פורום אוצר החכמה

היום יום היא"צ של הגה"ק הנ"ל, בן הגה"ק הדברי חיים מצאנז, שרבים הלכו לאורו. נפ' בשיבה טובה בן פ"ט שנים בו' טבת תרנ"ט. היו לו חמשה זווגים במשך ימי חייו, בזיוו"ר היה חתנו של האריה דבי עילאי.

ידוע קפידתו הגדולה שלא לבטל אמירת תחנון, ונסתפקתי באותם המקומות שנהגו שלא לומר חתנון ביומא דהילולא, דאפשר ויומא דהילולא דיליה שאני, כיון שדבר שנצטער בו אותו צדיק, לא ניחא דליעבדו הכי לנייח נפשיה, וצ"ע.

נוטר הכרמים כתב:היום יום היא"צ של הגה"ק הנ"ל, בן הגה"ק הדברי חיים מצאנז, שרבים הלכו לאורו. נפ' בשיבה טובה בן פ"ט שנים בו' טבת תרנ"ט. היו לו חמשה זווגים במשך ימי חייו, בזיוו"ר היה חתנו של האריה דבי עילאי.

גוזמא גדולה.

חוששני להתעמת עם ידענותו של איש הספר שליט"א,
אלא שאני סבור כי אם נחשב את כל תלמידי תלמידיו, נבוא לרבים-רבים.
לא מעט אדמו"רים וכלי קודש נאותו לאורו, ביניהם אף הגה"ק מאוסטרובצע זי"ע.

חמרותיו וקפדותיו הוכרו בקהל חסידים אף שאינם מתלמידיו,
רק לשם דוגמא יוזכר עניין תליית נרות השבת באוויר, כנהוג בירושלים עיה"ק,
אשר כפי הנכתב בספר 'רבינו הקדוש משינאווא' בעטיה של גערה שגער הרה"ק בעת היותו בירושלים ננהגה.

אלא שחוששני לי מידענותו של איש הספר ואני מותיר את דבריי בצ"ע.

ברוך השב!

כוונתי היתה כי נתקיים בו באותו גאון וקדוש גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם ואחר סילוקו נתגדל שמו יותר ממה שהיה בחייו. אף כי בחייו היה ג"כ מפורסם לשו"ת וכמו שכתבת.
יש כו"כ סיבות בדבר, אך בודאי אילו היה יושב על מקום אביו בצאנז היה מעמדו איתן יותר. אלא שעל מקום אביו ישב אחיו ר' אהרן וכידוע המחלוקת הנוראה שהיתה בענין זה (יש תשו' מהרש"ם בענין המחלוקת, נטולה שמות ופרטים אבל בידוע שנסובה ע"ז). ודיין גרמא שחסידי אביו הדב"ח נפוצו לכל עבר ולא נתקבצו על דגלו, וכמדומה שמעתי שרובם או לכה"פ חלק ניכר הסתופפו בצל אחיו ר' ברוך. מגארליץ.

אין לפני הספר רבה"ק משינאווא ואין לי אפשרות לפתוח את האוצר, מה ענין הדלקת נרות במנורה תלויה בירושלים (דבר שנהג גם במערב אירופה) לשינאווער? ידוע המעשה שהיה איתו שפעם בשולחנו של מהרי"ד מבעלז נתכבו הנרות בש"ק בשוגג ע"י הדחיפות של ההמון והוא אמר ע"ז דברים נוקבים מדברי האלשיך הק' שלפיהם התוצאה של המעשה מעידה על שורשו, באופן שאם היו הדחיפות לש"ש לא היה יוצא תקלה שכזו, אלא שזה לא היה בירושלים.

בוודאי שגם בחייו היה נודע ומפורסם ורבים נסעו אליו, אם כי לא כחסידות מבוססת ומאורגנת. ידוע שכל גדולי מדינתו נכנעו אליו. בקרב כל חסידי גאליציא והונגריה - שמו מוזכר בסילודין עד היום הזה.


