פורום אוצר החכמה

בי"ט טבת חל היארצייט של רשכבה"ג הגאון רבי אריה ליב ב"ר יוסף הכהן הלר זצ"ל בעל "קצות החושן", "אבני מילואים" ו"שב שמעתתא". נפטר בתקע"ג.

אין צורך להכביר במילין על גדולת תורתו, הלא ידוע הוא לכל בר בי רב דחד יומא.

להלן תמונה שמצאתי באתר אהלי צדיקים, משטח בית הקברות בסטרי, ששם מקום מנוחתו של הגאון בעל קצוה"ח.


בספריו באיזהו מקומן הוא מזכיר את בנו ר' יוסף דוב הכהן. וכן היה לו בן ר' דוד הכהן שהו"ל את הס' ש"ש, ואף הקדים לו הקדמה קצרה.

---------------

סיפר מהגר"ד לנדא שליט"א, שפעם ישב באיזה סעודת מצוה ליד הגר"מ הלברשטאם זצ"ל. הגר"מ דיבר עם מישהו ומנה וספר כל היארצייטן של הצדיקים שחלים בחודש טבת (כידוע היה בקי גדול בענינים אלה).
העיר לו הגר"ד בחיוך, שחיסר יארצייט חשוב אחד.
תמה הגר"מ, איזה?
ענה לו הגר"ד, הקצוה"ח! י"ט טבת.
נענה הגר"מ ואמר, מקובלנו מה"הייליגער זיידע" [הדברי חיים כמובן], שכשבאים לשמים ושואלים אותו, פלפלת בחכמה, אם יענה שלמד קצוה"ח, תתקבל תשובתו.

מתלמידיו המובהקים, היה הגאון ר' ענזיל שכיהן אחריו כאב"ד סטרי. חיבר שו"ת מהריא"ז ענזיל. נפטר שביעי של פסח תרי"ח. אביו ר' מנחם נחום היה אב"ד צויזמיר.
הוא הוציא לאור אבנ"מ ח"ב, ויש לדעת שההגהות שם הם ממנו, ולא ממישהו אחר שכתב הגהות לח"א. וד"ל.

תולדותיו ותולדות אביו כאן.

מאמר עליו ועל דרכו כאן.

בהקדמת ספר עבודת הלוויים (ראש"י סג"ל גולדברג, לודז תרצ"ד) מובא כדברים האלה: ושמעתי מכ"ק אאמו"ר וכו' שאמר בשם כ"ק אדמו"ר הגה"ק רשכבה"ג זצוקללה"ה מסאנז שאמר על ספר קצה"ח ז"לשנתקבל כ"כ בעולם, וכבר היו גאונים וגדולים ממנו ולא זכה לזה אלא שלימוד קצוה"ח היה ביראה גדולה, וקודם שישב ללמוד היה דרכו שהלך בחדר מיוחד ועשה תשובה בבכיה עצומה שלא יהיה בכלל ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי, עכד"ק.

בספר חידושי ר' שלמה בסופו מובא הספד הגר"ש היימן על הגר"מ באסין מוילנא, בתו"ד מספר כי הגרמ"ש בעל אור שמח התבטא שסבור הוא שבבקיאות אינו נופל מהקצוה"ח, גם הוא יודע כמותו הרבה ראשונים, רק ההבדל הוא שהרשב"א של הקצות הוא רשב"א אחר.

ידוע כי בטעלז למדו בקביעות מתוך הספר. בספר היובל להגר"ש שקאפ מסופר בשם הגדול ממינסק שאמר בהתפעלות לר' אליעזר טעלזר: גם השדות שסביבות טעלז מריחים בריח 'קצות החושן'. הגרש"ש עצמו השיב פעם לשאלת הגרי"ז גוסטמן זצ"ל, מי הם רבותיו - הקצות והאבנ"מ...

ידועה הערצת רבינו החזו"א אליו, ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א שמעתי שני דברים.

