פורום אוצר החכמה

הרי"ף נפטר בספרד, בהיותו בעיר לוסינה.
רוב ימיו חי בפאס שבמרוקו
לפני כן בקירואן שבתוניסיה
ונולד בכפר קלעת חאמד שבאלג'יריה.

האם ידוע כיום מקום קבורתו? האם היא מסומנת ומוכרת?

ידוע שהיהודים חרשו את בתי הקברות לפני הגירוש. ואולי גם קברו של הרי"ף בכללם.

איפה חרשו היהודים בתי קברות?

מכון חכמי ספרד כתב:הרי"ף נפטר בספרד, בהיותו בעיר לוסינה.
רוב ימיו חי בפאס שבמרוקו
לפני כן בקירואן שבתוניסיה
ונולד בכפר קלעת חאמד שבאלג'יריה.

האם ידוע כיום מקום קבורתו? האם היא מסומנת ומוכרת?

יש כמה אי דיוקים בביוגרפיה. מכל מקום, אולי יעניין אותך שיש בכתבי יד (ואולי גם נדפס) העתקה של החרוזים שהיו כתובים על מצבתו.

עדיאל ברויאר כתב: אולי יעניין אותך שיש בכתבי יד (ואולי גם נדפס) העתקה של החרוזים שהיו כתובים על מצבתו.

הודפס בש"ס (מצורף)
ועי' בשו"ת הרי"ף מכו"י עמ' 14 https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 5040313319
ובספר הרי''ף ומשנתו עמ' 13 https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 5040324631
ועי' בשו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן ה
שלום וכל טוב לתלמידי הרב המופלג כבוד מהו' ישראל דוד נ"י אשר דגלו פרוסה לשבת על כסא הוראה בק"ק פיזונג יע"א.

הגיעני דברו פה בקרית חוצות והלכתי לנוח ולא להביא עלי אחריות דאחרים גם אין לי ספרים ככל הצורך, הנה ראיתי במכתבו העתק פסק אודת מצבת האבן על קבר שהיה כתוב בו שם קודש וציוה הרב שלא להעמידו על הקבר מפני שכתוב במסכת סופרים פ"ה שם שכתוב על האבן ישמט ויגנז ועוד האריך וכ' שלא שמעו לקולו ונשבר האבן כשרצו להעמידו ואפ"ה חזרו וקבעוהו בחשוקים של ברזל בל ימוט, אומר אני ברוך המקום שלא שיהה לעלבונו של ת"ח שמרדו ברבם ולא שמעו לקולו ולא היה שם ת"ח שנחלקו עליו ואיהו מרא דאתרי' ע"כ שקיל הקדוש ברוך הוא למטרפסי' דהני אינשי ונשבר האבן, אבל לדינא אלו הוינא התם הייתי שואל להרב המורה מה יענה במצבת קודש איש האלקים הרי"ף זצ"ל שנדפס סוף ס' נזיקין ושם כתוב ג' שמות קדושים אלקים שדי אל, ושם שדי בודאי א"א לכתוב בשום שינוי ודוחק לומר שהיה נכתב בכתב מאשיטא דמשמע אפי' בכה"ג אסור כדמשמע מש"ך ססי' רע"ו ועוד אם כדברי הרב הנ"ל מה הצריך הרמב"ם להאריך באסור ריקום פסוקים בטלית והעט"ז התיר על פרוכת וכלי קודש כמ"ש ש"ך סס"י רפ"ג תיפוק ליה דאסור בהנאה מיד ולאלתר כמ"ש הוא ז"ל דהאבן נאסר מיד בהנאה בתלוש ושוב אסור להעמידו ודוחק לומר דרמב"ם מיירי מפסוקים בלי שם קודש דגם זה אסור וכדמשמע ממג"א ססי' תרל"ח מ"מ משמע דפרוכת וכלי קודש אפי' פסוקים עם שמות הקדושים מותר.