בקשר למחלוקת עם אחיו הרה"ק רבי אהרן - אכן היתה מחלוקת אולם קשה להגדירה כמחלוקת 'נוראה' לעומת שאר מחלוקות.


אצל ר' ברוך מגארליץ היו מעט מאד חסידים, שכן רק גאונים וחכמים היו יכולים להסתופף בצלו, ולשרוד. וד"ל.


המנורה התלויה - כוונתו לסיפור שהיה בעת ביקורו בארץ ישראל [ראוי לאשכול נפרד] בבית מדרשו של רא"מ מלעלוב.
הסיפור בבעלזא [מהר"י כמובן ולא מהרי"ד] הוא סיפור אחר.

על המנורה התלוייה, שנהגה במערב אירופה, כדברי אי"ס, האריך ד' שפרבר, באחד מכרכי 'מנהגי ישראל', בצירוף תמונות מתמונות שונות.
כדומני שציין, שהדבר כבר נזכר במהרי"ל.

בקשר למחלוקת עם אחיו הרה"ק רבי אהרן - אכן היתה מחלוקת אולם קשה להגדירה כמחלוקת 'נוראה' לעומת שאר מחלוקות.

כפי ששמעתי מזקני החסידים, גופא דעובדא הכי הוי: הרה"ק מוה"ר אהרן מקרייז זצ"ל כבר שימש ברבנות כרב העיר בימי חיי אביו כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זי"ע, וכבר אז הי' לו חסידים ומעריצים. כשנפטר הגה"ק מצאנז זי"ע הבינו בני העיר שהרבנות ישאר אצל הרה"ק מקרייז, אולם אחיו הגה"ק משינאווא זצ"ל טען שהוא הבכור מאחיו ולו משפט הרבנות. גם הי' לו להרה"ק משינאווא ענין שרצה דייקא לירש הרבנות של אביו. והתיישב אז הגה"ק משינאווא זצ"ל בעיר צאנז במשך שנה תמימה אחר פטירת אביו. והנה אחיו הרה"ק מגארליץ רב זצ"ל נחלק על הרה"ק משינאווא, והמליץ בעד אחיו הצעיר הרה"ק מקרייז, ואמר להרה"ק משינאווא, הלא אתה כבר מפורסם בכל המדינה כבעל מופת, ובאיזה עיר שתפנה, יהי' לך די והותר חסידים, וישכימו אנשים לפתחך, ויהי' לך פרנסה בריוח , מה שאין כן אחיך הרב מקרייז לא יוכל עתה למצוא משרת הרבנות, ולא יהי' לו פרנסה, כי בימים ההם הי' חזקות בכל עיר ועיר על הרבנות, ולא הי' בנקל למצוא משרה. ככלות שנה שישב הרה"ק משינאווא בעיר צאנז עזב את העיר, וכשנפרד אמר, באמת מגיע לי הרבנות בעיר צאנז, כי אנכי הבכור, ואם הי' ברצוני יכולתי לנצח, אמנם הנוי והנצח לחי עולמים, וניצוח שייך להקב"ה בלבד, והלך לדרכו.

[אגב קרייז אינו שם מקום, אלא גלילות באידיש. ומפני כבודו של הדב"ח, לא כינו את ר' אהרן, צאנזער רב אלא קרייזער רב].
המחלוקת היתה בהחלט קשה והיו בה מסירות ועוד ענינים שאכ"מ.
שמעתי שלימים נפגשו שני האחים והרב משיאנווא עמד על גדלותו של אחיו ומחל לו על רבנות צאנז שאחז שבדין שלו היא. ומפני בנו שלו ר' משה, אמר שמוחל לר' אהרן ולו לזרעו. לימים תבע ר' משה את הרבנות מאת בנו של ר' אהרן, ר' אריה ליבוש מגריבוב. וע"ז נסובים דברי מהרש"ם בתשובה ח"ד סי' קמ"ג, יעו"ש

איש_ספר כתב:[אגב קרייז אינו שם מקום, אלא גלילות באידיש. ומפני כבודו של הדב"ח, לא כינו את ר' אהרן, צאנזער רב אלא קרייזער רב].
אמר שמוחל לר' אהרן ולו לזרעו.

