו דנים אל דו שיח בינו לאביו, ראיתי להדגיש הדבר.

ספרא כתב:אגב דרכנו, שמו ר' שמעון, ושם אביו ר' רפאל. ואף שכבר נקבע שמו כרש"ר, מ"מ באשכול בו דנים אל דו שיח בינו לאביו, ראיתי להדגיש הדבר.

[בימינו, הרב יעקב הלל שליט"א, ראש ישיבת אהבת שלום, גם נוהג לחתום כעין זה, "יעקב משה הלל", אע"פ ששמו יעקב, ומשה אינו אלא שם אביו].

מוזר שצאצאיו קוראים על שמו שמשון רפאל.

איש גלילי כתב:מוזר שצאצאיו קוראים על שמו שמשון רפאל.

אני מכיר יוצא חלציו שנותנים השם שמשון בלבד. שאלתי א' מהם פעם והוא אמר לי שרק אלו שאינם נכדים קוראים שמשון רפאל משום שאינם יודעים שרפאל היה שם אביו. כנראה יש גם צאצאים שאינם יודעים.

בכריכת שו"ת זכרון יוסף הנדפס מחדש לפני כחמש עשרה שנה, נכתב רבי יוסף מנחם שטיינהרט, אף ששמו ר' יוסף ב"ר מנחם.
הדבר לא נודע לעורך אלא כשראה הספר יוצא מבית הכורך, וכבר מאוחר היה לתקן הדבר.

חתימת הרב שמשון ב"ר רפאל הירש, עם נקודות,
בהוספה למכתב שכתב לנכדו הצעיר.
דיינעם גראספאטער
שמשון

ראיתי, ואין בזכרוני כעת היכן, באגרת שכתב אליו ר' יצחק אלחנן, ופונה אליו; ר' שמשון ב"ר רפאל.

בהסכמתו לאגרות צפון.

צאצאיו הברויארים מקפידים לקרוא שמשון בלי רפאל (גם אם מוסיפים שם אחר, לא מוסיפים רפאל).

אגב, כפי שרואים בחתימה, השם הוא שַמשון, בקפידא על ש' פתוחה ולא חרוקה. זהו שם חדש, הקטנה של שַמָש. מלשון עבד ה'.

לא בטוח שזה שם חדש.
זה ההברה שהיתה מצויה באירופה לשם 'שמשון' התנכ"י. גם בארצות אחרות. ולא נראה לי שיש בזה המשמעות העמוקה שייחסת לה.

י. אברהם כתב:חתימת הרב שמשון ב"ר רפאל הירש, עם נקודות,
בהוספה למכתב שכתב לאחיין צעיר.
דיינעם גראספאטער
שמשון

גראספאטער Großvater זה לא "דוד זקן" אלא "סבא".
ולפי זה, המכתב לא נכתב לאחיין צעיר אלא לנכדו.

גם נכדו, פרופ' שמשון ברויאר (אביו של הרב מרדכי), נקרא שמשון בשי"ן פתוחה, והעיד שכך נקרא סבו.

בדומה לו בן עירו פרנקפורט הנודע, ר' מאיר אנשל רוטשילד ז"ל, שבאמת היה מאיר ב"ר אנשל, ואף את אחד מחמשת בניו המפורסמים קרא אנשל, ע"ש אביו, ואותו בן היה מכונה אנשל מאיר.

עתניאל בן קנז כתב:

קלונימוס הזקן כתב:צאצאיו הברויארים מקפידים לקרוא שמשון בלי רפאל (גם אם מוסיפים שם אחר, לא מוסיפים רפאל).

אגב, כפי שרואים בחתימה, השם הוא שַמשון, בקפידא על ש' פתוחה ולא חרוקה. זהו שם חדש, הקטנה של שַמָש. מלשון עבד ה'.

לא בטוח שזה שם חדש.
זה ההברה שהיתה מצויה באירופה לשם 'שמשון' התנכ"י. גם בארצות אחרות. ולא נראה לי שיש בזה המשמעות העמוקה שייחסת לה.