גם מה שמשמע מדברי הרב הנזכר דאיכא איסור הנאה בכתבי קודש לא ידעתי איזה איסור הנאה יש בכתבי קודש כלל ורק משום בזיון ולאו אורח ארעא לאשתמושי הדיוט בהו וממילא נאסר בכל הנאת אדם אם לא לצורך כבוד שמים וכללא דמלתא שם הקודש הנכתב בכל מקום שהוא תופס מקומו ואהא כתב במס' סופרים נכתב על האבן ישמט ויגנז ומיירי שאין כאן חיבור דברים אלא כ' שם או קודש לה' ואפי' בשם הנכתב בפיסול בס"ת שנהגו עתה הסופרים לקודרו ולגונזו כמ"ש בס' בני יונה מ"מ מדקדקין לקדור עמו איזה תיבות לפניו ולאחריו כדי שיהיה לו שום משמעות חיבור אעפ"י שגונזין אותו כי אפי' במקום גניזתו גנאי הוא לשם הקודש אם גנזה בפ"ע בלי שום משמעות חיבור דברים וכי האי גונא בודאי יקדור ויגנז אבל המסדר דברים שיר ושבח להקב"ה או אפילו לשבח צדיק ביראת ה' וכדומה וכעין מצבת הרי"ף ז"ל אינו אלא ככותב פרשה בתורה, ומה לי על עצים או על האבנים או על הגוויל ומרע"ה כתב כל התורה על האבנים אלא זה אסור בכלי תשמיש כיון דאסור לאשתמושי בי' הדיוט כלל ואפי' טלית שאינו כלי תשמיש חשש הרמב"ם מליכנס בו לבה"כ או אחר שבלה יזרק, אבל לכתוב טבלא בשיר ושבח יהיה אבן או גויל מעשים בכל יום ואין כאן מיחוש ומכ"ש ומצבת קבר דבדילי מיני' ולא יכניסו למקום הטינופת אין לנו לאסור כלל וכלל.

לא מכבר קראתי ספר שלם על תולדןת הרי"ף שי"ל בשנים האחרונות. ושם סקירה שלימה על בית העלמין באליסינה שבספרד שנחרש לפני כמה שנים עפ תמונות מהחפירות והעצמות המצוים במוזיאון שבאותה עיר.
לא זכור לי שם הספר

כנראה הכוונה לספרו של עמנואל אלאלוף, הרי"ף בין ספרד לאשכנז, ירושלים תשע"ו.
כאן עם תמונת הספר http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=NNL01

[דומני שלפני מספר חדשים הייתה כתבה ביתד, ואולי ראיון עמו לגבי קברו של הרי"ף]

אכן, זה הספר הזה

עדיאל ברויאר כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:הרי"ף נפטר בספרד, בהיותו בעיר לוסינה.
רוב ימיו חי בפאס שבמרוקו
לפני כן בקירואן שבתוניסיה
ונולד בכפר קלעת חאמד שבאלג'יריה.

האם ידוע כיום מקום קבורתו? האם היא מסומנת ומוכרת?

יש כמה אי דיוקים בביוגרפיה. מכל מקום, אולי יעניין אותך שיש בכתבי יד (ואולי גם נדפס) העתקה של החרוזים שהיו כתובים על מצבתו.

דבר ראשון, תודה לכל המשיבים.
דבר שני, עדיאל - הראה לי בבקשה את מקום האי דיוקים בביוגרפיה.

איש גלילי כתב:איפה חרשו היהודים בתי קברות?

לפני הגירוש. בכדי שלא יחללו את בתי העלמין [איני זוכר כעת מקור מדוייק. אולי ראיתי זאת בזכרון יהודה לבנו של הרא"ש]

מכון חכמי ספרד כתב:

עדיאל ברויאר כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:הרי"ף נפטר בספרד, בהיותו בעיר לוסינה.
רוב ימיו חי בפאס שבמרוקו
לפני כן בקירואן שבתוניסיה
ונולד בכפר קלעת חאמד שבאלג'יריה.

האם ידוע כיום מקום קבורתו? האם היא מסומנת ומוכרת?

יש כמה אי דיוקים בביוגרפיה. מכל מקום, אולי יעניין אותך שיש בכתבי יד (ואולי גם נדפס) העתקה של החרוזים שהיו כתובים על מצבתו.

דבר ראשון, תודה לכל המשיבים.
דבר שני, עדיאל - הראה לי בבקשה את מקום האי דיוקים בביוגרפיה.