ולא לזרעו.
כצ"ל.

איש_ספר כתב:

נוטר הכרמים כתב:היום יום היא"צ של הגה"ק הנ"ל, בן הגה"ק הדברי חיים מצאנז, שרבים הלכו לאורו. נפ' בשיבה טובה בן פ"ט שנים בו' טבת תרנ"ט. היו לו חמשה זווגים במשך ימי חייו, בזיוו"ר היה חתנו של האריה דבי עילאי.

גוזמא גדולה.

'יהושע ראקער' (שהכיר את ה'דברי יחזקאל' בחייו)
כותב ב'דער סאנזער צדיק', שה'דברי יחזקאל' היה לו אלפי חסידים עוד בחיי אביו!

דרך אגב,
ידועים דברי הגה"ק מצאנז בשו"ת 'דברי חיים' חלק ב' סי' א:
ואולם בני הרב כו' האבד"ק שינאווי, שלדעתי אינו משנה הדיבור אפילו יהבי ליה כל חללי דעלמא!

היכן הוא כותב לומר תחנון ביארצייט?
ומה בדיוק היה המחלוקת שלו עם אביו?

הרה''ק הרב משינאווא זצ''ל זי''ע אע''פ שהי' לו חסידים בחיי אביו הקדוש והי' איש ההלכה אעפ''כ נשאר חסיד ונסע לרעבי'ס שהיו צעירים ממנו בשנים ממש כמו חסיד . דבר שלא מצאנו אצל צדיקים אחרים . חסידיו מעולם לא הגיעו ליותר ממאות כך שמעתי מהרה''צ ר' חיים ארי' מפשעווארסק אך מעריצים היו לו לאלפים .הי' תקופה שישב על כסא הרבנות בראזלא על מקום חתנו בעל דעת קדושים .האמת הי' אהוב עליו מאוד .במנהגים התנהג כמעט לגמרי כמו שקיבל ממורו הרה''ק האדמו''ר הראשון מבעלזא .וכו את בנו הרה'''ק מסטראפקאב קראו על שמו .

איש_ספר כתב:[אגב קרייז אינו שם מקום, אלא גלילות באידיש. ומפני כבודו של הדב"ח, לא כינו את ר' אהרן, צאנזער רב אלא קרייזער רב].
המחלוקת היתה בהחלט קשה והיו בה מסירות ועוד ענינים שאכ"מ.
שמעתי שלימים נפגשו שני האחים והרב משיאנווא עמד על גדלותו של אחיו ומחל לו על רבנות צאנז שאחז שבדין שלו היא. ומפני בנו שלו ר' משה, אמר שמוחל לר' אהרן ולו לזרעו. לימים תבע ר' משה את הרבנות מאת בנו של ר' אהרן, ר' אריה ליבוש מגריבוב. וע"ז נסובים דברי מהרש"ם בתשובה ח"ד סי' קמ"ג, יעו"ש

המחלוקת לא הי' קשהבכלל . והטעם שמחל הי' כי שאלו פעם פשט בזוה''ק [שמעתי מהרח''א מפשבורסק]והדברים ידועים

איש_ספר כתב:ברוך השב!


יש כו"כ סיבות בדבר, אך בודאי אילו היה יושב על מקום אביו בצאנז היה מעמדו איתן יותר. אלא שעל מקום אביו ישב אחיו ר' אהרן וכידוע המחלוקת הנוראה שהיתה בענין זה (יש תשו' מהרש"ם בענין המחלוקת, נטולה שמות ופרטים אבל בידוע שנסובה ע"ז). ודיין גרמא שחסידי אביו הדב"ח נפוצו לכל עבר ולא נתקבצו על דגלו, וכמדומה שמעתי שרובם או לכה"פ חלק ניכר הסתופפו בצל אחיו ר' ברוך. מגארליץ.

