פורום אוצר החכמה

לי לא היה מוכר:
http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/ ... brisk.aspx

יפה.
מלחמת רוסיה יפן הייתה ב 1905 ולא אי שם ב 1868. כמובן שגם רב חיים לא היה רב בבריסק ב 1868.

הזהו האיש?

1. ידידי הרב ד"ר חגי שטמלר, שהוציא לאור לאחרונה ספר מעמיק על משנתו של הרצי"ה, "עין בעין", חקר את תולדותיו לעומק, עיין בהרבה חומר היסטורי הנוגע לו וכו', השיבני שלא ידוע לו על אגרת תשובה או עיסוק של הרצי"ה בנושא.

2. לא למותר לציין ולצרף כאן אגרת נוספת מביה"ד בבריסק בראשות רש"ז ריגר אל הראי"ה, המכונה כאן "רב בק"ק ירושלם", ובתוספת חיזוק גם מהגרי"ז, בעניין ירושת איש אחד מרחובות (אגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, קמד). כפי שאפשר לראות במכתב שהועלה באתר הספרייה הלאומית, רש"ז כותב אל הרצי"ה ומעיד על עצמו שהוא "מוקירו וידיד אביו". יש להניח שהראי"ה והרש"ז נפגשו והתידדו בתקופת לימודיהם בוולוז'ין (הראי"ה למד שם בסביבות תרמ"ד כשנה וחצי; רש"ז למד שם כאברך בשנות תרמ"ב-תרנ"ג, בריסק דליטא, עמ' 339). שניהם היו מקורבים ותלמידים בעיקר להנצי"ב.

ואגב הנה מקום אתי להעיר על אגרות נוספות מהגרי"ז אל הראי"ה, שם, אג' שנו, שנט, שע, שעג. כל האגרות הללו נשלחו בין אד"ר ואייר תרצ"ה, וכולן עוסקות באישים שעלו ארצה ונזקקו לעזרת הראי"ה לשם קליטתם בארץ. מעניין שבכל האגרות הללו מכנה הגרי"ז את הרב קוק בתואר הרב הראשי לירושלים. כדאי לזכור שתיכף באותו הקיץ חלה הראי"ה בסרטן ויש לשער שברוב הפניות לא הצליח לטפל (אגרות התשובה של הראי"ה לר"ח ולגרי"ז טרם פורסמו, מכותבי הראי"ה, עמ' מב). מחמת הקנאים עלי להדגיש, מה שאצ"ל, שהקשר הטכני והכבוד ההדדי, כמובן וכידוע לא מנעו מהגרי"ז למתוח בקורת חריפה על שיטתו של הרב קוק.

אנחנו יודעים על עיסוק נרחב של הראי"ה ובנו בהצלת ת"ח מכל אירופה והעלתם ארצה, באמצעות סרטיפיקטים ושידול השלטונות. הרב שטמלר הזכיר שתי חוברות שהוציאו בבית הרב קוק בנושא (ר"י ברמסון, 'ובאו ציון ברינה: פועלו של הרב צבי יהודה הכהן קוק בשליחות אביו הראי"ה להעלאת יהודים לא"י בשנים תרפ"ט-תרצ"ה', ירושלים תשע"א; הנ"ל, 'ופדויי ד' ישובון: מפעל ההצלה של מרן הראי"ה קוק', ירושלים תשס"ו). יש להניח שמדובר במאות ת"ח ואולי אף יותר שהרי הרבה מאוד חומר היסטורי טרם פורסם.

מחמת הקנאים עלי להדגיש וכו' עכ"ל.

יצויין שאולי לא ידוע לכב' כי כל האגרות המקוריות מהגריז"ס אל הרא"יה שהושגו, נמצאות מצולמות ומפוענחות באגרות מרן רי"ז הלוי.

הרב שמעון מלר הדפיס ספר אגרות הגריז מענין אם זה מודפס שם

כמדומה שרבי שמחה זליג למד בקיבוץ בוולאזין עם הראי''ה
שם היו כעשרה ת''ח