נשאל את זה אחרת: מה המקורות לכך שרוב ימיו הוא חי בפאס וכן שהוא היה בקירואן?

עדיאל ברויאר כתב:
נשאל את זה אחרת: מה המקורות לכך שרוב ימיו הוא חי בפאס וכן שהוא היה בקירואן?

גלגלת אלי את הכדור באלגנטיות...
נשתמר מכתב מחכמי אלג'יריה לרבינו חננאל המשבחים את דמותו של הנער יצחק, ונשתמר מכתב מרבינו חננאל המזכיר את תלמידו הותיק.
רבינו חננאל היה ראש ישיבה בקירואן, יחד עם רב ניסים גאון.
בזמן הגירוש מקירואן, מתועד שגם הרי"ף היה בין הגולים.

כאן
viewtopic.php?f=17&t=33150
נתתי מעט חומר בנושא, בגליון אחרי מות קדושים.


אם יש לך אמסכתאות אחרות, החכם אותנו!

מכון חכמי ספרד כתב:

עדיאל ברויאר כתב:
נשאל את זה אחרת: מה המקורות לכך שרוב ימיו הוא חי בפאס וכן שהוא היה בקירואן?

גלגלת אלי את הכדור באלגנטיות...
נשתמר מכתב מחכמי אלג'יריה לרבינו חננאל המשבחים את דמותו של הנער יצחק, ונשתמר מכתב מרבינו חננאל המזכיר את תלמידו הותיק.
רבינו חננאל היה ראש ישיבה בקירואן, יחד עם רב ניסים גאון.
בזמן הגירוש מקירואן, מתועד שגם הרי"ף היה בין הגולים.

כאן
viewtopic.php?f=17&t=33150
נתתי מעט חומר בנושא, בגליון אחרי מות קדושים.


אם יש לך אמסכתאות אחרות, החכם אותנו!

לא ידעתי על המכתבים הללו, נא תציין את מקום הדפסתם ו/או הימצאם.
בנוסף, האם מוכח בהם שר' יצחק הוא ר' יצחק דידן ולא תלמיד אחר?
עד שיתברר עניין המכתבים, המקור המפורסם שהרי"ף הוא תלמיד של ר"ח ורב נסים הוא בספר הקבלה. ספר חשוב זה שיש בו הרבה מידע נחוץ גם טעה לא אחת. מתוך הלכות הרי"ף אנחנו רק רואים שהוא השתמש המון בכתבי ר"ח וגם בכתבי רב נסים, אבל לעולם הוא לא מזכיר שמדובר ברבותיו, ויתרה מכך הוא לא מזכיר את שמם אלא מכנה "חד מרבוותא" וכדומה. כך שהאפשרות קיימת אך לא מספיק מבוססת. לפי מצב נתונים זה אפשר גם להציע שאולי ספר הקבלה התכוון שהרי"ף השתמש הרבה בכתביהם וזה מבחינתו מספיק כדי להכתירו כתלמידם, אך לא בדקתי את דרכו בכך.

בנוגע לפאס לא ציינת הוכחה, כנראה כי אין כזאת. הרי"ף ככל הנראה לא היה בפאס (אולי ביקר שם) ומסתברת ההשערה ששמו נקשר בשם עיר זו בגלל שזה היה שם משפחתו שמוצאה משם.

לתולדות הרי"ף, ולענינים הנ"ל, יעוין בספרו של ר"י שציפנסקי על ר' אפרים מקלעה חמאד.

הרב עדיאל,
עד עכשיו שללתם, ולא מהכרח.
מכאן ואילך תציגו את גרסתכם.

בספר הרי"ף בין ספרד לאשכנז שחיבר עמנואל אללוף, כמדומה, מוכיח שהרי"ף חי רוב ימיו בכפר קלעת חמאד עיר הולדתו באלגי'ריה, רק בסוף ימין עקר לספרד. וכלל לא היה בפס שבמרוקו. שמו אלפאסי הוא שם משפחה בלבד, כמו אבן עזרא שהוא שם משפחה על שם מייסד המשפחה וכמו אבן תיבון וכדו', וכן תלמידו הגדול רבי יוסף אבן מיגש, נקרא על שם משפחתו שהייתה נקראת כך. כך גם שמו אלפסי הוא על שם ראש המשפחה שנקרא כך.