א' החזו"א חזר פעם על דברי הגמ' (מגילה יא,א): לא מאסתים ולא געלתים וכו' להפר בריתי אתם בימי פרסיים שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות, והוסיף, שכביכול אומר הקב"ה הא לכם קצות, הא לכם רעק"א.

ב' אמר פעם, (לשאלת הגאון ר' אהרן כהן זצ"ל, כיצד ניתן לכבוש את תאוות האכילה), אם אדם מרגיש טעם אמיתי בתורה אינו יכול לחוש טעם באוכל. אינני מאמין שהקצות הרגיש טעם בקוגל...

שני סיפורים נפלאים על הקצות, ראה בספר תורת זאב פנינים ואגרות למו"ר הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, עמ' לג.

עוד דבר מעניין.

מספרים ששאלו את רבינו הקצות, מפני מה ספרו קצוה"ח נתקבל יותר בעולם התורה מאשר ספרו אבני מילואים, ומאי שנא כיון שמרועה אחד ניתנו. וביותר, שהרי האבנ"מ נכתב יותר בזקנותו, וזקני ת"ח וכו'. והשיב, כי את הקצות חיבר בימי עניותו מתוך הדחק ואילו האבנ"מ כבר היה יותר מתוך הרחבה...

בדומה לזה ממש אמר הגרב"ד ז"ל בשם מרן הגר"ח, על ההבדל בין השאגת אריה לטורי אבן, שהגר"ח בדק ומצא כי השאג"א שנתחבר בעוני ומחסור עולה בערכו על הטו"א שכבר חיברו בעיר מץ בעושר.

בנותן טעם להביא מה ששמעתי בשם גדול אחד, שהעולם מדמים שתורה מתוך הדחק זה דווקא לכתוב חידו"ת על הקירות לאור הלבנה מתוך רעב, כמסופר בימי קדם, ולא היא, אין לך אלא מקומו ושעתו. כל טירדא שהיא, כחוסר חברותא מתאימה, חוסר ריכוז וחשק, דחק הם, ותורה בזמן זה תורה מתוך הדחק.

בקשר לעניותו של הקצות מסופרת עובדא נפלאה.

הגאון בעל בית אפרים ידידו של רבינו, (מזכיר את רבינו בתשובותיו כ"פ בשם הגאון בעל קצוה"ח נ"י), סר פעם לבקר באהלו בעיירת ראזינטוב הקטנה שם שימש כרב, כאשר נכנס שמה לקיתונו הצר ושוחחו בד"ת, נאנח פתאום רבינו ויתאונן על שפלות התורה בדורינו. כסבור הגרא"ז שעל שפל מצבו הוא מתמרמר וישאלהו על ככה. וישיב רבינו: הנה אשער בנפשי כי לולא היה כת"ר גביר עצום כרום ערכו היום, ולא היה ת"ח לא היה לפי כבודו להכנס בבית שפל ואפל כזה לבקרני, אין זאת אלא שמפני שכת"ר ת"ח הוא, ומפני תורתו חושבני לבן גילו, מוכרח הוא לבקרני, האם אין זאת שפלות התורה.

גם תשובה זו היא מענה מחוכם הראוי לבעל קצוה"ח - הפטיר הבית אפרים.

לגבי לימוד תורה מתוך הדחק.....
מסופר מפי גדולי עולם על הישועות יעקב שאע''פ שמסודר על השו''ע לא זכה לפי ערך להתקבל מפני שלמד תורה מתוך עשירות ...שמעתי מהגר''ח
צימרמן שההדיר בארה''ב את הישועות יעקב ....אך אעפ''כ רואים שרבינו הקדוש אע''ש שהי' עושר מופלג זכה שתורתו נלמדת .

לדברי רב טוב,

כתובות קד,א: בשעת פטירתו של רבי, זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה, אמר: רבש"ע, גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה וכו'. ובתוס' שם: דאמרינן במדרש, עד שאדם מתפלל שיכנס תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו, ומייתי הך עובדא דרבי.

