פורום אוצר החכמה

בספר 'מגיני שלמה' [מהדורת תשס"ה] שחיבר רבי יהושע מקראקא [ליישב קושיות התוספות על רש"י], יש בסוף תולדות המחבר, שנכתבו ע"י הסופר הנודע ר' אהרן סורסקי שליט"א. בתחילת תולדותיו, מוזכר שהיה רבו של הש"ך.

לעומת זאת, ידוע הסיפור מהרבי ר' העשיל מקראקא, שפעם יישב קושיא עליה אמר ר' יוחנן 'מובילנא מאניה לבי מסותא' [יש לפחות שתי מקומות בש"ס שאמר זאת ר' יוחנן. איני יודע על איזה מהם מדובר]. בלילה, ישב עם תלמידיו והרצה בפניהם את תשובתו, ולאחר שלא מצאו לה פירכא, אמר 'אי ר' יוחנן'. באותו רגע, כבו כל הנרות שבבית, והש"ך שהיה תלמידו הצעיר נשלח לחפש נרות. באחד הבתים שראה אור, נכנס הש"ך וראה שם יהודי זקן יושב ולומד. פנה אליו אותו זקן, ואמר לו: "אני הוא ר' יוחנן. דע לך, שנגזרה על רבך מיתה, כיון שדיבר אודותי בזלזול. פעלתי להחליף את הגזירה בכיבוי הנרות, ובכך שספריו לא יתפרסמו". אכהמ"ל בכל הסיפור [ניתן לקרוא את הסיפור ב'זכרונם לברכה' מאת ר' אהרן פרלוב, חלק ב עמ' שז-שח].


לכאורה, מצאנו כאן שתי גירסאות אודות רבו של הש"ך. אמנם, שניהם היו באותה תקופה, כך שיכול להיות ששניהם היו רבותיו. אשמח לדעת אם יוכל מאן דהוא להאיר את עיני, מה הנכון בכך.

שניהם היו רבותיו, כידוע.
ראה למשל בהסכמותיהם לש"ך יו"ד (בפרט הסכמת המג"ש), ובש"ך יו"ד נז,לה.