מכון חכמי ספרד כתב:הרב עדיאל,
עד עכשיו שללתם, ולא מהכרח.
מכאן ואילך תציגו את גרסתכם.

בנוגע לפאס קודם צריך להביא ראייה אחת שהוא היה שם. (אגב, כמדומני שרב"ז בנדיקט הוא הראשון במחקר שטען והוכיח באריכות שאין זכר לשהותו של הרי"ף בפאס, וכל האזכורים הם רק בנוגע לקלעא).
בנוגע לקירואן, אני מסכים שאין הכרח, אבל בלא המכתבים הנ"ל שעדיין לא שמענו מהיכן הם לא השתכנעתי שיש ראייה של ממש שהוא ממש למד אצלם.
יותר מזה אין לי מה להוסיף.

אכתוב בקצרה, ומאוחר יותר בע"ה ארחיב לפי הפנאי;

גם אם ספר הקבלה שעליו בעיקר נסמכתי שגה במקומות מסוימים, מ"מ יש לזכור שהיה בדור סמוך מאוד לרי"ף (סבו, אב אמו, היה רבי יצחק אלביליה, בעל קופת הרוכלין, שיש הסבורים שהיה מתלמידי הרי"ף לצד הר"י מיגאש. יש לי השגה על כך, אבל לא כעת).

שנית, את מאמרו של רב"ז בנדיקט לא ראיתי, אבל לומר שאין שום סימוכין שהרי"ף חי בפאס, הוא טעות.
עי' בעיטור דף עג בהוצאת רמ"י, מפורש כתב שאת תשובותיו כתב בפאס.

המידע החסר והנחוץ לי מאוד, זה על קבורתו של הרי"ף, היכול להפנותני, אודה מאוד.

מכון חכמי ספרד כתב:אכתוב בקצרה, ומאוחר יותר בע"ה ארחיב לפי הפנאי;

גם אם ספר הקבלה שעליו בעיקר נסמכתי שגה במקומות מסוימים, מ"מ יש לזכור שהיה בדור סמוך מאוד לרי"ף (סבו, אב אמו, היה רבי יצחק אלביליה, בעל קופת הרוכלין, שיש הסבורים שהיה מתלמידי הרי"ף לצד הר"י מיגאש. יש לי השגה על כך, אבל לא כעת).

שנית, את מאמרו של רב"ז בנדיקט לא ראיתי, אבל לומר שאין שום סימוכין שהרי"ף חי בפאס, הוא טעות.
עי' בעיטור דף עג בהוצאת רמ"י, מפורש כתב שאת תשובותיו כתב בפאס.

המידע החסר והנחוץ לי מאוד, זה על קבורתו של הרי"ף, היכול להפנותני, אודה מאוד.

כעת ראיתי שר' עמנואל אלאלוף מפנה בעמ' 268 בספרו לדברי אברמסון בכרך המבוא לפירושי ר"ח הוצ' וגשל עמ' 25-21 שמביא חוקרים שמשערים דברים דומים למה שכתבתי כאן בנוגע ליחסי רי"ף-ר"ח, ואברמסון עצמו מנסה לתרץ (בדוחק לענ"ד) את זה שהרי"ף לא מכנה את ר"ח כרבו בשום מקום.

בנוגע למקור בעיטור - ככל הנראה הכוונה שהתשובות נעתקו בפאס. ושים לב שבניגוד להוצ' רמ"י, בספר העיטור דפוס לבוב ד' ס"א ע"ב הנוסח הוא: "ובשאלות תלמידי רב אלפס שכתבו בפאס". ויש מקום לנסות לברר את הנוסח בכה"י.
דברי רב"ז בנדיקט מצוים, אאל"ט, בספרו "מרכז התורה בפרובנס". נמצא באוצר. לא בדקתי אם התייחס שם למקור מהעיטור.

