פורום אוצר החכמה

מצורף פה הצגתי העתק מ"המגיד" ובו מודעה מאשה קשת רוח מרת שרה ליפסאן שגרה בנוא יארק (והרב אברהם יוסף אש מאשר דבריה), היא מציגה את עצמה כחמותה של הגאון ר' אברהם יואל אבעלסאן שהיה רב בכמה קהלות ביניהם טאראב, סטאביסק ואדעסי, ולפי דבריה גם בשקלוב, התכתב עם כל גדולי דורו וערך את קובצי חידו"ת בשם "כנסת חכמי ישראל" ויש ממנו קונטרס עץ חיים בתקנות עגונות. האשה מתעוננת שלא שמעה מחתנה זה זמן רב.

http://www.hebrewbooks.org/43211

http://www.hebrewbooks.org/44068

היה רב ידוע, התכתב הרבה עם רבנים. (למה לא משתמשים במאגרים לפני ששואלים?)

בסגנון זה הננו מצרף עוד העתק, והוא מודעה שנכתבה מבאסטאן מדינת מאסאטשוסעס, ע"י רב מקומי ששמו היה הרב חיים שלום שחור, והיה רב ומטיף בקהלת אהל אברהם לבית מארקוס.

במכתבו מבקש לדעת אם מישהוא שמע אודות אביו הישיש ר' יחיאל בן יעקב שחור, הרב שחור היה מחסידי לאדי וליובאוויטש, וכנראה היה כאחד מהמפורסמים שבהם ואף כינוהו "ר' יחיאל קאוונער", הישיש היה בדרכו לעלות לארה"ק ולהשתקע בירושלים עיה"ק, ומאז שעזב את עירו לא שמע ממנו.

הננו סקרן לדעת אם אכן הגיע למחוז חפצו, ומה היה אישיותו בכלל ובפרט.

הקונטרסים שיצאו לאור על ידו היו לאחרי שנעלם....

בבית עקד נרשם ספר "שלום ירושלים" מר'חיים שלום שחור חליפת מכתבים בין חובב ציון וישוב א"י ושני מתנגדיו, נויורק תרס"ט 26 עמודים

אתנחתא כתב:http://www.hebrewbooks.org/43211

http://www.hebrewbooks.org/44068

היה רב ידוע, התכתב הרבה עם רבנים. (למה לא משתמשים במאגרים לפני ששואלים?)

מה שאלה הוא זה, בודאי שלא חדשת לי כלום בהצגת הלינקים כי כל זה מצאתי כבר לפנ"ז, דברי העליתי "פאר אינטערעסאנטקייט", ולדעת אם יש סיפור סביב המודעה.

אני ואפסי כתב:מצורף פה הצגתי העתק מ"המגיד" ובו מודעה מאשה קשת רוח מרת שרה ליפסאן שגרה בנוא יארק (והרב אברהם יוסף אש מאשר דבריה), היא מציגה את עצמה כחמותה של הגאון ר' אברהם יואל אבעלסאן שהיה רב בכמה קהלות ביניהם טאראב, סטאביסק ואדעסי, ולפי דבריה גם בשקלוב, התכתב עם כל גדולי דורו וערך את קובצי חידו"ת בשם "כנסת חכמי ישראל" ויש ממנו קונטרס עץ חיים בתקנות עגונות. האשה מתעוננת שלא שמעה מחתנה זה זמן רב.

במטותא, לא שקלוב דליטא אלא סוקולוב דפולין. ואכן הרב אבלסון המפורסם כיהן שם בתחילת דרכו. ואולי היעלמותו הנזכרת במודעה מעניינת זו, היתה על רקע מעברו לכהונה בסטאוויסק, אלא שאיני זוכר באיזו שנה עבר (המודעה היא מתרל"ה).

סליחה.

מאיזו שנה המדועה אודות ר' יחיאל שחור?

