הצדיק רבי מנחם מנדל מדובראווע (פלך הורודנה) - מי יודע?
פורסם: ג' פברואר 21, 2017 4:48 am
בספר "תולדות מנחם" על רבי נחום'קה מהורודנה, מסופר על צדיק גדול בעל מופת ששמו רבי מנחם מנדל מדובראווע. ומביא שהיה בא להורודנה בכל ער"ח להשטתח על קברו של רא"ז בעל יסושה"ע, ושכל אנשי הערים אשר סביבותיו היו נוהרים אליו להתברך מפיו.
ובספר שו"ת בית יצחק (דאנציג) מביא שזוכר בימי ילדותו בעיר מולדתו (של ר"י דנציג) סלונים, שרבי מנחם מנדל עבר דרך העיר בדרכו לעשות שלום בין קופות הכוללים דרמבעה"נ (ראה על זה עוד למטה), ושמע שאמר אז הגאון בעל עמק יהושע (רבי אייזל חריף) שאמר על רבי מנחם מנדל הנ"ל ש"הוא הצדיק האמיתי בדורנו".
וחיפשתי ומצאתי כי רמ"מ זה הוציא לאור את ספר מוצל מאש על מס' ערכין מזקנו הג"ר דניאל ראב"ד הורודנא מח"ס חמודי דניאל. (ואגב, באתר הספריה הלאומית כאן מציינים לשה"ג השלישי שהג"ר מנחם קרקובסקי אף הוא התייחס לחמודי דניאל, ואף הובא כאן בפורום שכת"י של ליקוט הלכות מספרי החמודי דניאל נמצא בספרי' שם ונדפס כבר, וכבר טרח הרב אי"ס לברר האיך נתייחס אליו ולא העלה בזה דבר ברור.)
וזה ערכו של רמ"מ מדובראווע מספר שה"ג השלישי:
הרב מוה"ר מנחם מענדיל הגאון הצדיק המפורסם אבד"ק דובראווע פלך הוראדנא נפטר בשנת תרל"ה בן שמנים שנה, בן הרב מו"ה יעקב מעיר הוראדנא, אחי הרב הגדול מו"ה צבי הירש דיין דק"ק ווילנא שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו מוה"ר דניאל ראבד"ק הוראדנא בעל ספר "חמודי דניאל" על ד' חלקי שו"ע אחי הגאון מו"ה ישראל אבד"ק פועס שהיו בניו של הרב מו"ה יעקב, חתן של הרב מו"ה שמואל, בהרב מו"ה קארפיל, בן הגאון הגדול המקובל איש אלקי מוה"ר משה איויער מווילנא שנפטר בעיר וואשילישאק בשנת תקל"א, אחי הגאון המקובל איש אלקי מוהר"ר יצחק אשכנזי אבד"ק בעליצא ונפטר בעיר ארלאווא, בעל מחבר ספר "ברית עולם" על קבלה שהיו בניו של הגאון הצדיק החסיד מו"ה יעקב אשכנזי מגזע רבינו הגדול מרן רש"י ז"ל דור ל"ו להתנא הקדוש ר' יוחנן הסנדלר, דור רביעי להתנא רבן גמליאל הזקן, נכד להתנא הקדוש ר' הלל הזקן מגזע דוד מלך ישראל חי וקיים זי"ע.
והלום מצאתי הסכמה ממנו, בסוף ספר אבן ציון, ווארשא 1866, והוא רצו"ב. הספר אינו באוצר החכמה, והעותק בהיברובוקס חסרים עמודים אלו. רק בגוגל ספרים מצאתיו.
האם יש עוד מידע על צדיק זה?
------
ואם מותר לשער - בהסכמה בשנת תבר"ך הוא מציין שהוא נמצא בסובאלק לכמה ימים. אולי ניתן לשער שהסכסוך בין הכוללים דרמבעה"נ שהוא נקרא להתערב לעשות שלום כנזכר בספר בית יצחק - היה קשור לסכסוך (המתמשך) של כולל סובאלק, והסכמה זו ניתנה אז כשהיה בסובאלק. אולם באמת אין לזה שום הכרח, שהרי דובראווע קרוב יותר לסובאלק מאשר לסלונים.