ימחול לי כת''ר גם אצל הרה''ק בעל דברי חיים החסידות לא היתה מסודרת ומבוססת רק כל העולם רבנים גאונים ובעה''ב וסתם עמך נסעו לצאנז כל אחד מטעם שלו .ובחיי אביו הדב''ח היו לו כבר חסידים ומקושרים .ובפטירת אביו נתפזרו החסידים או לרעבי'ס אחרים או שהפסיקו לנסוע לרעבי'ס בכלל . ולהרה''ק משינאווא נסעו קצת חסידים שנסעו לאביו הקדוש ולא הי' נפק''מ איפה הוא גר וחסידים שהתקשרו אליו . ולהרה''ק מגארליץ כמעט ולא נסעו חסידים והרה''ק ר' שלמהעלע מבאבוב יסד ישיבה בווישניצא והיו לו תלמידים וקצת חסידים מזקינו והתבץ עולם אצלו . אך בעיקר מגלצי' והרה''ק היו לו הרבה חסידים גם בהונגרי' והי' נוסע לשם הרבה .

רבטוב כתב:הרה''ק הרב משינאווא זצ''ל זי''ע אע''פ שהי' לו חסידים בחיי אביו הקדוש והי' איש ההלכה אעפ''כ נשאר חסיד ונסע לרעבי'ס שהיו צעירים ממנו בשנים ממש כמו חסיד . דבר שלא מצאנו אצל צדיקים אחרים .

לדוגמא, הר"ש מיראת-לב.

יחזקאל כתב:

רבטוב כתב:הרה''ק הרב משינאווא זצ''ל זי''ע אע''פ שהי' לו חסידים בחיי אביו הקדוש והי' איש ההלכה אעפ''כ נשאר חסיד ונסע לרעבי'ס שהיו צעירים ממנו בשנים ממש כמו חסיד . דבר שלא מצאנו אצל צדיקים אחרים .

לדוגמא, הר"ש מיראת-לב.

הר'ר' שמעון מיערסלעוו זי''ע אמת שנסע בימי זקנותו ממש להאדמו''ר הראשון מבעלז אע''פ שהי' עוד אצל הר'ר' מלך נבג''מ אך לא הי' כמעט רבי עצמי . מהותו היתה חסיד מימי נעוריו וזה שנשאר. אבל השינעווער רב הי' רבי ונסעו אליו חסידים ובזמן ההוא גופא לרעבי'ס לא רק להכירם רק גם ''לקבל'' מהם מעשה חסיד .ודו''ק

מיהו הר"ש מיראת הלב ומה פשר שם זה?
על 'שדה לבן' שמענו, אך מה זה 'יראת הלב'?
כיום, יש אדמו"ר מכונת הלב, אך לא נראה לי דומה...

יודע ספר כתב:מיהו הר"ש מיראת הלב ומה פשר שם זה?
על 'שדה לבן' שמענו, אך מה זה 'יראת הלב'?
כיום, יש אדמו"ר מכונת הלב, אך לא נראה לי דומה...

יראת הלב = יערוסלוב.

יודע ספר כתב:מיהו הר"ש מיראת הלב ומה פשר שם זה?
על 'שדה לבן' שמענו, אך מה זה 'יראת הלב'?
כיום, יש אדמו"ר מכונת הלב, אך לא נראה לי דומה...

חידה: יודע אתה פשרו של 'שדה לבן'?

דו ווייסע טעמפל...

מאי עדיפא טעמפל מצ'רקוב?....

בור הגולה כתב:

יודע ספר כתב:מיהו הר"ש מיראת הלב ומה פשר שם זה?
על 'שדה לבן' שמענו, אך מה זה 'יראת הלב'?
כיום, יש אדמו"ר מכונת הלב, אך לא נראה לי דומה...

יראת הלב = יערוסלוב.

אגב יעראסלעוו היתה עיר של משכילים ולא היתה בכלל עיר חרדית ...
על העיר ועל הר'ר' שמעון כתב הרבה הסופר ר'מאיר וונדר איש יעראסלאוו

כידוע לא השתמש הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע עם שמות עיירות שבגאליציא מחמת שרובם ככולם נקראו על שם עבודה זרה (והיו לו סימנים מיוחדים על כל עיר ועיר איך לקראו, ואנשי ביתו כבר ידעו את סימניו לאיזה עיר הוא מתכוון אליה). אולם שני עיירות כן קרא בשמן, והוא, עיר דיקלא, מחמת שנזכר בתורה אצל שמות בני נח (בראשית י' כ"ז) ואת 'דקלה', וגם עיר יערוסלאב קרא בשמה, על שם 'יראת לב'.