המודעה על חסיד ליאדי שנעלם, מעלה בזכרוני אסוסציאטיבית, את סיפורו של 'חיים גראבוביצער' ה'נופל',
שנעלם מחצר הצמח צדק ונדד לטשארנובל, מתנגדים, משכילים, וחוזר חלילה...

ספרו היותר עמוק של פישל שניארסון.

תוך כדי דיבור כתב:

אני ואפסי כתב:מצורף פה הצגתי העתק מ"המגיד" ובו מודעה מאשה קשת רוח מרת שרה ליפסאן שגרה בנוא יארק (והרב אברהם יוסף אש מאשר דבריה), היא מציגה את עצמה כחמותה של הגאון ר' אברהם יואל אבעלסאן שהיה רב בכמה קהלות ביניהם טאראב, סטאביסק ואדעסי, ולפי דבריה גם בשקלוב, התכתב עם כל גדולי דורו וערך את קובצי חידו"ת בשם "כנסת חכמי ישראל" ויש ממנו קונטרס עץ חיים בתקנות עגונות. האשה מתעוננת שלא שמעה מחתנה זה זמן רב.

במטותא, לא שקלוב דליטא אלא סוקולוב דפולין. ואכן הרב אבלסון המפורסם כיהן שם בתחילת דרכו. ואולי היעלמותו הנזכרת במודעה מעניינת זו, היתה על רקע מעברו לכהונה בסטאוויסק, אלא שאיני זוכר באיזו שנה עבר (המודעה היא מתרל"ה).

טעות נפוצה. כיו"ב עשו לר' שלמה היילפרין אבי ר' יחיאל בעל סדר הדורות, שבשער סדה"ר דפוס וארשא הכתירוהו לרב בשקלוב. כמו שהעיר ר' נפתלי משכיל לאיתן במבוא לתולדות סדה"ר במהדרותו.
הסיפור כאן די מוזר, לא כ"כ מתיישב על הלב גיאוגרפית שהרב אבעלסון (כיום נשתקע שמו אבל בדורו היה מפורסם עד דכונה ע"י ר' שלמה הכהן, נר ישראל מדברנא דאומתיה ועוד) יהיה רב בסוקלוב. [תוכ"ד, זו מנין לך?]
הרב אבעלסון נפטר בתרס"ג באודיסה וחידו"ת עם מעט מתולדתיו וחידושי תורה יו"ח הרבנים הגאונים, נדפסו בספר עץ חיים, ירושלים תשמ"ה. אין באוצר לע"ע וצריך להשיגו.

בר ששת כתב:המודעה על חסיד ליאדי שנעלם, מעלה בזכרוני אסוסציאטיבית, את סיפורו של 'חיים גראבוביצער' ה'נופל',
שנעלם מחצר הצמח צדק ונדד לטשארנובל, מתנגדים, משכילים, וחוזר חלילה...

ספרו היותר עמוק של פישל שניארסון.

אם כבר, אז: גארביצר.

למה? לפחות באידיש השם חיים גראוויצער.

אין מקשין על אסוסיציות.. אך באמת עדיין צ"ע איזה חוט מקשר בין חסיד שנעלם לבין חסיד הנופל....

כך מועתקות אצלי תולדות חייו, ע"פ 'האנציקלופדיה של הציונות הדתית' [ותראה שגם אם גיאוגרפית זה די רחוק, כרונולוגית זה מסתדר]:

נולד במריאמפול תר"א, כיהן כרב בסוקולוב ואחר כך בסטוויסק ועוד, ובתרמ"ג נתמנה לרב ומו"צ באודסה. עמד בקשרי מכתבים עם רבים מגדולי דורו, בין השאר בהקשר פולמוס גדול שהיה בין רבני אודסה בעניין חליצת מומר (ראה קונטרס 'תקנת עגונות', אודסה תרמ"ז). הוציא לאור בין תרנ"ג לתר"ס את הקובץ התורני 'כנסת חכמי ישראל', בו נדפסו חידושי תורה מאת רבים מגדולי הדור וכן מאת המו"ל עצמו, שחיבר גם את הספר 'שרשרות החושן'. נפטר בטרם עת בשנת תרס"ג.

