פורום אוצר החכמה

יום השנה לפטירתו בר"ח טבת תס"ב.

בעל שו"ת חוות יאיר, שו"ת חוט השני (בו כלל גם מתורת אביו רבי משה שמשון, ואבי אביו רבי שמואל), מר קשישא-כללים, מקור חיים על או"ח ועוד.

המקור חיים יצא לאור בהשתלשלות מיוחדת ע"י מכון ירושלים בשנת תשמ"ב, כמבואר בהקדמה שם כל החזיון המופלא. בהקדמתו שם ייעד המו"ל הגרא"ד פינס שליט"א משווייץ להביא את תולדותיו בכרך אחר שיצא לאור מכתביו ע"י המכון. והנה הופיע בשנת תשנ"ג הספר מר קשישא ע"י המו"ל והמכון הנ"ל, והתולדות בוששו מבוא.

בצפייתינו נצפה.

בור סוד, שבר אזנינו בדבר שייכותו למשפחת המהר"ל מפראג.

החות יאיר נין של המהרל זה ידוע ומפורסם יש ספר על המהרל של מוסד הרב קוק תולדות המהרל שנקרא הארי שבחכמי פראג שם כתוב על החות יאיר עייש שהוא נין למהרל

והספר ע"ש אמו מ' חוה ע"ה.
היש עוד ספרים עם שם האם?

לא ציוני כתב:החות יאיר נין של המהרל זה ידוע ומפורסם יש ספר על המהרל של מוסד הרב קוק תולדות המהרל שנקרא הארי שבחכמי פראג שם כתוב על החות יאיר עייש שהוא נין למהרל

ידוע גם שדרך חתנו של המהר"ל הגר"י כ"ץ. כל שרציתי לדעת הוא השתלשלות היחוס.

שפן הסופר כתב:והספר ע"ש אמו מ' חוה ע"ה.
היש עוד ספרים עם שם האם?

יש ספר צל"ח, וכן נפש חיה (קאליש). כמדומני שבס' שלמי שרה מהגרמ"מ שולזינגר, האריך מאד בענין זה.

בור הגולה כתב:

שפן הסופר כתב:והספר ע"ש אמו מ' חוה ע"ה.
היש עוד ספרים עם שם האם?

יש ספר צל"ח, וכן נפש חיה (קאליש). כמדומני שבאחד מספרי הגרמ"מ שולזינגר [אהל שרה?], האריך מאד בענין זה.

.

נכון, הנידון הוא על שמות נשים, ובפרט אם היא לא אמו או אשתו (במקרה של הגרמ"מ מדובר בחמותו), זוהי תשובה לגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א.

בדורינו ישנו גם 'אהל רחל' שיחות ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א.

איפה הניק רבטוב?

רב טוב עה"ת, להרה"ק רבי יקותיאל יהודה ט"ב מסיגוט, ע"ש אמו הרבנית רוזא בלומא.

- - -

ואת הספר אעלה בתמר, על שם אשתו כגופו התחיל רק בדורנו?

אשתו של ר' שמעון משה דיסקין, הנזכר כאן באשכול סמוך, היתה נכדת החוות יאיר, כנזכר כאן.
אביה היה ר' אליהו בכרך, בנו של ר' יהודה בכרך, שהיה שו"ב ומורה הוראה בחסלוביץ. והוא היה בנו של ר' בנימין, "בהגאון הגדול בדורו ר' ישראל בכרך אב"ד דחסלוביץ", בן ר' מנחם מן, בן בנו של החוות יאיר, בן ר' שמשון, בן ר' אברהם שמואל, חתן ר' יצחק כ"ץ, חתן המהר"ל מפראג.

לר' שמעון משה דיסקין בעל מדרש שמעוני, היה עוד בן, ר' אהרן יעקב, שכיהן אחרי אביו כאב"ד לחוביץ.
אשתו שיינדל, היתה בתו של ר' יעקב ישראל שפירא, בנו של האדמו"ר ר' מאיר אלתר שפירא, שהיה חתנו של הג"ר מרדכי דוב טוורסקי אב"ד ואדמו"ר מהורונסטייפל, בעל "עמק שאלה" ושא"ס. הוא היה חתנו של הדברי חיים מצאנז. על משפחתו וייחוסו אולי יש לפתוח אשכול מיוחד, ואכ"מ.
בנם יחידם הוא ר' שמעון משה דיסקין שליט"א מב"ב.