ולא אמנע מלציין בזה אימרה שנונה של אשה צדקנית בדורינו, שהרי אמרו חז"ל שלאו כל אדם זוכה לשתי שולחנות, והא איכא...! והא איכא...!, והנה גדולה ודאי מצינו כאן, וע"כ שלא על תורה כזו נתכוונו, ודוק.

ועוד יש לציין לעובדא דר"ש בן חלפתא ודביתהו במדרש רות עה"פ באשר תמותי אמות (ג,ד), שם מבואר דמ"מ ישנה מעלה מיוחדת בתורה מתוך הדחק שאינה בסתם תורה בעלמא.

---------------------------------------------

ועתה אשוב לענין רבינו הקצות, בעובדא הנ"ל מהדברי חיים, וכן בשתי העובדות בתורת זאב נראית גודל יראתו הנוראה, יראת חטא ויראת הרוממות שקדמו לחכמתו. ומה מאוד יש להפליא על המעשה המובא בכמה וכמה ספרים, שבסטריי היו כמה אנשים מחסידיו של החוזה מלובלין שהצרו לרבינו זי"ע, ויהי כשמוע החוזה הק' מזה, ויצו לקראם, ויאמר להם בתוכחה: הן כתיב: מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה, וברש"י על אתר: בעבדי אע"פ שאינו משה, במשה אע"פ שאינו עבדי. וביאר שישנה דרגת משה שהוא שר בתורה כמשה שהוא נותן התורה, וישנה בחינת עבדי ביראה ועבודת ה', וא"כ מדוע לא יראתם לדבר בבעל הקצות, משה -אע"פ שאינו עבדי, לצד גדולתו העצומה בתורה.

יש למחות על פרסום עובדא כזו שכבר ראיתיה בכמה מאספים בדורינו.

אגב, על החוזה הק' מסופר גם ממש בדומה לעובדא הראשונה על הקצות, כך מובא בסיפורי מרן הרמ"ח עמ' קסז שכאשר היה פותח בע"ש ספר תורה להעביר את הסדרא שנים מקרא ואחד תרגום, מיד היה מוכיח את עצמו באמרו: ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי, ומיד ניחם א"ע: איך טוה שוין תשובה. אולם מיד שוב ייסר א"ע: איי, יענג וואך האסטו אויך אזוי געזגט, אבער היינט טוה איך שוין תשובה, ואז היה מתחיל להעביר את הסדרה.

בענין זה, מסופר על הרש"ש, שהתקשה באיזה תוס', ופגש את ר' הירש לייב - הנצי"ב, והלה האיר את עיניו, כמובא בהגהות הרש"ש ליבמות דף פ"א: בתוד"ה ככרות.
כששמע הרש"ש את תירוצו, בכה למה לא זכה בעצמו לכוון לזה.
ענה הנצי"ב, שהסיבה היא כי הרש"ש לומר מתוך עושר, ואילו הוא עצמו לומד מתוך הדחק.

בור הגולה כתב:מקובלנו מה"הייליגער זיידע" [הדברי חיים כמובן], שכשבאים לשמים ושואלים אותו, פלפלת בחכמה, אם יענה שלמד קצוה"ח, תתקבל תשובתו.

אם אינני טועה, על הדברי חיים מסופר גם, שלפני התקיעות בר"ה, היה יושב ללמוד קצוה"ח.

שני סיפורים מתהלכים על הקצוה"ח, ואינני לוקח אחריות עליהם:
מסופר שלב' האחים הגאונים - הקצוה"ח והקונה"ס, היה אח שלישי, בע"ב וסוחר. ברם, משהיו נפגשים כל השלושה יחדיו ומשוחחים בלימוד ומלחמתה של תורה, היה האח הסוחר מקפח את שניהם בחריפותו וגאונותו.

עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...

ושאר סיפורים ועובדות על רבינו בעל הקצוה"ח, הרי הם כתובים במבוא לקצוה"ח בהוצאת אורייתא, בשפה עשירה ובטוב טעם.