רבטוב כתב:אגב יעראסלעוו היתה עיר של משכילים ולא היתה בכלל עיר חרדית ...

איזו עיר בגאליצייה היתה 'עיר חרדית'?

בכל עיר ועיר בגליציה היו שם הרבה יותר משכילים מחרדים רח"ל, אמנם היה הרבה עיירות שהיו מלאים וגדישים עם אנשים חרדים ויראים לדבר ה' לאלפים, עם הרבה שטיבלעך בכל עיר ועיר, כגון חסידי בעלזא, ראדאמסק, באבוב, ועוד ועוד הרבה.

גוראריה כתב:חידה: יודע אתה פשרו של 'שדה לבן'?

לא ביאלאברז'יק?

כותב כתב:בכל עיר ועיר בגליציה היו שם הרבה יותר משכילים מחרדים רח"ל, אמנם היה הרבה עיירות שהיו מלאים וגדישים עם אנשים חרדים ויראים לדבר ה' לאלפים, עם הרבה שטיבלעך בכל עיר ועיר, כגון חסידי בעלזא, ראדאמסק, באבוב, ועוד ועוד הרבה.

לפלא בעיני דבריך כמה בעלזער קלויזען היו בגלצי' . או ראדאמסקער שטיבלעך חוץ מקראקא וקשאנוב.היו חסידישע יודען בכל מקום ומקום . אך שטיבלעך וקלויזען לא היו הרבה בשם הרעבי'ס . ולמה שכחת מהקלויזען שהיו לחסידי רוזין בשמותיהם . ובמיוחד
באסט גלצי' . וגם היו כמה זידאטשובער שטיבלעך כמו החדשים שוהל בלעמבערג .
אך ביערסלוב כמעט ולא היו חסידישע יודען .
מצב היהדות מתחילת המאה התשע עשרה הי' ל''ע במצב השפלות וירד פלאים ממש בכל יום . והטעם העיקרי הי' מצב הפרנסה והחדרים . ואדמור''י בית רוזין רצו לתקן מצב החדרים .אך היו צדיקים שלא הסכימו איתם. ואח''כ פרצה מלחמת העולם הראשונה
והכל הלך לטמיון .

רוצה לרצות כתב:

גוראריה כתב:חידה: יודע אתה פשרו של 'שדה לבן'?

לא ביאלאברז'יק?

שדה לבן - ביאלא צ'רקוב. עיר בווהלין שפירוש שמה כנסיה [צ'רקוב] לבנה [ביאלא]. היהודים שלא רצו להשתמש בכינוי זה כינו אותה "שווארצע טומאה", ועד כדי כך נפוץ השימוש בשם זה, שמצינו יהודים שכונו ע"ש עירם "ר' בעריש שווארצטימער" (!) וכדומה.
אמנם הכינוי השכיח והמקובל היה 'שדה לבן'.

להפתעתי גיליתי לפני כמה שנים שגם במרמרוש או משהו באיזור היתה עיירה בשם דומה, וגם שם כינוה היהודים "שדה לבן"!

כותב כתב:כידוע לא השתמש הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע עם שמות עיירות שבגאליציא מחמת שרובם ככולם נקראו על שם עבודה זרה

אם קבלה היא נקבל, אבל אם לא - מה מקור אגדה זו?
מילא סאטמר, ניחא, סאטומארע, ואשר על כן כינוה סאקמר. אבל שאר עיירות?
שמעתי פעם שגם צאנז עצמה ששמה המקורי היה סונז' [ליתר דיוק נובי סונז', כלומר סונז' החדשה, יש גם סטארי - ישנה], כינוה צאנז כי סונז' זה שם של ע"ז.
בהיותי שם שאלתי את הנהג הפולני למשמעותה של המילה סונז' והוא אמר לי שזה דלף של מים מהגג או משהו דומה.