והן אמנם כשאני מפשפש קצת, אני מוצא שבידיעת-הספד שכתב ב'המליץ' בן אודסה לאחר פטירת הרב אבלסון, כתב שלאחר שלמד תורה "בישיבת ה' ראזענטאל" במריאמפול, "הוכתר בכתר הרבנות עיר סאקאלקא (פלך סעדליץ)", כלומר סוקולקה. ועתה על כרחנו באחד משני המקורות נפלה טעות עקב דמיון השם (אבל גם מוכח שהקושיה הגיאוגרפית אינה, כי מחוז שדליץ גם הוא בפולין), וייכן שידיעה זו מ'המגיד' יכולה להכריע שהטעות נפלה בידיעה שב'המליץ'.

אתנחתא כתב:למה? לפחות באידיש השם חיים גראוויצער.

אין מקשין על אסוסיציות.. אך באמת עדיין צ"ע איזה חוט מקשר בין חסיד שנעלם לבין חסיד הנופל....

לחכם המשיב על האסוסיאציות.
ברגע של אתנחתא, הגע בעצמך, מה חשב בנו של הנופל משך כל אותו זמן שנעדר אביו מביתו?!...
ומי יודע אולי אותו נעדר היווה השראה לסיפור...

תוך כדי דיבור כתב:כך מועתקות אצלי תולדות חייו, ע"פ 'האנציקלופדיה של הציונות הדתית' [ותראה שגם אם גיאוגרפית זה די רחוק, כרונולוגית זה מסתדר]:

נולד במריאמפול תר"א, כיהן כרב בסוקולוב ואחר כך בסטוויסק ועוד, ובתרמ"ג נתמנה לרב ומו"צ באודסה. עמד בקשרי מכתבים עם רבים מגדולי דורו, בין השאר בהקשר פולמוס גדול שהיה בין רבני אודסה בעניין חליצת מומר (ראה קונטרס 'תקנת עגונות', אודסה תרמ"ז). הוציא לאור בין תרנ"ג לתר"ס את הקובץ התורני 'כנסת חכמי ישראל', בו נדפסו חידושי תורה מאת רבים מגדולי הדור וכן מאת המו"ל עצמו, שחיבר גם את הספר 'שרשרות החושן'. נפטר בטרם עת בשנת תרס"ג.

והן אמנם כשאני מפשפש קצת, אני מוצא שבידיעת-הספד שכתב ב'המליץ' בן אודסה לאחר פטירת הרב אבלסון, כתב שלאחר שלמד תורה "בישיבת ה' ראזענטאל" במריאמפול, "הוכתר בכתר הרבנות עיר סאקאלקא (פלך סעדליץ)", כלומר סוקולקה. ועתה על כרחנו באחד משני המקורות נפלה טעות עקב דמיון השם (אבל גם מוכח שהקושיה הגיאוגרפית אינה, כי מחוז שדליץ גם הוא בפולין), וייכן שידיעה זו מ'המגיד' יכולה להכריע שהטעות נפלה בידיעה שב'המליץ'.

סקולקה ושעדליץ שניהם סמוכות לגרודנא, והרי הם בפולין הליטאית מקום טבעי לרבנות עבורו משא"כ סאקאלאוו.
ברשימת רבני סקולקה שפרסם ר"מ צינוביץ בספר יזכור שלה, נעדר שמו של הרב אבעלסון.
ידוע לי שהיו עיירות שונות בשם סאקאלאוו. וחוששני שגם שעדלץ הסמוכה לגרודנא לא היא שעדליץ הידועה.
אולי עיון באהלי שם גוטליב יעזור קצת.
ובכן, מאפס ידע אני מושך ידי מענין זה...

אתנחתא כתב:סליחה.