האם ידוע על בניו ונכדיו

ירושלמי כתב:עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...

בספר תפארת אריה לתולדות מהרא"ל צינץ כתב מעשה זה על הנתיבות והמהרא"ל גופו.

מסופר שלב' האחים הגאונים - הקצוה"ח והקונה"ס, היה אח שלישי, בע"ב וסוחר. ברם, משהיו נפגשים כל השלושה יחדיו ומשוחחים בלימוד ומלחמתה של תורה, היה האח הסוחר מקפח את שניהם בחריפותו וגאונותו.

אמרתי פעם על זה באיזה הזדמנות בדרך מליצה
שזה בכלל דברי הגמרא בקידושין כזבולון בן דן שלמדו אבי אביו מקרא ומשנה הלכות ואגדות ולמה הוזכר שמו (עיין רש"י שם) ללמדנו שאע"פ שהיה זבולון ועוסק במסחר היה בקי בכל התורה וזה שאמרה לאה בלידת זבולון זבד טוב
זבד ראשי תיבות זבולון בן דן

ירושלמי כתב:

בור הגולה כתב:מקובלנו מה"הייליגער זיידע" [הדברי חיים כמובן], שכשבאים לשמים ושואלים אותו, פלפלת בחכמה, אם יענה שלמד קצוה"ח, תתקבל תשובתו.

אם אינני טועה, על הדברי חיים מסופר גם, שלפני התקיעות בר"ה, היה יושב ללמוד קצוה"ח.

שני סיפורים מתהלכים על הקצוה"ח, ואינני לוקח אחריות עליהם:
מסופר שלב' האחים הגאונים - הקצוה"ח והקונה"ס, היה אח שלישי, בע"ב וסוחר. ברם, משהיו נפגשים כל השלושה יחדיו ומשוחחים בלימוד ומלחמתה של תורה, היה האח הסוחר מקפח את שניהם בחריפותו וגאונותו.

עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...

ושאר סיפורים ועובדות על רבינו בעל הקצוה"ח, הרי הם כתובים במבוא לקצוה"ח בהוצאת אורייתא, בשפה עשירה ובטוב טעם.

.


שתי הערות על שני הסיפורים.

א. לסיפור הראשון, הסיום של הסיפור היה שאמם אמרה, הפעם אודה את ה' שתלי"ת האח הזה למרות שעוסק במסחר אינו נופל מיתר אחיו המשמשים ברבנות. אגב, היו ארבעה אחים, אח נוסף ר' חיים ששימש ברבנות, ואח ר' מרדכי שעסק במסחר.

ב. הסיפור הנ"ל מופיע במקור ברוך, ואולי משם העתיקוהו כולם.

ירושלמי כתב:[quote="בור הגולה"

עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...

ושאר סיפורים ועובדות על רבינו בעל הקצוה"ח, הרי הם כתובים במבוא לקצוה"ח בהוצאת אורייתא, בשפה עשירה ובטוב טעם.

הסיפור הוא בין הקצות והפלאצקר ...
ראה גם בהקדמת השמעתתא שהרב לופיאן מאנגלי' הוציא לאור עם ביאוריו . יש שם קצת תולדות

רוצה לרצות כתב:בספר תפארת אריה לתולדות מהרא"ל צינץ כתב מעשה זה על הנתיבות והמהרא"ל גופו.

מי יודע אם ספר הנ"ל נמצא באיזה מאגר?
תודה

אמרתי אחכמה כתב:

רוצה לרצות כתב:בספר תפארת אריה לתולדות מהרא"ל צינץ כתב מעשה זה על הנתיבות והמהרא"ל גופו.

מי יודע אם ספר הנ"ל נמצא באיזה מאגר?
תודה

כבר מצאתי את שאהבה נפשי.