בנוגע לקבר, בספר הנ"ל יש נספח בנוגע לבית הקברות. המצבות נגנבו כבר לפני כחמש מאות שנה, כך שאפילו אם הרי"ף נקבר בבית הקברות המדובר שנמצא ליד לוסינה (שלפי צורת הקברים שייך ליהודים, והוא מתוארך לזמנו של הרי"ף - המאה ה11) כל עוד לא יהיו לנו דגימות DNA שמזוהות כשייכות לרי"ף לא נוכל לזהות את מקום קבורתו בלי רוח הקודש...
מכל מקום, לדבריו אין זה נדיר למצוא בעיר שברי מצבות עם כתב עברי (הוא מביא צילומים של שתי מצבות) ואולי יום אחד ימצאו שאריות של המצבה המקורית.

באשר לציטוט מהעיטור, ראה בספרו של ר"י שציפנסקי שהפנתי לעיל עמ' 36-7. ושם כותב שבשנים מכתה"י של העיטור הנוסחה היא "ובשאלות תלמידי דניא לרבי' אלפסי", והכוונה לקהלת דניא שבדרום ספרד.

עדיאל ברויאר כתב:

מכון חכמי ספרד כתב:אכתוב בקצרה, ומאוחר יותר בע"ה ארחיב לפי הפנאי;

גם אם ספר הקבלה שעליו בעיקר נסמכתי שגה במקומות מסוימים, מ"מ יש לזכור שהיה בדור סמוך מאוד לרי"ף (סבו, אב אמו, היה רבי יצחק אלביליה, בעל קופת הרוכלין, שיש הסבורים שהיה מתלמידי הרי"ף לצד הר"י מיגאש. יש לי השגה על כך, אבל לא כעת).

שנית, את מאמרו של רב"ז בנדיקט לא ראיתי, אבל לומר שאין שום סימוכין שהרי"ף חי בפאס, הוא טעות.
עי' בעיטור דף עג בהוצאת רמ"י, מפורש כתב שאת תשובותיו כתב בפאס.

המידע החסר והנחוץ לי מאוד, זה על קבורתו של הרי"ף, היכול להפנותני, אודה מאוד.

כעת ראיתי שר' עמנואל אלאלוף מפנה בעמ' 268 בספרו לדברי אברמסון בכרך המבוא לפירושי ר"ח הוצ' וגשל עמ' 25-21 שמביא חוקרים שמשערים דברים דומים למה שכתבתי כאן בנוגע ליחסי רי"ף-ר"ח, ואברמסון עצמו מנסה לתרץ (בדוחק לענ"ד) את זה שהרי"ף לא מכנה את ר"ח כרבו בשום מקום.

בנוגע למקור בעיטור - ככל הנראה הכוונה שהתשובות נעתקו בפאס. ושים לב שבניגוד להוצ' רמ"י, בספר העיטור דפוס לבוב ד' ס"א ע"ב הנוסח הוא: "ובשאלות תלמידי רב אלפס שכתבו בפאס". ויש מקום לנסות לברר את הנוסח בכה"י.
דברי רב"ז בנדיקט מצוים, אאל"ט, בספרו "מרכז התורה בפרובנס". נמצא באוצר. לא בדקתי אם התייחס שם למקור מהעיטור.

בנוגע לקבר, בספר הנ"ל יש נספח בנוגע לבית הקברות. המצבות נגנבו כבר לפני כחמש מאות שנה, כך שאפילו אם הרי"ף נקבר בבית הקברות המדובר שנמצא ליד לוסינה (שלפי צורת הקברים שייך ליהודים, והוא מתוארך לזמנו של הרי"ף - המאה ה11) כל עוד לא יהיו לנו דגימות DNA שמזוהות כשייכות לרי"ף לא נוכל לזהות את מקום קבורתו בלי רוח הקודש...
מכל מקום, לדבריו אין זה נדיר למצוא בעיר שברי מצבות עם כתב עברי (הוא מביא צילומים של שתי מצבות) ואולי יום אחד ימצאו שאריות של המצבה המקורית.

תודה, החכמתי ממך.
אני מניח שתסכים איתי בהשערה על אמינות ספר הקבלה ביחס לתולדות הרי"ף.