גוראריה כתב:

כותב כתב:כידוע לא השתמש הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע עם שמות עיירות שבגאליציא מחמת שרובם ככולם נקראו על שם עבודה זרה

אם קבלה היא נקבל, אבל אם לא - מה מקור אגדה זו?
מילא סאטמר, ניחא, סאטומארע, ואשר על כן כינוה סאקמר. אבל שאר עיירות?
שמעתי פעם שגם צאנז עצמה ששמה המקורי היה סונז' [ליתר דיוק נובי סונז', כלומר סונז' החדשה, יש גם סטארי - ישנה], כינוה צאנז כי סונז' זה שם של ע"ז.
בהיותי שם שאלתי את הנהג הפולני למשמעותה של המילה סונז' והוא אמר לי שזה דלף של מים מהגג או משהו דומה.

המקור כמדומני הוא מה שהסיבו את השם הלברשטט להלברשטם אחרי שהלברשטט היה שם עיר.

מיללער כתב:

גוראריה כתב:

כותב כתב:כידוע לא השתמש הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע עם שמות עיירות שבגאליציא מחמת שרובם ככולם נקראו על שם עבודה זרה

אם קבלה היא נקבל, אבל אם לא - מה מקור אגדה זו?
מילא סאטמר, ניחא, סאטומארע, ואשר על כן כינוה סאקמר. אבל שאר עיירות?
שמעתי פעם שגם צאנז עצמה ששמה המקורי היה סונז' [ליתר דיוק נובי סונז', כלומר סונז' החדשה, יש גם סטארי - ישנה], כינוה צאנז כי סונז' זה שם של ע"ז.
בהיותי שם שאלתי את הנהג הפולני למשמעותה של המילה סונז' והוא אמר לי שזה דלף של מים מהגג או משהו דומה.

המקור כמדומני הוא מה שהסיבו את השם הלברשטט להלברשטם אחרי שהלברשטט היה שם עיר.

מעניין שבאותה משפחה של הדברי חיים, יש שמכנים לעצמם הלברטהל. אולי מאותה סיבה.
מקור השם הוא מזקינם הגאון ר' הירש שהיה אב"ד העיר הלברשטאט.

הסיבה שכותבים 'צאנז' בצדי"ק, ולא בסמ"ך,
מבואר ב'דער סאנזער צדיק' של 'יהושע ראקער'.

פעם היה יהודי סאנזאי, אצל הצדיק המפורסם רבי מאיר'ל מפרמישלאן.
כשנתן פיתקא לרבי מאיר'ל הבחין הצדיק שעל הפיתקא כתוב 'סאנז'.
התחיל הצדיק לצעוק: "מאיר'ל זאגט, אז 'סאנז' שרייבט מען נישט מיט א סמ"ך, נאר 'צאנז' מיט א צדי"ק, איר הערט! צאנז מיט א צדיק, ווייל אין צאנז וואוינט דער צדיק הדור". (="מאיר'ל אומר, ש'סאנז' לא כותבים בסמ"ך, רק 'צאנז' בצדי"ק, אתה שומע! צאנז בצדיק, כי בצאנז מתגורר צדיק הדור").
ומאז כותבים החסידים את השם 'סאנז' - 'צאנז' בצדיק.

אמרתי אחכמה כתב:הסיבה שכותבים 'צאנז' בצדי"ק, ולא בסמ"ך,
מבואר ב'דער סאנזער צדיק' של 'יהושע ראקער'.

פעם היה יהודי סאנזאי, אצל הצדיק המפורסם רבי מאיר'ל מפרמישלאן.
כשנתן פיתקא לרבי מאיר'ל הבחין הצדיק שעל הפיתקא כתוב 'סאנז'.
התחיל הצדיק לצעוק: "מאיר'ל זאגט, אז 'סאנז' שרייבט מען נישט מיט א סמ"ך, נאר 'צאנז' מיט א צדי"ק, איר הערט! צאנז מיט א צדיק, ווייל אין צאנז וואוינט דער צדיק הדור". (="מאיר'ל אומר, ש'סאנז' לא כותבים בסמ"ך, רק 'צאנז' בצדי"ק, אתה שומע! צאנז בצדיק, כי בצאנז מתגורר צדיק הדור").
ומאז כותבים החסידים את השם 'סאנז' - 'צאנז' בצדיק.