בקצות שיצא ע"י מכון אוריתא יש מבוא רחב על בעל הקצות הספרים נמצאים באוצר

נוטר הכרמים כתב:בהקדמת ספר עבודת הלוויים (ראש"י סג"ל גולדברג, לודז תרצ"ד) מובא כדברים האלה: ושמעתי מכ"ק אאמו"ר וכו' שאמר בשם כ"ק אדמו"ר הגה"ק רשכבה"ג זצוקללה"ה מסאנז שאמר על ספר קצה"ח ז"ל שנתקבל כ"כ בעולם, וכבר היו גאונים וגדולים ממנוולא זכה לזה אלא שלימוד קצוה"ח היה ביראה גדולה, וקודם שישב ללמוד היה דרכו שהלך בחדר מיוחד ועשה תשובה בבכיה עצומה שלא יהיה בכלל ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי, עכד"ק.

אמש התקיים בבני ברק כינוס חיזוק ללימוד המוסר, בו נשאו דברים גדולי ורבי המוסר בדורינו שליט"א. מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א נתכבד במשא הפתיחה, ובתו"ד הביא המעשה הנ"ל עם תוספת מענינת, שזכה לשמוע המעשה הנ"ל פעמים רבות משר התורה מטעשבין, וכאשר היה מביא השאלה הנ"ל, למה נתקבל ספרו בעולם, היה מקדים, הסיבה הראשונה היא כי באמת דבריו הם טובים ושמחים...

אולי אתפנה אי"ה להעלות עוד פנינים מהכינוס הנ"ל.

הגאון ר' זאב וואלף נוססענבוים רב ור"מ בדרוהביטש בעמח"ס שו"ת זיו הלבנון וכבוד הלבנון כותב ומנוה את יחוסו להגה"ק הקצות החושן, האם ידוע איה איפה משתלשלת יחוסו? ובכלל מה ידוע אל הגאון הזה?

שער ספרו זיו הלבנון

ביום ש"ק, י"ט טבת, מלאו מאתיים שנה לפטירתו, זכותו יגן על כל דתנו מתניתא דיליה, ועל כל ישראל.

בתוספת התורנית של המודיע היום ישנו מאמר לזכרו.

[לא ראיתי בו חידושים מופלגים, לכדה את עיני המסגרת העוסקת בעדויות על כך שבליובאוויטש לומדים 'קצות'. זה אמור להיות הפתעה?]

האם נכון מה שרשום על ר' אברהם יוסף בקנרוט שהוא היה נשוי למ' חוה בתו של רבי משה יצחק הכהן בנו של הקצות החושן?

שרשום היכן?

שושלת אבות המצורף לספר קול תודה עמוד שמה

רוצה לרצות כתב:

ירושלמי כתב:עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...

בספר תפארת אריה לתולדות מהרא"ל צינץ כתב מעשה זה על הנתיבות והמהרא"ל גופו.

מי אמר שספר תפארת אריה יותר מוסמך?
מרן הגרח"פ שיינברג זצ"ל היה רגיל לספר את זה על הקצות והנתיבות וכן העתיק בהקדמה לספרו אגרא דשמעתתא ועוד רבים מספרים כך.

בור הגולה כתב:מתלמידיו המובהקים, היה הגאון ר' ענזיל שכיהן אחריו כאב"ד סטרי. חיבר שו"ת מהריא"ז ענזיל. נפטר שביעי של פסח תרי"ח. אביו ר' מנחם נחום היה אב"ד צויזמיר.
הוא הוציא לאור אבנ"מ ח"ב, ויש לדעת שההגהות שם הם ממנו, ולא ממישהו אחר שכתב הגהות לח"א. וד"ל.

תולדותיו ותולדות אביו כאן.

מאמר עליו ועל דרכו כאן.

כיצד ניתן למצוא את כתובת ה"כאן" כשתיבה זו כבר אינה מזהה כתובת כלשהי?

תיקנתי את הכתובות

במאמרו של הגאון יהושע ענבל בישורון החדש:

והנה גם רבינו הקצוה"ח לא דחה בשתי ידים מחשבות מקורויות, ולבתו לקח חתן את שי"ר שהיה רמון בעל תרי"ג דרכים וכו'

האם לא היה שי"ר חתן הקצות אחר פטירתו?