משפחתו של הרב הירש מייחסת לה את המשמעות הזו, ודומני שיש לזה גם התייחסות שלו (אולי גם תוך הדגשה שזה לא על שם שמשון השופט).

אגב, שם אביו של הרש"ר היה ר' רפאל אריה ז"ל,
והוא היה בנו של הדיין הג"ר מענדל פרנקפורטר זצ"ל שהיה דומ"צ המבורג או אלטונה ואף ייסד שם 'ישיבה קטנה' בראשותו.

האם מישהו יודע מקורות למנהג זה לקרוא לבן בשמו יחד עם שם אביו? אשמח להפניות.

בן מלך כתב:האם מישהו יודע מקורות למנהג זה לקרוא לבן בשמו יחד עם שם אביו? אשמח להפניות.

ראה לשון מהר"ם ו' חביב בגט פשוט (סי' קכ"ט ס"ק ס"ג): "וכן יש משפחות דאין להם כינוי, אלא מצרפים שמו עם שם האב ושם האב עולה להם לכינוי, כגון מהרח"ש ז"ל דשמו חיים שבתי והרב בנו נר"ו נקרא משה חיים".

וע"ע עין יצחק (ח"ב אה"ע סי' כ"ז אות ס') שהביא סמך לזה מדברי הגמ' גיטין פ"ז ע"ב ע"ש.

[מתוך הספר 'בן איש חי - תולדותיו, קורותיו ומורשתו לדורות', עמ' 9 הע' 3]

פרנקל תאומים כתב:אגב, שם אביו של הרש"ר היה ר' רפאל אריה ז"ל,
והוא היה בנו של הדיין הג"ר מענדל פרנקפורטר זצ"ל שהיה דומ"צ המבורג או אלטונה ואף ייסד שם 'ישיבה קטנה' בראשותו.

כמדומני כפי שראיתי לאחרונה בספרי הקורות צריך לתקן סדר יחוסו, כי יחוסו של הרש"ר לרמ"מ מפרנקפורט היא דרך אמו של ר' רפאל שהיתה בתו של ר' מנחם מנדל.
ור' מנחם מנדל הנ"ל היה באלטונא ומתלמידיו של הגה"ק רבי רבי יהונתן אייבשיץ זצוק"ל, כפי שמובא.

בן מלך כתב:האם מישהו יודע מקורות למנהג זה לקרוא לבן בשמו יחד עם שם אביו? אשמח להפניות.

זכור לי שקראתי בספרי קורותיו אולי בסוף שות שמש מרפא של שוואב שהיה משכיל בפרנקפורט בשם שמשון הירש וכדי שלא יטעו בינו לבין רשר''ה קרא רשר''ה לעצמו גם בשם אביו

ובספר 'לאורם נתחנך' כותב כדברים האלה (עמ' 261):

שמשון הקטן נולד בהמבורג שבגרמניה בשנת התקס"ח... את השם רפאל הוסיפו לו מאוחר יותר כאות כבוד והוקרה לאביו רבי רפאל

למיטב זכרוני זה היה מקובל (לפחות בגרמניה) מאות שנים שלאחר פטירת האבא הבן מוסיף לעצמו את שם האבא.
ידוע לי על אחד מאבות אבותי לפני יותר משלוש מאות שנה שהוסיף לשמו את שם אביו. וכן עוד רבים בדורות מאוחרים יותר. מסתמא יש ע"ז הרבה מקורות, ואינם תח"י כעת.
מסתמא מי שיעבור על תולדות יהודי פרנקפורט, דרך ספר היזכור ודרך מצבות ורישומים וכו' יגלה הרבה מאוד דוגמאות כאלו.
אחד מהגבאים הראשיים בקהילה ערב השואה ר' נפתלי ב"ר יונה בונדי שנקרא "נפתלי יונה" לאחר פטירת אביו.

וכך הוא גם המנהג אצל יוצאי סלוניקי, ויש מהם שנהגו כן עד היום.

עוד בענין זה
viewtopic.php?f=19&t=10797