בנוגע לספר הקבלה, כאמור דבריו משתמעים לפנים נוספות, ולכן אני מעדיף את האפשרות שכתבתי.
גם בלי זה לא הייתי שולל את האפשרות שספר הקבלה טעה בזה, אבל במקרה שכזה הייתי מהסס עוד יותר כי הוא באמת קרוב בזמן ובמקום, אך עדיין יכול לטעות.

אגב, בנוגע לר' יצחק ב"ר ברוך, האם יש מקור למה שאמרת בשם אחרים שהוא תלמיד של הרי"ף? הרי הייתה להם מחלוקת קשה, וקשה לחשוב שכך יעשה תלמיד כלפי רבו.

מוזר איך דברים כתובים בצורה כל כך ברורה ואנשים לא מזדעזעים.
קודם כל, בספר 'הרי"ף בין ספרד לאשכנז' המובא לעיל מצוטט לשון של קדמון אחד המביא את נוסח החרוזים של רבי משה אבן עזרא על מצבת הרי"ף, ואותו מקור מספר לנו במפורש כי הרי"ף נקבר בלוסנה.
הראב"ד (ג"כ מצוטט שם) כותב כי הרי"ף שהה בלוסנה עד יום מותו.
הסברא נותנת שהרי"ף נקבר בבית הקברות היהודי בלוסנה אם הוא אכן נפטר שם.
אלא שיש לי ידיעה די מרעישה לומר לכם שמשום מה אף אחד לא שם לב ונותן עליה את הדעת:
קברו של הרי"ף חולל בשנת 2006. כן!!! כך עולה במפורש מהנתונים שמציג אלאלוף.
וצריך להודיע את זה בצורה ברורה לכולם שידעו, ולערנו אף אין מי שטרח בעניין לבדוק מה עלה בגורלם של אותם עצמות קדושי לוסנה (שאגב מצבה אחת כן שרדה בבית הקברות עצמו!)
בערך על הרי"ף בויקיפדיה ניהלתי מלחמת עריכה, אלא שלצערי ישנו משתמש שם (עיינו בדף השיחה) שהעניין נגע לו אישית... והוא חיבל בזה, כל שלא הצלחתי בסוף לכתוב שם את הנוס "קברו של הרי"ף חולל" במקום זה אותו ברנש החליט לכתוב "נקבר בבית הקברות בעיר לוסנה שלא שרד"

רח"ל!!!

צריכין לפרסם זאת בעיתונות החרדיות

יהודי ירושלמי כתב:מוזר איך דברים כתובים בצורה כל כך ברורה ואנשים לא מזדעזעים.
קודם כל, בספר 'הרי"ף בין ספרד לאשכנז' המובא לעיל מצוטט לשון של קדמון אחד המביא את נוסח החרוזים של רבי משה אבן עזרא על מצבת הרי"ף, ואותו מקור מספר לנו במפורש כי הרי"ף נקבר בלוסנה.
הראב"ד (ג"כ מצוטט שם) כותב כי הרי"ף שהה בלוסנה עד יום מותו.
הסברא נותנת שהרי"ף נקבר בבית הקברות היהודי בלוסנה אם הוא אכן נפטר שם.
אלא שיש לי ידיעה די מרעישה לומר לכם שמשום מה אף אחד לא שם לב ונותן עליה את הדעת:
קברו של הרי"ף חולל בשנת 2006. כן!!! כך עולה במפורש מהנתונים שמציג אלאלוף.
וצריך להודיע את זה בצורה ברורה לכולם שידעו, ולערנו אף אין מי שטרח בעניין לבדוק מה עלה בגורלם של אותם עצמות קדושי לוסנה (שאגב מצבה אחת כן שרדה בבית הקברות עצמו!)
בערך על הרי"ף בויקיפדיה ניהלתי מלחמת עריכה, אלא שלצערי ישנו משתמש שם (עיינו בדף השיחה) שהעניין נגע לו אישית... והוא חיבל בזה, כל שלא הצלחתי בסוף לכתוב שם את הנוס "קברו של הרי"ף חולל" במקום זה אותו ברנש החליט לכתוב "נקבר בבית הקברות בעיר לוסנה שלא שרד"

אבל אנו לא בטוחים שהרי"ף נטמן בלוסנה!