חלק מהפרטים הנ"ל שאבתי מהספר "בין בתרי עולמות", מסימה פריינד, בת ר' צבי סלאווין, שהיה חתנו של ר' שמעון משה דיסקין בעל "מדרש שמעוני".

יחזקאל כתב:איפה הניק רבטוב?

רב טוב עה"ת, להרה"ק רבי יקותיאל יהודה ט"ב מסיגוט, ע"ש אמו הרבנית רוזא בלומא.

יש לחלק, כיון ששם האשה אינו מופיע במפורש.
בדרך זו יש גם "זכר דבר" של הגר"ד לנדא שליט"א, ע"ש אמו דבורה.

ספר חוות יאיר, נדפס בשנת תנ"ט. בראש השער הקדשה (חסרה התחלתה) מבעל המחבר החוות יאיר למחותנו הג"ר דוד אופנהיים (מנותני ההסכמה לספר זה). מעניין שתאריך ההקדשה מתייחס לאירוע כלשהו שאירע במזל טוב ב"שבת נחמו". מישהו יודע פרטים על אותו אירוע?

במבט ראשון נראה שהשורה הראשונה מסתיימת במילים "על חתונה", כלומר נישואין שהתקיימו ב"שבת נחמו תע"ו [או תע"ז] לפרט". שעה שבעל חות יאיר כבר לא היה בין החיים (הוא נפטר בשנת תס"ב). אולי מי שחתם לבסוף את שמו כ"ארי' ליב מטיפלץ" קיבל את הספר במתנה מרבי דוד אופנהיים לרגל נישואיו, ורשם זאת למזכרת.
לפי השערה זו, אין זה כתב ידו של החות יאיר.

אכן אינו נראה כהקדשת המחבר כלל.

יש עליו חתימת הת''ח ר' יצחק אויש מפראג.

שם הספר "חוות יאיר" נתן המחבר לשמה ולזכרה של זקינתו הרבנית חוה שגדל אצלה ותמכה בה שיוכל לשבת וללמוד, ומשום הכרת הטוב נתן שם הספר על שמה.

הא לחמא עניא כתב:שם הספר "חוות יאיר" נתן המחבר לשמה ולזכרה של זקינתו הרבנית חוה שגדל אצלה ותמכה בה שיוכל לשבת וללמוד, ומשום הכרת הטוב נתן שם הספר על שמה.

מה המקור לזה שזקינתו גידלה אותו ותמכה בו?
ואגב בהקדמה הוא מונה ד' טעמים לשם הספר.

לא מצאתי מקור מפורש ונראה שהמקור בויקיפדיה בערך על החוות יאיר. אמנם החו"י כותב שבשנת ת"י, כשנתמנה בנה רבי שמשון לאב"ד וורמס, באה והתגוררה אצל בנה כשנה (לפני כן, מעיד החו"י, "התגוררה בפראג מקום אבותיה"). החו"י היה אז בשנת הבר מצווה שלו, ויש להניח שבתוך אותה שנה הכיר לעומק את סבתו, שנפטרה כשנתיים מאוחר יותר, וכפי שעולה מדבריו שם בהקדמה. אבל לומר שגידלתו ותמכה בלימודו - קצת תימה.

שו"ת חתם סופר חלק ד (אבן העזר ב) סימן כה
או כגון חות יאיר שהי' נקרא כן בלשון ב"א ועל שם זקנתו חוה שגידלה אותו
ובחת"ס ליקוטים על תהלים (קיט)
והגאון חות יאיר כשהרהר איך יקרא שם ספרו ושמו היה יאיר וזקנתו שגדלתו שמה חוה, וקראוהו לתורה וקראו לפניו ויקרא אותם וגו' חות יאיר עד היום הזה.