מאיזו שנה המדועה אודות ר' יחיאל שחור?

גם אני מצטרף לשאלת התאריך של המודעה אודות הרב שחור, בהמודעה מוזכר הבן ר' חיים שלום שחור כרב ומטיף בבהכנ"ס אהל אברהם בבוסטון, בספר אמת ואמונה (בוסטון תרנ"ה) יש הסכמה ממנו ומוזכר כרב ומטיף לעדת 'משכן ישראל' בבוסטון בשנת תרנ"ה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3

שני דיבורים מהרב שחור שנאמרו ע"ד הלצה מדרך החיים באמעריקא
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 58&hilite=
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 85&hilite=

מיללער כתב:

אתנחתא כתב:סליחה.

מאיזו שנה המדועה אודות ר' יחיאל שחור?

גם אני מצטרף לשאלת התאריך של המודעה אודות הרב שחור, בהמודעה מוזכר הבן ר' חיים שלום שחור כרב ומטיף בבהכנ"ס אהל אברהם בבוסטון, בספר אמת ואמונה (בוסטון תרנ"ה) יש הסכמה ממנו ומוזכר כרב ומטיף לעדת 'משכן ישראל' בבוסטון בשנת תרנ"ה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3

זה מתאים בדיוק לההיסטורי' של בהכנ"ס אהל אברהם המכונה "מרקוס' שוהל" (וכך הוא חותם א"ע על המודעה -לבית מארקוס), שעמדה על תלה רק עד שנת 1895 שזהו תרנ"ה בתאריכים שלנו.

והפעם לא הרב נעלם רק שהרב השיב האבידה, העיתון המליץ תרנ"ג, אוגוסט 1893

פרטים על הרב הלל פריעדלענדר מאטיק (יוטיקא?) מחוז ניו יארק?

מיללער כתב:

אתנחתא כתב:סליחה.

מאיזו שנה המדועה אודות ר' יחיאל שחור?

גם אני מצטרף לשאלת התאריך של המודעה אודות הרב שחור, בהמודעה מוזכר הבן ר' חיים שלום שחור כרב ומטיף בבהכנ"ס אהל אברהם בבוסטון, בספר אמת ואמונה (בוסטון תרנ"ה) יש הסכמה ממנו ומוזכר כרב ומטיף לעדת 'משכן ישראל' בבוסטון בשנת תרנ"ה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3

י''ח כסלו תרמ''ו

בזכרוני שפריעדלענדער הזה הן' רעוורענד ומטיף ולא יותר.

תמונות בנו ונכדו של רא"י אבעסלאהן:

מצאתי את המודעה במכ"ע 'מחזיקי הדת' שי"ל בלבוב משנת תרמ"ב, חשבתי לפתוח אשכול על הגה"ק ר' יעקב מליסא בעל החוו"ד ונתיה"מ ושאר חיבורים ופירושים ועל צאצאיו ובני משפחתו, ואולי מן הנכון להעלות פה מקודם את המודעה ולבקש מידע על (ר') יחיאל מיכל ב"ר יצחק סיכאווער מעיה"ק צפת שעיגן את אשתו מרת שיינדל ב"ר מרדכי לייבוש לורברבוים בן החוות דעת? וכמו"כ נראה שאחי' ר' אברהם לארבערבוים כ"כ היה גר בצפת באותה תקופה.

יש משפחה ידועה בירושלים בשם לוברבוים, שהם צאצאי המשפחה מצפת.

איש_ספר כתב:הרב אבעלסון נפטר בתרס"ג באודיסה וחידו"ת עם מעט מתולדתיו וחידושי תורה יו"ח הרבנים הגאונים, נדפסו בספר עץ חיים, ירושלים תשמ"ה. אין באוצר לע"ע וצריך להשיגו.

האם הספר עדיין לא נכנס לאוצר? אפשר למצוא אותו בהרבה בתי מדרשים וישנו בהישג ידי.