אורח כתב:האם לא היה שי"ר חתן הקצות אחר פטירתו?

מספר תולדות שי"ר לש. ברנפלד.

אורח כתב:במאמרו של הגאון יהושע ענבל בישורון החדש:

והנה גם רבינו הקצוה"ח לא דחה בשתי ידים מחשבות מקורויות, ולבתו לקח חתן את שי"ר שהיה רמון בעל תרי"ג דרכים וכו'

האם לא היה שי"ר חתן הקצות אחר פטירתו?

אם זיכרוני איננו מטעני אזי שי"ר נשא את בתו של קצוה"ח בשנת תק"ע או בשנת תקע"א בעוד שהקצוה"ח נפטר בשנת בשנת תקע"ג.

שו"ר שהרב מה שנכון לינקק ואינני יודע להיכן כי חסום אנכי.

ראיתי סיפור שסיפר הגר"מ אליהו, [הדפיסו ספר מסיפורים שסיפר בעצמו].
שרבי סלמאן חוגי עבודי (דיין בבגדאד ואח"כ ברבנות) כשעלה לארץ, נפגש עם הגר"מ אליהו שהדריכו לקראת מבחן (או משהו דומה) על חושן משפט, ואמר לו שיתכונן על קצות החושן, והוא לא ידע כלל על ספר זה.
אולם מעשה זה קצת תמוה, כי ברב פעלים מזכירו כמה פעמים (ח"א אהע"ז י"א, ח"ב אהע"ז י"ד, ח"ד אהע"ז י"ד, ועוד), ומשמע שהיה בבגדאד קצות החושן. וצ"ע.

[מענין לענין, קראתי ג"כ סיפור שסיפר הגר"ע יוסף, שהדיינים האשכנזים לא ידעו על ספר גט פשוט, והוא הכיר להם אותו. וגם זה תמוה, כי הפתחי תשובה (על הדף בשו"ע) מביא את הגט פשוט עשרות פעמים. ומביאו ג"כ הפני יהושע, וידוע שהגרעק"א עשה הגהות על הספר הזה, ועוד ועוד. וצ"ע].

ישראל אליהו כתב:ראיתי סיפור שסיפר הגר"מ אליהו, [הדפיסו ספר מסיפורים שסיפר בעצמו].
שרבי סלמאן חוגי עבודי (דיין בבגדאד ואח"כ ברבנות) כשעלה לארץ, נפגש עם הגר"מ אליהו שהדריכו לקראת מבחן (או משהו דומה) על חושן משפט, ואמר לו שיתכונן על קצות החושן, והוא לא ידע כלל על ספר זה.
אולם מעשה זה קצת תמוה, כי ברב פעלים מזכירו כמה פעמים (ח"א אהע"ז י"א, ח"ב אהע"ז י"ד, ח"ד אהע"ז י"ד, ועוד), ומשמע שהיה בבגדאד קצות החושן. וצ"ע.

[מענין לענין, קראתי ג"כ סיפור שסיפר הגר"ע יוסף, שהדיינים האשכנזים לא ידעו על ספר גט פשוט, והוא הכיר להם אותו. וגם זה תמוה, כי הפתחי תשובה (על הדף בשו"ע) מביא את הגט פשוט עשרות פעמים. ומביאו ג"כ הפני יהושע, וידוע שהגרעק"א עשה הגהות על הספר הזה, ועוד ועוד. וצ"ע].

אולי כדאי לפתוח אשכול על סיפורים שסיפר הגר"א אליהו שהתבררו כ'לא מדוייקים', ויפרנסו כמה דפים ארוכים... ואכמ"ל.

כוונת הגר"ע יוסף היית שהספר כשלעצמו [לא הציטוטים בשמו] לא היה מצוי ולא מוכר לאשכנזים. (ולמעשה גם באוצרות הספרים של הרבה ישיבות לא מצאתיו בשעת לימוד גיטין, רק לאחר הוצאתו לאור ע"י מכון ירושלים.