ומאז גם הצאנזער רב זי"ע חתם פ"ק צאנז, כפי שחותם במכתביו?...

גוראריה כתב:מילא סאטמר, ניחא, סאטומארע, ואשר על כן כינוה סאקמר. אבל שאר עיירות?

כנראה שגם אתה טועה במשמעות המילים satu-mare, לידיעתך, תירגומם היא כפר גדול.

יחזקאל כתב:

גוראריה כתב:מילא סאטמר, ניחא, סאטומארע, ואשר על כן כינוה סאקמר. אבל שאר עיירות?

כנראה שגם אתה טועה במשמעות המילים satu-mare, לידיעתך, תירגומם היא כפר גדול.

אם טועה - לא אני. כי אם כל אלו שהקפידו לקראה סאקמר. ובדוברי רומנית עסקינן...

גוראריה כתב:

רוצה לרצות כתב:

גוראריה כתב:חידה: יודע אתה פשרו של 'שדה לבן'?

לא ביאלאברז'יק?

שדה לבן - ביאלא צ'רקוב. עיר בווהלין שפירוש שמה כנסיה [צ'רקוב] לבנה [ביאלא]. היהודים שלא רצו להשתמש בכינוי זה כינו אותה "שווארצע טומאה", ועד כדי כך נפוץ השימוש בשם זה, שמצינו יהודים שכונו ע"ש עירם "ר' בעריש שווארצטימער" (!) וכדומה.
אמנם הכינוי השכיח והמקובל היה 'שדה לבן'.

ראה בספה''ק וצוה הכהן הסכמה מהרה''ק בעל אוהב ישראל מאפטא זצ''ל שנתן בשדה לבן .
בנדון סאטומארא.....פירושו ברומנית הקדושה מרים...והכוונה על אם אותו האיש ימ''ש

רבטוב כתב:
בנדון סאטומארא.....פירושו ברומנית הקדושה מרים...והכוונה על אם אותו האיש ימ''ש

ברור. ולכן כינוה סאקמר.

נכדי ר' בערצי מסאטמאר בן ר' מרדכי מנאדבורנא קוראים אותו אכן ר' בערצי מסאקמער

יעויין תרג' אונקלוס על הפס' בן סורר ומורה - מה פי' ע''ז וידוע

גוראריה כתב:

רוצה לרצות כתב:

גוראריה כתב:חידה: יודע אתה פשרו של 'שדה לבן'?

לא ביאלאברז'יק?

שדה לבן - ביאלא צ'רקוב. עיר בווהלין שפירוש שמה כנסיה [צ'רקוב] לבנה [ביאלא]. היהודים שלא רצו להשתמש בכינוי זה כינו אותה "שווארצע טומאה", ועד כדי כך נפוץ השימוש בשם זה, שמצינו יהודים שכונו ע"ש עירם "ר' בעריש שווארצטימער" (!) וכדומה.
אמנם הכינוי השכיח והמקובל היה 'שדה לבן'.

להפתעתי גיליתי לפני כמה שנים שגם במרמרוש או משהו באיזור היתה עיירה בשם דומה, וגם שם כינוה היהודים "שדה לבן"!

צודק:

מתוכנת הביבי' כתב:מספר רשומה 0002378
שם עברי אברהם מפודולסק (ארעי) לפרטי ספרי המחבר
שם עברי נוסף כינוי: ר' אברהם פאדלוסקער.
שם לועזי ABRAHAM OF PODOLSK
תאריך פטירה עברי נפטר שם בשנת תקמ"ט [1789].
מקצוע שימש מגיד בשדה-לבן [Bialazerkow], במחוז קיוב [רוסיה]

ואיזה עיר היא פודולסק?