ובספר שו"ת בית יצחק (דאנציג) מביא שזוכר בימי ילדותו בעיר מולדתו (של ר"י דנציג) סלונים, שרבי מנחם מנדל עבר דרך העיר בדרכו לעשות שלום בין קופות הכוללים דרמבעה"נ (ראה על זה עוד למטה), ושמע שאמר אז הגאון בעל עמק יהושע (רבי אייזל חריף) שאמר על רבי מנחם מנדל הנ"ל ש"הוא הצדיק האמיתי בדורנו".
וחיפשתי ומצאתי כי רמ"מ זה הוציא לאור את ספר מוצל מאש על מס' ערכין מזקנו הג"ר דניאל ראב"ד הורודנא מח"ס חמודי דניאל. (ואגב, באתר הספריה הלאומית כאן מציינים לשה"ג השלישי שהג"ר מנחם קרקובסקי אף הוא התייחס לחמודי דניאל, ואף הובא כאן בפורום שכת"י של ליקוט הלכות מספרי החמודי דניאל נמצא בספרי' שם ונדפס כבר, וכבר טרח הרב אי"ס לברר האיך נתייחס אליו ולא העלה בזה דבר ברור.)
וזה ערכו של רמ"מ מדובראווע מספר שה"ג השלישי:
הרב מוה"ר מנחם מענדיל הגאון הצדיק המפורסם אבד"ק דובראווע פלך הוראדנא נפטר בשנת תרל"ה בן שמנים שנה, בן הרב מו"ה יעקב מעיר הוראדנא, אחי הרב הגדול מו"ה צבי הירש דיין דק"ק ווילנא שהיו בניו של הגאון הגדול בדורו מוה"ר דניאל ראבד"ק הוראדנא בעל ספר "חמודי דניאל" על ד' חלקי שו"ע אחי הגאון מו"ה ישראל אבד"ק פועס שהיו בניו של הרב מו"ה יעקב, חתן של הרב מו"ה שמואל, בהרב מו"ה קארפיל, בן הגאון הגדול המקובל איש אלקי מוה"ר משה איויער מווילנא שנפטר בעיר וואשילישאק בשנת תקל"א, אחי הגאון המקובל איש אלקי מוהר"ר יצחק אשכנזי אבד"ק בעליצא ונפטר בעיר ארלאווא, בעל מחבר ספר "ברית עולם" על קבלה שהיו בניו של הגאון הצדיק החסיד מו"ה יעקב אשכנזי מגזע רבינו הגדול מרן רש"י ז"ל דור ל"ו להתנא הקדוש ר' יוחנן הסנדלר, דור רביעי להתנא רבן גמליאל הזקן, נכד להתנא הקדוש ר' הלל הזקן מגזע דוד מלך ישראל חי וקיים זי"ע.
והלום מצאתי הסכמה ממנו, בסוף ספר אבן ציון, ווארשא 1866, והוא רצו"ב. הספר אינו באוצר החכמה, והעותק בהיברובוקס חסרים עמודים אלו. רק בגוגל ספרים מצאתיו.
האם יש עוד מידע על צדיק זה?
------
ואם מותר לשער - בהסכמה בשנת תבר"ך הוא מציין שהוא נמצא בסובאלק לכמה ימים. אולי ניתן לשער שהסכסוך בין הכוללים דרמבעה"נ שהוא נקרא להתערב לעשות שלום כנזכר בספר בית יצחק - היה קשור לסכסוך (המתמשך) של כולל סובאלק, והסכמה זו ניתנה אז כשהיה בסובאלק. אולם באמת אין לזה שום הכרח, שהרי דובראווע קרוב יותר לסובאלק מאשר לסלונים.