עתניאל בן קנז כתב:כוונת הגר"ע יוסף היית שהספר כשלעצמו [לא הציטוטים בשמו] לא היה מצוי ולא מוכר לאשכנזים. (ולמעשה גם באוצרות הספרים של הרבה ישיבות לא מצאתיו בשעת לימוד גיטין, רק לאחר הוצאתו לאור ע"י מכון ירושלים.

תעשה חיפוש באוצר, ותראה כמה ת"ח אשכנזים מביאים את הגט פשוט. זה ספר יסוד. לא מתקבל על הדעת שהחת"ס והצמח צדק ורעק"א ופת"ש ופנ"י ועוד ועוד למדו בו, ואילו דיינים שלפני 50 שנה לא השיגו את הספר. ראה באוצה"ח, מובא שם "גט פשוט" שנדפס בזאלקווא, ובהיברו בוקס מובא "גט פשוט" שנדפס בסדילקאב.

נוטר הכרמים כתב:

נוטר הכרמים כתב:
אמש התקיים בבני ברק כינוס חיזוק ללימוד המוסר, בו נשאו דברים גדולי ורבי המוסר בדורינו שליט"א. מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א נתכבד במשא הפתיחה, ובתו"ד הביא המעשה הנ"ל עם תוספת מענינת, שזכה לשמוע המעשה הנ"ל פעמים רבות משר התורה מטעשבין, וכאשר היה מביא השאלה הנ"ל, למה נתקבל ספרו בעולם, היה מקדים, הסיבה הראשונה היא כי באמת דבריו הם טובים ושמחים...

אולי אתפנה אי"ה להעלות עוד פנינים מהכינוס הנ"ל.

בספר "שר התורה" הביא בשם הגאון מטשעבין זצ"ל שאמר שהסיבה שספריו נתקבלו הוא משום שכל יום לפני שאמר שיעורו לפני התלמידים, נסתגר בחדרו וחזר בדמעות שליש על דברי הכתוב: "ולרשע אמר אלוקים, מה לך לספר חוקי".
וכשהיה הגאון מטשעבעין מספר זאת, היה מקדים ואומר (כשבת שחוק נסוכה על פניו):"די ערשטע זאך דארף מען זאגען, וייל ס'איז זייער גוט..."-"הסיבה הראשונה, כי דבריו טובים מאוד".

ישראל אליהו כתב:ראיתי סיפור שסיפר הגר"מ אליהו, [הדפיסו ספר מסיפורים שסיפר בעצמו].
שרבי סלמאן חוגי עבודי (דיין בבגדאד ואח"כ ברבנות) כשעלה לארץ, נפגש עם הגר"מ אליהו שהדריכו לקראת מבחן (או משהו דומה) על חושן משפט, ואמר לו שיתכונן על קצות החושן, והוא לא ידע כלל על ספר זה.
אולם מעשה זה קצת תמוה, כי ברב פעלים מזכירו כמה פעמים (ח"א אהע"ז י"א, ח"ב אהע"ז י"ד, ח"ד אהע"ז י"ד, ועוד), ומשמע שהיה בבגדאד קצות החושן. וצ"ע.

יכול להיות שספר קצות החושן שנדפס בפני עצמו לא היה מצוי שם, אבל מסתמא השולחן ערוך (בפורמט גדול) הגיע לשם, ובו מודפס קצוה"ח על הדף. ולכן הסיפור קצת תמוה.

כבר היה לפניו ולאחריו ספרים עם בקיאות. ספרים עם חריפות ופלפול.
אני לא חושב שרואים בספר ה"קצות" דרך לימוד או דרך חשיבה מחודשת.
אין בו חידושים נועזים למדי, וגם לא חקירות מחודשות (דוגמת המנ"ח).
אז מה הנקודה שראו בו חכמי הדור, וחכמי הדורות שלאחריו שכל כך התפעלו ממנו?