בלי כל קשר שחילול קברות יהודים הוא נורא, אבל הרי"ף הוא מקודשי האומה!

אז אתה במילים אחרות אומר שלא ייתכן שיחללו את קברו של הרי"ף שכן הוא מגדולי האומה, למרות שהמציאות אחרת.
אגב קברם של בני רב פפא חולל לצורך הקמת מחנה צבאי בישוב העתיק יבנית. ראה על כך בספרו של ישראל הרצברגר "המקומות הקדושים בגליל"
1. יש עדות מפורשת לכך שהרי"ף נטמן בלוסנה.
2. אם הוא נפטר שם גם ללא עדות סביר שהוא נטמן שם.

"חולל" האם אין הכוונה שמישהו בא בכוונה תחילה על מנת לחלל את זכרו? [לאפוקי למשל מאם רצו לעשות שם כביש וכדו', שאז אולי יש לחפש הגדרה אחרת]?

ישראל אליהו כתב:"חולל" האם אין הכוונה שמישהו בא בכוונה תחילה על מנת לחלל את זכרו? [לאפוקי למשל מאם רצו לעשות שם כביש וכדו', שאז אולי יש לחפש הגדרה אחרת]?

'חולל' לא מתייחס למניעים של הפגיעה במת אלא לעצם הפגיעה ויהיו סיבותיה איך שיהיו.
כך גם תראה בפשקוולים של שומרי הקברים מחטוטי שכבי המזהירים מפני אפשרות 'חילול' בתי קברות אף שזה לצורך הקמת קניון כביש וכדו'
ואם אתה מתעקש על טענה כזו נפסדת, נראה לי שאתה הוא אותו העורך שם שפועל ממניעים אישיים.
'לא שרד' בהחלט מדויק...

יהודי ירושלמי כתב:

ישראל אליהו כתב:"חולל" האם אין הכוונה שמישהו בא בכוונה תחילה על מנת לחלל את זכרו? [לאפוקי למשל מאם רצו לעשות שם כביש וכדו', שאז אולי יש לחפש הגדרה אחרת]?

'חולל' לא מתייחס למניעים של הפגיעה במת אלא לעצם הפגיעה ויהיו סיבותיה איך שיהיו.
כך גם תראה בפשקוולים של שומרי הקברים מחטוטי שכבי המזהירים מפני אפשרות 'חילול' בתי קברות אף שזה לצורך הקמת קניון כביש וכדו'
ואם אתה מתעקש על טענה כזו נפסדת, נראה לי שאתה הוא אותו העורך שם שפועל ממניעים אישיים.
'לא שרד' בהחלט מדויק...

ירושלמי.
מה מוציא אותך כל כך משלוותך ?

בס' עמק הבכא: ויהי הרב ר' יצחק די ליאון שר וגדול בספרד בדורותיו, ויגוע וימות בטרם גלות היהודים מארץ ספרד. ויהי כשנה אחת טרם צאתם, ויבא אל אשתו שלש פעמים בחלום הלילה, ויאמר אליה: הסירי המצבה מעל קברי, ועשי שיחרשו עליו, ולא יודע עוד מקום מנוחתי. ותגד את חלומה אל החכמים, ויגזרו צום, ויתנוה עשות ככל אשר אמר. שמה נקברו רבנו אשר, רבינו יונה, וגדולים אחרים רבים, ויחרשו על גבם החורשים, ולא נודע עוד מקומם כיום הזה.

בתוך הלכות רב אלפס פרעסבורג תקצ"ו

יהודי ירושלמי כתב: . . בערך על הרי"ף בויקיפדיה ניהלתי מלחמת עריכה, אלא שלצערי ישנו משתמש שם (עיינו בדף השיחה) שהעניין נגע לו אישית... והוא חיבל בזה, כל שלא הצלחתי בסוף לכתוב שם את הנוס "קברו של הרי"ף חולל" במקום זה אותו ברנש החליט לכתוב "נקבר בבית הקברות בעיר לוסנה שלא שרד"

הלא משו"ה ישנו לפרוייקט 'המכלול' הי"ו; נא בא והצטרף לעשי' למען ה' וקדושת שמו, עמו ותורתו!

דא מאי?

האם יש בזה מחלוקת?