בהקדמת החות יאיר גופיה לא כתב שהיו קוראים לו על שמה, ולא משמע כן מדבריו
וצריך בירור.

את הפירוש הזה של החת"ס לתהלים הביא בספר עוללות יהודה לחתן בנו של החת"ס, (עוד לפני שנדפסו הדברים ע"י הרי"נ שטרן בדרשות חת"ס סוכות תקצ"ב ובלקוטים שבסוף חת"ס דברים, והיה רק את המוזכר בשו"ת) ושם הלשון "ע"ד שאומרים על הגאון בעל חוו"י". וכנראה שכך היתה השמועה נפוצה, ועפ"ז כתב החת"ס.

לרגל יום היארצייט של האי צדיק זצוק"ל שחל בימי החנוכה ביום א' טבת, אעלה לטובת כולם את הבית שהוסיף לפיוט מעוז צור.
גם אעלה עוד פיוט לחנוכה.

חבר פורום אוצר החכמה כתב:ערכו בהמכלול

חסום לי בנתיב.
מה כתוב שם???

בנטפרי פתוח

החוקר דוד קאופמאן הדפיס ספר לתולדותיו בגרמנית.
חבל שאף אחד עוד לא הדפיסו מחדש בלשה"ק
https://archive.org/details/rjarchajjimbac00kauf

נחוניא כתב:החוקר דוד קאופמאן הדפיס ספר לתולדותיו בגרמנית.
חבל שאף אחד עוד לא הדפיסו מחדש בלשה"ק
https://archive.org/details/rjarchajjimbac00kauf

אין עדיין שום ספר על תולדותיו???????

באיזה מהדורת ש"ס התחילו להדפיס הגה' להרי"ף?

שפן הסופר כתב:והספר ע"ש אמו מ' חוה ע"ה.
היש עוד ספרים עם שם האם?

ברכת פרץ להגרי"י קנייבסקי ע"ש אביו ואמו

צל"ח

מענין לענין שלא ממש באותו ענין.
הספר תבואות שור נקרא על שם המשפחה.

בצורה מרומזת, 'שערי ישר' מזכיר את ראשי התיבות של שמות הוריו של ר' שמעון.

האם ישנה איזו קירבה משפחתית בין רבי יאיר חיים בכרך (חות יאיר) לבין רבי יהודה בכרך (נימוקי הגרי"ב)?

נחוניא כתב:החוקר דוד קאופמאן הדפיס ספר לתולדותיו בגרמנית.
חבל שאף אחד עוד לא הדפיסו מחדש בלשה"ק
https://archive.org/details/rjarchajjimbac00kauf

מצו"ב מאמר מהנ"ל בענין החוו"י באנגלית.

קאצ'קלה כתב:האם ישנה איזו קירבה משפחתית בין רבי יאיר חיים בכרך (חות יאיר) לבין רבי יהודה בכרך (נימוקי הגרי"ב)?

מאי הווה עלה?

מה ידוע על הגאון בעל נימוקי הגרי"ב?

בחולין (נה.) מזכיר שנשאל מהגאון המלבי"ם קושיא על הרמב"ם הל' כלים. ושם יש הערה מנכדו בשם 'אייזיק בכרך'.

כאן יש ספר ארצות החיים להמלבי"ם עם חתימת ר' אייזיק בכרך הנ"ל:
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/jer ... 9D?lang=he

ישנן כמה שורות טעונות הסבר בהקדמתו:



גם אם לא היה לו "בן ממלא מקומי" - בדרגה גבוהה, האם כל צאצאיו היו כל כך רחוקים מלימוד תורה, עד שחשש "פן אם יבואו כתבי קודש לידיהם לא יהיו חביבים בעיניהם" וכו'.
הקדמה זו כתב בשנת "ימה"ר גאול"ה יו"ם נחמ"ה" = תנ"ט - כשלוש שנים לפני פטירתו.
אם לא בנים, אזי לבטח כבר היו לו כמה וכמה נכדים וכולם כל כך רחוקים?