"קצות החושן" :ראשית הלמדנות - מאפיינים ומגמות /מאת נעם סמט ; בהדרכתו של פרופ' אברהם (רמי) ריינר. דיסרטציה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הפקולטה למדעי הרוח והחברה, המחלקה למחשבת ישראל, 2016
http://aranne5.bgu.ac.il/others/SametNoam3.pdf

על פי הזכור לי לא אמר הרב עובדיה זצ"ל שכלל הדיינים האשכנזים לא הכיר. אלא שהיה לו וויכוח עם דיין ספציפי, הגרי"מ פצינר זצ"ל, והרב עובדיה הסתייע מדברי הגט פשוט. ומשטען הגרי"מ שאינו מחוייב לקבל את דבריו הראה לו הרב עובדיה כיצד הפני יהושוע מצטט את דבריו בכבוד גדול. ומשראה הגרי"מ כך ביטל את דעתו מפני דעת הג"פ.

ספרים וועלט כתב:כבר היה לפניו ולאחריו ספרים עם בקיאות. ספרים עם חריפות ופלפול.
אני לא חושב שרואים בספר ה"קצות" דרך לימוד או דרך חשיבה מחודשת.
אין בו חידושים נועזים למדי, וגם לא חקירות מחודשות (דוגמת המנ"ח).
אז מה הנקודה שראו בו חכמי הדור, וחכמי הדורות שלאחריו שכל כך התפעלו ממנו?

תלמד ותרגיש מיד

ירושלמי כתב:
עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...

בין אם הסיפור היה או שלא, דבר אחד ניכר לעניים ספר קצו"ה כתוב מאוד ברור והנתה"מ כתוב קשה.
זכורני שראיתי בשם הגרי"ז שאמר שמקובל לפסוק כמו הנתה"מ במחלוקתיו עם הקצ"ה, אבל לדעתו הקצ"ה עונה היטב במשובב. מישהו שמע על זה?
ואגב בדורו הקצ"ה לא היה מפורסם כמו הנתה"מ, והיה זה חידוש שהנתה"מ כתב עליו השגות, ואף תיקן את דבריו אחרי התגובות של הקצ"ה במשובב. עם זאת הקצ"ה היה מבוגר ב25 שנה מהנתיבות.

גיזונטע קאפ כתב:

ירושלמי כתב:
עוד מסופר, שפגש רבינו בעל 'הנתיבות' את בעל ה'קצות' (שראה בו בר פלוגתא חשוב, עד שטרח להוציא את ה'משובב' כמענה להשגותיו), והיה שואל אותו מפני מה זכה (- הקצות) שיתפרסמו ספריו בכל הארץ ויד הכל ממשמשת בהם, במידה רבה יותר מספרי הנתיבות.
שאלו הקצות: מה סדר יומך? נענה רבינו הנתיבות: בבוקר, בעוד האויר זך ונקי ומחשבתי צלולה עלי, הריני יושב וכותב את חידושי, כך במשך כל היום, ולעת ערב, הריני מסדר ומגיה את חידושי, מתקן, מוחק מעיר ומאיר.
נענה הקצוה"ח: ואצלי - איפכא. בבוקר, בעוד האויר זך ונקי, אז יושב אני להגיה ולמחוק את חידושי...

בין אם הסיפור היה או שלא, דבר אחד ניכר לעניים ספר קצו"ה כתוב מאוד ברור והנתה"מ כתוב קשה.
זכורני שראיתי בשם הגרי"ז שאמר שמקובל לפסוק כמו הנתה"מ במחלוקתיו עם הקצ"ה, אבל לדעתו הקצ"ה עונה היטב במשובב. מישהו שמע על זה?
ואגב בדורו הקצ"ה לא היה מפורסם כמו הנתה"מ, והיה זה חידוש שהנתה"מ כתב עליו השגות.

בשער השו"ע כתבו שהדפיסו את קצוה"ח מפני שהנתיבות המשפט מתייחס לדבריו, (כידוע הנתיבות במהדורתו לשו"ע ענה בתוך דבריו על השגות הקצוה"ח במשובב נתיבות).