פורום אוצר החכמה

חד מרבני ליטא, בא בכתובים עם גדולי דורו (הגנצי"ב הגריא"ס ועוד).
עיון חטוף בספרו מלמד על דמות מקורית ומיוחדת.
בפתח ספרו פתיחה ארוכה בת ארבע עשרה עמודים, אודות כבוד מלכות ושבח הגוים שאנו חוסים בצילם. הפתיחה כוללת פרטים מענינים, התנצלות ר' יעקב באריט לשלטון אודות מורדים מבין היהודים, דיון על כינוי מומר ומשמעותו ועוד.

הדיונים הבאים בתוך השו"ת גם הם אין מקומם בספרי שו"ת בכלל. למשל: אזכור אמוראים מאוחרים בזוה"ק, ספר יוסיפון אם הוא מקורי, ספר בן סירא אם הוא הספר שהרחיקוהו חז"ל. אין בדברים עצם ערך גדול אבל הדיון עצמו מפתיע. וכ"ז פרי עיון חטוף עד סימן ד ה, מן הסתם כל הספר מלא צימוקים, וישל"ע גם בספרו שארית יעקב.

מעבר לכך לא שמעתי עליו ולא ידוע לי בעניותי שום פרט לפעלו.
-------
בערך מוסף שבאנצ"ת (בכתובים) נכתב: ועי' משנה מגילה כג ב, שמנו כל הדברים שטעונים עשרה, ועי' תולדות יעקב (כהנא) סי' ה, שלא הזכירו תפילת מוסף, שהמשנה שנויה בדעת חכמים שתפילת מוסף אף ביחיד.
העיר המבקר: לא מצאתי בתולדות יעקב סי' ה.
עיינתי ולא מצאתי שם. אולי ראה זאת הכותב בספר אחר. תודה לעוזרים ושכמ"ה.

זכרו בא בפורום כאן

הדברים נמצאים שם באבן העזר סי' ה.

מכתב בכת"י באתר קדם:

מכתב מרבי יעקב זאב כהנא מפאסוואל, לרבי שמואל יעקב בראמסאם (בראמזאהן). תרנ"ח? 1898.
"...בספרו במקומות רבים הפיח נשמת חיים... לכן באתי היום במכתבים לבקשו אשר יטיב נא לענגני בחידושיו הנעימים כי דבקה נפשי אחריהם...".
הגאון רבי יעקב זאב ב"ר אברהם כהנא (אוצר הרבנים 10057), גאון ופוסק, אב"ד פאסוואל. מחבר "שארית יעקב", "תולדות יעקב" ועוד.
מקבל המכתב, הגאון רבי שמואל יעקב בראמזאהן (ראה אודותיו בפריט 511), מחבר ספר "שמשא דשמואל". בחיבורו הוא מזכיר כי השיב תשובה לחכמי פאסוואל ובראשם לרבי יעקב זאב כהנא בשאלה ששאלוהו (ראה חומר מצורף).
[1] דף, 20 ס"מ. מצב בינוני. קרעים בשוליים וסימני קיפול.

https://www.kedem-auctions.com/he/node/1751

חיבר גם "שארית יעקב" באותו סגנון.

הרע במיעוטו כתב:חיבר גם "שארית יעקב" באותו סגנון.

אכן כן, בתחלת חיבורו שארית יעקב מונה שמות אמוראים ותנאים שהיו כהנים, ואח"כ תנאים ואמוראים שידוע עסקם במסחר ומשא ומתן - נראה על פניו בקיאות נפלאה

-

נשאלתי אם ידוע מי היה גיסו "הרב ממ"ש" שכמה תשובות בב' ספריו מופנים אליו, כותב את שמו רק בר"ת וכותב שהוא יושב בניוארק באמעריקא.

לא הצלחתי עדיין לזהות את שמו, אולי יש כאן מי שיודע לפענחו - מדובר ככה"נ בשנות התר"ן-תר"ס, במקו"א משיב המחבר ומפריך את פסקו של "הרב הכולל" (רבי יעקב יוסף) כפי מה שהעתיק השואל אליו.

עוד מכתב בתכ"י
https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotP ... 7%9C%D7%99

דבר מעניין שמצאתי בחפשי פרטים עליו

מה הוא "סידור תפלות עפ"י מנחת אהרן" שהו"ל מזקנו?

לפי הקדמתו לשארית יעקב הוא נכד אחי הגר"א (ואכן לאורך ספריו מביא לא מעט עניינים מהגר"א; וראו למשל מש"נ אצל רי"ש שפיגל, ישורון ז, תשנ"ט, עמ' תשלג הע' 84). יש עליו גם אצל ר"מ מרקוביץ, שם הגדולים השלישי ב, מערכת ספרים אות א, סי' רצא, ווילנה תר"ע, עמ' 28 (ושם בפתח ח"א, מערכת גדולים, עמ' 14, הסכמה ממנו על הספר):

מלבד ההתכתבויות שהוזכרו עם הנצי"ב ורי"א וסרמן, מצאתי גם התכתבויות עם רא"מ לפידות וכן עם הראי"ה קוק. אחד מת"ח שסמך הוא הרב מנחם מנדל פנחס פרווזניק (פערעוואזניק) (אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 197). אגב על דמותו תמה גם רי"ח סופר בספר שובי השולמית ז, ירושלים תשס"ט, סי' יג, עמ' עא (עיי"ש).

מזכיר כמ"פ לשבח את שו"ע הגר"ז: "אדמו"ר הגאון החסיד נזר ישראל אור עולם בש"ע שלו (בסי' פ) [בסי' קכח ס"ס]". שארית יעקב בהקדמה. (ומזכירו עוד פעמים).
בתולדות יעקב סל"ג "הלא הש"ע של הרב הגאון קי"ל דלידאי [=זצוק"ל דלידא?] אשר כל ישראל מחבבים אותו ואומרים עליו אשר לו נתגלו רזי תורה והוא ביאר את התורה כאילו נתנה מסיני והוא הוציא את המשפטים לאור". וע"ש על מחלו' חסו"מ.

חלמישצור כתב:לפי הקדמתו לשארית יעקב הוא נכד אחי הגר"א (ואכן לאורך ספריו מביא לא מעט עניינים מהגר"א; וראו למשל מש"נ אצל רי"ש שפיגל, ישורון ז, תשנ"ט, עמ' תשלג הע' 84). יש עליו גם אצל ר"מ מרקוביץ, שם הגדולים השלישי ב, מערכת ספרים אות א, סי' רצא, ווילנה תר"ע, עמ' 28 (ושם בפתח ח"א, מערכת גדולים, עמ' 14, הסכמה ממנו על הספר):

כהנא יעקב זאב.png

מלבד ההתכתבויות שהוזכרו עם הנצי"ב ורי"א וסרמן, מצאתי גם התכתבויות עם רא"מ לפידות וכן עם הראי"ה קוק. אחד מת"ח שסמך הוא הרב מנחם מנדל פנחס פרווזניק (פערעוואזניק) (אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 197). אגב על דמותו תמה גם רי"ח סופר בספר שובי השולמית ז, ירושלים תשס"ט, סי' יג, עמ' עא (עיי"ש).

ספרו 'אוד מוצל' ו'גבעת ירושלים' שנזכרו בשם הגדולים נמצאים באוצר?

בספה"ל לא נסמנו ספרים נוספים מעבר לשארית יעקב, ווילנה תרנ"ה, ותולדות יעקב, ווילנה תרס"ז. אמנם בשולי הסכמתו הנז' לשם הגדולים צוין: 'בעהמ"ח שלשה ספרים נדפסים א' שמות "ברכת יעקב" וס' "שארית יעקב" וס' "תולדות יעקב" ועוד ידו נטוי' להו"ל ס' "גבעת ירושלים" הנקרא "ירושלים דדהבא" '.

כמדומה שהשם 'אוד מוצל' הוא או נוסח מוטעה או ראשוני לשם השו"ת 'שארית יעקב' שכפי שמעיד המחבר הוא 'אשר השאיר ה' לי מאת אשר יצת אש בציון במצוינים האלה אשר נשרפו כמה בוגין חד"ת על גפ"ת וכמה בוגין מתשובות והיו עריבים לשמען... והיו כולם ליקוד אש אשר אין חליפות למו' וכו'.

ביחס לשאר הספרים הנז'. את "ברכת יעקב", הוא מזכיר בשארית יעקב, עמ' 11, בתור ספר כתוב 'ה' יעזרני להוציא לאור בקרוב'. גם בספרו תולדות יעקב, עמ' 126, מזכיר את הספר אבל גם שם כמדומה בסגנון שרומז שלא נדפס. כן מזכיר את ספרו "גבעת ירושלים" בשארית יעקב, עמ' 218, ובתולדות יעקב, עמ' 39, עמ' 202 ('וחשבתי אי"ה כשאזכה להביא את ספרי גבעת ירושלים אשר הכינותי להביא לבית הדפוס') ועמ' 222.

ואגב אציין אל דבריו אודות ספר אחר שהתכוון להו"ל, תולדות יעקב, עמ' 61: 'וכתובה היא בחידושי ליקוטי ריזב"א אשר עומד אנכי בעזר השם להדפיסו אם יגזור בחיים ושלום'. ריזב"א הוא כמובן רבי יעקב זאב בן אברהם.

מי האברך הנ"ל?

כתוב במפורש בסוף:
ר׳ אברהם צבי קמאי, לימים רבה של מיר, בן ר׳ אליהו ברוך, רבה של קיידאן.

יישר כח

מה שנכון נכון כתב:מזכיר כמ"פ לשבח את שו"ע הגר"ז: "אדמו"ר הגאון החסיד נזר ישראל אור עולם בש"ע שלו (בסי' פ) [בסי' קכח ס"ס]". שארית יעקב בהקדמה. (ומזכירו עוד פעמים).
בתולדות יעקב סל"ג "הלא הש"ע של הרב הגאון קי"ל דלידאי [=זצוק"ל דלידא?] אשר כל ישראל מחבבים אותו ואומרים עליו אשר לו נתגלו רזי תורה והוא ביאר את התורה כאילו נתנה מסיני והוא הוציא את המשפטים לאור". וע"ש על מחלו' חסו"מ.

יש שם אריכות גדולה של כמה עמודים נגד המדברים על החסידים. הוא מיישב שם כמה מן הטענות שהיו על החסידים. בתוה"ד הוא כותב שייתכן שהגר"א טעה או הוטעה. כל זה על אף היותו ליטאי גמור ממשפחת הגר"א. עיין שם ואוקי לאתרין ולתקופתין...
חידוש הוא בעיני שאין הדברים ידועים יותר.

שמואל דוד כתב:

תולדות יעקב.pdf

מי האברך הנ"ל?

התשובה שהשיב המחבר הריז"כ היא ממש מדהים עם בקיאותו היוצאת דופן! נפלא!

עיי"ש שהגרא"צ קמאי הוכיח אותו על שפגע בכבוד רבינו הגר"א, ועיי"ש תשובת המחבר אליו.

מ"ש חלמיש צור: אגב על דמותו תמה גם רי"ח סופר בספר שובי השולמית ז, ירושלים תשס"ט, סי' יג, עמ' עא (עיי"ש).

מה הכוונה תמה כי בשובי השולמית שם לא ראיתי תמיה אלא כותב בשבחו של הגהמ"ח